"לאומיות בארנק - כסף, זהות ואידיאולוגיה בישראל" - ספר חדש לפרופ' נעמה שפי, ראש התכנית לתואר שני בתקשורת וניו מדיה. הפולמוס שהתעורר סביב הנפקתה של "סדרת המשוררים", הנושאת את דמויותיהם של ארבעה משוררים אשכנזים, המחיש את תפקידם של שטרות כאמצעי לביטוי גאווה לאומית גם בעידן שבו אמצעים דיגיטליים משמשים מטבע עובר לסוחר. הספר "לאומיות בארנק" נכתב על ידי פרופ' נעמה שפי ופרופ' ענת פירסט והוא מוקדש לניתוח הדימויים המופיעים על כסף ישראלי כגילויים של לאומיות, המתוּוכת לאזרחים כמעט מבלי משים.

מגוונים את מגדל השן הינו הספר הראשון בעברית המביא את קולותיהם של דור ראשון להשכלה אקדמית בישראל. האסופה כוללת 44 טקסטים של כותבות וכותבים, שהיו הראשונים במשפחתם להיכנס למגדל השן ולגוון אותו. הכותבים, המהווים פסיפס אתני, לאומי, מעמדי, דתי ומגדרי של החברה הישראלית, מתארים את מפגשם המורכב עם האקדמיה, שנחווית כמנוכרת וכזרה אך בו בזמן כפותחת צוהר להבנה ביקורתית של החברתי והאישי. הערב, שלישי 29.3 בשעה 17:30 מתקיימת השקת הספר, באולם קולנוע 1201, במכללה האקדמית ספיר ד"ר מוטי גיגי, ראש המחלקה לתקשורת בספיר.

תעתועי מורשת המורשת שכל מגזר או עם אימץ לעצמו, משמשת כמאפיין עיקרי להתנהלותו של הציבור ומלווה לרוב במאבקים ומלחמות "צודקות", אולם מסתבר לפי גוניק שברוב המקרים אין הלימה בין המורשת שאומצה והאירועים שקרו בפועל. גרוע מכך כפי שנראה, רבים מאמצים אינטרפרטציה שונה לעיתים במאה שמונים מעלות לאותו האירוע ההיסטורי.

הספר "Compliance and Resistance Within Neoliberal Academia", הינו פרי שיתוף פעולה של שלושה חוקרים מדיסציפלינות שונות ומיבשות שונות, ביניהם ד"ר עמרי הרצוג, מרצה בכיר במחלקה לתרבות- יצירה והפקה. הספר עוסק בחיים האקדמיים כיום. באמצעות אוטו-אתנוגרפיה שיתופית, המחברים משתפים באפיזודות מחיי היומיום של חוקרים ומורים, שנותרות לעתים תכופות סמויות מהעין. בתוך כך הם חושפים את ההשפעה של התרבות הניאו-ליברלית על ההיבטים האידיאולוגיים, הכלכליים והרגשיים שמלווים את שגרת יומם של אקדמאים בתרבות העכשווית.

הספר "איך להיות ושאלות אחרות" שכתבה ארנה קזין הינו אסופה של מסות אישיות, מהן מרכיבה קזין סיפור חניכה עצמית: איך לימדה את עצמה לנשום, איך היא מצליחה להביט במראה ולאהוב את מה שהיא רואה, איך היא לומדת להיות לסבית, להחליף גלגל, להתאבל, להיות בת זוג; ומדוע היא חייבת לשמור על ריחוק חברתי. דרך יצירות ספרותיות והגותיות שהשפיעו עליה, ובאמצעות ההתבוננוּת והעדוּת, מחפשת קזין דרך מהמבוכה אל הגאווה – בסוגיות של מיניות ואהבה, של הגוף ושל הרצון; ומבררת מדוע היא מרגישה בבית דווקא בזמן הכתיבה. "המשיכי למצוא דרכים משלך להבין מה קורה, מה את אמורה לעשות, איך את אמורה להיות", אומרת ארנה קזין לילדה שהיתה בגיל 13.

הספר "המפתח למנהיגות אנושית" שכתב ד"ר אריה פישביין, מגיש לקורא שלל כללים ועצות מעשיות מניסיונו האישי לניהול חכם בגישה האנושית והשגת יעדים ושיפור הישגים בכל תחומי החיים. הגישה האנושית מושתתת על ביצוע המשימות במלואן בשילוב יחסי אנוש חמים, גילוי מעורבות ואכפתיות תוך הקשבה ורצון אמיתי לסייע לפתור בעיות ולמנוע מצב שעלול לפגוע בתפקודם של העובדים. הספר מהווה כלי מעשי לדרגי הניהול השונים ולכלל האוכלוסיה בכל מצב וגיל והוא פורס בפני הקורא סיפורי הצלחה ולצידם גם סיפורי כישלון בצירוף תובנות, ההופכות את הספר הזה לכל כך אנושי ומדבר אל הלב. ד"ר אריה פישביין הוא מרצה במחלקה לשיווק טכנולוגי.

הספר "הנסיכה אביגיל ובית החרושת לרגשות" הוא מעשיה רצופת הרפתקאות על כוחו של הרגש. הספר מיועד לילדים בגיל בית הספר היסודי. הוא עוסק בנסיכה בשם אביגיל שחיה חיים מושלמים. הבעיה שהיא חיה בעולם האגדות, ובאגדות אולי ההתחלה נפלאה, אך הדברים תמיד מסתבכים. יום אחד מגיע לממלכה זר משנה ומבטיח שיש לו פתרון פשוט לכל הקשיים. זה נשמע טוב, לא? אבל עכשיו כל תושביה נשארו בלי רגשות! רק הנסיכה אביגיל, מלווה בכלבה הנאמן לב, תוכל להציל אותם. אביגיל האמיצה תעשה הכל כדי שלאגדה הזאת יהיה סוף טוב. אבי בלייר, מאייר הספר, הוא מרצה לאנימציה בביה"ס לאמנויות הקול והמסך.

הספר "Remaking Holocaust Memory" שכתבה פרופ' ליאת שטייר-לבני, מרצה במחלקה לתרבות - יצירה והפקה,  מתמקד בסרטים הדוקומנטרים של הדור השלישי שהופקו בשני העשורים האחרונים. הספר מציג את הדרך בה הבמאים והבמאיות מושפעים מהזכרון שעוצב לפניהם ובמקביל בונים זכרון חדש של השואה, המתמקד בתחומים שקודם לכן היו בשוליים כמו: בעיות ספציפיות של נשים בשואה, גרמניה כבית למרות השואה, מורכבות עדויות הניצולים, והדרך בה הצאצאים של הנאצים ושל משתפי הפעולה מתמודדים עם ההיסטוריה המשפחתית שלהם. פרופ' ליאת שטייר-לבני היא מרצה במחלקה לתרבות - יצירה והפקה.

"Architectural Culture in British Mandate Jerusalem, 1917-1948"- ספר חדש לד"ר ענבל בן-אשר גיטלר, מרצה במחלקה לתקשורת, במחלקה לתרבות - יצירה והפקה ובמחלקה ללימודים רב-תחומיים הספר "תרבות אדריכלית בירושלים בתקופת המנדט הבריטי, 1917-1948", עוסק בתקופה מרתקת וקריטית בהיסטוריה האדריכלית של ירושלים. הספר מציג את אדריכלות תקופת המנדט מזווית חדשה, ובוחן אותה דרך מחקר של ארבעה בניינים להם נודעה השפעה ארוכת-טווח על המרחב הבנוי של העיר. המחברת מראה כיצד בנייתם נוצרה מתוך השפעות בין-תרבותיות ויחסים בין קהילות הבריטים, האמריקאים, הציונים והפלסטינים המוסלמים.