הספר בתוך החוק, מחוץ לצדק עוסק במה שהיא מכנה "פרדוקס הפוליגמיה" וקושר כדרכו של הפמיניזם בין האישי והפוליטי ומצליח, דרך חקר תופעת הפוליגמיה בחברה הפלסטינית הבדואית בנגב, להסביר את מורכבות חייהן של הנשים הלכודות בין הפטריארכיה ובין הקולוניאליזם.

למרות החוק הישראלי שרואה בפוליגמיה עבירה פלילית, בפועל כעשרים אחוזים מן הגברים הבדואיים נשואים ליותר מאשר אישה אחת. הספר מלמד אותנו כי האכיפה הסלקטיבית היא למעשה אסטרטגיה מדינית כפולת נמענים: קרימינליזציה ואוריינטליזציה של החברה הבדואית, והכפפתן של הנשים הבדואיות תחת דיכוי - הן של הפטריארכיה והן של המשפט הקולוניאלי הישראלי. הספר מקלף ומנתח את שכבות שיח זכויות הנשים הלבן כלפי הנשים הבדואיות, שיח המשרת את מדיניות הנישול והגזענות השלטת במדינה. הספר נכתב מהיכרות עמוקה את השטח ותוך שמירה על ראייה ביקורתית מפוכחת שלא נלכדת בקלישאות והוא נחשב תרומה עצומה למאבק של הנשים הפלסטיניות בישראל, מאבק המאגד את הפמיניסטי, הלאומי והמעמדי עם המשפטי בהבנת תופעת הפוליגמיה.

ד"ר ראויה אבורביעה

ד"ר ראויה אבורביעה היא מרצה בבית הספר למשפטים בספיר. מחקריה עוסקים בניתוח ביקורתי ופמיניסטי של המשפט, בדגש על ההצטלבות שבין משפט, מגדר, דיני משפחה, זכויות אדם ומיעוטים.

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

חדש על המדף מוטי גיגי
ספר חדש באנגלית לד"ר מוטי גיגי, מרצה בכיר במחלקה לתקשורת: Relations between Development Towns and Kibbutzim אם רוצים להבין את זרמי העומק של הקונפליקט הפנים-יהודי בישראל, שלאורך השנים כונה בשמות שונים - ישראל הראשונה והשנייה, יחסי מרכז-פריפריה, יחסי מזרחים-אשכנזים, ובשנים האחרונות שוב דובר בשיח הציבורי על ישראל הראשונה והשנייה, צריך להבין לעומק את טיב היחסים בין עיירות הפיתוח לקיבוצים השכנים להן. ספר זה מתעמק ביחסים בין שדרות וקיבוצי המועצה האזורית שער-הנגב, החל משנות החמישים, יחסים שראו עליות ומורדות במהלך השנים.
יריד משפטים 2025
אתמול התקיים יריד ההתמחויות השנתי במכללה האקדמית ספיר, במסגרתו נערכה היכרות בין סטודנטים משנה ג' בבית הספר למשפטים לבין 30 משרדים פרטיים מובילים וגופים מהמגזר הציבורי, במטרה לאפשר השתלבות בהתמחויות כבר במהלך השנה האקדמית. באירוע נכחו כ־100 סטודנטים, המחפשים את מסלול ההתמחות המתאים להם, אותו הם נדרשים לבצע כחלק מתוכנית הלימודים. הסטודנטים נפגשו עם נציגי המשרדים והגופים השונים, שמעו על אפשרויות ההשתלבות, והתרשמו מקרוב מאופי העבודה והצרכים בשוק התעסוקה. לסטודנטיות ולסטודנטים ניתנה האפשרות לקיים שיחות אישיות עם נציגי הארגונים, לבחון מסלולי קליטה עתידיים וליצור קשרים מקצועיים כבר במהלך הלימודים.