תואר שני בתקשורת וניו מדיה*

תיאוריות מתקדמות א + ב - מרצי המחלקה

הקורס מעניק לסטודנטים פנורמה אינטלקטואלית במגוון תחומים, שיזינו את לימודיהם ובפרט את הסמינר ופרויקט הגמר. מרצות ומרצי המחלקה יציגו נושאים מרכזיים בתחומי התמחותן.ם – פילוסופיה, היסטוריה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ומחקר התרבות – בהקשרם לתחום התקשורת. בקורס שלושה אשכולות עיקריים: תיאוריות העוסקות בשוויון, דמוקרטיה ושייכות קולקטיבית; תיאוריות העוסקות ביחסי-כוח חברתיים והדרה; ותיאוריות העוסקות בתרבות, סוכנות ופרשנות. הקורס מקנה גישות תיאורטיות מרכזיות בתחום התקשורת תוך התייחסות למושגים קלאסיים ועדכניים, ומציע כלים לחשוב על העבודות המתקדמות במושגים תיאורטיים.

שיטות מחקר משולבות - פרופ' עינת לחובר, ד"ר רבקה נריה בן-שחר

הקורס יתמקד במרחב המחקרי של מדיה חדשים. נלמד גישות ושיטות כמותיות ואיכותניות, יחד עם מחקרים הבודקים את היישום המאתגר של תיאוריות ותיקות בתקשורת המונים על מדיה חדשים. כמו כן, נלמד שיטות לאיסוף נתונים בפלטפורמות של מדיה חדשים. הסטודנטים ילמדו לתכנן מחקר, לאסוף ולנתח נתונים, ולכתוב עבודה סמינריונית אמפירית, כמותית ו/או איכותנית. יינתן דגש מיוחד על היכולת לקרוא מאמרים תיאורטיים על מגוון שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות. הסטודנטים יתבקשו לקרוא ולאתר בעצמם מאמרים אמפיריים, המבוססים על שיטות המחקר הכמותיות והאיכותניות השונות, לנתח את ההיגיון הניצב במתודולוגיות שנבחרו, ולהציע ביקורת עליהם.

נוסטלגיה חדשה ונרטיבים מתחרים - פרופ' נעמה שפי

סיפורים קהילתיים וגעגועים לעבר אידילי-נוסטלגי משמשים אמצעי ליצירת לכידות חברתית. בעבר הונכחו הנרטיבים הקהילתיים באמצעות סיפורים – בעל-פה ובכתב, חפצים וייצוגים חזותיים; בעידן המודרני נוספו טכנולוגיות שכפול והפצה שהולידו פרקטיקות מגוונות ליצירת זהות קהילתית ועיצוב הזיכרון של הקהילה. כיום מנגישות פלטפורמות ניו מדיה מידע חזותי, מילולי וקולי, המייצג מגוון נרטיבים על תולדות הקהילה וייצוגים שלה, ופותחות אפשרויות לסוגים חדשים של נוסטלגיה ונוסטלגיה מדומה.

אנתרופולוגיה חזותית למתקדמים - ד"ר רגב נתנזון, גב' תמי ליברמן

אנתרופולוגיה חזותית מאפשרת להכיר תרבויות דרך העיניים: דרך מה שאפשר לראות, להראות ולהסתיר. אנתרופולוגיה חזותית היא גם מכלול של שיטות מחקר ודרכי ייצור והפצה של ידע חזותי על מגוון ההיבטים של העולם החברתי: תרבות ומסורת, טקסים ומיתוסים, דת וכלכלה, גוף וגזע, מין ומגדר, קהילה ויחסי-שארות, מדע ואמנות, זמן ומרחב, סביבה ואקולוגיה, אהבה ואלימות, סדר וכאוס, יציבות ושינוי. בפגישות הקורס ננתח גישות שונות למחקר חזותי-חברתי, נבחן את התרומה הסגולית של האנתרופולוגיה החזותית ללימוד תרבויות, נדון בדילמות הייחודיות לתחום זה ונעמוד על הקשר שבין ראייה לחושים אחרים. השיעור והסדנה ילוו תצפית-משתתפת ממוקדת שתלמידי הקורס יבצעו במהלך הסמסטר ושתכוון להפקת סרט אתנוגרפי וטקסט נלווה. בעוד שהסדנה תלווה את הפקת הסרט, השיעור ילווה את פיתוח פרויקט המחקר, את גיבוש המתודולוגיה החזותית, את ההתמודדות עם המגבלות האתיות, את בחירת הז'אנר הקולנועי ואת כתיבת המחקר וניסוח הקשרים המורכבים בין טקסט כתוב לטקסט חזותי.

תיאוריות של תרבות חזותית בעידן הדיגיטלי - ד"ר ענבל בן-אשר גיטלר

קורס זה דן בתיאוריות של תרבות חזותית ויישומן בעידן הדיגיטלי. נלמד תאוריות יסוד של תרבות חזותית, כדוגמת אלו של עירית רוגוף, ניקולס מירזוף, אומברטו אקו וג׳יליאן רוז, ונדון במשמעויות וב-״גבולות הגיזרה״ של יישומן בעידן הדיגיטלי. בנוסף, נלמד תיאוריות שפותחו תוך התייחסות והלימה לעידן הדיגיטלי, כגון אלו של לב מאנוביץ׳, קוי וין, ואלן לופטון. בחלקו היישומי של הקורס נרכוש כלים מבוססי תיאוריה לניתוח צילומים, סרטונים, תקשורת שיווקית-חזותית דיגיטלית, משחקי מחשב ואמנות דיגיטלית.

רשתות חברתיות קהילתיות ודיגיטליות, ריטואלים, וזהות דתית-מגדרית בפריפריה - ד"ר רבקה נריה בן-שחר

הקורס מתבונן על ריטואלים ורשתות חברתיות, לכאורה נושאים הרחוקים זה מזה, מתוך פרספקטיבה של זהות דתית ומגדרית. מושג המפתח, המחבר בין מרכיבי הקורס, הוא אג'נסי (Agency) – יכולת הפעולה המאפשרת מגוון דרכים ואמצעים לשינוי המצב הקיים. המטרות המרכזיות של הקורס הן לזהות את הריטואלים המרכזיים המתקיימים במרחבים פריפריאליים בישראל (גיאוגרפיים, מגדריים, דתיים, תרבותיים) ולבחון את מקומן של הרשתות החברתיות והמקוונות באג'נסי של משתתפי הריטואלים.

מפת התקשורת הערבית בישראל - ד"ר האמה אבו-קשק

הקורס נועד להקנות היכרות בסיסית עם מפת התקשורת הערבית בישראל משני היבטים עיקריים: התהליכים המעצבים את התקשורת הערבית השחקנים הפועלים במסגרתה. נבחן את מאפייני התקשורת הערבית ומה מייחד את אמצעי המדיה השונים בתקשורת הערבית בישראל: עיתונות מודפסת, רדיו, טלוויזיה ואינטרנט והתעשיות הנלוות- פרסום ויחסי ציבור. במהלך הקורס נתעמק בהבנה תיאורטית של תקשורת אלטרנטיבית ותקשורת של מיעוטים כיצרני מדיה ותקשורת למען צריכת מדיה.

מסע דיגיטלי: זהות, קהילה ומציאות מדומה - ד"ר רגב נתנזון

מידע דיגיטלי הפך בעשורים האחרונים לחלק בלתי נפרד מחיינו. באמצעות דאטה דיגיטלי אנחנו מגדירים את עצמנו, מזהים את סביבתנו, פועלים בעולם, משנים ומשתנים. המערכות שסביבנו מזהות אותנו בכלים דיגיטליים ומזינות נתונים לאלגוריתמים, שבתורם מתאימים לנו הזדמנויות מסוימות ומונעים אחרות. במהלך הקורס נעסוק במסע הדיגיטלי שמלווה את חיי היומיום שלנו, מהמציאות הממשית, המדומה והווירטואלית ועד למוות והלאה. באמצעות מחקרים מאנתרופולוגיה של מדיה ועד פילוסופיה של הסובייקט נפתח דיונים על משמעויות של זמן, מרחב, זהות וקהילה בעידן הדיגיטלי: ננתח יחסים חברתיים בעולמות וירטואליים; נבחן את ההשלכות של מדיה דיגיטלית ובינה מלאכותית על קטגוריות של גזע, אתניות, מגדר, גוף וזהות; נכיר כלים לשימור זיכרון ומורשת ונדון בהיבטים של אותנטיות, אמת ושקר בטכנולוגיות תלת-ממד, מציאות מרובדת ומדומה; נבחן את הקשר בין קהילות אונליין ואופליין והאופן בו הן קשורות לגבולות, לתחושת שייכות ולאזרחות תרבותית; נעסוק בכלכלת המשחקים הדיגיטליים; נתוודע לכוחה החתרני של רכילות בפיצוח אלגוריתמים ולסוגים שונים של אקטיביזם דיגיטלי; נעסוק באופנים המגוונים של יצירה, צריכה, הפצה וקידוד של מידע חזותי בכלים דיגיטליים ונפתח דיונים שקושרים את כל אלה לשאלות של מוסר ואתיקה.

מולדת, עיר, כפר - פרופ' ארז צפדיה

הקורס מציע בחינה ביקורתית לתהליכים מרחביים – מוחשים ווירטואליים, המייצרים את ומעוצבים בממשק בין פוליטיקה (לרבות התנגדות), הסוציולוגיה והכלכלה, ובחסות טכנולוגיית המידע. מטרת הקורס לגוון ולהעשיר את נקודות המבט של סטודנטיות וסטודנטים הלומדים לקראת תואר מתקדם בתקשורת בבואם לסקר את המרחב ותוצריו, זאת בהינתן שהמרחב מהווה את הבמה לחיים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים. מטרה זו משתלבת בעמדה רחבה יותר שחותרת לשחרר את המרחב ממושגיי השיח החומריים, כדוגמת נדל"ן, תמ"א, יזמים ובעלים, וממושגים מדעיים-טכנולוגיים לכאורה ניטרליים (מיפוי, GIS וכו') ובמקומם להשיב את המרחב לתושביו. למימוש מטרה זו הקורס מציע נקודת מבט על המרחב "מלמטה", כלומר מנקודת מבטן של קהילות עירוניות וכפריות פריפריאליות בבואן לכונן את זהויותיהן המקומיות, מרחביהן הבנויים, אתריהן הסמליים, יחסיהן עם קבוצות אחרות במרחב, ומפגשן עם עולמות טכנולוגיים עתירי מידע. עיקר ענייננו בחשיפת השימושים שקהילות אלו עושות בטכנולוגיות מידע ותקשורת לשם החזרת השליטה במרחב לידיהן. הבנת המרחב מלמטה מחייבת גם חשיפה של הבנייתו "מלמעלה", כלומר בידי מוסדות שלטון, ממסד תכונני, חוק ומשפט ופירמות עסקיות – לרבות פירמות המקדמות טכנולוגיות מידע. המקרה של הנגב בכלל והמערבי בפרט משרת להמחשת המפגש בין ה"למטה" וה"למעלה".

סטוריטלינג - גב' קרן נויבך

היכולת לספר סיפור אפקטיבי ולהעביר מסר ממוקד היא מתכון להצלחה בזירות רבות של חיינו המקצועיים והאישיים. בעיתונות היא למעשה הבסיס של הכל. בסדנה זו נלמד כיצד לספר סיפור עיתונאי, גם אם הוא מורכב ביותר, באופן שהקהל שלנו יבין אותו, יזכור אותו וייקח אותו איתו הלאה. נלמד איך להפוך כל סיפור לחשוב, חדש, מעניין ורלוונטי לחיים של הקהל שלנו. איך לייצר הזדהות  ולתקשר את הסיפור באופנים שונים לקהלי יעד שונים. איך לרתום לרעיון ולשכנע. איך להשתמש בנתונים כמו גם בוויזואליה מוקפדת כדי להעביר מסר. ובעיקר איך לגרום לקהל לא "לזפזפ" אותך הלאה. להישאר איתך עד סוף הסיפור. במהלך הסדנה ננוע בין עולם העיתונות, עולם האקדמיה והנגשת המידע ועולמות הרדיו והפודקאסטים. ונתנסה במודלים שונים של סטוריטלינג ובטכניקות לתפוס את הקהל ולהניע אותו לפעולה (חברתית, תודעתית ושיווקית).

סרט אתנוגרפי - גב' תמי ליברמן

כיצד יוצרים סרט אתנוגרפי? איך מגלים איזו שאלת מחקר הולמת את השימוש במדיום הקולנועי, ואיזה סיפור קולנועי הוא בעל ערך אנתרופולוגי? כיצד בוחרים היכן להעמיד את המצלמה, לראיין, לפעול בשיתוף עם בני התרבות הנחקרת? האם אפשר לשלב מצלמה בשטח מבלי להפריע? האם כדאי לנו להיות בתוך הסרט או להסתתר מאחורי העדשה? כיצד יודעים איזה חומר להשאיר בסרט ומה לחתוך? איך מתמודדים בפועל עם דילמות אתיות ופשרות שנאלצים לעשות בזמן המחקר? וכיצד כל הבחירות הללו משפיעות על ייצוג של חוויות תרבויות ואנושיות ועל ייצוג של אינדיבידואלים בני תרבותנו ובני תרבות אחרת? הסדנה ליצירת סרט אתנוגרפי תאפשר לסטודנטים לצאת לשטח באופן עצמאי, להתנסות במחקר אנתרופולוגי מעשי, וליצור ביטויים לממצאים מן השדה ולחוויות תרבותיות שיכירו הסטודנטים במחקרם.

נוכחות דיגיטלית - גב' שגית מילשטיין

הסדנה מציעה כלים מתקדמים לעיצוב ברשתות חברתיות עם דגש על פרקטיקה. מטרת הסדנה היא לפתח מיומנויות של הנעת קהל לפעולה באמצעים עיצוביים. הרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו והן גם תופסות נתח גדול יותר ויותר מהאופן בו אנו משווקים מוצרים ושירותים. רשתות חברתיות מגיעות בשלל סוגים, אשר מכוונים לקהלים ולקבוצות שונות באוכלוסייה. לאור העובדה שכוחו של הוידאו הולך ומתחזק ברשת נקדיש את חלקו הראשון של הקורס לפרימייר - תוכנת העריכה המדהימה והפשוטה של אדובי. בחלקו השני של הקורס נכיר לעומק את הכלים העיצוביים שמייצרים חוויית משתמש רצויה, ובחלקו השלישי נכיר את המאפיינים העיצוביים והשיווקיים של הרשתות החברתית המובילות. נחקור, ננתח, נדון ובעיקר נרכוש ניסיון ביצירה מושכלת של עיצובים מותאמים לפלטפורמות.

כתיבה יצירתית ופובליציסטית - פרופ' סמי שלום שטרית

סדנאות לכתיבה לא מכשירות כותבים כפי שאפשר להכשיר מתכנתים או רופאים, אבל סדנת כתיבה בהחלט מאפשרת לכותבים מתחילים וותיקים להשתחרר מכבלי הכתיבה ולשכלל את כתיבתם באמצעות תרגילי כתיבה פשוטים ויעילים שתפקידם להוביל לכתיבה זורמת וטובה – מרעיון או משפט אחד, ועד מאמר דעה, שיר, סיפור קצר או טקסט הממזג מכל סוגה, כפי שקורה יותר ויותר בעידן הכתיבה המשוחררת. בסדנה נכתוב ונשכתב, נכתוב ונשכתב. אך לא פחות מכך, נקרא טקסטים מכל הסוגות. לכל משתתפ.ת בסדנה י.תהיה עמית.ה קבוע למשובים בכיתה ובבית. בעצם נדמה יחסים של כותב.ת-עורכ.ת.

קהילה ב-3D3C - מר אורי שפירא

העולמות הפתוחים / עולמות וירטואליים הינם מרחבים תלת ממדים מבוססי מחשב, הנוצרים על ידי הקהילה בשביל הקהילה בזמן אמת ומגובים במנגנונים כלכליים המאפשרים לתת ערך ליצירה של המשתתף מול חברי הקהילה. הפעילות בעולמות אלו נוגעת בכל קצוות החדשנות הטכנולוגית במרחבי התלת ממד: מציאות מדומה,  מציאות רבודה, מציאות מעורבת, ייצור דיגיטאלי, בוטים ומערכות אינטליגנציה מלאכותית. מספר המשתתפים בעולמות הווירטואליים הוא עצום והוא כולל בין השאר את minecraft, Second life, World of war craft, High Fidelity  וסביבות רבות אחרות. מטרת הסדנה לאפשר לסטודנטים להכיר ולחוות את היצירה והמפגש של המציאות במרחבי תלת ממד המשלבים יצירה, קהילה וכללי מסחר מתוך כוונה לתת לסטודנטים כלים להתפתחות מקצועית ומעורבות חברתית במרחבים מתפתחים אלו ומתוך רצון להעשיר את מגוון הפתרונות בהם יוכלו לעשות שימוש בעתיד.

שיטות מחקר משולבות: היבטים פרקטיים - פרופ' עינת לחובר, ד"ר רבקה נריה בן-שחר

סיוע במעבר מדיון בסוגיות תיאורטיות לפרקטיקות בכתיבת סמינר אמפירי. בחירת נושא מחקר (בהתאם לנושא הסמינר הנלמד); ניסוח שאלת מחקר; ניסוח השערות/הנחות מחקר; בחירת מתודולוגיה ההולמת את הנושא, בחירה והגדרה של אוכלוסייה ומדגם; גיבוש של כלי איסוף הנתונים; ליווי התהליך בפועל של איסוף הנתונים; עיבוד הנתונים; ניתוח תיאורטי של הנתונים; וכתיבת דיון בממצאים. ההנחיה בקורס זה תתמקד בהיבטים מתודולוגיים בלבד ותתקיים כהנחיה אישית. היבטים בנושא המחקר גופו יילמדו בסמינר.

מרחב וזהות קהילתית בשדרות - ד"ר מוטי גיגי, ד"ר ענבל בן-אשר גיטלר

התופעה של עיירות פיתוח אינה ייחודית לישראל אלא תרגום מקומי של רעיון "העיר החדשה" (The New Town), שהתפתח באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. 27 עיירות פיתוח פרושות בישראל מקריית שמונה בצפון ועד מצפה רמון בדרום. ההיבט הזהותי שלהן ויישומו המרחבי עומדים בבסיס הקורס המתמקד בשדרות. בממד הזהותי, מזרחים הם מי שהוריו, סביו או סבותיו הגיעו מאסיה-אפריקה, אף שתחת המושג מסתתרות תרבויות רבות ומגוונות. בהיבט של המרחב הבנוי, נבחן כיצד מבטאת האדריכלות את היחסים בין הקהילות השונות בעיר, הן מבחינת ההיסטוריה של התפתחות השכונות בעיר ובנייתן, והן מבחינת התמונה כיום. בקורס יידונו מושג ה״אתניציזציה של המרחב״ (ethnicization of space), יחסי הגומלין בין הגירה, מהגרים ומרחב בנוי, השוואה לרעיון "העיר החדשה" באירופה, ובחינת ייחודה של שדרות ביחס לערי פיתוח אחרות בנגב ולבאר שבע.

זהויות מגדריות במרחבי מדיה פופולריים - פרופ׳ עינת לחובר

הקורס ידון באופן ביקורתי באופנים בהם זהויות מגדריות מובנות על ידי מדיה פופולריים ומתממשות בהם. במונח מגדר נתייחס להגדרות מגוונות של נשיות, גבריות וזהויות קוויריות, מפרספקטיבה של הצטלבות של זהויות. המרחבים הפופולריים יכללו התייחסות למרחבי מדיה מסורתיים (פרסומות, סדרות טלוויזיה, מגזינים לסגנון חיים וכדומה), ומרחבי מדיה חדשים (רשתות חברתיות, אפליקציות דייטינג וכדומה). בסמינר נדון בשאלות כמו: כיצד ההבניה של מגדר משתנה במעבר ממדיה מסורתיים למדיה חדשים? כיצד היא משתנה במעבר מייצוג מגדרי על ידי המדיה לייצוג עצמי במדיה? האם התרבות הדיגיטלית מאפשרת ייצוג שוויוני יותר של זהויות מגדריות? לבסוף, ננסה להשיב מהם המאפיינים של כל אלה בהקשר הישראלי  – בין הגלובלי ללוקאלי?

מדיה חדשים ואקטיביזם - ד"ר האמה אבו-קשק

אנחנו "חיים" ברשת, יוצרים בה קשרים חברתיים, משתפים ברגעים חשובים ופחות חשובים בחיינו. אנחנו עוקבים אחרי הפוסטים של מנהיגים חברתיים ופוליטיים בה. ואנו עשויים גם להיות שותפים למחאות פוליטיות וחברתיות המתרחשות ברשת, ולעיתם מהוות חלק משמעותי בדרך להתארגנויות מחוץ לה. שדה המחקר שמצליב בין מדיה חדשים ומחאה פורה מאוד, ולאחרונה מחקרים רבים מפנים אליו הזרקור. בקורס זה הסטודנטים יחשפו לתהליכים חברתיים וטכנולוגיים של חדירת המדיה החדשים ומידת השפעתם על המחאות הפוליטיות והחברתיות שהתרחשו במקומות רבים בעולם ובמיוחד במדינות ערב ובישראל, ובמדינות אחדות באירופה ובארה''ב. נבדיל בין סוגים שונים של אקטיביזם במדיה החדשים ונתייחס לשחקנים השונים בזירה התקשורתית.

דת, אמונה ותקשורת בעידן הדיגיטלי - ד"ר הגר להב

שאלות של אמונה, דתיות וחילוניות עומדות כיום במרכזן של תופעות חברתיות רבות. ממגדלי התאומים ודעא"ש ועד לפסטיבלים רוחניים (או רוחניקיים?); מהקשר המתחזק בין מידת דתיות לעמדות פוליטיות ועד לקיומם של חילונים-מאמינים בישראל; מההתפשטות העצומה של הכנסייה הנוצרית פרוטסטנטית בדרום אמריקה ובאפריקה ועד מרכזיותו ההולכת וגוברת של מוסד ה"השתטחות על קברי צדיקים" בישראל – העולם מראה לנו כי הקשרים בין דת לחברה חזקים הרבה יותר ממה שנדמה היה בעבר. במרכז הסמינר יעמדו שאלות על הקשר שבין תקשורת ותרבות לבין אמונות ו/או פרקטיקות דתיות ו/או שייכות דתית או חילונית.

תקשורת שיתופית - ד"ר רגב נתנזון

פרויקט גמר ב"תקשורת שיתופית" מיועד ללוות את הסטודנטים בעבודה עיונית ומעשית עם יחידים, קבוצות וקהילות לכדי יצירה משותפת של תכני תקשורת במובן הרחב. בניגוד לייצור חד כיווני של תקשורת ולצריכה פסיבית של תוצריה, "תקשורת שיתופית" מאפיינת מערכת חברתית-טכנולוגית שבמסגרתה מספר אנשים שותפים להפקה, להפצה, לצריכה ולפרשנות של טקסטים במדיות שונות. פרויקטים אפשריים בקורס יכולים לעסוק בפיתוח קהילה וירטואלית, בשימור ופיתוח מורשת קהילתית, באוצרוּת דיגיטלית ואינטראקטיבית, בהעמדת תערוכה או ארכיון שיתופי, באקטיביזם והעלאת מודעות, בפיתוח משותף של חזון אוטופי והצגתו, בטיפול בכאב אישי וקולקטיבי, בעיתונות אזרחית, בתיעוד חיי היומיום של מקום וקהילה.

טקסטים רב-מודליים: מילה, תמונה, צליל - ד"ר איילת כהן

טקסטים מרובי-אופנויות (מולטי-מודליים או רב-מודליים)  הם טקסטים  שמתאפיינים בשילוב בין אופנויות (modalities) כמילה, תמונה, צליל, אלמנטים גרפיים ועוד. תוצאת המפגש בין האופנויות היא יצירה עשירה, רב-ממדית, בעלת תווי-היכר משלה, שהם פועל יוצא משילוב האופנויות. וידאו קליפים, רומנים גרפיים, סרטי אנימציה, פרסומות וסיטואציות טלוויזיוניות שנחרטות בזיכרון הם דוגמא מובהקת לטקסטים כאלה. טקסטים רב-מודליים נבחנים בכלים מחקריים מגוונים ומזוויות דיסציפלינריות שונות: בלשנות, שיח, ספרות, תרגום, תקשורת חזותית, מוזיקה, היסטוריה ועוד. מטרת החשיפה לטקסטים כאלה היא להתוודע אל כל אחת מהאופנויות בכלי המחקר הייחודיים לה, במטרה לעמוד על  הפוטנציאל הטמון בשילובים בין אופנויות שונות, וליישמו בניתוח וביצירת שילובים בין-תחומיים חדשים ואולי אף בלתי צפויים בסרטוני אנימציה, וידאו קליפים, סרטוני שיווק ועוד.