המכללה האקדמית ספיר שמה לה למטרה ליצור סביבה המאפשרת ומעודדת קידום והתפתחות על בסיס כשרון, ולא כפונקציה של מין, מוצא, גזע, נטייה מינית או כל מאפיין חברתי לא רלבנטי אחר. לשם כך נבקש לאמץ מדיניות של הוגנות מגדרית וחברתית, המאפשרת להתגבר על הטיות היוצרות הפליה ולתת מענה לצרכים מיוחדים של נשים, מיעוטים או כל קבוצה הסובלת מהפלייה, בין אם מדובר בסטודנטיות וסטודנטים ובין אם בחברות ובחברי הסגל האקדמי והמינהלי.
לשם כך נאסוף באופן קבוע נתונים הנוגעים להוגנות מגדרית וניתן להם פומבי, נקבע יעדים לשיפור האיזון המגדרי והחברתי בקרב חברי הסגל האקדמי ובמשרות ניהוליות אחרות, נאמץ צעדים להליך קידום שוויוני והשוואת משך השהייה בכל דרגה ונתמוך בפעילות המממונה על ההוגנות המגדרית והמגוון באמצעות תקציב ותשתיות ארגוניות.
ממונה מוסדית ויועצת הנשיא להוגנות מגדרית ומגוון
קיים פער בין הדימוי העצמי של האקדמיה, כסביבה נאורה ומתקדמת, לבין מציאות, בה ממשיכים להתקיים פערים משמעותיים בין גברים לנשים. במהלך הקריירה שלהן, נשים נתקלות בחסמים גלויים וסמויים, וככל שהדרגות האקדמיות גבוהות יותר והתפקידים בכירים יותר, שיעור הנשים קטן בהשוואה לשיעור הגברים.
מכללת ספיר חרטה על דגלה ערכים של שיוויון והוגנות חברתית. נדבך חשוב בתפיסת עולם זו הוא חתירה לשיוויון מגדרי באמצעות ייצוג הולם של נשים בכל הדרגות האקדמיות, בתפקידים הבכירים בגופים האקדמיים והניהוליים, ובמוקדי קבלת החלטות אחרים. סוגיית הייצוג ההולם של קבוצות חברתיות שונות יכולה להתבטא במימדים נוספים מעבר למגדר (אתניות, לאומיות וכו'), וכן בהצטלבות בין ההשתייכויות החברתיות השונות.
תפיסה חברתית רחבה זו של הייצוג ההולם מתבטאת בהגדרת התפקיד אותו אני ממלאת, כ"ממונה מוסדית ויועצת הנשיא להוגנות מגדרית ומגוון". המילה "מגוון" מצביעה על מודעות לרב המימדיות של ההפלייה, ורצון לקדם ייצוג הולם במובן הרחב. הסרת חסמים חברתיים תאפשר לכישרונות מגוונים לפרוח במכללה, ותתרום לשגשוג האקדמיה כולה.
כצעד ראשון לגיבוש מדיניות של ייצוג מגדרי וחברתי שוויוני יותר, בכוונתי לאסוף נתונים על המצב הקיים, ועל בסיס זה לבנות אסטרטגית פעולה להתגברות על חסמים מגדריים ואחרים, לחשיפה ותיקון של הטיות, ולשיפור האיזון המגדרי ומניעת הפלייה חברתית בשלבים השונים של הקריירה במכללה.
תפקידי הוא לשקף להנהלה את מצב ההוגנות המגדרית והחברתית במכללה, ולקדם את ההיבטים השונים של ההוגנות המגדרית והחברתית.
מרצות וחוקרות
פרופ׳ נעמה שפי
מלמדת: תקשורת (ראש התוכנית לתואר שני בתקשורת וניו מדיה), תרבות – יצירה והפקה (תואר שני), תוכנית שאר רוח.
חוקרת: היסטוריה תרבותית – השפעת התרבות הגרמנית על התרבות העברית והישראלית, בינוי אומה בישראל, הבניית זיכרון.
ספר חדש: לאומיות בארנק: כסף, זהות ואידיאולוגיה בישראל (מאגנס, 2022), יחד עם פרופ׳ ענת פירסט.
ספרים קודמים: גרמנית בעברית: תרגומים מגרמנית ביישוב העברי 1882–1948 (יד בן-צבי, 1998; פורסם גם בגרמנית); טבעת המיתוסים: הישראלים, ואגנר והנאציזם (אוניברסיטת חיפה / זמורה ביתן; פורסם גם באנגלית ובגרמנית).
בהכנה: זיכרון, חפצים וייצוגים – קובץ מאמרים פרי סדנת חוקרות בהנחיה משותפת עם פרופ׳ עדנה לומסקי-פדר (הוצאת פרדס). פעילות הסדנה התאפשרה תודות לזכייה של הפורום הפמיניסטי במכללה האקדמית ספיר במענק ות״ת לקידום הוגנות מגדרית.
תפקידים ציבוריים: חברה בוועדת היגוי ושיפוט לקידום הוגנות מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה; חברה בוועדת המשנה ״קו המשווה״.
מאמינה ביצירתיות וביכולת להשתפר תמיד.
ד״ר ענבל בן-אשר גיטלר
תחומי מחקר: אדריכלות ותרבות חזותית מודרנית בארץ ישראל וישראל.
פרסומים: ערכה את Israel As a Modern Architectural Laboratory, 1948-1978 (Intellect Books, 2020), עם ענת גבע.
פרסים: פרס "Best Book in Israel Studies" של קרן עזריאלי וספריית קונקורדיה, על ספרה "תרבות אדריכלית בירושלים בתקופת המנדט הבריטי, 1917-1948". הספר מציג את אדריכלות תקופת המנדט מזווית חדשה, ובוחן אותה דרך מחקר של ארבעה בניינים, שהשפיעו על חזות העיר: בניין ימק״א, מלון פלאס, בנייני הסוכנות היהודית ומוזיאון רוקפלר.
תפקידים ציבוריים: יו״ר דוקומומו ישראל לצד יעל אלואיל ויו״ר הוועדה לאדריכלות המאה העשרים של איקומוס ישראל.
בנוסף לספיר, מרצה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ד"ר שרון בר זיו
תחומי מחקר והוראה: הממשק בין משפט וטכנולוגיה, דיני מידע, דיני קניין רוחני, חדשנות ויזמות. מאמריה של ד"ר בר-זיו מתפרסמים בכתבי עת מובילים והיא מוזמנת להשתתף בכנסים בתחומי מומחיותה בישראל ובחו"ל.
תפקידים ציבוריים: חברה בוועד המנהל של איגוד האינטרנט הישראלי, אשר אמון על התוויית המדיניות והאסטרטגיה של האיגוד.
ד"ר נוזהה אלאסד אלהוזייל
תחומי עיסוק ומחקר: עובדת סוציאלית וחוקרת איכותנית החוקרת נשים, חברות מסורתיות, ידע ילידי, עבודה סוציאלית ילידית ופמיניזם ילידי.
פרסומים: מאמריה פורסמו בכתבי עת בינלאומיים, ומחקריה הוצגו בכנסים ארציים ובינלאומיים. מחברת הספר "כשהצל גדול סימן שהשמש שוקעת" (רסלינג), ספר המביא את סיפורן של שלושה דורות של נשים בדואיות. סיפורה האישי, המתאר את דרכה רצופת המכשולים לאקדמיה, מפורסם בספר צפוי לראות אור בקרוב בספר "מגוונים את מגדל השן - דור ראשון להשכלה אקדמית - כותבים" (הוצאת פרדס), בעריכת מוטי גיגי, סיגל נגר-רון ותמי רזי.
פרסים: מרצה מעוררת השראה 2020 מטעם התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, זוכת פרס קרייטמן לדוקטורנטים מצטיינים וזוכת פרס השלטון המקומי כאישה פורצת דרך ופעילה חברתית, המקדמת שיתוף פעולה בין האקדמיה לקהילה.
תפקידים ציבוריים: יו"ר הועדה להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית וקידום הגיונות והשותפות בספיר.
ד"ר רבקה נריה-בן שחר
תחומי מחקר: תקשורת, דת ומגדר.
פרסומים: בשלבי סיום של ספר על מחקר משווה בין נשים מהאמיש לנשים חרדיות. "מסתבר שאחת ההנאות הגדולות של החיים, זה לנסות להבין מה נשים שאינן משתמשות באינטרנט חושבות על אינטרנט וטלפונים חכמים."
בנוסף לספיר, חוקרת אורחת במכון הדסה ברנדייס, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה, ולעיתים כותבת טורי דעה ל"הארץ".
"כשומרת מצוות ופמיניסטית רדיקלית, אני מתמודדת כל יום עם המורכבות של ההגדרות האלו. חיה במצב תמידי של תסכול מכל מה שרציתי לעשות ולא הספקתי. בעיקר יודעת שלא אחיה מספיק זמן כדי לקרוא את כל הספרים שהייתי רוצה לקרוא."
סטודנטיות ובוגרות
מירי בן יקר
מהנדסת תעשייה וניהול בעלת תואר ראשון ושני, אשר שימשה בתפקידי ניהול מגוונים כמנהלת מערכות מידע ותשתיות ב"קמהדע". בשנת 2011 החלה את דרכה ב-ICL כמנהלת תכנון פיקוח וייצור, מנהלת לוגיסטיקה ומחסנים ובשנת 2018 עשתה היסטוריה כאשר היתה האישה הראשונה, שמונתה כראשת מפעל המלחים בחטיבה הדרומית באתר סדום. "האישה הראשונה בסדום", כמו שנאמר עליה בקרב אנשי ונשות מפעלי ים המלח.
מירי תושבת מיתר, נולדה והתגוררה מרבית חייה בדימונה. הוריה עלו ממרוקו ומצרים וגידלו אותה ואת ששת אחיה ואחיותיה בדימונה של שנות ה-'70-'80. אם לשתי בנות ושני בנים, עסקה בעבר גם בפוליטיקה המקומית ואף הייתה חלק ממועצת העיר דימונה.
החלה ללמוד משפטים במסלול ערב בשנה"ל שתפ"ב ולא מוותרת על חלומה ללמוד משפטים, תוך המשך עבודתה כראשת מפעל.
מירי אומרת: "מנהיגות, רצון, נחישות ותעוזה הם המרכיבים למתכון המנצח, כל אחת יכולה לכבוש יעדים אם רק תאמין ותרצה. כל אישה שמאתגרת את המערכת, יוצרת בעצמה את השינוי המיוחל."
שני אטלי
סטודנטית בבית הספר למשפטים, שנה ג'.
פעילות ציבורית: בסוף שנת הלימודים הראשונה, יחד עם סטודנטיות וסטודנטים נוספים, השתתפה בהקמת "מועצת הסטודנטים והסטודנטיות למשפטים", שאיגדה את נציגי המסלולים ופעלה לקידום הרווחה, אקדמיה ופעילויות פנאי והעשרה לכלל הסטודנטיות והסטודנטים למשפטים. בשנה השנייה לתואר, הקימה יחד עם סטודנטיות נוספות מבית הספר למשפטים את "התא הפמיניסטי של הסטודנטיות והסטודנטים למשפטים", שפועל תחת המועצה. כחלק מהפעילות בתא הפמיניסטי, פעלה לקדם פעילות משפטית, חברתית ואקטיבית לקידום סוגיות מגדריות, בין אם בתוך כתלי המכללה ובין אם מחוצה לה.
"נולדתי וגדלתי במצפה רמון, במדבר שקט ומרוחק. המדבר לימד אותי לפעול מתוך שלווה פנימית והתבוננות. כבר בתור ילדה למדתי מהי הישרדות, מהו מחסור ואיך אפשר לצמוח ממנו. התבגרתי והפכתי לעצמאית מאוד מהר ועם השנים למדתי להשיג, לשאוף בנחישות ולהתקדם לעבר מטרות שאני מציבה לעצמי. אני בוגרת תואר B.A בפסיכולוגיה ותואר M.A בממשל, אסטרטגיה ודיפלומטיה. בעבר עבדתי כיועצת תקשורת לעמותות וגופים ציבוריים וכדוברת פוליטית בכנסת. כיום אני סטודנטית בשנה ג׳ למשפטים ובשנתיים האחרונות ריכזתי את הפרויקטים ״הפוך על הפוך״ ו״ניידת לילה״ של עמותת עלם בשדרות".
חלא אבו ג'עפר
פעילות ציבורית: "למדתי בבית ספר "עהד" למצוינות במדעים ובאותן השנים התנדבתי במספר מקומות; הייתי צלמת אירועים של בית הספר, שיחקתי בתיאטרון, פעילה בתנועות נוער ולימדתי ילדים לכתוב ״בכתב הערבי״. אחרי סיום הלימודים עבדתי ב"עדי נגב - נחלת ערן". המקום הזה הפך אותי להיות אישה טובה יותר, הטיפול באנשים עם צרכים מיוחדים שזקוקים לסיוע בביצוע הפעולות הבסיסיות ביותר לימד אותי כמה החיים שלנו הם לא מובנים מאליהם."
התחלתי ללמוד בספיר בתכנית "שער לאקדמיה", והיום אני לומדת קולנוע - לצערי הסטודנטית הבדואית היחידה בביה"ס. ההחלטה ללמוד קולנוע הייתה לא פשוטה, התפיסה בחברה הבדואית היא שנשים צריכות להתרחק מקולנוע, כמו משאר מקצועות האמנות. אני חולמת על היום שבו יהיו נשים בדואיות נוספות שלומדות קולנוע, לספר את הסיפור שלנו מנקודת המבט שלנו. בישראל כיום ישנם פחות מעשרה בדואים שעוסקים בקולנוע, מתוכם רק שתי נשים כולל אותי.
למרות שאני רק שנה ב' לתואר, יש לי היום עבודה בתחום ואני חולמת על עתיד שבו אוכל להגיד לילדים שלי את המשפט שאני שמעתי מאחי: "האמא היא חצי מהחברה והאישה היא החצי השני". ביום שבו המשפט הזה יהיה נוכח וחי בחברה שלנו, אשיב לאדם שהטביע משפט אחר בחברה שלנו, ניזאר קבאני ששאל: למה בחברה שלנו הנשים הן דווקא אלה שעומדות נגד זכויות הנשים?" ואגיד לו שהמשפט שלו, כבר לא נכון."
מרצות ספיר היקרות,
מתוך הנחה שלכל אחת מאיתנו יש מה ללמד וגם מה ללמוד אחת מהשנייה, אנו רוצות לגבש במכללה מודל פמיניסטי של מנטורינג. החתירה היא למנטורינג שמבוסס על יחסים לא הירארכיים, הכולל היבטים רגשיים ואשר יתייחס גם למרחבים נוספים בחיים, מעבר למרחב העבודה. הכוונה להתחיל בהפעלת התכנית מיד לאחר הפסח בתשפ"ב, ולמשך השנה האקדמית הבאה.
הפרוייקט מיועד למרצות במינוי ושלא במינוי, בשלבים שונים בהתפתחות האקדמית שלהן (אך רק כאלה שלאחר הגשת הדוקטורט), במסלולי העסקה שונים (מחקר/הוראה/יצירה) ומתחומי דעת שונים.
מעוניינת לשמש מנחה לעמיתה במכללה ו/או להיות מונחה על ידי עמיתה במכללה?
צרי קשר עם נציבות ההוגנות המגדרית והמגוון כדי להצטרף לפרוייקט.
אין לך פינת עבודה שקטה משלך? נאלצת לכתוב על שולחן האוכל כשהילדים קופצים מסביב? האם את אמא לילדים צעירים שהמחקר שלה סבל פגיעה קשה בגלל סגר ובידודים?
זמן מחקר שקט הוא משאב יקר. משרד אישי בו ניתן להשאיר ספרים ולעבוד בשקט יכול לעזור - לשם כך השקנו את פרויקט "חדר משלך"
מחקרים מצביעים על כך כי נשים נפגעו קשה יותר בתקופת הקורונה, ופרויקט זה הוא חלק מהמענה של המכללה ליוזמת ות"ת/מל"ג לאימוץ תוכנית רגישה מגדרית להתמודדות עם השפעת נזקי משבר זה.
משרד ראשון (על בסיס חלוקת זמן) יוקצה לקראת סוף סמסטר ב' תשפ"ב.
הקצאות נוספות במסגרת הפרויקט תעשינה לפי הביקוש והאפשרויות.
תקופת ההקצאה
חצי שנה, עם אפשרות להארכה לתקופה של עד חצי שנה נוספת (באישור הוועדה להוגנות מגדרית ומגוון) בכפוף לקיום צורך מחקרי.
הגשת מועמדות
נא למלא את הטופס המקוון עד סוף מרץ 2022 באמצעות הקישור הבא:
- הפניה מיועדת לחברות סגל במינוי.
- תינתן עדיפות בהקצאה לחוקרות, המטופלות בילדים צעירים, שנפגעו במיוחד בתקופת משבר הקורונה.
- יילקחו בחשבון זמני השימוש המבוקשים.
- בחינת ודירוג הבקשות יבוצעו על ידי הועדה להוגנות מגדרית ומגוון, בהתאם לאמות מידה שתקבע קודם בחינת הבקשות.
בקרקס החיים, אנו נדרשות למלא עשרות תפקידים ביום - מרצה, חוקרת, מחנכת, וגם, על הדרך, לקיים את חיינו הפרטיים (בצורה מושלמת, כמובן). אז איפה נמצא זמן לכתוב את הפרק? מתי יהיו לנו כמה שעות שקטות לסיים את המאמר?
אז החלטנו לעשות מעשה והקמנו את מרתוני הכתיבה לחוקרות בספיר. מבית היוצר הנפלא של הפורום הפמיניסטי, יצאנו לדרך עוד לפני מגפת הקורונה, לקיום מרתונים פיזיים ומקוונים.
כעת, בשיתוף הנציבות להוגנות מגדרית ומגוון, אנו יוצאות עם סדרת מרתוניים במכללה.
מה אנו עושות במרתון?
יום של כתיבה ממוקדת ללא הסחות דעת, למשך של 8-10 שעות. המרתון המשלב שיטות עבודה פרודוקטיביות, הצבת יעדים אישיים ליום העבודה ופידבק ועידוד משאר המשתתפות.
מספר המקומות מוגבל ל-15 לכל מרתון, אז מהרו להירשם!
לטופס ההרשמה
יוזמות ומפיקות המרתונים
ד״ר ענבל בן-אשר גיטלר, מרצה בכירה, המח׳ לתקשורת, המח׳ לתרבות, יצירה והפקה והמח׳ לבי איי בלימודים רב תחומיים
גב׳ רויטל בן-עמי, מרצה, סגל עמית, המחלקה לשיווק טכנולוגי
שנים רבות נהוג היה לפנות בלשון זכר רבים בעת פנייה לקהל רחב הכולל נשים וגברים יחדיו. בשנים האחרונות עולה המודעות לכך שפנייה לנשים בלשון זכר מבטאת ומשמרת סטריאוטיפים ופערים מגדריים ומשפיעה על ביצועים ותפיסת העצמי, ויותר ארגונים, מוסדות ואנשי ציבור בוחרים להשתמש בשפה שוויונית בפניות לקהל הרחב.
מהי בכלל "שפה שוויונית"?
שפה שוויונית היא שפה שאינה ממוגדרת, כלומר אינה פונה למגדר מסוים. השפה העברית, כמו הצרפתית, הגרמנית והספרדית היא שפה ממוגדרת מכיוון שהדקדוק שלה מחייב התייחסות למגדר. למה חשוב להשתמש בשפה שוויונית? איך זה משפיע עלינו?
בשנים האחרונות פורסמו מחקרים המציגים מתאם בין שפה ממוגדרת לאי-שוויון מגדרי בעבודה, בכלכלה ובחינוך והמדגימים כי לשימוש בשפה ממוגדרת יש השלכות שליליות על נשים. מחקרן של תמי קריכלי-כץ וטלי רגב עסק בהשפעה של שפה מגדרית באקדמיה, ומצא שכאשר מבחנים מנוסחים בלשון זכר, נשים מצליחות פחות מגברים. ההשפעה של ניסוח מגדרי על נשים פוגמת לא רק בציונים עצמם, אלא משפיעה גם על המוטיבציה ועל תחושת המסוגלות העצמית.
אז איך מנסחים מבחנים ועבודות בשפה שוויונית?
- ניסוח ניטרלי – מגדרית: ניסוח ניטרלי הוא המכליל ביותר ופונה לכל הא.נשים על הרצף המגדרי. הוא כולל שימוש במילים שאינן ממוגדרות או שהכתיב שלהן זהה בצורת הזכר והנקבה.
- שם הפועל
- דוגמאות: נא לציין את התאריך, חשוב להסביר, יש למלא את מספר הת.ז, לסמן, לנמק, לפרט, ליישם.
- מתי מומלץ להשתמש: כדי לנסח הוראות ולתאר פעולות.
- שם הפעולה
- דוגמאות: הכניסה עם תו ירוק בלבד, שעת ההתחלה של הבחינה, הרשמה, בדיקה, הפעלה.
- מתי מומלץ להשתמש: מתאים להוראות קצרות ופשוטות ולתיאור בפלטפורמות דיגיטליות.
- ציווי ברבים
- דוגמאות: סמנו את התשובה, בחרו אחת מהאפשרויות, נמקו מדוע, כתבו, פרטו והסבירו.
- מתי מומלץ להשתמש: בניסוח שאלות והוראות.
- גוף ראשון רבים
- פעלים בעבר ובעתיד, מילות יחס ושמות עצם עם שייכות בגוף ראשון רבים מאפשרים ניסוח ניטרלי שאפשר לקרוא בשתי הצורות.
- דוגמאות: עד כה סיימנו את הפרק השני בסילבוס, לאחר שהגשנו את כלל המטלות.
- מתי מומלץ: במקום לפנות בגוף ראשון רבים (סיימתם/הגשתם).
- גוף שני יחיד
- דוגמאות: לאחר שעשית את המטלה, אם כתבת, אם טרם הגשת, קראת, לך, אותך, שלך, תשובתך, טענתך.
- מתי מומלץ להשתמש: בפנייה בגוף שני יחיד שחשוב שתהיה אישית.
- נקודה או לוכסן
- דוגמאות: סטודנטיות.ים, ראש/ת מחלקה.
- מתי מומלץ להשתמש: כשאין ניסוח יותר אלגנטי ורוצים להדגיש שהפנייה היא לכל המגדרים, או בפנייה לקהל רגיש לניואנסים מגדריים (הלוכסן עשוי להיתפס כבינאי בעוד שנקודה נתפסת כמכלילה ומשקפת רצף מגדרי).
- שם הפועל
- פירוט מגדרי
- במצבים בהם לא מצאנו אפשרות אחרת לניסוח, אפשר פשוט להוסיף מילה.
- דוגמאות: מוזמנות ומוזמנים לטקס, זוהי קריאה לכם ולכן, על הסטודנטים והסטודנטיות להגיש.
- מגוון ומגדר בדוגמאות:
- הרבה פעמים יש שימוש בדוגמאות של בעלי מקצוע או עסקים שונים בבחינות ובמטלות. יש להימנע מהטיות מגדריות בניסוח הדוגמאות.
- דוגמאות: מיכל היא מהנדסת, יאיר הוא אח במקצועו, ראיד סטודנט למשאבי אנוש.
- ממה חשוב להימנע: "רופאים ואחיות", "פרופסור וסטודנטית", "מפקדים וחיילות".
לקריאה נוספת:
- Davis, Lewis & Megan Reynolds (2018). Gendered language and the educational gender gap. Economics Letters, 168, 46-48.
- Prewitt-Freilino, Jennifer L., T. Andrew Casewell, & Emmi K. Laakso (2012). The gendering of language: A comparison of gender equality in countries with gendered, natural gender, and genderless languages. Sex Roles, 66(3-4), 268-281.
- Mavisakalyan, Astghik (2015). Gender in language and gender in employment. Oxford Development Studies, 43(4), 403-424.
- Jakiela, Pamela & Owen Ozier (2018). Gendered language (Policy Research working paper no. 8464). World Bank Group.
- תמר קריכלי-כץ וטלי רגב (2021). האם השפה העברית מכשילה נשים? ממצאים מחמישה ניסויים. סוציולגיה ישראלית כב(1).
- דפנה איזנרייך (2020) לכתוב לכולםן – המדריך לכתיבה שוויונית וניטרלית מגדרית. דברו אלינו.
רכזת הנציבות להוגנות מגדרית ומגוון