הנציבות להוגנות מגדרית
המכללה האקדמית ספיר שמה לה למטרה ליצור סביבה המאפשרת ומעודדת קידום והתפתחות על בסיס כשרון, ולא כפונקציה של מין, מוצא, גזע, נטייה מינית או כל מאפיין חברתי לא רלבנטי אחר. לשם כך נבקש לאמץ מדיניות של הוגנות מגדרית וחברתית, המאפשרת להתגבר על הטיות היוצרות הפליה ולתת מענה לצרכים מיוחדים של נשים, מיעוטים או כל קבוצה הסובלת מהפלייה, בין אם מדובר בסטודנטיות וסטודנטים ובין אם בחברות ובחברי הסגל האקדמי והמינהלי.
לשם כך נאסוף באופן קבוע נתונים הנוגעים להוגנות מגדרית וניתן להם פומבי, נקבע יעדים לשיפור האיזון המגדרי והחברתי בקרב חברי הסגל האקדמי ובמשרות ניהוליות אחרות, נאמץ צעדים להליך קידום שוויוני והשוואת משך השהייה בכל דרגה ונתמוך בפעילות המממונה על ההוגנות המגדרית באמצעות תקציב ותשתיות ארגוניות.
דבר הדיקנית להוגנות מגדרית, שיוויון ומגוון
קיים פער בין הדימוי העצמי של האקדמיה, כסביבה נאורה ומתקדמת, לבין מציאות, בה ממשיכים להתקיים פערים משמעותיים בין גברים לנשים. במהלך הקריירה שלהן, נשים נתקלות בחסמים גלויים וסמויים, וככל שהדרגות האקדמיות גבוהות יותר והתפקידים בכירים יותר, שיעור הנשים קטן בהשוואה לשיעור הגברים.
מכללת ספיר חרטה על דגלה ערכים של שיוויון והוגנות חברתית. נדבך חשוב בתפיסת עולם זו הוא חתירה לשיוויון מגדרי באמצעות ייצוג הולם של נשים בכל הדרגות האקדמיות, בתפקידים הבכירים בגופים האקדמיים והניהוליים, ובמוקדי קבלת החלטות אחרים.
סוגיית הייצוג ההולם של קבוצות חברתיות שונות יכולה להתבטא במימדים נוספים מעבר למגדר (אתניות, לאומיות וכו'), וכן בהצטלבות בין ההשתייכויות החברתיות השונות.
תפיסתי היא, כי קידום נשים דורש הכרה בהצטלבות (intersectionality) בין ממדים שונים של הפליה. בעוד שבפמיניזם הליברלי של תחילת עידן 'הגל השני', בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים הדגש היה על משתנה המגדר, לתפיסות תיאורטיות מאוחרות יותר חלחלה התובנה שלא ניתן לנתח אפליית נשים במנותק מרבדים נוספים של הפליה חברתית. כך למשל, ניסיונן של נשים לבנות מהמעמד הבינוני, שונה לחלוטין מניסיונן של נשים שחורות ועניות. אם רוצים לפרוץ את הדרך באקדמיה לכלל הנשים, ולא רק לקבוצה פריבילגית, חייבים להכיר בהצטלבויות אלה ולהבין את הקשיים של נשים המשתייכות לסקטורים מוחלשים או פריפריאליים. הסרת חסמים חברתיים תאפשר לכישרונות מגוונים לפרוח במכללה, ותתרום לשגשוג האקדמיה כולה.
כצעד ראשון לגיבוש מדיניות של ייצוג מגדרי וחברתי שוויוני יותר, בכוונתי לאסוף נתונים על המצב הקיים, ועל בסיס זה לבנות אסטרטגית פעולה להתגברות על חסמים מגדריים ואחרים, לחשיפה ותיקון של הטיות, ולשיפור האיזון המגדרי ומניעת הפלייה חברתית בשלבים השונים של הקריירה במכללה.
תפקידי הוא לשקף להנהלה את מצב ההוגנות המגדרית והחברתית במכללה, ולקדם את ההיבטים השונים של ההוגנות המגדרית והחברתית.
מה קורה בנציבות להוגנות מגדרית?
27.11.24
הנציבות להוגנות מגדרית ומגוון
-
04.08.24לאחר הפסקה ארוכה עקב המלחמה המתמשכת, בסוץ יולי התקיימה בטכניון הפגישה הפיזית השנייה של קבוצת המחקר לנשים במדעי הרוח הדיגיטליים. הקבוצה פועלת מזה כשנה במסגרת הנציבות להוגנות מגדרית במכללה, בהובלת פרופ' ענבל בן אשר גיטלר מספיר, ופרופ' יעל אלואיל מהטכניון. במפגש הציגו החוקרות את התקדמותן במחקריהן בשנה האחרונה, דנו בכלים ומתודות מגוונות שעלו מתוך ההרצאות והעלינו סוגיות חשובות הנוגעות להמשגתם של ארכיונים, קרטוגרפיה, אוספים ותערוכות, כתבי יד, נתוני עתק, ועוד. מתקדמות בחזית המחקר, ומחכות למפגש הבא!
-
03.07.24בחודש יוני הציגו פרופ׳ ענבל בן-אשר גיטלר ופרופ׳ יעל אלואיל את קבוצת המחקר לקידום נשים במדעי הרוח הדיגיטליים בכנס בינלאומי. הכנס בו הציגו הינו כנס ה-European Architectural History Network - EAHN, כנס דו-שנתי מהחשובים בתחום, שהתקיים הפעם באתונה. הצגת הקבוצה נעשתה במסגרת סמפוזיון ״קבוצות העניין״ של הכנס.
-
08.05.24מסורת פרסי ההוגנות המגדרית במכללת ספיר נמשכת. גם השנה נשלחו הצעות רבות מכל קהילת ספיר: סגל אקדמי ומנהלי, סטודנטיות וסטודנטים, אשר הכילו רעיונות מגוונים לשיפור ההוגנות המגדרית במכללה.
מרצות וחוקרות
נשות הסגל המינהלי
סטודנטיות ובוגרות
- קווים מנחים לעבודה עם קהילת הלהט"ב במכללה האקדמית ספיר
- דיווח נתונים מגדריים לשנים תש"פ-תשפ"ב
- דיווח נתונים לפרוייקט קו המשווה לשנים תשפ"ב-תשפ"ג
- תכנית ות"ת להוגנות מגדרית באמצעות מדד "קו המשווה" במכללה האקדמית ספיר - תשפ"ב
- גוונים באקדמיה, דוח מחקר - מגוון לאומי, אתני, מגדרי ומרחבי בקרב הסגל והסטודנטים במכללה האקדמית ספיר - 2020
- הפורום הפמיניסטי, דוח מאפיינים תעסוקתיים של סגל המרצים במינוי במכללה: היבטים מגדריים - 2018
חוקרת התנהגות ארגונית, מרצה בכירה במחלקה לניהול המשאב האנושי, מומחית לקשרי סיוע ומנטורינג בארגונים, מדריכה ומלווה את המשתתפות בפרוייקט המנטורינג. |
מרצות ספיר היקרות,
מתוך הנחה שלכל אחת מאיתנו יש מה ללמד וגם מה ללמוד אחת מהשנייה, אנו רוצות לגבש במכללה מודל פמיניסטי של מנטורינג. החתירה היא למנטורינג שמבוסס על יחסים לא הירארכיים, הכולל היבטים רגשיים ואשר יתייחס גם למרחבים נוספים בחיים, מעבר למרחב העבודה. הכוונה להתחיל בהפעלת התכנית מיד לאחר הפסח בתשפ"ב, ולמשך השנה האקדמית הבאה.
הפרוייקט מיועד למרצות במינוי ושלא במינוי, בשלבים שונים בהתפתחות האקדמית שלהן (אך רק כאלה שלאחר הגשת הדוקטורט), במסלולי העסקה שונים (מחקר/הוראה/יצירה) ומתחומי דעת שונים.
מעוניינת לשמש מנחה לעמיתה במכללה ו/או להיות מונחה על ידי עמיתה במכללה?
צרי קשר עם נציבות ההוגנות המגדרית כדי להצטרף לפרוייקט.
אין לך פינת עבודה שקטה משלך? נאלצת לכתוב על שולחן האוכל כשהילדים קופצים מסביב? האם את אמא לילדים צעירים שהמחקר שלה סבל פגיעה קשה בגלל סגר ובידודים?
זמן מחקר שקט הוא משאב יקר. משרד אישי בו ניתן להשאיר ספרים ולעבוד בשקט יכול לעזור - לשם כך השקנו את פרויקט "חדר משלך"
מחקרים מצביעים על כך כי נשים נפגעו קשה יותר בתקופת הקורונה, ופרויקט זה הוא חלק מהמענה של המכללה ליוזמת ות"ת/מל"ג לאימוץ תוכנית רגישה מגדרית להתמודדות עם השפעת נזקי משבר זה.
משרד ראשון (על בסיס חלוקת זמן) יוקצה לקראת סוף סמסטר ב' תשפ"ב.
הקצאות נוספות במסגרת הפרויקט תעשינה לפי הביקוש והאפשרויות.
תקופת ההקצאה
חצי שנה, עם אפשרות להארכה לתקופה של עד חצי שנה נוספת (באישור הוועדה להוגנות מגדרית) בכפוף לקיום צורך מחקרי.
הגשת מועמדות
נא למלא את הטופס המקוון עד סוף מרץ 2022 באמצעות הקישור הבא:
- הפניה מיועדת לחברות סגל במינוי.
- תינתן עדיפות בהקצאה לחוקרות, המטופלות בילדים צעירים, שנפגעו במיוחד בתקופת משבר הקורונה.
- יילקחו בחשבון זמני השימוש המבוקשים.
- בחינת ודירוג הבקשות יבוצעו על ידי הועדה להוגנות מגדרית, בהתאם לאמות מידה שתקבע קודם בחינת הבקשות.
בקרקס החיים, אנו נדרשות למלא עשרות תפקידים ביום - מרצה, חוקרת, מחנכת, וגם, על הדרך, לקיים את חיינו הפרטיים (בצורה מושלמת, כמובן). אז איפה נמצא זמן לכתוב את הפרק? מתי יהיו לנו כמה שעות שקטות לסיים את המאמר?
אז החלטנו לעשות מעשה והקמנו את מרתוני הכתיבה לחוקרות בספיר. מבית היוצר הנפלא של הפורום הפמיניסטי, יצאנו לדרך עוד לפני מגפת הקורונה, לקיום מרתונים פיזיים ומקוונים.
כעת, בשיתוף הנציבות להוגנות מגדרית, אנו יוצאות עם סדרת מרתוניים במכללה.
מה אנו עושות במרתון?
יום של כתיבה ממוקדת ללא הסחות דעת, למשך של 8-10 שעות. המרתון המשלב שיטות עבודה פרודוקטיביות, הצבת יעדים אישיים ליום העבודה ופידבק ועידוד משאר המשתתפות.
מספר המקומות מוגבל ל-15 לכל מרתון, אז מהרו להירשם!
השעה מאוחרת, חושך ושוב מצאת את עצמך הולכת לבד בשבילי הקמפוס.
על מנת להקל על החוויה הזו שמוכרת לכל אישה הקמנו את הקבוצה "הולכות ביחד".
הקבוצה נועדה לחפש בת זוג / מלווה להליכה בקמפוס והיציאה ממנו למי שמרגישה לא נוח לצעוד לבד בחושך.
מטרת הקבוצה היא לייצר קהילה של נשים בספיר אשר הן ערבות זו לזו ומוכנות לשמש כחברות ובנות לוויה.
ההצעה לפודקאסט זכתה בפרס הוגנות מגדרית לשנת 2024 מטעם הנציבות להוגנות מגדרית, שוויון ומגוון במכללה האקדמית ספיר.
הפודקאסט הופק בשיתוף מסלול רדיו ופודקאסטים במחלקה לתקשורת.
הוועדה להוגנות מגדרית פתחה בשנת 2023 תחרות להצעות לפרויקטים, שמטרתם לשפר את ההוגנות המגדרית בקמפוס ספיר.
בשנת 2023 התקבלו 17 הצעות, אשר נשלחו על ידי חברות וחברי סגל אקדמי ומינהלי, סטודנטיות וסטודנטים, והכילו רעיונות מגוונים לשיפור ההוגנות המגדרית בספיר.
לאחר בחינת מכלול ההצעות הוחלט לתת מימון לפרוייקטים בגובה הפרס המקסימלי (3,500 ₪) לשתי הצעות רלבנטיות, שהציגו מתווה מגובש ומפורט לביצוע. בנוסף, הוחלט על שלושה פרסים אישיים בגובה 500 ₪ להצעות שאינן כרוכות בעלות, או שביצוען אינו בסמכות הנציבות להוגנות מגדרית.
את הצעות שיישומן אינו בסמכותנו העברנו להנהלת המכללה או שהפנינו את הפונה לגורם רלבנטי אחר (אגודת הסטודנטים, הנציבות למניעת הטרדות מיניות).
תודה לכל המציעות והמציעים על היוזמה וההשראה!
מסורת פרסי ההוגנות המגדרית במכללת ספיר נמשכת. גם השנה נשלחו הצעות רבות מכל קהילת ספיר: סגל אקדמי ומנהלי, סטודנטיות וסטודנטים, אשר הכילו רעיונות מגוונים לשיפור ההוגנות המגדרית במכללה. לאחר בחינת מכלול ההצעות, הוועדה החליטה לתת מימון בגובה המקסימלי של 5,000 ש"ח לכל אחת משתי ההצעות הזוכות:
מיזם למנהיגות נשית למגזר הבדואי בנגב - המציעות: גב' ביאן אבועדרה וגב' אמנה אלאעסם, סטודנטיות במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית
הוועדה התרשמה מפרוייקט המשלב היבטים שונים הנוגעי ם למכללה שלנו – העצמה נשית, התמודדות עם האתגרים הייחודיים לנשים ערביות בנגב, וחיבור אקטואלי לאירועי אוקטובר 2023 ושיש בו לתרום לתחושה של הוגנות, בטחון ושייכות. מדובר במיז םלמנהיגות נשי ת למגזר הבדואי בנגב במטרה לחזק ולהעצים את תחושת המסוגלות והחוסן של המשתתפות ולהשפיע על לימודיהן וחייהן. הפרויקט יבצע מפגשים בני שעתיים עד ארבע שעות, אחת לשלושה שבועות עם סטודנטיות במכללת ספיר, אשר יקבלו כלים וידע ממרצות וממרצים במכללה ומחוצה לה, בתכנים הכוללים חוסן נפשי, העצמה נשית, מיצוי זכויות, ניהול כלכלי נכון, התפתחות אישית, וגיבוש חברתי. ההצעה התבססה על סקר מקדים, וכוללת חיבור לפרוייקט "צו 8 ליזמות חברתית בספיר" של היחידה למעורבות חברתית.
פלטפורמה נוסח TED עם תכנים, שבמרכזם נקודת המבט הנשית - המציעה: גב' יעל גלזר, סגל מנהלי, אחראית השאלה בספרייה
יצירת פלטפורמה נוסח TED, שבה יעלו הרצאות קצרות שיעסקו בנושאים שבמרכזם נקודת המבט הנשית. התכנים האפשריים כוללים הצגת מחקר שבמרכזו נשים, התמודדויות של נשים ועוד. בין תחומי הדעת ניתן למנות את שוק העבודה, עולם המשפט, תקשורת, אומנות, הייטק, יזמות, פסיכולוגיה, משפחה וחינוך. ההרצאות יועברו על ידי הסגל האקדמי של המכללה, באופן התנדבותי, ותהיינה פתוחו ת לכלל קהילת המכללה והציבור הרחב . הפלטפורמה יכולה להיות פיזית בקמפוס או באופן מקוון, בהתאם למצב הבטחוני, ולכלול ג ם פודקסט בשיתוף המחלקה לתקשורת. ההצעה היתה מבוססת על בדיקת היתכנות מקדימה. הוועדה סברה כי הצעה זו תסייע
להנגיש ידע שקשור לנשים ומיוצר על ידי נשים באופן המתאים להפצה מחוץ "למגדל השן". בנוסף, ההצעה מקדמת עבודה משותפת בין גופים שונים במכללה, ומשלבת השתתפות של סגל מינהלי, אקדמי, סטודנטיות וסטודנטים.
ברכות לזוכות!
רויטל בן עמי ושגית פלטין יפרח
שגית פלטין יפרח היא מנהלת החדשנות של המכללה ואחראית שיתופי פעולה במרכז ח"י בספיר. יזמת בתחום התרבות, יועצת ומנחת סדנאות לחשיבה עיצובית במוסדות וארגונים
רויטל בן עמי היא מרצה במחלקה לשיווק טכנולוגי. תחום התמחותה: אסטרטגיה, שיווק, תוכן, דיגיטל, התנהגות צרכנים, כלכלה התנהגותית, חקר שווקים והמחרה. לרויטל ניסיון בניהול שיווק בחברות תקשורת וטכנולוגיה. היא יועצת לארגונים גדולים בתחומי אסטרטגיית שיווק, אסטרטגיית תוכן ואסטרטגיית דיגיטל. כותבת ועורכת תוכן ומיקרו קופי.
ההצעה הזוכה במימון הנציבות - מטרמפיסטית לטייסת בגלקסיה - מאיץ לנשים באקדמיה הביוטכנולוגיה.
בעזרת מתודות שנבדקו והוכחו בהאצת תהליכים של חברות, מבקשות המציעות לבנות תכנית לחיזוק נשים באקדמיה: הקניית ידע ,העשרה, מודלים להצלחה וכלים שימושיים. המאיץ כולל יומיים של עבודה אינטנסיבית ולינה באקס-לאב בספיר או במקום אחר באזור המכללה. בשלב ראשון ההצעה היא להתמקד במרצות בשלבים הראשוניים של הקריירה (בשלבים סופיים של דוקטורט ופוסט), מכיוון שבשלבים אלו הידע והכלים יכולים לתת את האימפקט המשמעותי ביותר. בין התכנים יהיו פאנלים והרצאות על תהליך הקידום האקדמי, בניית תכנית אישית לקידום, תרגול ראיונות, כלים לשיפור יעילות, אג'יליות (גמישות) וכדומה. לקראת המאיץ יקיימו המארגנות קבוצת מיקוד וידייקו את התכנים. ההצעה לוותה בתוכנית תקציבית מפורטת.
הוועדה להוגנות מגדרית מצאה את ההצעה, המבקשת לחזק נשים באקדמיה ולהקנות ידע, העשרה, מודלים להצלחה וכלים שימושיים בשלבים קריטיים בקריירה, ראויה לפרס המקסימלי בגובה 3,500 ש"ח.
ד"ר עירית דביר
חוקרת בתחום ביוטכנולוגיה של אצות בהיבטים תזונתיים ומטבוליים. בעברה ראשת המחלקה למדעים שנה א' וראשת המחלקה לניהול תעשייתי.
ההצעה הזוכה במימון הנציבות - תכנית לעידוד קריירה של סטודנטיות בתחום הביוטכנולוגיה
הפרוייקט יאתר 5 סטודנטיות מצטיינות במגמת ביוטכנולוגיה, במחלקה לניהול תעשייתי, יפגיש אותן עם נשים מובילות בתחום הביוטכנולוגיה ובוגרות מגמת ביוטכנולוגיה, במחלקה לניהול תעשייתי, שהשתלבו בתחומים שונים במשק הישראלי (תעשיית התרופות, המזון, החקלאות, איכות הסביבה).
מטרת העל של הפרוייקט: יצירת פורום בוגרות של מגמת ביוטכנולוגיה, במחלקה לניהול תעשייתי והכנסת הסטודנטיות שבפרוייקט לפורום. הדבר יאפשר יצירת נטוורקינג בין הבוגרות והסטודנטיות, בשאיפה ליצור בהמשך מנטורינג וליווי של הסטודנטיות בשלבי היציאה לשוק העבודה.
הפרוייקט המוצע הוא פיילוט והמטרה של המציעה בהמשך היא להרחיב אותו לכל סטודנטית שתהיה מעוניינת להשתלב בו וכן לחשוף את הסטודנטיות לתחומי מדעים נוספים. ההצעה לוותה במתווה תקציבי מפורט.
הוועדה להוגנות מגדרית סברה כי מדובר בתוכנית ברורה וממוקדת, ומכילה מתווה המאפשר לתמוך בסטודנטיות מצטיינות ולהעניק להן מודלים להצלחה. בנוסף, התוכנית יוצרת נדבך ראשון להקמת פורום בוגרות, שיוכל לשמש בעתיד כמקור של תמיכה ונטוורקינג. ייצוג הנשים בתחומי ה-STEM חסר בהשוואה לתחומים אחרים באקדמיה, ולפיכך לתוכנית המיועדת לתמוך בסטודנטיות בתחום הביוטכנולוגיה חשיבות גם בהיבט זה.
ד"ר רונית נדיב
חוקרת בתחומי ניהול משאבי אנוש וניהול גיוון בארגונים
ההצעה הזוכה בפרס אישי - פרוייקט "הולכות ביחד"
מטרת הפרוייקט: להגביר את תחושת הביטחון האישי של נשים הנשארות בקמפוס עד שעות מאוחרות כשהקמפוס שומם.
הרעיון: הקמת קבוצת ווטסאפ של נשות הקמפוס, בה המרצות, העובדות והסטודנטיות תוכלנה לבדוק מי נמצא בקמפוס כשהן מתכוונות לצאת מהמשרד ולקבוע ליווי משותף למכונית או לתחנת האוטובוס. לעיתים גם העבודה במשרד בשעה מאוחרת היא פחות נעימה ואפשר גם לתאם שעות משותפת בחלל עבודה.
הוועדה להוגנות מגדרית התרשמה מהצעה, שיש בה לקדם את בטחונן של הנשים העובדות ולומדות בקמפוס, ובאופן פשוט וישים באופן מיידי. התרשמנו כי כוחה של ההצעה בפשטותה.
נעמה מסרנו
ההצעה הזוכה בפרס אישי - שינוי שם בית הספר להנדסאים
ההצעה: לשנות השם של בית הספר להנדסאים ל"בית ספר לפרא-הנדסה".
על פי ההצעה, שם בית הספר לא מייצג נשים הלומדות בו, ובנוסף הלימודים בבית הספר אינם לימודי הנדסה.
הוועדה להוגנות מגדרית התרשמה מרעיון המכוון זרקור אל פרקטיקה מוסווית של הדרת נשים באמצעות הלשון. לכאורה, מדובר בשם תמים ונייטרלי של בית ספר להכשרה מקצועית, המתייחס למקצוע הנלמד בבית הספר. אולם ההצעה לשינוי השם מחייבת מחשבה שנייה, לגבי ההנחה המובלעת בשם זה, לפיה מדובר במקצוע גברי. כידוע לנו, לומדות בבית הספר גם סטודנטיות, וגם נשים יכולות להיות הנדסאיות מצויינות. אם נרצה להיות חלק מהמגמה של עידוד נשים ללמוד ולעסוק במקצועות ה-STEM, ראוי בהחלט לשים לב לפרקטיקות שעלולות, באופן סמוי ולא מודע, לשדר לנשים שזה אינו מקומן. הוועדה להוגנות מגדרית מציינת כי שינוי שם בתי ספר אינו בסמכותה, וייתכן אף כי שינוי שכזה דורש אישור מהמועצה להשכלה גבוהה. בלי קשר לישימות השינוי, מצאנו לנכון להסב את תשומת הלב להצעה מעוררת המחשבה.
עו"ס נתי ביטון
במסגרת הדוקטורט, חוקר נתי את תחום הלהט"ב ובריאות הנפש. בנוסף, פועל רבות לפיתוח ויצירת מענים מקצועיים לשם שילובם של קהילת הלהט"ב בחברה הישראלית.
ההצעה הזוכה בפרס אישי - יציאת מסמך של קווים מנחים ביחס לאוכלוסיה סטודנטיאלית עם גיוון מגדרי מקהילת הלהט"ב בכלל והקהילה הטרנסית בפרט, ותוכנית הכשרה לסגל המכללה במטרה לרכוש כלים וידע על אוכלוסיה זו.
על מנת לגבש את מסמך המדיניות, הציע מר ביטון לגייס ראשי.ות ארגוני להט"ב שיסייעו בדיוק ויצירת מסמך חשוב זה.
הוועדה התרשמה כי ביצירת מסמך מדיניות זה, ותוכנית ההכשרה לסגל יש לתרום להבניית המכללה כמכילה, רגישה ונגישה לקהילה הסובלת מהדרה והפלייה. הוועדה מציינת כי לשם הגשת תוכנית מוגמרת יידרשו עוד זמן ומאמץ, אך כדי לעודד את השלמתה, ונוכח איכות הרעיון המוצע, בחרה בתוכנית כאחת משלוש ההצעות הראויות לפרס אינידיבידואלי. עם זאת קבענו כי הפרס האינדיבידואלי יוענק לאחר הגשת המסמך המוגמר לנציבות להוגנות מגדרית. בנוסף, אישרה הוועדה אפשרות להחזרי הוצאות הנדרשות לשם קידום התוכנית (כגון: החזר על נסיעות למפגשים), ככל שיהיו כאלה, בכפוף לקבלת אישור מראש לכל הוצאה.
שנים רבות נהוג היה לפנות בלשון זכר רבים בעת פנייה לקהל רחב הכולל נשים וגברים יחדיו. בשנים האחרונות עולה המודעות לכך שפנייה לנשים בלשון זכר מבטאת ומשמרת סטריאוטיפים ופערים מגדריים ומשפיעה על ביצועים ותפיסת העצמי, ויותר ארגונים, מוסדות ואנשי ציבור בוחרים להשתמש בשפה שוויונית בפניות לקהל הרחב.
מהי בכלל "שפה שוויונית"?
שפה שוויונית היא שפה שאינה ממוגדרת, כלומר אינה פונה למגדר מסוים. השפה העברית, כמו הצרפתית, הגרמנית והספרדית היא שפה ממוגדרת מכיוון שהדקדוק שלה מחייב התייחסות למגדר. למה חשוב להשתמש בשפה שוויונית? איך זה משפיע עלינו?
בשנים האחרונות פורסמו מחקרים המציגים מתאם בין שפה ממוגדרת לאי-שוויון מגדרי בעבודה, בכלכלה ובחינוך והמדגימים כי לשימוש בשפה ממוגדרת יש השלכות שליליות על נשים. מחקרן של תמי קריכלי-כץ וטלי רגב עסק בהשפעה של שפה מגדרית באקדמיה, ומצא שכאשר מבחנים מנוסחים בלשון זכר, נשים מצליחות פחות מגברים. ההשפעה של ניסוח מגדרי על נשים פוגמת לא רק בציונים עצמם, אלא משפיעה גם על המוטיבציה ועל תחושת המסוגלות העצמית.
אז איך מנסחים מבחנים ועבודות בשפה שוויונית?
- ניסוח ניטרלי – מגדרית: ניסוח ניטרלי הוא המכליל ביותר ופונה לכל הא.נשים על הרצף המגדרי. הוא כולל שימוש במילים שאינן ממוגדרות או שהכתיב שלהן זהה בצורת הזכר והנקבה.
- שם הפועל
- דוגמאות: נא לציין את התאריך, חשוב להסביר, יש למלא את מספר הת.ז, לסמן, לנמק, לפרט, ליישם.
- מתי מומלץ להשתמש: כדי לנסח הוראות ולתאר פעולות.
- שם הפעולה
- דוגמאות: הכניסה עם תו ירוק בלבד, שעת ההתחלה של הבחינה, הרשמה, בדיקה, הפעלה.
- מתי מומלץ להשתמש: מתאים להוראות קצרות ופשוטות ולתיאור בפלטפורמות דיגיטליות.
- ציווי ברבים
- דוגמאות: סמנו את התשובה, בחרו אחת מהאפשרויות, נמקו מדוע, כתבו, פרטו והסבירו.
- מתי מומלץ להשתמש: בניסוח שאלות והוראות.
- גוף ראשון רבים
- פעלים בעבר ובעתיד, מילות יחס ושמות עצם עם שייכות בגוף ראשון רבים מאפשרים ניסוח ניטרלי שאפשר לקרוא בשתי הצורות.
- דוגמאות: עד כה סיימנו את הפרק השני בסילבוס, לאחר שהגשנו את כלל המטלות.
- מתי מומלץ: במקום לפנות בגוף ראשון רבים (סיימתם/הגשתם).
- גוף שני יחיד
- דוגמאות: לאחר שעשית את המטלה, אם כתבת, אם טרם הגשת, קראת, לך, אותך, שלך, תשובתך, טענתך.
- מתי מומלץ להשתמש: בפנייה בגוף שני יחיד שחשוב שתהיה אישית.
- נקודה או לוכסן
- דוגמאות: סטודנטיות.ים, ראש/ת מחלקה.
- מתי מומלץ להשתמש: כשאין ניסוח יותר אלגנטי ורוצים להדגיש שהפנייה היא לכל המגדרים, או בפנייה לקהל רגיש לניואנסים מגדריים (הלוכסן עשוי להיתפס כבינאי בעוד שנקודה נתפסת כמכלילה ומשקפת רצף מגדרי).
- שם הפועל
- פירוט מגדרי
- במצבים בהם לא מצאנו אפשרות אחרת לניסוח, אפשר פשוט להוסיף מילה.
- דוגמאות: מוזמנות ומוזמנים לטקס, זוהי קריאה לכם ולכן, על הסטודנטים והסטודנטיות להגיש.
- מגוון ומגדר בדוגמאות:
- הרבה פעמים יש שימוש בדוגמאות של בעלי מקצוע או עסקים שונים בבחינות ובמטלות. יש להימנע מהטיות מגדריות בניסוח הדוגמאות.
- דוגמאות: מיכל היא מהנדסת, יאיר הוא אח במקצועו, ראיד סטודנט למשאבי אנוש.
- ממה חשוב להימנע: "רופאים ואחיות", "פרופסור וסטודנטית", "מפקדים וחיילות".
לקריאה נוספת:
- Davis, Lewis & Megan Reynolds (2018). Gendered language and the educational gender gap. Economics Letters, 168, 46-48.
- Prewitt-Freilino, Jennifer L., T. Andrew Casewell, & Emmi K. Laakso (2012). The gendering of language: A comparison of gender equality in countries with gendered, natural gender, and genderless languages. Sex Roles, 66(3-4), 268-281.
- Mavisakalyan, Astghik (2015). Gender in language and gender in employment. Oxford Development Studies, 43(4), 403-424.
- Jakiela, Pamela & Owen Ozier (2018). Gendered language (Policy Research working paper no. 8464). World Bank Group.
- תמר קריכלי-כץ וטלי רגב (2021). האם השפה העברית מכשילה נשים? ממצאים מחמישה ניסויים. סוציולגיה ישראלית כב(1).
- דפנה איזנרייך (2020) לכתוב לכולםן – המדריך לכתיבה שוויונית וניטרלית מגדרית. דברו אלינו.
אנחנו כאן בשבילך
קבוצת ווטסאפ בנושא ההוגנות המגדרית במכללה
הקבוצה משמשת לפרסם דברים כמו סיוע במקורות, פרסום של אירועים רלוונטיים והזדמנויות למלגות לנשים, שיתוף חומרי מדיה ומחקרים רלוונטיים, להתייעץ בנושאים הקשורים להוגנות מגדרית (כלליים או אישיים ונקודתיים), להתעדכן בפעילויות של הנציבות להוגנות מגדרית או לחפש שותפה לפרויקט מחקרי.
וכמובן, שהפוליטיקה היחידה שעוסקות בה היא פוליטיקה מגדרית ומחזקת עבור נשים, והכל תוך שמירה על תרבות דיון וכבוד הדדי, ומבלי להיכנס לדיונים בתחומים שהם באחריות פונקציות אחרות במכללה.