הנציבות להוגנות מגדרית

המכללה האקדמית ספיר שמה לה למטרה ליצור סביבה המאפשרת ומעודדת קידום והתפתחות על בסיס כשרון, ולא כפונקציה של מין, מוצא, גזע, נטייה מינית או כל מאפיין חברתי לא רלבנטי אחר. לשם כך נבקש לאמץ מדיניות של הוגנות מגדרית וחברתית, המאפשרת להתגבר על הטיות היוצרות הפליה ולתת מענה לצרכים מיוחדים של נשים, מיעוטים או כל קבוצה הסובלת מהפלייה, בין אם מדובר בסטודנטיות וסטודנטים ובין אם בחברות ובחברי הסגל האקדמי והמינהלי.

לשם כך נאסוף באופן קבוע נתונים הנוגעים להוגנות מגדרית וניתן להם פומבי, נקבע יעדים לשיפור האיזון המגדרי והחברתי בקרב חברי הסגל האקדמי ובמשרות ניהוליות אחרות, נאמץ צעדים להליך קידום שוויוני והשוואת משך השהייה בכל דרגה ונתמוך בפעילות המממונה על ההוגנות המגדרית באמצעות תקציב ותשתיות ארגוניות.

הולכות ביחד

השעה מאוחרת, חושך ושוב מצאת את עצמך הולכת לבד בשבילי הקמפוס.
על מנת להקל על החוויה הזו שמוכרת לכל אישה הקמנו את הקבוצה "הולכות ביחד".
הקבוצה נועדה לחפש בת זוג / מלווה להליכה בקמפוס והיציאה ממנו למי שמרגישה לא נוח לצעוד לבד בחושך.
מטרת הקבוצה היא לייצר קהילה של נשים בספיר אשר הן ערבות זו לזו ומוכנות לשמש כחברות ובנות לוויה.

להצטרפות

להצטרפותלוגו וואטסאפ

הולכות ביחד
פרופ' אורנה אליגון דר
פרופ' אורנה אליגון-דר,
יועצת לנשיא הממונה על הוגנות מגדרית

קיים פער בין הדימוי העצמי של האקדמיה, כסביבה נאורה ומתקדמת, לבין מציאות, בה ממשיכים להתקיים פערים משמעותיים בין גברים לנשים. במהלך הקריירה שלהן, נשים נתקלות בחסמים גלויים וסמויים, וככל שהדרגות האקדמיות גבוהות יותר והתפקידים בכירים יותר, שיעור הנשים קטן בהשוואה לשיעור הגברים.

מכללת ספיר חרטה על דגלה ערכים של שיוויון והוגנות חברתית. נדבך חשוב בתפיסת עולם זו הוא חתירה לשיוויון מגדרי באמצעות ייצוג הולם של נשים בכל הדרגות האקדמיות, בתפקידים הבכירים בגופים האקדמיים והניהוליים, ובמוקדי קבלת החלטות אחרים. 

סוגיית הייצוג ההולם של קבוצות חברתיות שונות יכולה להתבטא במימדים נוספים מעבר למגדר (אתניות, לאומיות וכו'), וכן בהצטלבות בין ההשתייכויות החברתיות השונות.

תפיסתי היא, כי קידום נשים דורש הכרה בהצטלבות (intersectionality) בין ממדים שונים של הפליה. בעוד שבפמיניזם הליברלי של תחילת עידן 'הגל השני', בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים הדגש היה על משתנה המגדר, לתפיסות תיאורטיות מאוחרות יותר חלחלה התובנה שלא ניתן לנתח אפליית נשים במנותק מרבדים נוספים של הפליה חברתית. כך למשל, ניסיונן של נשים לבנות מהמעמד הבינוני, שונה לחלוטין מניסיונן של נשים שחורות ועניות. אם רוצים לפרוץ את הדרך באקדמיה לכלל הנשים, ולא רק לקבוצה פריבילגית, חייבים להכיר בהצטלבויות אלה ולהבין את הקשיים של נשים המשתייכות לסקטורים מוחלשים או פריפריאליים. הסרת חסמים חברתיים תאפשר לכישרונות מגוונים לפרוח במכללה, ותתרום לשגשוג האקדמיה כולה.

כצעד ראשון לגיבוש מדיניות של ייצוג מגדרי וחברתי שוויוני יותר, בכוונתי לאסוף נתונים על המצב הקיים, ועל בסיס זה לבנות אסטרטגית פעולה להתגברות על חסמים מגדריים ואחרים, לחשיפה ותיקון של הטיות, ולשיפור האיזון המגדרי ומניעת הפלייה חברתית בשלבים השונים של הקריירה במכללה.

תפקידי הוא לשקף להנהלה את מצב ההוגנות המגדרית והחברתית במכללה, ולקדם את ההיבטים השונים של ההוגנות המגדרית והחברתית.

פרופ' אורנה אליגון דר
פרופ' אורנה אליגון-דר,
יו"ר ועדת הוגנות מגדרית, ומשקיפה בוועדת קליטה
ד"ר נוזהה אלאסד
ד"ר נוזהה אלאסד אלהוזייל,
יו"ר הוועדה להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית לקידום הגינות ושותפות בקמפוס
ד"ר עמרי הרצוג
ד"ר עמרי הרצוג,
חבר בוועדת הצטיינות
פרופ' עינת לחובר
פרופ' עינת לחובר,
חברה בוועדת מי"ה
פרופ' אורית נוטמן-שורץ
פרופ' אורית נוטמן שורץ,
חברה בוועדת מינויים

מרצות וחוקרות

נשות הסגל המינהלי

סטודנטיות ובוגרות

פרופ' עינת לחובר
פרופ' עינת לחובר,
מובילת הפרוייקט
ד"ר שני קונה
ד"ר שני קונה,
מובילת הפרוייקט
  חוקרת התנהגות ארגונית, מרצה בכירה במחלקה לניהול המשאב האנושי, מומחית לקשרי סיוע ומנטורינג בארגונים, מדריכה ומלווה את המשתתפות בפרוייקט המנטורינג.

מרצות ספיר היקרות,
מתוך הנחה שלכל אחת מאיתנו יש מה ללמד וגם מה ללמוד אחת מהשנייה, אנו רוצות לגבש במכללה מודל פמיניסטי של מנטורינג. החתירה היא למנטורינג שמבוסס על יחסים לא הירארכיים, הכולל היבטים רגשיים ואשר יתייחס גם למרחבים נוספים בחיים, מעבר למרחב העבודה. הכוונה להתחיל בהפעלת התכנית מיד לאחר הפסח בתשפ"ב, ולמשך השנה האקדמית הבאה.

הפרוייקט מיועד למרצות במינוי ושלא במינוי, בשלבים שונים בהתפתחות האקדמית שלהן (אך רק כאלה שלאחר הגשת הדוקטורט), במסלולי העסקה שונים (מחקר/הוראה/יצירה) ומתחומי דעת שונים.

מעוניינת לשמש מנחה לעמיתה במכללה ו/או להיות מונחה על ידי עמיתה במכללה?
צרי קשר עם נציבות ההוגנות המגדרית כדי להצטרף לפרוייקט.

אין לך פינת עבודה שקטה משלך? נאלצת לכתוב על שולחן האוכל כשהילדים קופצים מסביב? האם את אמא לילדים צעירים שהמחקר שלה סבל פגיעה קשה בגלל סגר ובידודים?
 
זמן מחקר שקט הוא משאב יקר. משרד אישי בו ניתן להשאיר ספרים ולעבוד בשקט יכול לעזור - לשם כך השקנו את פרויקט "חדר משלך"

מחקרים מצביעים על כך כי נשים נפגעו קשה יותר בתקופת הקורונה, ופרויקט זה הוא חלק מהמענה של המכללה ליוזמת ות"ת/מל"ג לאימוץ תוכנית רגישה מגדרית להתמודדות עם השפעת נזקי משבר זה.

משרד ראשון (על בסיס חלוקת זמן) יוקצה לקראת סוף סמסטר ב' תשפ"ב.
הקצאות נוספות במסגרת הפרויקט תעשינה לפי הביקוש והאפשרויות.

תקופת ההקצאה
חצי שנה, עם אפשרות להארכה לתקופה של עד חצי שנה נוספת (באישור הוועדה להוגנות מגדרית) בכפוף לקיום צורך מחקרי.
 
הגשת מועמדות
נא למלא את הטופס המקוון עד סוף מרץ 2022 באמצעות הקישור הבא:

* להגשת מועמדות *

  • הפניה מיועדת לחברות סגל במינוי.
  • תינתן עדיפות בהקצאה לחוקרות, המטופלות בילדים צעירים, שנפגעו במיוחד בתקופת משבר הקורונה.
  • יילקחו בחשבון זמני השימוש המבוקשים.
  • בחינת ודירוג הבקשות יבוצעו על ידי הועדה להוגנות מגדרית, בהתאם לאמות מידה שתקבע קודם בחינת הבקשות.
פרופ' ענבל בן אשר גיטלר
ד"ר ענבל בן אשר גיטלר,
מובילת הפרוייקט
רויטל בן עמי
גב' רויטל בן עמי,
מובילת הפרוייקט
   

בקרקס החיים, אנו נדרשות למלא עשרות תפקידים ביום - מרצה, חוקרת, מחנכת, וגם, על הדרך, לקיים את חיינו הפרטיים (בצורה מושלמת, כמובן). אז איפה נמצא זמן לכתוב את הפרק? מתי יהיו לנו כמה שעות שקטות לסיים את המאמר?
אז החלטנו לעשות מעשה והקמנו את מרתוני הכתיבה לחוקרות בספיר. מבית היוצר הנפלא של הפורום הפמיניסטי, יצאנו לדרך עוד לפני מגפת הקורונה, לקיום מרתונים פיזיים ומקוונים.
כעת, בשיתוף הנציבות להוגנות מגדרית, אנו יוצאות עם סדרת מרתוניים במכללה.

מה אנו עושות במרתון?

יום של כתיבה ממוקדת ללא הסחות דעת, למשך של 8-10 שעות. המרתון המשלב שיטות עבודה פרודוקטיביות, הצבת יעדים אישיים ליום העבודה ופידבק ועידוד משאר המשתתפות.  
מספר המקומות מוגבל ל-15 לכל מרתון, אז מהרו להירשם!

תאריכים קרובים והרשמה למרתונים

הוועדה להוגנות מגדרית פתחה בשנת 2023 תחרות להצעות לפרויקטים, שמטרתם לשפר את ההוגנות המגדרית בקמפוס ספיר.

בשנת 2023 התקבלו 17 הצעות, אשר נשלחו על ידי חברות וחברי סגל אקדמי ומינהלי, סטודנטיות וסטודנטים, והכילו רעיונות מגוונים לשיפור ההוגנות המגדרית בספיר.

לאחר בחינת מכלול ההצעות הוחלט לתת מימון לפרוייקטים בגובה הפרס המקסימלי (3,500 ₪) לשתי הצעות רלבנטיות, שהציגו מתווה מגובש ומפורט לביצוע. בנוסף, הוחלט על שלושה פרסים אישיים בגובה 500 ₪ להצעות שאינן כרוכות בעלות, או שביצוען אינו בסמכות הנציבות להוגנות מגדרית.

את הצעות שיישומן אינו בסמכותנו העברנו להנהלת המכללה או שהפנינו את הפונה לגורם רלבנטי אחר (אגודת הסטודנטים, הנציבות למניעת הטרדות מיניות).

תודה לכל המציעות והמציעים על היוזמה וההשראה! 

שנים רבות נהוג היה לפנות בלשון זכר רבים בעת פנייה לקהל רחב הכולל נשים וגברים יחדיו.  בשנים האחרונות עולה המודעות לכך שפנייה לנשים בלשון זכר מבטאת ומשמרת סטריאוטיפים ופערים מגדריים ומשפיעה על ביצועים ותפיסת העצמי, ויותר ארגונים, מוסדות ואנשי ציבור בוחרים להשתמש בשפה שוויונית בפניות לקהל הרחב.

מהי בכלל "שפה שוויונית"?

שפה שוויונית היא שפה שאינה ממוגדרת, כלומר אינה פונה למגדר מסוים. השפה העברית, כמו הצרפתית, הגרמנית והספרדית היא שפה ממוגדרת מכיוון שהדקדוק שלה מחייב התייחסות למגדר. למה חשוב להשתמש בשפה שוויונית? איך זה משפיע עלינו?

בשנים האחרונות פורסמו מחקרים המציגים מתאם בין שפה ממוגדרת לאי-שוויון מגדרי בעבודה, בכלכלה ובחינוך והמדגימים כי לשימוש בשפה ממוגדרת יש השלכות שליליות על נשים. מחקרן של תמי קריכלי-כץ וטלי רגב עסק בהשפעה של שפה מגדרית באקדמיה, ומצא שכאשר מבחנים מנוסחים בלשון זכר, נשים מצליחות פחות מגברים. ההשפעה של ניסוח מגדרי על נשים פוגמת לא רק בציונים עצמם, אלא משפיעה גם על המוטיבציה ועל תחושת המסוגלות העצמית.  

אז איך מנסחים מבחנים ועבודות בשפה שוויונית?

  1. ניסוח ניטרלי – מגדרית: ניסוח ניטרלי הוא המכליל ביותר ופונה לכל הא.נשים על הרצף המגדרי. הוא כולל שימוש במילים שאינן ממוגדרות או שהכתיב שלהן זהה בצורת הזכר והנקבה.
    1. שם הפועל
      1. דוגמאות: נא לציין את התאריך, חשוב להסביר, יש למלא את מספר הת.ז, לסמן, לנמק, לפרט, ליישם.
      2. מתי מומלץ להשתמש: כדי לנסח הוראות ולתאר פעולות.
    2. שם הפעולה
      1. דוגמאות: הכניסה עם תו ירוק בלבד, שעת ההתחלה של הבחינה, הרשמה, בדיקה, הפעלה.
      2. מתי מומלץ להשתמש: מתאים להוראות קצרות ופשוטות ולתיאור בפלטפורמות דיגיטליות.
    3. ציווי ברבים
      1. דוגמאות: סמנו את התשובה, בחרו אחת מהאפשרויות, נמקו מדוע, כתבו, פרטו והסבירו.
      2. מתי מומלץ להשתמש: בניסוח שאלות והוראות.
    4. גוף ראשון רבים
      1. פעלים בעבר ובעתיד, מילות יחס ושמות עצם עם שייכות בגוף ראשון רבים מאפשרים ניסוח  ניטרלי שאפשר לקרוא בשתי הצורות.
      2. דוגמאות: עד כה סיימנו את הפרק השני בסילבוס, לאחר שהגשנו את כלל המטלות.
      3. מתי מומלץ: במקום לפנות בגוף ראשון רבים (סיימתם/הגשתם).
    5. גוף שני יחיד
      1. דוגמאות: לאחר שעשית את המטלה, אם כתבת, אם טרם הגשת, קראת, לך, אותך, שלך, תשובתך, טענתך.
      2. מתי מומלץ להשתמש: בפנייה בגוף שני יחיד שחשוב שתהיה אישית.
    6. נקודה או לוכסן
      1. דוגמאות: סטודנטיות.ים, ראש/ת מחלקה.
      2. מתי מומלץ להשתמש: כשאין ניסוח יותר אלגנטי ורוצים להדגיש שהפנייה היא לכל המגדרים, או בפנייה לקהל רגיש לניואנסים מגדריים (הלוכסן עשוי להיתפס כבינאי בעוד שנקודה נתפסת כמכלילה ומשקפת רצף מגדרי).
  2. פירוט מגדרי
    1. במצבים בהם לא מצאנו אפשרות אחרת לניסוח, אפשר פשוט להוסיף מילה.
    2. דוגמאות: מוזמנות ומוזמנים לטקס, זוהי קריאה לכם ולכן, על הסטודנטים והסטודנטיות  להגיש.
  3. מגוון ומגדר בדוגמאות:
    1. הרבה פעמים יש שימוש בדוגמאות של בעלי מקצוע או עסקים שונים בבחינות ובמטלות. יש להימנע מהטיות מגדריות בניסוח הדוגמאות.
    2. דוגמאות: מיכל היא מהנדסת, יאיר הוא אח במקצועו, ראיד סטודנט למשאבי אנוש.
    3. ממה חשוב להימנע: "רופאים ואחיות", "פרופסור וסטודנטית", "מפקדים וחיילות".

לקריאה נוספת:

  1. Davis, Lewis & Megan Reynolds (2018). Gendered language and the educational gender gap. Economics Letters, 168, 46-48.
  2. Prewitt-Freilino, Jennifer L., T. Andrew Casewell, & Emmi K. Laakso (2012). The gendering of language: A comparison of gender equality in countries with gendered, natural gender, and genderless languages. Sex Roles, 66(3-4), 268-281.
  3. Mavisakalyan, Astghik (2015). Gender in language and gender in employment. Oxford Development Studies, 43(4), 403-424.
  4. Jakiela, Pamela & Owen Ozier (2018). Gendered language (Policy Research working paper no. 8464). World Bank Group.
  5. תמר קריכלי-כץ וטלי רגב (2021). האם השפה העברית מכשילה נשים? ממצאים מחמישה ניסויים. סוציולגיה ישראלית כב(1).
  6. דפנה איזנרייך (2020) לכתוב לכולםן – המדריך לכתיבה שוויונית וניטרלית מגדרית. דברו אלינו.
רינת אגאי
רינת אגאי
רכזת הנציבות להוגנות מגדרית

אנחנו כאן בשבילך

equity@sapir.ac.il

קבוצת ווטסאפ בנושא ההוגנות המגדרית במכללה

הקבוצה משמשת לפרסם דברים כמו סיוע במקורות, פרסום של אירועים רלוונטיים והזדמנויות למלגות לנשים, שיתוף חומרי מדיה ומחקרים רלוונטיים, להתייעץ בנושאים הקשורים להוגנות מגדרית (כלליים או אישיים ונקודתיים), להתעדכן בפעילויות של הנציבות להוגנות מגדרית או לחפש שותפה לפרויקט מחקרי.
וכמובן, שהפוליטיקה היחידה שעוסקות בה היא פוליטיקה מגדרית ומחזקת עבור נשים, והכל תוך שמירה על תרבות דיון וכבוד הדדי, ומבלי להיכנס לדיונים בתחומים שהם באחריות פונקציות אחרות במכללה.

להצטרפותלוגו וואטסאפ