ספר חדש מאת רותם כרמי, מדריכת סטודנטים בבית הספר לעבודה סוציאלית, "אבל למה? שאלות ילדים על חולי ואובדן".

מה מרגישים כשמתים? מה נעשה עם הבגדים של אבא כשהוא כבר לא יהיה פה? זה יכול לקרות גם לי? אמא, גם את תמותי?

פתאום באמצע החיים, חלה זוהר כרמי ב-ALS, מחלת ניוון שרירים קשה ואכזרית. במשך 12 שנות מחלתו, התמודדה רעייתו רותם וילדיהם שירה, יובל וגלעד, עם מציאות חיים מורכבת ומלאת אתגרים. חיים שבהם שזורים פחד וצער לצד תקווה ובעיקר הרבה מאוד אהבה.

אחרי מותו של זוהר, איגדה רותם את השאלות הלא פשוטות ששאלו אותה ילדהם לאורך הדרך ואת התשובות שלה: כנות, פתוחות ובגובה העיניים של השואל או השואלת.

הספר נכתב על מנת לסייע למשפחות, העוברות מסע דומה. המידע והכלים שבספר יכולים לעזור להורים לא רק להשיב לשאלות, אלא גם לאפשר ליליהם ולילדותיהם לבטא את הפחדים הכמוסים ואת הרגשות, שלא תמיד נעים לחשוף - ולקיים שיח קרוב, אמיתי וחושב מאין כמותו. הוא עוסק במנהיגות, מודליג ושיתוף כבסיס להורות מיטיבה, תפיסת המוות אצל ילדים, שאלות שמעסיקות ילדים כאשר אדם קרוב אליהם חולה במחלה חשוכת מרפא, שאלות שמעסיקות ילדים אחרי מותו של אדם קרוב והשאלות שלא נשאלות.

רותם כרמי

רותם כרמי בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית.

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

שופטת
כב׳ נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) השופטת אסתר חיות תלמד בשנה הבאה סדנה ייחודית בבית הספר למשפטים בספיר. בית הספר למשפטים בספיר גאה להודיע כי כב׳ נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) השופטת אסתר חיות תלמד בבית הספר בשנת הלימודים הבאה (תשפ״ה) סדנה ייחודית בנושא ״משפט ושואה״. כב׳ הנשיאה חיות החלה את דרכה השיפוטית בשנת 1990 כשופטת בית המשפט השלום בתל אביב. בשנת 1997 מותנה לבית המשפט המחוזי, ובשנת 2004 מונתה לכהונת שופטת בבית המשפט העליון.
חדש על המדף - כיצד הפכו האשכנזים לישראלים?
ספר חדש לד"ר רותם לשם, בוגר ומרצה במחלקה לתקשורת: "כיצד הפכו האשכנזים לישראלים? הגירה ורגשות במשפחות ממעמד הביניים." הספר מציע זווית רעננה לניתוח התהליכים התרבותיים והחברתיים המורכבים, שהובילו להפיכתם של עולים אשכנזים שהגיעו ארצה לאחר השואה למסמני הדגם ה"כלל־ישראלי". אמנם עלייתם נחשבת למוצלחת וקלה, אולם גם היא עמדה בפני אתגרים. באמצעות פרשנות של סיפורי חיים משפחתיים וניתוח פרקי תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "קשר משפחתי", חושף ד"ר רותם לשם את השתנות השיח הרגשי של משפחות מהגרים אשכנזיות לאורך שלושה דורות, ומציף את הדיאלוג המורכב שהן ניהלו עם הישראליוּתּ.