ספר חדש לד"ר רותם לשם, בוגר ומרצה במחלקה לתקשורת: "כיצד הפכו האשכנזים לישראלים? הגירה ורגשות במשפחות ממעמד הביניים."

הספר מציע זווית רעננה לניתוח התהליכים התרבותיים והחברתיים המורכבים, שהובילו להפיכתם של עולים אשכנזים שהגיעו ארצה לאחר השואה למסמני הדגם ה"כלל־ישראלי". אמנם עלייתם נחשבת למוצלחת וקלה, אולם גם היא עמדה בפני אתגרים. באמצעות פרשנות של סיפורי חיים משפחתיים וניתוח פרקי תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "קשר משפחתי", חושף ד"ר רותם לשם את השתנות השיח הרגשי של משפחות מהגרים אשכנזיות לאורך שלושה דורות, ומציף את הדיאלוג המורכב שהן ניהלו עם הישראליוּתּ. הספר שופך אור על השתלבותן יוצאת הדופן של משפחות אלה במעמד הביניים הישראלי, מציג את המשא ומתן שהן ניהלו בסוגיות של יחסי הורים-ילדים, מגדר ואתניות, ודן בשאלות מפתח בחקר יחסי הגומלין שבין רגש, זהות וסיפור משפחתי.

הספר בהוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות ולמדא עיון -האוניברסיטה הפתוחה.

רותם לשם

ד"ר רותם לשם הוא חוקר תרבות המתמחה ברגשות, זהות, שיח ותרבות פופולרית. הוא מלמד במחלקה לתקשורת במכללת ספיר וביחידה למחקר התרבות באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטור שעליה מבוסס הספר, נכתבה בביה"ס לתרבות באוניברסטית תל אביב וזכתה במלגת רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח. לשם הוא גם חבר בועדה המארגנת של קבוצת מחקר הרגש באגודה הסוציולוגית האירופאית.

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

קורס של אסתר חיות
כב׳ הנשיאה (בדימוס) השופטת אסתר חיות שוב תנחה בסמסטר הקיץ בבית הספר למשפטים בספיר סדנה ייחודית בנושא ״משפט ושואה״   בית הספר למשפטים בספיר גאה להודיע כי כב׳ הנשיאה (בדימוס) השופטת אסתר חיות תלמד בבית הספר בסמסטר הקיץ הקרוב שוב את הסדנה הייחודית בנושא ״משפט ושואה״. כב׳ הנשיאה חיות החלה את דרכה השיפוטית בשנת 1990 כשופטת בית המשפט השלום בתל אביב. בשנת 1997 מותנה לבית המשפט המחוזי, ובשנת 2004 מונתה לכהונת שופטת בבית המשפט העליון.
כנס המרכז לחקר החברה הבדואית
החודש התקיים בספיר הכנס השנתי הראשון של המרכז הלאומי לידע ולחקר החברה הערבית־בדואית בנגב, הפועל במכללה האקדמית ספיר. בכנס השתתפו למעלה מ־350 משתתפים, ביניהם חברי כנסת, ראשי רשויות, אנשי אקדמיה, נציגי משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית, נציגי ציבור, סטודנטים ואנשי קהילה מהחברה הערבית-בדואית ומהחברה היהודית בנגב. במהלך הכנס הוצגו נתונים ומחקרים עדכניים של חוקרי וחוקרות המרכז והוא שיקף שנת עבודה אינטנסיבית של המרכז באיסוף, ניתוח והנגשת נתונים מהימנים על החברה הערבית־בדואית בנגב.  אחת מנקודות החוזק הבולטות של הכנס הייתה היכולת להושיב יחד, תחת קורת גג אחת, נציגי ממשלה, אקדמיה וחברה אזרחית - גם