ספר חדש לנמרוד בר-עם, דיקאן רשות המחקר - חמישים: מכאן ואילך דרקונים וחרציות.

הספר אורג זיכרונות ילדות מוקדמים עם הגות מקורית, המבקשת לעמוד על משמעותו של מרבד הזהות הנרקם מהם. אין זה ספר פרוזה שגרתי אלא מסע רוחני-חושני על ציר הזמן, בין מצבים, ממדים, דמויות וערכים, שראוי להיקרא גם כמסה פילוסופית מרתקת על מצב האדם המבקש משמעות במאה ה-21'.

מתוך הספר:
"העולם נברא כשהייתי בן שלוש בערך.
הוריי, אחי ואני גרנו אז במרתף אפלולי וטחוב שמעליו נבנה בעצלתיים בית ילדותי הגדול והמואר. המרתף היה שקוע כמעט כולו באדמה והיה עשוי לבני בלוק חשופות, אפורות ומחוספסות למגע. אור היום בקע אליו מרצועת חלונות צרה שהייתה סמוכה לתקרה, כמעט נושקת לה. צללים רכים נעו על הקירות, נמתחים בקצב תנועתה העצלה של השמש הנדחקת והמתרחקת. כך הייתה צוללת ילדותי ומדמדמת.
אבי לא היה נוכח בימים ההם אלא כדמות מרוחקת. ספק חייל, ספק צייד, ששב באישון לילה ממלחמות מאובקות, או ממסעות בין פראי-עד נוצצי עיניים, אל מיטתה המטושטשת של אימי. אימי הייתה אלת היקום הבלתי מעורערת. שש ידיה טרחו סביבנו בתואם מסחרר, ממלאות את המרחב הקטן בפירות יצירתה. זמנה באותם ימים הוקדש לפיקוח על בנאים שמימשו באטיות מקוממת את חזונה האסתטי מעל ראשינו. שיחותיהם, רחשי עבודתם מבעד לקירות העבים, היו הגלים המלחששים שגוננו על ספינתנו הטובעת. אך מבטה מפיח החיים מוקד כולו באותם ימים באחי, שהיה משוקע במאמץ קדחתני להרוג אותי."

פרופ' נמרוד בר-עם

נמרוד בר-עם הוא פרופסור לפילוסופיה של המדע והמטפיזיקה, ודיקאן רשות המחקר במכללה האקדמית ספיר. זה ספר הפרוזה הראשון שלו. הוא מתגורר ברמת-גן, נשוי לחוקרת ספרות היידיש גלי דרוקר בר-עם ואבא לאוריין.

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

קורס של אסתר חיות
כב׳ הנשיאה (בדימוס) השופטת אסתר חיות שוב תנחה בסמסטר הקיץ בבית הספר למשפטים בספיר סדנה ייחודית בנושא ״משפט ושואה״   בית הספר למשפטים בספיר גאה להודיע כי כב׳ הנשיאה (בדימוס) השופטת אסתר חיות תלמד בבית הספר בסמסטר הקיץ הקרוב שוב את הסדנה הייחודית בנושא ״משפט ושואה״. כב׳ הנשיאה חיות החלה את דרכה השיפוטית בשנת 1990 כשופטת בית המשפט השלום בתל אביב. בשנת 1997 מותנה לבית המשפט המחוזי, ובשנת 2004 מונתה לכהונת שופטת בבית המשפט העליון.
כנס המרכז לחקר החברה הבדואית
החודש התקיים בספיר הכנס השנתי הראשון של המרכז הלאומי לידע ולחקר החברה הערבית־בדואית בנגב, הפועל במכללה האקדמית ספיר. בכנס השתתפו למעלה מ־350 משתתפים, ביניהם חברי כנסת, ראשי רשויות, אנשי אקדמיה, נציגי משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית, נציגי ציבור, סטודנטים ואנשי קהילה מהחברה הערבית-בדואית ומהחברה היהודית בנגב. במהלך הכנס הוצגו נתונים ומחקרים עדכניים של חוקרי וחוקרות המרכז והוא שיקף שנת עבודה אינטנסיבית של המרכז באיסוף, ניתוח והנגשת נתונים מהימנים על החברה הערבית־בדואית בנגב.  אחת מנקודות החוזק הבולטות של הכנס הייתה היכולת להושיב יחד, תחת קורת גג אחת, נציגי ממשלה, אקדמיה וחברה אזרחית - גם