אפידמיולוגיה הולכת ונמשכת של משורר - ספר חדש לפרופ' סמי שלום שטרית, ראש ביה"ס לאמנויות הקול והמסך

הספר נכתב בתקופה מוגדרת, הן בזמן והן באופיה - בשנה הראשונה למגיפת הקורונה, וכולו נובע מתוך מצבו הנפשי של המשורר בעיקר בתקופות הסגר.

כך כתב שטרית על חוויית כתיבת השירים האלה: ״לא התכוונתי לכתוב ספר שירים ואף לא שירים בודדים בשנת הקורונה האיומה, אבל כמו תמיד המילים היו מפלטי ומקלטי בעתות הסגר והמחנק, לנפש בעיקר. הייתי לבד בכל הסגרים. תמיד לבד. כתבתי בהפסקות גדולות מבלי לתכנן שום דבר. כתבתי לעצמי קודם כל, כמו תמיד. הטקסטים הצטברו בקובץ אחד. לא קראתי אותם ולא התעסקתי בהם. לאחר למעלה משנה פתחתי את הקובץ ובקריאה רצופה הופתעתי לגלות מעין יומן פיוטי גלוי לב המתעד ללא סינון: רגעים, מחשבות, פחדים ושמחות קטנות בשנת הקורונה הראשונה. אלה הם מעין תצלומי הבזק של הנפש.״

פרופ' סמי שלום שטרית

פרופ' סמי שלום שטרית הוא ראש בית הספר לאמנויות הקול והמסך בספיר. הוא משורר, סופר ויוצר קולנוע. עד היום פרסם שישה ספרי שירה. שירים רבים שלו פורסמו בכל מוספי הספרות וכתבי העת לספרות בארץ, וכן תרגומים לשיריו התפרסמו בשפות רבות כולל ערבית, אנגלית, נורווגית, גרמנית, צרפתית ועוד.

שירתו של סמי שלום שטרית קנתה לה מקום חשוב ומשפיע בשירה העברית הישראלית ורובה עוסק בשאלות של זהות, זיכרון, עוול וצדק, מלחמה ושלום וכן כתב שירי אהבה רבים. בין ספריו, הבולט ביותר הוא ״שירים באשדודית״ בהוצאת אנדלוס. רבים משירי הספר עובדו והולחנו למופע המוזיקלי המצליח ״שירים באשדודית״.

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

תערוכה מעטפות
הגלריה לאמנות במכללת ספיר, הפועלת במסגרת המחלקה לאמנות, מתחדשת ופותחת את שעריה. על תכנית התערוכות החדשה אמונה האוצרת לאה אביר, מרצה במחלקה. התערוכה הפותחת היא ראשונה בסדרת התערוכות מעטפות, שבה בכל תערוכה מדמיין/ת יוצר או יוצרת את חלל הגלריה מחדש, ומזמין אמניות ואמנים נוספים להתארח בו ולהציג בו מעבודותיהם/ן. כל תערוכה משמשת מסד רעיוני ופיזי לאירוח ולשיתוף פעולה, והעבודות נשזרות זו בזו ויוצרות מרקם עשיר ומרובד.
שיח גלריה בתערוכה זיכרון מתקדם לעתיד
התערוכה "זיכרון מתקדם לעתיד" (כשם שירו של יהודה עמיחי) הוצגה בגלריה הלימודית בחודש האחרון. קיום התערוכה התקיים בזכות תמיכת מיזם "פועלים לעתיד" - יוזמה משותפת של המכללה האקדמית ספיר ובנק הפועלים, שנועדה לחזק את החיבור בין הסטודנטים, הקהילה והאזור, ולתמוך בצמיחה, חוסן והזדמנויות חדשות בעוטף. התערוכה עסקה במתח שבין זיכרון לעתיד, בין ההתמודדות עם מציאות פצועה לבין היכולת להמשיך ליצור, לדמיין ולפעול.