הסגל שלנו - הסגל בתקשורת
למה אנחנו מספרים כל כך הרבה בדיחות שואה, מתי התחלנו ולמי מותר? פרופ' ליאת שטייר-לבני, מהמחלקה לתרבות - יצירה והפקה, מתארחת אצל עקיבא נוביק.
כשאנחנו מתבוננים בזיכרון השואה, ובאופן שבו אנחנו מעצבים אותו - כפרטים וכחברה - אנחנו לא רואים רק טראומה היסטורית ואכזריות בלתי נתפסת: אנחנו רואים גם את עצמנו. בפרק מיוחד של "האמת היא", עפר שלח ופרופ׳ ליאת שטייר-לבני, מהמחלקה לתרבות - יצירה והפקה, צוללים לתוך הנושא הטעון ביותר בזיכרון ובחרדות הקולקטיביים שלנו.
בסדרת הפודקסטים 'עיר מתפרקת' נשוחח על חיים בצל החשש מדחיקה ועקירה וננסה לענות על השאלה מי הבא בתור. עיר מתפרקת היא פרי מחקר גדול שנערך בהובלת פרופסור אורן יפתחאל מאוניברסיטת בן גוריון, יחד עם פרופסור ארז צפדיה ודוקטור מוטי גיגי מהמכללה האקדמית ספיר, במימון הקרן הישראלית למדעים בסדרת הפודקסטים 'עיר מתפרקת' נשוחח על חיים בצל החשש מדחיקה ועקירה וננסה לענות על השאלה מי הבא בתור. עיר מתפרקת היא פרי מחקר גדול שנערך בהובלת פרופסור אורן יפתחאל מאוניברסיטת בן גוריון, יחד עם פרופ' ארז צפדיה וד"ר מוטי גיגי מהמכללה האקדמית ספיר, במימון הקרן הישראלית למדעים.
ד"ר ניר קדם מהמחלקה לתרבות - יצירה והפקה משוחח עם דר' גלעד פדבה על ספרו יוצא-הדופן ופורץ הדרך "Straight Skin, Gay Masks and Pretending to Be Gay on Screen" ("עור סטרייטי, מסכות גאות והתחזות לגייז על המסך") שהופיע באחרונה בהוצאת ראוטלדג' היוקרתית, ד"ר גלעד פדבה חושף תופעה מוזרה: סרטים ותכניות הטלוויזיה שבהן דמויות סטרייטיות מתחזות לדמויות להט"ביות. מסע אל הגבולות הקורסים בין הטרוסקסואליות והומוסקסואליות, המשיכה הסטרייטית העצומה לתרבות, סקס וקהילתיות של הומואים, האמת שבכל התחזות והחיים כמשחק תפקידים. דר' סיגל נגר-רון רכזת הפודקאסטים מטעם האגודה הסוציולוגית והמכללה האקדמית ספיר.
ד"ר רגב נתנזון מהמחלקה לתקשורת משוחח עם ד"ר טל שמור על ספרו. ד"ר שמור מתאר את המחקר האנתרופולוגי שביצע בשכונת התקווה בתל-אביב ואת המלנכוליה הרב-ממדית שזיהה בקרב חלק מתושביה. השיחה עוסקת בגורמים החברתיים והאישיים למלנכוליה, באופני הפעולה שלה וגם באופנים שבהם תושבי השכונה, שמתוארים כ"לא מדוכאים אבל גם לא גיבורים", פועלים כדי לשנות את מצבם. דר' סיגל נגר-רון רכזת הפודקאסטים מטעם האגודה הסוציולוגית והמכללה האקדמית ספיר.
מה באמת קורה בקשר המורכב בין נשים עיתונאיות למקורות גברים? לפני למעלה מעשור ד"ר עינת לחובר מהמחלקה לתקשורת שוחחה עם 30 עיתונאיות וגילתה טקטיקות מיוחדות בהן משתמשות העיתונאיות כדי להצליח להגיע לסקופים עיתונאיים. מתי פלרטוט הופך לכלי עבודה ואיך במרחק השנים כל העניין הזה נראה לאור #METOO?
ד"ר אורלי סוקר מהמחלקה לתקשורת על מה תפקידן של האימהות השכולות בתקשורת הישראלית? להתאבל, לכאוב ולזכור את הבן או אולי דווקא לתת אישור והכשר לפעולת הצבא? ואיך כל זה קשור לפרס ישראל שקיבלה מרים פרץ? עורך ומגיש: ד"ר נועם פיינהולץ מהמחלקה לתקשורת
חוקר הרטוריקה ד"ר נמרוד ברעם מהמחלקה לתקשורת מספר מה כולנו יכולים ללמוד על השפעה ושכנוע דווקא מהביולוגים. שיחה מפתיעה על פוליטיקאים גבוהים, נשים עם עגילים וגם שחפים, גוזלים רעבים, ווליום של פרסומות בטלוויזיה ועוד שלל גירויים "סופר נורמליים". עורך ומגיש: ד"ר נועם פיינהולץ מהמחלקה לתקשורת
במשך עשורים מתנהל מאבק כוחות גלוי וסמוי בין שדרות לבין הקיבוצים סביבה. הקיבוץ העירוני וסינימטק שדרות הם חלק מהסימנים שלו. ד"ר מוטי גיגי, מהמחלקה לתקשורת, בדק מה מסתתר באמת מאחורי הכותרת שניתנה לפרוייקט השילוב "מפטרנליזם לשותפות". עורך ומגיש: ד"ר נועם פיינהולץ מהמחלקה לתקשורת
רדיו סטארט הוא פרויקט חינוכי חדש במסגרתו תלמידי תיכון עם קשיי למידה משדרים ברדיו כדרך לפתח יכולות שיעזרו להם גם בכיתה. ד"ר אלה בן עטר, מהמחלקה לתקשורת חוקרת תקשורת ומי שמרכזת את מגמת הרדיו בתיכון שער הנגב, עקבה אחרי הילדים האלו במשך שנה. הדרך שהם עברו והקפיצה בהישגים הם תמרור חשוב לכל מי שחושב על חינוך ופריצות דרך. עורך ומגיש: ד"ר נועם פיינהולץ מהמחלקה לתקשורת
18.04.24
האם מקדונלד'ס עלולה לסגור את סניפיה בארץ בגלל המלחמה?
"ההחלטה של מקדונלד'ס העולמית לרכוש את המסעדות שלה מהזכיין הישראלי עמרי פדן אינה תמרון אסטרטגי בודד. על סמך החלטותיה בעבר, יש סיכוי סביר שהשלב הבא יהיה סגירת סניפי החברה בארץ."
מאמר חדש לד"ר וילי אברהם, ראש המחלקה לשיווק טכנולוגי ולנועה ברנע לוי, מרצה במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית.
למאמר המלא במעריב עסקים
12.03.24
"הסוריאליזם של הישראליות התרגש על רבקה נריה-בן שחר במוצאי שבת, שבה עברה ממחלקת היולדות בהדסה - דקות אחרי לידת נכדה הראשון - אל מחלקת טיפול נמרץ בסורוקה, שם הורדם והונשם אחיה הקטן, רס"ן ביחידת סיור, שכדור חדר את ריאתו בקרב בדרום הרצועה. בנסיבות האלה היא כבר לא חוששת לשאול: האם אנו יודעים כמה פצועי גוף ונפש הותירה המלחמה הזו? ובכלל, האם אנחנו יודעים מה ייחשב ניצחון שימנע פצועים נוספים?
ד"ר רבקה נריה בן שחר היא מרצה בכירה במחלקה לתקשורת.
למאמרה המלא של נריה ב-ynet
11.03.24
מחקר תקדימי של נואית זכאי וכנרת בוטון במכללת ספיר, ממפה את מצב מנהלי התרבות במאות רשויות מקומיות, שחולשים על תקציבים גבוהים מזה של משרד התרבות. הן גילו חוסר מקצועיות, כאוס בחלוקת התקציבים ופערים תהומיים בין הרשויות.
בנייר מדיניות שכתבו במסגרת לימודי התואר השני בתרבות במכללת ספיר. הן מתארות בו כיצד תקציב התרבות הציבורי הגבוה בישראל מתנהל ללא יד מכוונת - על חשבון כולנו.
נואית זכאי היא ראשת מסלול ניהול תרבות במחלקה לתרבות - יצירה והפקה בספיר.
לכתבה המלאה של טוהר לב ג'יקובסון באתר פורטפוליו
04.12.23
או: מה עשיתם עם כספי המיסים שלי?
בכירי צה"ל ידעו להיאבק כדי לשמר את הפנסיות ו"הגדלות הרמטכ"ל", וחבל שלא עשו כך כדי להבטיח גם ציוד הגנה וביגוד חורפי ללוחמים הרטובים, שכבר לא טורחים לפנות למפקדים, אלא משלימים ציוד דרך ההורים ונדיבותם של אזרחים נפלאים. אותם אזרחים, שמשלמים ממילא מס מהגבוהים בעולם בדיוק כדי לקנות להם את כל מה שהם מבקשים: תנורים וחליפות סערה, אוהלים עמידים לגשם וכל מה שטקטי. ד"ר רבקה נריה-בן שחר תוהה: מה עוד תבקשו ממני לתרום, טנק?
ד"ר רבקה נריה בן שחר, למרצה במחלקה לתקשורת, במאמר דיעה ל-ynet מעורבות.
למאמר המלא
04.12.23
כך נמנע ממקום העבודה להפוך לזירת קרב
ד"ר רונית נדיב, מרצה במחלקה לניהול המשאב האנושי, במאמר שכתבה ל-ICE - קריירה ולימודים:
איך מיישמים גיוון והכלה בעת מלחמה? איך זה שלמרות הדרכות רבות שנערכות בארגונים גדולים במשק, אנו עדים לתופעות כגון אפליה מתמשכת או ביטויי גזענות? יש למתן את השפעתן השלילית של "הטיות אטומות" בעזרת נהלי העסקה, מדיניות ארגונית, כלים טכנולוגיים ועיצוב סביבה אירגונית מיטיבה. זה בידיים שלנו.
למאמר המלא
28.11.23
כך הממשלה תציל את העסקים מקריסה
"על הממשלה לפעול באופן מיידי ויעיל: העסקים הקטנים והבינוניים זקוקים לתמיכה ממשלתית משמעותית, וחשוב מכל, שתהיה זו תכנית פשוטה, שניתן ליישמה במהירות, וללא בירוקרטיה מיותרת."
מתוך מאמר של רו"ח אחמד איאד, מרצה במכללה האקדמית ספיר, באתר אייס.
למאמר המלא
07.11.23
צרכנות בזמן מלחמה: איזה תחום צפוי לצמוח?
ד"ר וילי אברהם, ראש המחלקה לשיווק טכנולוגי ומומחה להתנהגות צרכנית, כותב במאמר לאתר ice מדור כסף וצרכנות:
מאז פרוץ מלחמת "חורבות ברזל" חלה ירדה ניכרת בצריכה בכל הענפים (מלונאות ותיירות, מסעדנות, חינות ופנאי, ועוד). כשבוע לאחר פרוץ המלחמה, חלה התאוששות מוגבלת ברוב התעשיות למעט המלונאות והתיירות אשר ממשיך לחוות יריד בביקוש. על פניו נראה כי הכלכלה הישראלית יודעת להתאושש מהר גם במצב של מלחמה. האם הכלכלה הישראלית יכולה לשרוד מלחמה שמדינה לא חוותה מזה חמישה עשורים?
למאמר המלא
25.10.23
מתוך ראיון של ד"ר רוברט אלבין, מרצה בכיר בספיר וראש ארגון הסגל האקדמי ב-10 באוקטובר עם כתבי ZDF בגרמניה על המצב בשדרות ובאיזור:
"גם עמיתה שלי נטבחה ממש במשרדה, בעלה, שתי בנותיה, בנות 19 ו-20, ואביה בן ה-80. זה קרה בשבת בבוקר. אני מאוד מאוד עצוב." עוד הוסיף ד"ר אלבין: "זה כמו אנה פרנק בזמן השואה. היא גם נאלצה להישאר בשקט בדירתה כדי שהחיילים לא ישמעו ולא ישימו לב אליה."
לראיון המלא >>
למאמר נוסף שכתב ד"ר אלבין ל-The Economist הבריטי.
24.08.23
מוזמנים להנות מהפואמה של המשורר פרופ' סמי שלום שטרית, ראש ביה"ס לאמנויות הקול והמסך
השיר נולד במסעו בקוסטה ריקה ביולי האחרון ופורסם במוסף הספרות והתרבות של "הארץ"
בלי פוליטיקה
אֲנִי לֹא כָּאן.
22.08.23
ד"ר סיגל נגר־רון, חברת סגל בכירה במכללה, סוציולוגית שחוקרת אי־שוויון בהצטלבות של אתניות, מגדר ולאומיות בישראל, סולדת מהשיח העדתי בישראל, יוצאת נגד המושג "ביביסט" ומזהה מנהיגות מזרחית שיכולה לבנות פה משהו חדש.
"נתניהו ואחרים עושים שימוש פוליטי במזרחיות כדי לקדם את עצמם, ולא עוסקים בסוגיות שבאמת רלוונטיות לציבור"... "אין בחקיקב משהו שמעגן ייצוג הולם למזרחיים. זאת הפיכה של הציונות הדתית, האשכנזית בעיקרה ולא של מזרחים.
עוד על הראיון של רותם שטרקמן ויפעת ראובן עם ד"ר נגר-רון במדור שיחת פנים בדה מרקר
06.07.23
ענקית האופנה הסינית SHEIN שוב מעוררת סערה תקשורתית, אך בניגוד להאשמות עבר בגין העסקה נצלנית, הפעם האצבע המאשימה מופנית כלפי המשפיענים שהחברה גייסה לשורותיה בניסיון (כושל) לנקות את שמה.
ד"ר וילי אברהם, ראש המחלקה לשיווק טכנולוגי, מומחה להתנהגות צרכנים, במאמר בוואלה! שיווק ודיגיטל - לכתבה המלאה
באותו נושא התראיין וילי גם לתכנית הרדיו "החייים עצמם" בגלי צה"ל - להאזנה
06.07.23
משבר כלכלי בעידן של שפע, הוא זמן טוב למינימליזם
העולם המודרני מוביל לחיי שפע, לצריכה מוגברת ולבזבוז בלתי פוסק, מה שמוביל רבים, בעיקר בימים של אי וודאות כלכלית, לאמץ אורח חיים מינימליסטי. מה זה מינימליזם ואיך הוא בא לידי ביטוי? איך האג'נדה מתחברת לקפיטליזם ומדוע הקורונה הביאה רבים מאתנו לחשיבה מחודשת?
"להיות יותר מאושרים עם פחות"
ד"ר מוטי גיגי, סוציולוג מרצה בכיר במחלקה לתקשורת, לוקח חלק בכתבתה של לי סיביליה בוואלה! כסף וטוען כי "המהות של מינימליזם היא פשטות הבאה לידי ביטוי בדרך של צריכה מופחתת.
02.07.23
ד"ר דניאל דה מלאך, מרצה ותיק במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, פרסם בהארץ טור דיעה על ועדות החקירה הממלכתיות לפרשת ילדי תימן.
"תעלומת ילדי תימן הנעדרים מעסיקה את הציבור כבר יותר מ–70 שנה. מאות רבות של ילדים, יותר ממחציתם מבני תימן, נעלמו בשנים הראשונות למדינה ממוסדות של מערכות הקליטה והרפואה. במשך עשרות שנים לא קיבלו משפחותיהם כל מידע על גורלם, מעבר להודעה סתמית כי הם נפטרו... הועדה האחרונה שכונסה לדון בנושא קבעה, בהסתמך על מסמכים ארכיוניים, כי יותר מ–700 מהילדים אכן נפטרו, ורק כמה עשרות נותרו בחזקת כאלה שגורלם לא נודע.
28.06.23
מיכל גידניאן שוחחה עם ד"ר עומר קינן, מרצה בתואר השני בתקשורת עם התמחות בניהול קהילות דיגיטליות, על יכולתן של קהילות לשמור כוח לאורך זמן, ליצור שפה משותפת ותחושת שייכות בקרב חבריהן. עומר ענה אל שאלות מורכבות כגון: מקומה של הזירה הדיגיטלית במחאה, ההבדל בין רשת שהיא חלק מהמחאה לבין רשת שהיא חלק ממנה, על השימוש ברשתות כדי לעורר מאבק ועוד.
לראיון המלא ב-Shift - בלוג שתיל לשינוי חברתי
23.05.23
כיצד מצוקת הדיור, הצפיפות והפשיעה משפיעה על החברה הערבית בפרט והישראלית בכלל? ומה הממשלה צריכה לעשות?
וואלה! נדל"ן פנו לרו"ח אחמד איאד, מרצה בכיר לכלכה במכללת ספיר.
"החברה הערבית, המהווה כ-21% מתושבי המדינה, סובלת ממצוקת דיור וצפיפות והעדר תשתיות. מצוקה זו ייחודית ושונה ממצוקת הדיור הכללית בארץ, כי בנוסף לעלייה החדה בשנים האחרונות במחירי הקרקעות ובעלויות הבנייה, בחברה הערבית קיים גם מחסור במקורות מימון שאינו מאפשר להתחייב למשכנתאות, וכן העדר תשתיות מתאימות כגון אזורי תעשייה מפותחים, מרכזי תרבות ופארקים".
לכתבה המלאה
17.05.23
"למרות ההבדלים הגדולים בתקצוב בין האוניברסיטאות למכללות, כמו גם בעומסי הוראה שונים לגמרי, בתחום אחד שומרת המל"ג בקנאות על אחידות ביניהן. הקריטריונים לקידום מקצועי של המרצים והחוקרים שווים – כדי לעלות בדרגות יש לפרסם מחקרים. זהו תנאי הכרחי."
למאמר המלא של ד"ר רוברט אלבין, מרצה במחלקה ללימודים רב תחומיים, באתר זמן ישראל.
18.01.23
ד"ר מוטי גיגי, לשעבר ראש המחלקה לתקשורת וחבר סגל בכיר במחלקה, התארח בתכניתו של שמעון אלקבץ שאלות אישיות בגלי צה"ל בתאריך 3.9.22.
להאזנה לתכנית
02.01.23
ד"ר שירה צוקר, ראשת המחלקה למדעי המחשב, במאמר דיעה ל-Ynet
"אחרי שאר העולם, עכשיו חוששים המרצים והמרצות שצ'אט הבינה המלאכותית chatGPT יאפשר הכנת עבודות אקדמיות בלחיצת כפתור. נו, נו, ניסיתי ונרגעתי...
הסערה, המתחוללת בעיקר באקדמיה אבל גם מחוצה לה, נוגעת ליכולותיו המתגבשות של המוצר והחשש מהן. הוא יודע לסרוק את הרשת, לאסוף מידע ולענות על בקשות שהגולש מציג לו, מה שמעורר כמה שאלות: האם ישתמשו בו סטודנטים עצלים להכנת עבודות אקדמיות בלחיצת כפתור? האם הוא יוכל לכתוב ספרים עבור היוצר השרוי במשבר אמנותי?
26.10.22
הפגיעה המתמשכת במערכות חיוניות שאמורות לספק הגנה חברתית פגעה ביכולת לעזור בתקופה זו, והאזרח נותר עירום ועריה.
לאחרונה אנו ערים לעלייה חדה ביוקר המחיה. כוח הקנייה שלנו בשוק החופשי הולך וקטן. עבור אותה משכורת שקיבלנו בעבר אנחנו מסוגלים לרכוש פחות מוצרי מזון, לצרוך פחות שירותים ומתקשים לעמוד בתשלומי שכר דירה או משכנתה. מדינת הרווחה היא מנגנון שפותח במאה ה־20, כדי לספק לאזרחים הגנה כלכלית־חברתית בדיוק מפני מצבים כמו המצב הנוכחי.
16.09.22
בראיון ל"כלכליסט", עונה פרופ' ניר קידר, נשיא המכללה האקדמית ספיר, לשאלתו של שחר אילן, האם המכללות לא יצרו פערים בין אקדמאים מהאוניברסיטאות ומהמכללות:
"מהפכת המכללות היא הצלחה גדולה והתרומה שלה עצומה, כי היא הפכה את ישראל לאחת המדינות המשכילות בעולם ויש לזה חשיבות גדולה. אי אפשר להבין את הצלחת ישראל בתחומים רבים, כולל ההייטק, בלי זה. אני עושה אקדמיה לא פחות טובה מהאוניברסיטאות ויש לנו תפקיד חברתי חשוב.
"רוב הסטודנטים למדעי המחשב של אוניברסיטת תל אביב יגיעו להייטק גם בלעדיה.
29.08.22
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) הודיעה לאחרונה על שינוי מדיניותה וכי תתחיל לפרסם נתונים על בסיס מוצא הכוללים דור שלישי, נתונים המודדים את אי השוויון בחברה הישראלית בין מזרחים לאשכנזים.
החלטה זו התקבלה בעקבות מאמרה של ד"ר סיגל נגר-רון, סוציולוגית, חברת הסגל הבכיר במחלקה ללימודים רב-תחומיים, חוקרת סוגיות של אי שוויון בישראל, "סטטיסטיקה לאומית, קטגוריזציה אתנית ומדידת אי-שוויון בישראל", שהתפרסם לפני שנה, ובעקבות התגייסותן של חברת הכנסת אמילי מואטי והאגודה לזכויות האזרח שפנו משפטית להלמ"ס.
במאמרה, נגר רון הראתה כיצד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תרמה ליצירת הקטגוריות "אשכנזים" / "מזרחים", כקטגוריות
21.07.22
מחקר בינלאומי חדש, בשיתוף המכללה האקדמית ספיר, בחן את השפעת סכנת המדוזות על תפיסת היעד התיירותי ועל התנהגות התיירים.
נמצא כי התדמית של מדינות מוכות מדוזות מושפעת לרעה מבחינת התיירים. עוד נחשף כי השילוט המזהיר מפני סכנה לא השפיע על כוונת הנסיעה אל היעד, וכי הסברה רשמית על דרכי זהירות מפחיתה את תפיסת הסיכון.
ד"ר וילי אברהם, ראש המחלקה לשיווק טכנולוגי במכללה האקדמית ספיר, וממובילי המחקר: "נקיטת צעדים פשוטים וזולים לקראת עונת הרחצה, המביאה איתה מכת מדוזות, תגביר את האטרקטיביות של חופי ישראל לתיירים ותיטיב עם קופת המדינה".
למאמר המלא, שפורסם ע"י אסף גולן בישראל היום
07.07.22
ד"ר מוטי גיגי, סוציולוג וראש המחלקה לתקשורת בספיר, השתתף בכתבה בנושא אחוזי ההצבעה של הישראלים, לקראת הבחירות החמישיות מזה שלוש וחצי שנים:
“Voters understand the importance of every single vote, especially when there is a fierce competition. In these cases, we even see an increase in voter turnout.”
לכתבתה המלאה של קרן סיטון באתר The Medialine
29.06.22
הנחת היסוד שהממשלה צריכה להתערב בשוק הדיור היא מוטעית בבסיסה, מובילה להחלטות מזיקות גם לכלכלה וגם לרווחה החברתית. עדיף שתתמקד בשוק ההשכרה.
פרופ' רפי בר-אל, חבר סגל במחלקה לכלכלה, במאמר דיעה שפורסם ב"גלובס".
למאמר המלא
29.06.22
מערכת החינוך בישראל מעדיפה לקדם כוח אדם בינוני ולתקוע כעובדה מוגמרת מורים שהיו אמורים לפרוש מזמן לגמלאות • יש הרבה מה לעשות כדי למשוך צעירים ומוכשרים למערכת החינוך, סכסוכי עבודה זו לא הדרך.
ד"ר רן בן מלכה, מרצה במחלקה לכלכלה, במאמר דיעה שפורסם ב"גלובס".
למאמר המלא
08.05.22
פסילת הדו"ח של משרד הבריאות בעניין ילדי תימן היא פוליטית ולא מקצועית
פרשת ההיעלמות של ילדי תימן מעסיקה את הציבור הישראלי כבר יותר משבעים שנה. שלוש ועדות הבירור והחקירה שמונו לבחון את הפרשה רק העמיקו את התעלומה הכרוכה בה.
16.03.22
פרופ' נעמה שפי, ראשת התכנית לתואר שני בתקשורת וניו מדיה, וחוקרת התקשורת פרופ' ענת פירסט, נברו בפרוטוקולים כדי להבין כיצד נבחרו האנשים והמקומות שמופיעים על הכסף בארנקים שלנו.
מתוך כתבה שפורסמה ב-7.3.22 בעיתון "מקור ראשון" ע"י ריקי רט, על ספרן של שפי ופירסט "לאומיות בארנק", העוסק בניתוח הדמויות והדימויים המופיעים על הכסף הישראלי.
היוזמה לכתיבת הספר התעוררה בעקבות "סערת המשוררים" שהתחוללה ב-2013. הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון בבנק ישראל החליטה להנציח בסדרת השטרות את דמויותיהם של רחל בלובשטיין, שאול טשרניחובסקי, לאה גולדברג ונתן אלתרמן והביקורת לא איחרה לבוא.
19.12.21
מיכל שמיר, ראש בית הספר לאמנות וד"ר מוטי גיגי, ראש המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר, השתתפו במאמר של ענת ניסני שפורסם באתר Sheee בהקשר של תחרות מיס יוניברס, שהתקיימה בישראל בשבוע שעבר.
מיכל שמיר: "הדימוי של האישה המלאה, המייצגת משהו פסיבי וחלש, לא שונה מדימוי הגוף השדוף המקובל היום, שנראה חלש ושברירי. גם הן לא מאיימות - כלומר גם היום נקודת המבט הגברית מכתיבה את אידיאל היופי. עשינו דרך מאוד ארוכה ואני חושבת שהרבה נשים כבר משוחררות מהדבר הזה, אבל יש עוד כברת דרך. נשים הן תמיד במעמד של נצפות. זה משהו שהוא אינהרנטי, של מאות שנים, שקשה להשתחרר ממנו.
30.11.21
ד"ר יובל גוז'נסקי, ראש המרכז לחקר מדיה לילדים ולנוער ומרצה במכללה האקדמית ספיר ועורך כתב העת "מסגרות מדיה", כותב במאמר שהתפרסם בוואלה בריאות, כי כחוקר מדיה לילדים הוא מצטער על כך שהשיח והדיון הציבורי נסב על "שאלות ותשובות להורים". הוא מוסיף כי בלי לזלזל בחשיבות ובאחריות ההורית, אין לשכוח כי ילדים הם בני אדם שיש להם זכות להיות שותפים מלאים ומיודעים בהחלטה לגבי ההתחסנות.
במחקר שערך ד"ר גוז'נסקי עם שותפים מכל העולם עלה בבירור כי ככל שהילדים ידעו יותר את העובדות על הקורונה, כך הם פחדו פחות.
למאמר המלא באתר וואלה!
25.11.21
יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים.
הפלטפורמות במדיה הדיגיטלית מציעות מקום לפיתוח מערכת יחסים אינטימית אבל הן גם מאפשרות תוקפנות.
מחקר ישראלי חדש של פרופ' אורית נוטמן-שורץ מ"מ ראש בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר, פרופ' רחל דקל מאוניברסיטת בר אילן וד"ר אוהד גילבר מאוניברסיטת בן גוריון, שמומן על ידי משרד החדשנות, בדק את שיעור האלימות של בני זוג ברשת אחד כלפי השני, ובדק האם ישנם הבדלים לפי מגדר ותרבות.
פרופ' אורית נוטמן-שורץ: ישראל היא אחת המדינות שיש בהן שימוש גדול ברשת בכלל וברשתות החברתיות בפרט.
23.11.21
פרופ' רפי בר-אל, חבר סגל במחלקה לכלכלה בספיר, טוען בטור הדיעה שפירסם בדה מרקר, כי רכישת דירה היא השקעה, ולמדינה אין חובה לתמוך בהשקעות של מיליונים של צעירים, אלא רק להבטיח לאזרחיה קורת גג. הוא מוסיף כי תמיכה בעלויות שכר הדירה תועיל יותר לאוכלוסיות חלשות מאשר תוכניות תמיכה בקניית דירות וכי צדק חלוקתי יושג בעידוד בנייתן של דירות להשכרה בשוק החופשי.
למאמר המלא בדה מרקר
17.11.21
רו"ח אחמד איאד, מרצה במכללה האקדמית ספיר, כותב במאמר דיעה בגלובס:
הירידה בשער הדולר, אשר הגיע לשפל שלא נראה כמותו מתחילת שנת 1996 ומתקרב ל-3 שקלים, העלתה מחדש את סוגיית התערבותו של בנק ישראל לבלימתה, בעיקר באמצעות רכישת דולרים כדי שהשקל לא יתחזק עוד. הסוגיה הנדונה היא האם הבנק המרכזי יתן לכוחות השוק להמשיך ולפעול ללא התערבות בשוק המט"ח. במצב הקיים היום, המשק נמצא בנקודת יציאה ממשבר עמוק וזקוק להתערבות בנק ישראל במיתון הירידה בשער הדולר. הנזק שעלול להיגרם למשק הישראלי עולה על התועלת הנובעת מהיחלשות הדולר."
למאמר המלא באתר גלובס
07.11.21
ד"ר רונית נדיב, ראשת המחלקה לניהול המשאב האנושי בספיר פרסמה בגלובס מאמר דיעה בנושא מגפת ההתפטרויות שהגיעה בעקבות משבר הקורונה.
"כותרות אימת מגפת הקורונה שליוו אותנו בשנה וחצי החולפות, מוחלפות כעת בכותרות מטרידות על מגפה עולמית של עזיבת עובדים מוכשרים מקומות עבודה. החודשים המתמשכים של העבודה מהבית, לצד מטלות הבית האינסופיות גרמו לכולנו לחשוב מחדש על יחסי החליפין של המאה עשרים - עבודה תמורת שכר."
לקריאת המאמר השלם באתר גלובס
05.10.21
ד"ר מייק דהאן, מומחה לטכנולוגיה וחברה ומרצה במחלקות תקשורת ומנהל ומדיניות ציבורית בספיר, אמר אתמול ל-Ynet בהתייחס לתקלה העולמית שהשביתה בשעות הערב את הפלטפורמות של פייסבוק, כולל וואטסאפ ואינסטגרם: "התקלה העולמית מוכיחה כי יש צורך לפרק את המונופול של פייסבוק ולהטיל רגולציות על החברה. התקלה מציפה את השעבוד ואת העוצמה של פייסבוק וכן, מושכת עוד תשומת לב לחברה, שהיא לא צריכה כרגע".
לידיעה המלאה באתר Ynet
* צילום מסך מאתר Ynet
14.09.21
מחירי הדירות | דעה.
"הגיע הזמן שהממשלה תקיים דיון רציני בשאלה האם באמת צריך להוריד את מחירי הקרקעות שמוכרת רשות מקרקעי ישראל, במטרה העיקרית של הממשלה - ובמדיניות שלא תסתור את הכללים הבסיסיים של הכלכלה".
פרופ' רפי בר-אל, חבר סגל במחלקה לכלכלה בספיר, מעלה ב"גלובס" מספר סוגיות ושיקולים אותם כדאי לשר זאב אלקין לשקול ולגבש מדיניות, לפני שהוא יוצא עם תוכנית "מחיר מטרה" כאמצעי למלחמה ברתיחה של שוק הדיור.
למאמר הדיעה המלא באתר גלובס