פסילת הדו"ח של משרד הבריאות בעניין ילדי תימן היא פוליטית ולא מקצועית פרשת ההיעלמות של ילדי תימן מעסיקה את הציבור הישראלי כבר יותר משבעים שנה. שלוש ועדות הבירור והחקירה שמונו לבחון את הפרשה רק העמיקו את התעלומה הכרוכה בה.

פרופ' נעמה שפי, ראשת התכנית לתואר שני בתקשורת וניו מדיה, וחוקרת התקשורת פרופ' ענת פירסט, נברו בפרוטוקולים כדי להבין כיצד נבחרו האנשים והמקומות שמופיעים על הכסף בארנקים שלנו. מתוך כתבה שפורסמה ב-7.3.22 בעיתון "מקור ראשון" ע"י ריקי רט, על ספרן של שפי ופירסט "לאומיות בארנק", העוסק בניתוח הדמויות והדימויים המופיעים על הכסף הישראלי. היוזמה לכתיבת הספר התעוררה בעקבות "סערת המשוררים" שהתחוללה ב-2013. הוועדה לתכנון שטרי כסף, מעות ומטבעות זיכרון בבנק ישראל החליטה להנציח בסדרת השטרות את דמויותיהם של רחל בלובשטיין, שאול טשרניחובסקי, לאה גולדברג ונתן אלתרמן והביקורת לא איחרה לבוא.

מיכל שמיר, ראש בית הספר לאמנות וד"ר מוטי גיגי, ראש המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר, השתתפו במאמר של ענת ניסני שפורסם באתר Sheee בהקשר של תחרות מיס יוניברס, שהתקיימה בישראל בשבוע שעבר. מיכל שמיר: "הדימוי של האישה המלאה, המייצגת משהו פסיבי וחלש, לא שונה מדימוי הגוף השדוף המקובל היום, שנראה חלש ושברירי. גם הן לא מאיימות - כלומר גם היום נקודת המבט הגברית מכתיבה את אידיאל היופי. עשינו דרך מאוד ארוכה ואני חושבת שהרבה נשים כבר משוחררות מהדבר הזה, אבל יש עוד כברת דרך. נשים הן תמיד במעמד של נצפות. זה משהו שהוא אינהרנטי, של מאות שנים, שקשה להשתחרר ממנו.

ד"ר יובל גוז'נסקי, ראש המרכז לחקר מדיה לילדים ולנוער ומרצה במכללה האקדמית ספיר ועורך כתב העת "מסגרות מדיה", כותב במאמר שהתפרסם בוואלה בריאות, כי כחוקר מדיה לילדים הוא מצטער על כך שהשיח והדיון הציבורי נסב על "שאלות ותשובות להורים". הוא מוסיף כי בלי לזלזל בחשיבות ובאחריות ההורית, אין לשכוח כי ילדים הם בני אדם שיש להם זכות להיות שותפים מלאים ומיודעים בהחלטה לגבי ההתחסנות. במחקר שערך ד"ר גוז'נסקי עם שותפים מכל העולם עלה בבירור כי ככל שהילדים ידעו יותר את העובדות על הקורונה, כך הם פחדו פחות. למאמר המלא באתר וואלה!

יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים. הפלטפורמות במדיה הדיגיטלית מציעות מקום לפיתוח מערכת יחסים אינטימית אבל הן גם מאפשרות תוקפנות. מחקר ישראלי חדש של פרופ' אורית נוטמן-שורץ מ"מ ראש בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר, פרופ' רחל דקל מאוניברסיטת בר אילן וד"ר אוהד גילבר מאוניברסיטת בן גוריון, שמומן על ידי משרד החדשנות, בדק את שיעור האלימות של בני זוג ברשת אחד כלפי השני, ובדק האם ישנם הבדלים לפי מגדר ותרבות. פרופ' אורית נוטמן-שורץ: ישראל היא אחת המדינות שיש בהן שימוש גדול ברשת בכלל וברשתות החברתיות בפרט.

פרופ' רפי בר-אל, חבר סגל במחלקה לכלכלה בספיר, טוען בטור הדיעה שפירסם בדה מרקר, כי רכישת דירה היא השקעה, ולמדינה אין חובה לתמוך בהשקעות של מיליונים של צעירים, אלא רק להבטיח לאזרחיה קורת גג. הוא מוסיף כי תמיכה בעלויות שכר הדירה תועיל יותר לאוכלוסיות חלשות מאשר תוכניות תמיכה בקניית דירות וכי צדק חלוקתי יושג בעידוד בנייתן של דירות להשכרה בשוק החופשי. למאמר המלא בדה מרקר

רו"ח אחמד איאד, מרצה במכללה האקדמית ספיר, כותב במאמר דיעה בגלובס: הירידה בשער הדולר, אשר הגיע לשפל שלא נראה כמותו מתחילת שנת 1996 ומתקרב ל-3 שקלים, העלתה מחדש את סוגיית התערבותו של בנק ישראל לבלימתה, בעיקר באמצעות רכישת דולרים כדי שהשקל לא יתחזק עוד. הסוגיה הנדונה היא האם הבנק המרכזי יתן לכוחות השוק להמשיך ולפעול ללא התערבות בשוק המט"ח. במצב הקיים היום, המשק נמצא בנקודת יציאה ממשבר עמוק וזקוק להתערבות בנק ישראל במיתון הירידה בשער הדולר. הנזק שעלול להיגרם למשק הישראלי עולה על התועלת הנובעת מהיחלשות הדולר." למאמר המלא באתר גלובס

ד"ר רונית נדיב, ראשת המחלקה לניהול המשאב האנושי בספיר פרסמה בגלובס מאמר דיעה בנושא מגפת ההתפטרויות שהגיעה בעקבות משבר הקורונה. "כותרות אימת מגפת הקורונה שליוו אותנו בשנה וחצי החולפות, מוחלפות כעת בכותרות מטרידות על מגפה עולמית של עזיבת עובדים מוכשרים מקומות עבודה. החודשים המתמשכים של העבודה מהבית, לצד מטלות הבית האינסופיות גרמו לכולנו לחשוב מחדש על יחסי החליפין של המאה עשרים - עבודה תמורת שכר." לקריאת המאמר השלם באתר גלובס

ד"ר מייק דהאן, מומחה לטכנולוגיה וחברה ומרצה במחלקות תקשורת ומנהל ומדיניות ציבורית בספיר, אמר אתמול ל-Ynet בהתייחס לתקלה העולמית שהשביתה בשעות הערב את הפלטפורמות של פייסבוק, כולל וואטסאפ ואינסטגרם: "התקלה העולמית מוכיחה כי יש צורך לפרק את המונופול של פייסבוק ולהטיל רגולציות על החברה. התקלה מציפה את השעבוד ואת העוצמה של פייסבוק וכן, מושכת עוד תשומת לב לחברה, שהיא לא צריכה כרגע". לידיעה המלאה באתר Ynet * צילום מסך מאתר Ynet

מחירי הדירות | דעה. "הגיע הזמן שהממשלה תקיים דיון רציני בשאלה האם באמת צריך להוריד את מחירי הקרקעות שמוכרת רשות מקרקעי ישראל, במטרה העיקרית של הממשלה - ובמדיניות שלא תסתור את הכללים הבסיסיים של הכלכלה". פרופ' רפי בר-אל, חבר סגל במחלקה לכלכלה בספיר, מעלה ב"גלובס" מספר סוגיות ושיקולים אותם כדאי לשר זאב אלקין לשקול ולגבש מדיניות, לפני שהוא יוצא עם תוכנית "מחיר מטרה" כאמצעי למלחמה ברתיחה של שוק הדיור. למאמר הדיעה המלא באתר גלובס