ספר חדש באנגלית לד"ר מוטי גיגי, מרצה בכיר במחלקה לתקשורת: Relations between Development Towns and Kibbutzim

אם רוצים להבין את זרמי העומק של הקונפליקט הפנים-יהודי בישראל, שלאורך השנים כונה בשמות שונים - ישראל הראשונה והשנייה, יחסי מרכז-פריפריה, יחסי מזרחים-אשכנזים, ובשנים האחרונות שוב דובר בשיח הציבורי על ישראל הראשונה והשנייה, צריך להבין לעומק את טיב היחסים בין עיירות הפיתוח לקיבוצים השכנים להן.

ספר זה מתעמק ביחסים בין שדרות וקיבוצי המועצה האזורית שער-הנגב, החל משנות החמישים, יחסים שראו עליות ומורדות במהלך השנים. יחסים אלו החלו עם הקמת המועצה האזורית שער הנגב בשנת 1950 והקמת מעברת גבים-דורות בשנת 1951, העלייה הגדולה של יהודי ארצות האסלאם בתחילת שנות החמישים ומדיניות פיזור האוכלוסין, בעיקר לעיירות פיתוח.

מחקר זה חוקר את היחסים בין עיירות הפיתוח וקיבוצים לאורך שבעה עשורים דרך מקרה הבוחן של שדרות- שער-הנגב ועומד על התפיסות החברתיות והפוליטיות השונות מאוד של שני הצדדים לצד העוינות ההדדית. משמעותו של מחקר זה להבנת המציאות הישראלית קיבלה משנה תוקף לאחר הטבח של השבעה באוקטובר 2023 בשדרות ובמועצה האזורית שער הנגב, שהם חלק מעוטף ישראל (עזה).

ד"ר מוטי גיגי

ד"ר מוטי גיגי, סוציולוג מרצה בכיר במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר.

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

קורס של אסתר חיות
כב׳ הנשיאה (בדימוס) השופטת אסתר חיות שוב תנחה בסמסטר הקיץ בבית הספר למשפטים בספיר סדנה ייחודית בנושא ״משפט ושואה״   בית הספר למשפטים בספיר גאה להודיע כי כב׳ הנשיאה (בדימוס) השופטת אסתר חיות תלמד בבית הספר בסמסטר הקיץ הקרוב שוב את הסדנה הייחודית בנושא ״משפט ושואה״. כב׳ הנשיאה חיות החלה את דרכה השיפוטית בשנת 1990 כשופטת בית המשפט השלום בתל אביב. בשנת 1997 מותנה לבית המשפט המחוזי, ובשנת 2004 מונתה לכהונת שופטת בבית המשפט העליון.
כנס המרכז לחקר החברה הבדואית
החודש התקיים בספיר הכנס השנתי הראשון של המרכז הלאומי לידע ולחקר החברה הערבית־בדואית בנגב, הפועל במכללה האקדמית ספיר. בכנס השתתפו למעלה מ־350 משתתפים, ביניהם חברי כנסת, ראשי רשויות, אנשי אקדמיה, נציגי משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית, נציגי ציבור, סטודנטים ואנשי קהילה מהחברה הערבית-בדואית ומהחברה היהודית בנגב. במהלך הכנס הוצגו נתונים ומחקרים עדכניים של חוקרי וחוקרות המרכז והוא שיקף שנת עבודה אינטנסיבית של המרכז באיסוף, ניתוח והנגשת נתונים מהימנים על החברה הערבית־בדואית בנגב.  אחת מנקודות החוזק הבולטות של הכנס הייתה היכולת להושיב יחד, תחת קורת גג אחת, נציגי ממשלה, אקדמיה וחברה אזרחית - גם