ספר חדש באנגלית לד"ר מוטי גיגי, מרצה בכיר במחלקה לתקשורת: Relations between Development Towns and Kibbutzim

אם רוצים להבין את זרמי העומק של הקונפליקט הפנים-יהודי בישראל, שלאורך השנים כונה בשמות שונים - ישראל הראשונה והשנייה, יחסי מרכז-פריפריה, יחסי מזרחים-אשכנזים, ובשנים האחרונות שוב דובר בשיח הציבורי על ישראל הראשונה והשנייה, צריך להבין לעומק את טיב היחסים בין עיירות הפיתוח לקיבוצים השכנים להן.

ספר זה מתעמק ביחסים בין שדרות וקיבוצי המועצה האזורית שער-הנגב, החל משנות החמישים, יחסים שראו עליות ומורדות במהלך השנים. יחסים אלו החלו עם הקמת המועצה האזורית שער הנגב בשנת 1950 והקמת מעברת גבים-דורות בשנת 1951, העלייה הגדולה של יהודי ארצות האסלאם בתחילת שנות החמישים ומדיניות פיזור האוכלוסין, בעיקר לעיירות פיתוח.

מחקר זה חוקר את היחסים בין עיירות הפיתוח וקיבוצים לאורך שבעה עשורים דרך מקרה הבוחן של שדרות- שער-הנגב ועומד על התפיסות החברתיות והפוליטיות השונות מאוד של שני הצדדים לצד העוינות ההדדית. משמעותו של מחקר זה להבנת המציאות הישראלית קיבלה משנה תוקף לאחר הטבח של השבעה באוקטובר 2023 בשדרות ובמועצה האזורית שער הנגב, שהם חלק מעוטף ישראל (עזה).

ד"ר מוטי גיגי

ד"ר מוטי גיגי, סוציולוג מרצה בכיר במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר.

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

Context-aware intelligence for software development
ברכות לחברתנו ד״ר נורית גלעוז על זכייתה במענק מחקר מטעם קרן המדע הלאומית (ISF)  במענק, בסכום של 300,000 ש״ח לארבע שנים, זכתה נורית בשיתוף פרופ' איריס ריינהרץ ברגר מאוניברסיטת חיפה וד"ר מרינה ליטבק מהמכללה האקדמית סמי שמעון. נושא המחקר הוא ״בינה מודעת הקשר לפיתוח תוכנה.״ הוא עוסק בשימוש בבינה מלאכותית לפיתוח תוכנה באופן אמין ומותאם־הקשר. מודלי שפה גדולים מסוגלים לייצר קוד במהירות, אולם פיתוח תוכנה דורש הבנה של המערכת שבתוכה הקוד אמור לפעול, כולל המבנה, ההתנהגות, המטרות והאילוצים שלה. המחקר בוחן כיצד ניתן לזהות, למדל ולספק לכלי AI את המידע ההקשרי הדרוש להם, בהתאם למאפייני תהליך הפיתוח.
כנסת ישראל
ברכות לחברתנו ד״ר נועה קברטץ-אברהם, מביה"ס למשפטים, על זכייתה במענק מחקר מטעם קרן המדע הלאומית (ISF). במענק, בסכום כולל של 896,000 ש״ח, זכתה נועה בשיתוף פרופ' רננה קידר (האוניברסיטה העברית); פרופ' איתי בר-סימן-טוב, ופרופ' אורי אהרונסון (אוניברסיטת בר אילן). נושא המחקר הינו "ארכיאולוגיה מבוססת בינה מלאכותית של הטקסט החקיקתי: שחקנים ודינמיקות בהליך החקיקה מהצעה לחוק." מטרתו לבחון כיצד מתעצבות הוראות החוק במהלך הליך החקיקה בכנסת, משלב הגשת הצעת החוק ועד לאישורה הסופי.