פרופ' עינת לחובר, פרופ' חברה במחלקה לתקשורת, פרסמה בשיתוף ליאת גרנות דדון, עו"ד ענת טהון אשכנזי, תמר צבי את דו"ח המחקר ייצוג נשים בחדשות בישראל, במסגרת פרויקט ניטור המדיה העולמי [GMMP] לשנת 2025.

פרופ' עינת לחובר

פרופ' עינת לחובר, מרצה בכירה במחלקה לתקשורת, אשר תחום המומחיות וההוראה שלה הוא מגדר ותקשורת - ניתוח ביקורתי של הזיקות בין מגדר והקשרים שונים של מדיה, מנהלת את המחקר על ייצוג נשים בחדשות בישראל מאז שנת 2010.

המחקר הישראלי הוא חלק ממחקר בינלאומי על ייצוג נשים בחדשות, שמתקיים מאז ועידת בייג'ין ב-1995 על מצבן של נשים בעולם. השנה לראשונה נערך המחקר בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה.

דוח זה משקף את נתוני ישראל בפרויקט ניטור המדיה העולמי (Global Media Monitoring Project – GMMP) לשנת 2025 ומספק הצצה למציאות תקשורתית, שבה נשים בישראל נותרות בשולי השיח הציבורי, בעיקר בעיתות חירום. הניטור התקיים ב-6 במאי 2025, בצילה של מלחמת חרבות ברזל ואירועים ביטחוניים אינטנסיביים.

עיקרי ממצאי המחקר:

ייצוג נמוך מהממוצע: נשים הן רק 17.6% מהדמויות המסוקרות בחדשות בישראל, נתון הנמוך משמעותית מהממוצע העולמי, העומד על 26%. הנוכחות של נשים בחדשות בערבית נמוכה באופן ניכר מזו שבחדשות בעברית, ובמיוחד ברדיו (6%).

הדרה משיח המלחמה: כמחצית מהסיקור החדשותי היה בענייני המלחמה. נשים נכחו רק ב-11% מהסיקור החדשותי, דבר שהופך אותן לכמעט בלתי נראות כשמדובר בנושא המרכזי ביותר בשיח הציבורי.

חזות מול סמכות: בטלוויזיה רוב מוחץ של נשים הן מגישות חדשות (83%); ומנגד, מתוך 27 פרשנים שנוטרו רק אישה אחת הופיעה כפרשנית באולפן.

גיל וייצוג: גילן של מגישות החדשות בטלוויזיה יורד עם השנים, דבר המרמז על דגש על נראות חזותית במקום על ניסיון ויכולת פרשנות.

שמירה על התפקידים המסורתיים: נשים מופיעות בחדשות בעיקר בתחומי הבריאות, הרווחה, ההוראה או כעקרות בית. ייצוגן בתחומי הפוליטיקה (6%) והביטחון (1%) נמוך באופן ניכר.

הדרה כפולה: נשים מקבוצות מיעוט (ערביות וחרדיות) כמעט שאינן נוכחות בסיקור; נשים ערביות ישראליות היו פחות מ-0.5% מכלל הדמויות המסוקרות בחדשות.

לסיכום: המדיה הישראלית משקפת אי-שוויון חברתי ואף מעצימה אותו; נשים אינן נוכחות בסיקור החדשותי ומודרות מהפרשנות של החדשות "הקשות" (מלחמה ופוליטיקה).

למחקר המלא >>

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

כנסת ישראל
ברכות לחברתנו ד״ר נועה קברטץ-אברהם, מביה"ס למשפטים, על זכייתה במענק מחקר מטעם קרן המדע הלאומית (ISF). במענק, בסכום כולל של 896,000 ש״ח, זכתה נועה בשיתוף פרופ' רננה קידר (האוניברסיטה העברית); פרופ' איתי בר-סימן-טוב, ופרופ' אורי אהרונסון (אוניברסיטת בר אילן). נושא המחקר הינו "ארכיאולוגיה מבוססת בינה מלאכותית של הטקסט החקיקתי: שחקנים ודינמיקות בהליך החקיקה מהצעה לחוק." מטרתו לבחון כיצד מתעצבות הוראות החוק במהלך הליך החקיקה בכנסת, משלב הגשת הצעת החוק ועד לאישורה הסופי.
התנהגות בוואטסאפ
בהמשך לזכייתו של מיכאל קויפמן, סטודנט במכללה, בפרסי ההוגנות המגדרית לשנת 2026, פורסם באתר הדקנט תקנון התנהלות בקבוצות וואטסאפ במסגרת הלימודית, אותו חיבר. בשל חשיבות הנושא, חלק מהתקנון אף יתווסף לתקנון המכללה.  קבוצות ווטסאפ של שנתון מהוות פרקטיקה נפוצה, הנהוגה בכל התארים במכללה. לתופעה זו יתרונות - העברת עדכונים חשובים, עזרה לזולת, תמיכה הדדית אך גם חסרונות - היררכיה חברתית, פוטנציאל לעימותים ולהתנהגות פוגענית (פגיעה מגדרית, גזענית וכיוצ"ב). התקנון בא להציג המלצות להתנהלות מיטבית בפלטפורמה. לתקנון המלא >