ההחלטה לעסוק במחקר חייבת להתבסס על שיפוטו של החוקר באופן, שבו ייטיב לתרום למדע ולרווחת אנוש. החוקרים יבצעו את חקירותיהם מתוך רחשי כבוד כלפי האנשים המשתתפים בהם ומתוך דאגה לכבודם העצמי ולשלומם. העקרונות דלקמן מפרטים את החובות האתיות של החוקר כלפי המשתתפים במהלך המחקר, מראשית ההחלטה לנהל מחקר ועד לצעדים שיש לנקוט לשמירת הסודיות של נתונים מחקריים.

1. בשלב התכנון של מחקר, בייחוד בבני אדם, חובתו האישית של החוקר להעריך בקפידה את קבילותו מבחינה אתית תוך התחשבות בכל העקרונות הללו. במידה שהערכה זו, המאזנת ערכים מדעיים והומאניים, כרוכה בהתפשרות לגבי עקרון כלשהו, גדלה ומחמירה חובתו של החוקר לבקש עצה בתחום האתיקה ולהרבות באמצעי-בטחון קפדניים על מנת להגן על זכויות האנשים המשתתפים במחקר.
2. האחריות לקביעתו ולקיומו של נוהג אתי קביל במחקר מוטלת על כתפי החוקר היחיד. החוקר אחראי גם ליחס האתי כלפי המשתתפים במחקר מצד שותפיו, עוזריו, תלמידיו ועובדיו. אולם על שכם כל אלה מוטלות חובות דומות.
3. הנוהג האתי דורש מהחוקר להודיע למשתתף על כל מאפייני המחקר שסביר שעשויים להשפיע על רצונו להשתתף, וכן להסביר היבטים אחרים של המחקר שעליהם יישאל. ההימנעות מלגלות דברים במלואם מגבירה את נטל אחריותו המתמדת של החוקר, להגן על שלומו וכבודו העצמי של המשתתף במחקר.
4. הקשר שבין החוקר ובין המשתתף במחקר מאופיין, בעיקרו, על ידי פתיחות ויושר. כאשר הדרישות המתודולוגיות של מחקר מסוים מצריכות הסתרה או הטעיה, החוקר נדרש לוודא בהקדם האפשרי, כי המשתתף מבין את הסיבות למעשה זה וכן את ההצדקה המספקת להליכים שננקטו.
5. הנוהג האתי דורש מהחוקר לכבד את חירותו של היחיד לסרב לקחת חלק במחקר או לפרוש ממנו. החובה להגן על חירות זו דורשת ערנות מיוחדת, במקרה שהחוקר נתון בעמדת-כוח כלפי המשתתף, כגון: כאשר המשתתף הינו תלמיד, לקוח, מועסק או מקיים קשר כפול אחר עם החוקר.
6. מחקר, שהוא קביל מבחינה אתית, פותח בקביעת הסכמה ברורה והוגנת בין החוקר לבין המשתתף במחקר, אשר מבהירה את אחריותו של כל אחד. מחובות החוקר לכבד את כל ההבטחות וההתחייבויות הכלולות בהסכמה האמורה.
7. החוקר, ההולך בדרכי האתיקה, יגן על משתתפי המחקר מפני אי-נוחות, פגיעה וסכנות פיסיות ונפשיות. אם קיים סיכון, שיתרחשו תוצאות מעין אלה, החוקר חייב להודיע על כך למשתתף, לקבל את הסכמתו מבעוד מועד, ולנקוט את כל האמצעים האפשריים כדי למזער את מצוקתו. בשום פנים לא תיעשה פעולה מחקרית, אם היא עלולה לגרום למשתתף נזק חמור או מתמשך.
8. לאחר שנאספו הנתונים, יספק החוקר למשתתף מידע על אודות טיב המחקר, ויסלק אי-הבנות שעלולות היו לצוץ. כל-אימת שערכים מדעיים או הומאניים מצדיקים להשהות את מתן המידע או למנוע אותו מהמשתתף, החוקר נוטל על-עצמו אחריות מיוחדת להבטיח, כי לא ייגרמו למשתתף נזקים.
9. כאשר הליכי המחקר עלולים לגרום למשתתף היחיד תוצאות שאינן-רצויות, חלה על החוקר האחריות לאתרן, לסלקן או לתקנן, לרבות השפעות-לוואי לטווח ארוך לפי הסכם.
10. המידע לגבי המשתתפים, שקיבל החוקר במהלך המחקר, יהיה סודי, אלא-אם-כן הוסכם אחרת מראש. במקרה שקיימת האפשרות, כי לאחרים תהיה גישה למידע שכזה, יש להסביר למשתתפים אפשרות זו, יחד עם הצגת התוכניות לשמירת הסודיות, וזאת כחלק מתהליך הסכמה-שמתוך-הבנה.

מטרות הועדה

• לבחון ולהסדיר את העקרונות האתיים במחקרים של חברי סגל, עוזרי מחקר וסטודנטים במכללה.
• לבחון את התאמת הצעות המחקר לעקרונות האתיים.
• לאשר תהליכי מחקרים שבהם מעורבים בני-אדם.
• לטפל במתן אישורים למחקרים המבוצעים בידי חוקרים חברי סגל וסטודנטים.

כללי

הוועדה תכלול חמישה חברי סגל, אשר ימונו על ידי המועצה האקדמית, בהמלצת הנשיא. ראש הועדה יהיה לפחות בדרגת מרצה בכיר.
האחריות המהותית והחוקית להגנת זכויות המעורבים במחקר (המשתתפים ועורכי המחקר) היא באחריותו של החוקר המבצע את המחקר, ואינה באחריותה של הוועדה.
חוקר לא יערוך מחקר באופן הנוגד את החוק. אישור של ועדת האתיקה, לעניין האתיקה שבמחקר, אין בו כדי לקבוע שהניסוי תקין או כי הוא עומד בדרישות החוק. אחריות החוקר לבצע מחקר במסגרת החוק בלבד.
במקרים בהם המחקר מנוהל או מבוצע על ידי סטודנט או עוזר מחקר – מטעמו ו/או בהנחייתו של חבר סגל, הגורם האחראי לבדיקת תקינותו האתית של המחקר וביצועו בסטנדרטים אתיים הוא חבר הסגל.
אין לבצע מחקר בבני-אדם ללא אישור בכתב מראש של הוועדה, ובכפוף לתקנות הוועדה ולהנחיותיה.

הסכמה מדעת

• לא ישתתף אדם במחקר אלא בהסכמה מדעת ומראש!
• הסכמה מדעת תינתן רק לאחר מתן הסבר ברור של מטרות המחקר, משמעותו, הסיכונים ו/או אי הנוחות הכרוכים בו, הן למשתתף עצמו והן לאחרים, שאינם מעורבים ישירות במחקר (כגון: בני משפחה או אנשים שמשתייכים לקבוצה המזוהה).
• נוסח ההסבר ונוסח ההסכמה מדעת יהיו תואמים לטופס המוצע על ידי ועדת האתיקה.
• הפעלת לחץ, ישיר או עקיף, על משתתף במחקר, להסכים להשתתף במחקר, מנוגדת לכללי האתיקה של המכללה. על החוקר להבהיר למשתתף במחקר, כי הוא זכאי להפסיק את השתתפותו במחקר בכל עת.
• אין לשתף במחקר קטין או אדם הסובל ממגבלה שאינה מאפשרת מתן הסכמה מדעת, אלא אם ניתנה הסכמה בכתב של אפוטרופוס ובכפוף לאישור ועדת האתיקה. הסכמה כזו תינתן בהתאם לטופס הסכמה מדעת של הורים / אפוטרופוס ).
• במחקרים במדעי החברה, כאשר דרישות מתודולוגיות מצריכות אי גילוי מטרתו האמיתית של המחקר, רשאי החוקר, באישור ועדת האתיקה, לדחות את מתן ההסבר בעניין מטרת המחקר עד לאחר תום הניסוי.

חיסיון מידע אישי

חל איסור מוחלט על החוקר להשתמש במידע על ענייניו הפרטיים של המשתתף (שם, כתובת, מצב משפחתי, מצב בריאות, מצב כלכלי וכיו"ב) לצרכים שאינם קשורים ישירות למחקר.
החוקר מחויב לשמור על חיסיון זהותם ועל כבודם ופרטיותם של המשתתפים, וירכז את פרטי המחקר במסד נתונים אשר יבטיח את שמירת חשאיות פרטי המשתתפים במחקר.
סמכויות הוועדה:
סמכות הוועדה לאשר או לדחות הצעה למחקר שבו מעורבים בני-אדם; לבחון את סדרי השמירה על הנתונים שנאספו; לדרוש ולקבל פרטים על המעורבים בהכנת המחקר והמשתתפים בו וכיוצ"ב פעולות, שמטרתן פיקוח על קיום כללי האתיקה המקובלים במחקר.
יו"ר הוועדה ירכז את פעילותה, יקבע את מועדי ישיבות הוועדה ובסמכותו יהיה להזמין, אם ימצא לנכון, מומחים מתחומים שונים להיות נוכחים בישיבת הוועדה, להביע דעתם, בין כמשקיפים או כמומחים בנושא שעומד לבדיקה בפני הוועדה.

הליך קבלת אישור ועדת אתיקה

1. מרצה במכללה העורך מחקר (להלן: "החוקר") בו מעורבים בני אדם, כגון סקר או פניה לסטודנטים, חברי סגל או אנשים שמחוץ למכללה, חייב למלא טופס בקשת אישור לוועדת האתיקה. יש לצרף לבקשה כתב הסכמה מדעת של הנבדק. במחקר בו הנבדקים הם קטינים או חסרי ישע יש לבקש הסכמה להשתתפות במחקר מהאפוטרופוס החוקי שלהם.
2. את הבקשות לאישורה של ועדת האתיקה יש להגיש לפני ביצוע תכנית המחקר. הבקשות תוגשנה במייל ליו"ר ועדת האתיקה, ד״ר וילי אברהם, בכתובת Abraham.villy@gmail.com
3. מילוי הטופס והעברתו לוועדה הם באחריותו המלאה של החוקר.
4. לאחר בחינת הדיווח על ידי הועדה, תוכל הועדה לנקוט באחד או יותר מהצעדים הבאים:
   1. אישור המחקר, בהתאם להודעת החוקר.
   2. זימון החוקר למתן הסברים בעל פה לוועדה.
   3. בקשה לחוקר להשלים נתונים בכתב. במסגרת זו עשוי החוקר להתבקש להעביר לוועדה פרטים על המחקר, כגון מכתב הסכמה של המרואיינים להשתתפות במחקר, מתודולוגיה של המחקר, נתונים על אוכלוסיית הסקר וכיוצ"ב.
   4. מינוי אחד מחברי הועדה כבוחן של המחקר. במקרה זה ייפגש חבר ועדה זה עם החוקר ויביא המלצה לוועדה לדיון בבקשת החוקר.
5. החלטת הועדה יכולה להיות אישורו של המחקר, אישור המחקר בתנאים מגבילים או איסור על ביצוע המחקר במסגרת המכללה.
6. החלטת הועדה תובא לידיעת החוקר.
7. אם החליטה הועדה על איסור המחקר או על אישורו בתנאים מגבילים, יובא נוסח ההחלטה לידיעתו של יושב הראש של ועדת המחקר.
8. החליטה ועדת אתיקה שלא לאשר את המחקר, זכאי החוקר לערער על ההחלטה, תוך פרק זמן של חודש ימים. הערעור יידון בפני ועדת ערעורים שתורכב מנשיא המכללה, דיקן ביה"ס הרלבנטי ויו"ר ועדת אתיקה. החלטת ועדת הערעורים היא סופית.