הספר הוא אוטואתנוגרפיה אישית, אינטלקטואלית, אקדמית ופוליטית, המביאה את סיפורה של אישה פלסטינית־בדואית, פרופסורית לעבודה סוציאלית, החיה ופועלת על קו הגבול הפיזי, החברתי, הרגשי והאפיסטמי שבין עזה, החברה הבדואית, מדינת ישראל והאקדמיה. הספר נפתח במרחב חיים ייחודי, שני קילומטרים מגבול עזה, שבו תפילה שקטה בבוקר, גינה ביתית, כיתת לימוד משותפת לסטודנטים יהודים וערבים, וזיכרונות ילדות מרפיח, אל־עריש, אשדוד ולקיה, נשזרים יחד לסיפור חיים מורכב של זהות, שייכות, כאב ותקווה. מתוך עמדה לימינלית, בין עולמות, בין שפות, בין נאמנויות ובין מערכות ידע, הספר חושף את המורכבות של חיים במרחב גבולי שאינו רק גיאוגרפי, אלא גם חברתי, מגדרי, לאומי ואקדמי.
דרך פרקי הספר נפרשת מסעה של המחברת בין גבולות רבים: גבולות מגדריים בחברה מסורתית, גבולות לאומיים ופוליטיים, גבולות של שפה, אזרחות, אקדמיה, זיכרון ושייכות. הספר מתאר את מאבקה של נערה בדואית להיכנס להשכלה גבוהה, את צמיחתה כאחת הפרופסוריות הבדואיות הראשונות בישראל, ואת חוויית החיים וההוראה לאחר אירועי 7 באוקטובר, כאשר כל צד דורש נאמנות חד־משמעית. החוויה האישית אינה עומדת לבדה, אלא מתחזקת ומתפרשת באמצעות מחקרים, ידע אקדמי ותובנות מתחומי העבודה הסוציאלית, חקר מיעוטים, מגדר, זהות, טראומה וחיים באזורי קונפליקט. במקום לבחור בפשטות או בהשתקה, הספר מציע מבט אמיץ, מורכב ומבוסס ידע על האפשרות להחזיק כמה אמיתות בעת ובעונה אחת, ולהישאר אנושיים גם במציאות של קונפליקט, חשד, פגיעה ושבר.
פרופ' נוזהה אלאסד אלהוזייל, היא עובדת סוציאלית וחוקרת איכותנית החוקרת נשים, חברות מסורתיות, ידע ילידי, עבודה סוציאלית ילידית ופמיניזם ילידי.
מידע נוסף שיכול לעניין אותך
יום עיון לסגל המנהלי והאקדמי בנושא מתן מענים למשרתות ומשרתי מילואים
