ברכות לפרופ' ליהיא להט, ד"ר לירן מימוני וד"ר חן שרוני על זכייתם בקרן קבוצת לאומית, על הצעת המחקר שלהם על השפעות השבעה באוקטובר על תושבי העוטף: מוטיבציה לתעסוקה, יזמות, חלוקת זמן ורווחה נפשית.

מחקרים רבים מראים כי מלחמות או אירועי טרור נוטים להשפיע באופן שלילי על שוק העבודה. השפעה זו יכולה להיות גם במובן הטכני (למשל, אנשים שפונו ונאלצו להפסיק לעבוד או מקומות עבודה שצומצמו או נסגרו), וגם בשל ירידה ברמת המוטיבציה לעבודה או יזמות. המחקר הנוכחי עוסק בתושבי עוטף עזה אחרי אירועי השבעה באוקטובר והנחת המחקר היא שתהיה ירידה במוטיבציה לעבוד וירידה בהיקפי העבודה. שינויים אלה עשויים לנבוע מקשיים שנוצרו מהאירוע עצמו (שינוי מיקום מגורים, סגירת מקום העבודה) ו/או מהמצב הנפשי או הבריאותי של הפרט ומשפחתו. לדוגמה, אם אנשים נדרשים להקדיש יותר זמן לטיפול במשפחתם, המוטיבציה שלהם לעבוד עשויה להיפגע. עם זאת, אירוע מסוג זה יכול לעורר אצל חלק מהאנשים רצון לערוך שינוי בקריירה ולהגביר את המוטיבציה ליזמות עסקית.

על מנת לבחון סוגיות אלו, המחקר יתמקד בשאלות הבאות: כיצד השפיעו אירועי השבעה באוקטובר על היקפי העבודה ועל מוטיבציה לעבודה וליזמות ביישובי העוטף? האם יש קשר בין מצב בריאות (פיזי/נפשי), רווחה נפשית (Well-being), חלוקת זמן והמוטיבציה לעבודה וליזמות? האם יש הבדלים בין גברים ונשים, ובין תושבי העוטף (0-7 ק"מ מהגבול) לאוכלוסיות אחרות (7-30 ק"מ מהגבול, ותושבי המרכז גדרה-חדרה)?

למחקר השפעה קריטית על היכולת של מעצבי מדיניות להתאים את המדיניות לצרכי התושבים ולחיזוק אזור העוטף.

פרופ' ליהיא להט, ד"ר לירן מימוני וד"ר חן שרוני: "אנו שמחים על הזכייה במענק המחקר מטעם קבוצת לאומית עבור המחקר הבוחן את השפעות אירועי השבעה באוקטובר על תושבי עוטף עזה. אנו מאמינים שמחקר זה יתרום רבות להבנת ההשלכות החברתיות והכלכליות של אירועים טראומטיים, ויסייע בגיבוש מדיניות מותאמת לצרכי התושבים באזור."

פרופ' נמרוד בר-עם, דיקן רשות המחקר: "אני מברך על הזכייה ועל המחקר, שיהווה תמיכה חשובה לחקר האיזור ולתקומת העוטף."

ליהיא להט
פרופ' ליהיא להט
לירן מימוני
ד"ר לירן מימוני
ד"ר חן שרוני
ד"ר חן שרוני

פרופ' ליהיא להט, פרופסור חברה וחוקרת בתחומים של מנהל ומדיניות ציבורית. בין תחומי המחקר שלה הקשר בין מדיניות, שימושי זמן, ורווחה נפשית ומשילות משולבת. ליהיא מלמדת גם בתחומים של חדשנות במגזר הציבורי. היא מנחה, בח"י בספיר, את מעבדת 'עירוניות דיגיטלית' שבה, סטודנטים וסטודנטיות מפתחים מיזמים שמטרתם לסייע בהתמודדות עם אתגרי העוטף לאחר השבעה באוקטובר.

ד"ר לירן מימוני, מתמחה בכלכלה התנהגותית וניסויית, כלכלה אזורית, חוקר התנהגותי בתחום שוק ההון ופירסם מספר מאמרים בנושא כלכלה אזורית ושוק העבודה. מרצה במחלקות: כלכלה וניהול, כלכלה וחשבונאות, לוגיסטיקה, הנדסה שנה א', ניהול המשאב האנושי, מנהל ומדיניות ציבורית ושיווק טכנולוגי.

ד"ר חן שרוני, מרצה במחלקה למדיניות ציבורית. בין תחומי המחקר שלה: מדיניות רווחה, מדיניות בריאות, הון חברתי ורווחה נפשית.

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

Context-aware intelligence for software development
ברכות לחברתנו ד״ר נורית גל-עוז, מרצה בכירה במכללה, על זכייתה במענק מחקר מטעם קרן המדע הלאומית (ISF)  במענק, בסכום של 300,000 ש״ח לארבע שנים, זכתה נורית בשיתוף פרופ' איריס ריינהרץ ברגר מאוניברסיטת חיפה וד"ר מרינה ליטבק מהמכללה האקדמית סמי שמעון. נושא המחקר הוא ״בינה מודעת הקשר לפיתוח תוכנה.״ הוא עוסק בשימוש בבינה מלאכותית לפיתוח תוכנה באופן אמין ומותאם־הקשר. מודלי שפה גדולים מסוגלים לייצר קוד במהירות, אולם פיתוח תוכנה דורש הבנה של המערכת שבתוכה הקוד אמור לפעול, כולל המבנה, ההתנהגות, המטרות והאילוצים שלה.
כנסת ישראל
ברכות לחברתנו ד״ר נועה קברטץ-אברהם, מביה"ס למשפטים, על זכייתה במענק מחקר מטעם קרן המדע הלאומית (ISF). במענק, בסכום כולל של 896,000 ש״ח, זכתה נועה בשיתוף פרופ' רננה קידר (האוניברסיטה העברית); פרופ' איתי בר-סימן-טוב, ופרופ' אורי אהרונסון (אוניברסיטת בר אילן). נושא המחקר הינו "ארכיאולוגיה מבוססת בינה מלאכותית של הטקסט החקיקתי: שחקנים ודינמיקות בהליך החקיקה מהצעה לחוק." מטרתו לבחון כיצד מתעצבות הוראות החוק במהלך הליך החקיקה בכנסת, משלב הגשת הצעת החוק ועד לאישורה הסופי.