המכללה האקדמית ספיר, מנהלת תקומה בשיתוף משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית יוצאים לדרך עם תוכנית עלייה חדשה לשילוב סטודנטים עולים חדשים בגילאי 18-35, אשר ילמדו במכללה האקדמית ספיר ויתגוררו בחבל תקומה.

מנהלת תקומה יחד עם הסוכנות היהודית, המכללה האקדמית ספיר ומשרד העלייה והקליטה יוצאים לדרך עם תוכנית "ספיר בעלייה", במסגרתה תוקם קהילת סטודנטים שילמדו במכללה האקדמית ספיר. העולים החדשים יתגוררו במרכז הקליטה של הסוכנות היהודית ׳איבים׳ אשר יהווה עוגן מרכזי לקליטת עולים צעירים ושילובם באזור כחלק ממאמצי השיקום בחבל תקומה.

השבוע נפתחה התכנית עם 17 סטודנטים עולים חדשים, הלומדים במכללה האקדמית ספיר ומתגוררים במרכז הקליטה איבים. חלק מהסטודנטים לומדים לתואר ראשון והיתר בתכנית קדם אקדמית. התוכנית כוללת מרכיב אקדמי ומרכיב חברתי משמעותי. עוד יקבלו הסטודנטים העולים סיוע מורחב באולפן עברית במקביל ללימודיהם.

הסטודנטים מגיעים לבדם ארצה ממדינות שונות, ללא עורף משפחתי, בין המדינות מהם מגיעים העולים: אתיופיה, מדינות ברה״מ לשעבר ומארצות נוספות וכל זאת מתוך תחושת שליחות, ציונות ובמטרה לשקם את חבל תקומה שנפגע באירועי ה-7 באוקטובר.

עלותה הכוללת של התוכנית היא 1.4 מיליון ש"ח, מתוכה מנהלת תקומה תשקיע 1.2 מיליון ש"ח. זהו תקציב נוסף לסיוע של משרד העלייה והקליטה, האמון על סיוע בשכר הלימוד, ודמי קיום בסך 4,000 ש"ח לכל תלמיד לתקופה של שנה. הסוכנות היהודית תוביל את תהליך הקליטה בחברה הישראלית, בעלות המגורים, בתכנית חברתית מקיפה לקהילת הסטודנטים ובמציאת עבודה.

מטרת התוכנית לייצר חיזוק קהילתי ושגשוג כלכלי ולרתום את הפוטנציאל של האוכלוסייה הצעירה ככוח מניע לצמיחה דמוגרפית ולעמוד במשימות השיקום ופיתוח של חבל תקומה.

הסטודנטים ילוו על ידי רכזת ייעודית לתכנית ותוקם קהילה פעילה שלהם. הם יזכו למפגשי תוכן, פעילות התנדבות והכשרה ליזמות חברתית, יחשפו למיזמים חברתיים ודמויות מעוררות השראה בחבל ויתנדבו עם מגוון אוכלוסיות לשיקום החבל.

פרופ' ניר קידר, נשיא המכללה האקדמית ספיר: "שמח מאוד על שיתוף הפעולה עם תקומה, הממשלה והסוכנות שיחזק את העליה ארצה, את פיתוח הנגב המערבי ואת החברה הישראלית. המכללה האקדמית ספיר תמיד חרטה על דגלה מצוינות אקדמית ומעורבות עמוקה בחברה ובקהילה״.

שר העלייה והקליטה, אופיר סופר: ״אין יותר ציונות מזה – עלייה לעוטף. אני שמח שנושא העלייה, קליטת צעירים והשתלבותם מהווה מרכיב משמעותי בשיקום העוטף. מאז תחילת המלחמה עלו לישראל למעלה מ-30 אלף עולים מתוך סולידריות ותמיכה, שבאה לידי ביטוי גם בהתגייסות הקהילות היהודיות ברחבי העולם. השנה השקנו 27 תוכניות אקדמיות מותאמות לעולים חדשים, ואנחנו פועלים להרחיב את ההיצע ל-90 תוכניות בעתיד הקרוב. העלייה היא לא רק יעד לאומי – היא ביטוי לאחדות ולעוצמה של העם שלנו״.

יוסי שלי, מנכ״ל משרד רה״מ וראש מנהלת תקומה: ״הצלחת השיקום של החבל תלויה במידה רבה ביכולת לייצר המשכיות ולחזק את הקהילה הצעירה בחבל, וכן למשוך אוכלוסייה צעירה חדשה ומגוונת שתחשף לחיים בחבל. התכנית תסייע לחיזוק הצעירים בחבל וכן לחיזוק המכללה האקדמית ״ספיר״ כמוסד מוביל להשכלה גבוהה. מנהלת תקומה פועלת בשיתוף פעולה עם החברה האזרחית ועם ארגונים ומוסדות לאומים כפי שהתחייבנו בצאתנו לדרך״.

יו״ר הסוכנות היהודית, אלוף במיל׳ דורון אלמוג: ״מרכז איבים של הסוכנות היהודית מהווה חממה לעולים ולצעירים שבוחרים לבנות בישראל את חייהם. העלייה לארץ, היא מנוע צמיחה אדיר. היא מביאה איתה חוסן וחדשנות בכל תחומי החיים. היא מביאה איתה תקווה. העשייה המשולבת באיבים שבעוטף עזה, מביאה לתנופה גדולה, לשיקום ובנייה. אני מייחל לעוד מיליון עולים בשנים הקרובות שיבואו לסייע לבנות ישראל חדשה, חזקה יותר וטובה יותר. זוהי תקומה אמיתית״.

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

קורס של אסתר חיות
כב׳ הנשיאה (בדימוס) השופטת אסתר חיות שוב תנחה בסמסטר הקיץ בבית הספר למשפטים בספיר סדנה ייחודית בנושא ״משפט ושואה״   בית הספר למשפטים בספיר גאה להודיע כי כב׳ הנשיאה (בדימוס) השופטת אסתר חיות תלמד בבית הספר בסמסטר הקיץ הקרוב שוב את הסדנה הייחודית בנושא ״משפט ושואה״. כב׳ הנשיאה חיות החלה את דרכה השיפוטית בשנת 1990 כשופטת בית המשפט השלום בתל אביב. בשנת 1997 מותנה לבית המשפט המחוזי, ובשנת 2004 מונתה לכהונת שופטת בבית המשפט העליון.
כנס המרכז לחקר החברה הבדואית
החודש התקיים בספיר הכנס השנתי הראשון של המרכז הלאומי לידע ולחקר החברה הערבית־בדואית בנגב, הפועל במכללה האקדמית ספיר. בכנס השתתפו למעלה מ־350 משתתפים, ביניהם חברי כנסת, ראשי רשויות, אנשי אקדמיה, נציגי משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית, נציגי ציבור, סטודנטים ואנשי קהילה מהחברה הערבית-בדואית ומהחברה היהודית בנגב. במהלך הכנס הוצגו נתונים ומחקרים עדכניים של חוקרי וחוקרות המרכז והוא שיקף שנת עבודה אינטנסיבית של המרכז באיסוף, ניתוח והנגשת נתונים מהימנים על החברה הערבית־בדואית בנגב.  אחת מנקודות החוזק הבולטות של הכנס הייתה היכולת להושיב יחד, תחת קורת גג אחת, נציגי ממשלה, אקדמיה וחברה אזרחית - גם