שני פרסומי מאמרים חדשים לד"ר ווילי אברהם, ראש המחלקה לשיווק טכנולוגי, בכתב העת האקדמי היוקרתי והמוביל בחקר התיירות, Tourism Review
המאמר הראשון, שחיבר ד"ר אברהם יחד עם ד"ר ליאור סולומונוביץ מהמחלקה לשיווק טכנולוגי בספיר אף הוא, חוקר את הקשר בין גורמי אישיות, המוכרים כחמשת התכונות הגדולות (פתיחות מחשבתית, נעימות, מצפוניות, נוירוטיות, ומוחצנות) ואמון בטכנולוגיה, לבין הנכונות לאמץ צ׳טבוטים המבוססים על ChatGPT, כאמצעי לתכנון נופשים בחו"ל.
נמצא כי מאפיין אישיות אחד, מוחצנות, משפיע על הנכונות לאמץ צ׳טבוטים המבוססים על ChatGPT כאמצעי לתכנון נופשים בחול. תיירים מוחצנים נטו לתפוס את הטכנולוגיה כקלה לשימוש וכתוצאה מכך היו נכונים לאמץ אותה. כמו-כן, ככל שהתייר מאמין יותר בטכנולוגיה, כך הוא נוטה לתפוס אותה כשימושית יותר. הממצאים מצביעים על כך שהאמון בטכנולוגיה מושפע מהמידה בה היא נתפסת כקלה לשימוש. ממצא אחרון חביב מראה שלגיל ישנה השפעה משמעותית על הנכונות לאמץ את הטכנולוגיה. למרות שבאופן כללי נמצא קשר חיובי בין המידה שבה טכנולוגיה נתפסת כשימושית והנכונות לאמץ אותה, בקרב האוכלוסייה המבוגרת יותר, הקשר הזה נחלש. כלומר, ככל שהתייר מבוגר יותר, עוצמת הקשר בין המידה בה הטכנולוגיה נתפסת כקלה לשימוש והנכונות לאמץ אותה - חלש יותר.
מטרת המחקר השני של ד״ר אברהם, הייתה לסקור את הספרות בנושא איבה צרכנית, על-מנת לגשר על הפער הספרותי שזוהה (לדוגמה, מדוע בחלק מהמחקרים נמצא קשר בין איבה לתדמית של מדינה ובמקרים אחרים לאו?) ולהציע כיווני מחקר עתידיים.
איבה צרכנית הינו תחום מחקר חדש יחסית, אשר החל לקבל ביטוי בשיח האקדמי רק בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. הנחת המוצא של רעיון זה היא שאמוציות שליליות מצד הצרכן משפיעות באופן ישיר על הימנעותו מרכישת מוצרים או שירותים ממדינה/חברה מסוימות. החל משנת 2014 תחום האיבה הצרכנית התרחב ובשנים האחרונות פורסמו למעלה מ-20 מחקרים, אשר בוחנים רעיון זה בהקשר של תיירות. מחקרים אלה מעידים על ההשפעה השלילית של האיבה על תדמיתם של יעדים ומוכנות לבקר בהם.
מידע נוסף שיכול לעניין אותך
אפקט דומינו
