עדויות רבות מדגימות באופן ברור כי משברים ואירועים קטסטרופליים, ותקופת האי ודאות הנובעת מהם, הנם הזמן המתאים ביותר להשאיר מאחור את גישת "העסקים כרגיל" המאבדת אחיזה במציאות הסוערת ולבחור בחדשנות ויזמות כמנוף להתחדשות ותקומה. משברים מהעת האחרונה כגון: מגפות עולמיות, קריסות פיננסיות ומלחמות, מוכיחים שהדרך הטובה ביותר לנווט בהצלחה במצבי משבר היא מינוף חשיבה יזמית המסייעת במציאת פתרונות יצירתיים, פיתוח מוצרים חדשים ובניית תהליכים חדשניים.

מהי חשיבה יזמית או יזמות? יש המגדירים זאת כפעילות שעיקרה חקירה מעמיקה וניצול הזדמנויות בכדי להציג מוצרים, שיטות, ותהליכים חדשים. יש שהגדירו יזמות וחשיבה יזמית כיכולת לזהות או ליצור הזדמנויות בעלות פוטנציאל גבוה להגדלת הערך הקיים על ידי ניצול חכם של משאבים. הגדרה נוספת היא מרדף בלתי מתפשר אחר הזדמנויות הדורשות משאבים שאינם זמינים באופן מידי. אולם לא משנה כיצד נגדיר יזמות, אין ספק כי יזמות היא המנוע מאחורי הצמיחה האדירה של הכלכלה והטכנולוגיה בעשורים האחרונים. מבט חטוף על הסטטיסטיקה הגלובלית בתחום חברות ההזנק (סטארטאפים) מגלה כי ישנם כיום כ-150 מיליון סטראטאפים בעולם וכל שנה מתווספים כ-50 מיליון סטארטאפים חדשים. זהו ממוצע של כ- 137,000 סטארטאפים חדשים המוקמים מידי יום, ואם כי בסופו של דבר רק כ- 10% מהם שורדים, המספרים מדברים בעד עצמם.

לעיתים רחוקות מאוד, מספיק רק רעיון מבריק בכדי שניתן יהיה להופכו לפתרון אמיתי לבעיה דוחקת, ללא תעוזה, התמדה, נחישות ואמונה אמיתית במטרה גם הרעיונות הטובים ביותר לא יהפכו למוצרים או לתהליכים מוצלחים. תכונות אלו כולן הן תכונותיו הבולטות ביותר של היזם, באופן מפתיע, אלו הן גם התכונות הדרושות בכדי לצלוח משברים ולצאת מהם מחוזקים ומשוקמים. קשר אמיץ זה בין ניהול ושיקום משברים ליזמות הוכיח עצמו פעמים רבות לאורך ההיסטוריה כולה ובעשורים האחרונים בפרט. ישנן מספר דוגמאות בולטות המדגימות את כוחה של היזמות ככלי יעיל לשיקום ויציאה ממשברים עמוקים.

דוגמא אחת בולטת היא שיקום העיר טוקיו ויפן כולה מההרס המשמעותי שנגרם לה במהלך מלחמת העולם השנייה. יזמים ויוזמות מילאו תפקיד מרכזי בתחייתה המחודשת של העיר. אנשי חזון כמו קונוסוקה  מאטסושיטה, מייסד פנסוניק, וסוצ'ירו הונדה, מייסד הונדה, ייצגו את רוח היזמות שהניעה את השיקום. הדגש על שיטות ייצור חדשניות מחויבות לאיכות וגישות מהפכניות לניידות ותחבורה תרמו רבות להחייאת הבסיס התעשייתי של טוקיו והניחו את היסודות לנסיקה הכלכלית חסרת התקדים של יפן שלאחר המלחמה. הדגש על חדשנות טכנולוגית ותהליכית ותרבות של שיפור מתמיד הפכו לחלק מהזהות הכלכלית של יפן, ומבהירים היטב כיצד יכולה יזמות לפעול ככוח רב עוצמה המביא להתאוששות ולשינוי.

דוגמא נוספת היא שיקום ניו אורלינס לאחר הוריקן קטרינה בשנת 2005 שהפך חלקים גדולים מהעיר לאיי חרבות. יזמים ויוזמות כלכליות וחברתיות היו המנועים שהניעו את שיקומה של העיר, ובנו מחדש תשתיות חברתיות וקהילתיות. יוזמות חברתיות כגון קרן Make It Right ביקשו לא רק להציע אפשרויות דיור אלא גם לטפל בבעיות מערכתיות וליצור פתרונות ברי קיימא, הממוקדים בשיקום הקהילה. יוזמות הכוללות מודלים עסקיים מיוחדים, כגון Community Land Trusts ויוזמות הכוללות שותפויות ציבוריות-פרטיות, הבליטו את תפקידה של היזמות לא רק בבנייתם מחדש של המבנים אלא בבניה מחדש של הקהילה עצמה. הקמת האקסלרטור The Idea Village, שתמך ביזמים מקומיים, תרמה גם היא להתאוששות העיר על ידי טיפוח חוסן כלכלי ויצירת תחושת מסוגלות קהילתית בתהליך הבנייה מחדש.

גם מגיפת ה-COVID, שהתרחשה בשנים האחרונות, העמידה בפני העולם כולו אתגרים חדשים שדרשו יוזמות מהפכניות ותגובות מהירות למצב החדש. יזמים רבים ברחבי העולם ובישראל נרתמו בכדי לספק מענה לאתגרים אלו. חברות רבות רתמו את יכולות התכנון והייצור שלהן בכדי לספק את הצורך הגובר בציוד מגן אישי מפני הנגיף, סטארטאפים טכנולוגיים רבים קמו וסיפקו פתרונות חדשניים לעבודה מרחוק ולחינוך מקוון. המגיפה הדגישה את הצורך בזריזות וסתגלתנות ויכולת פתרון הבעיות הגלומות ביזמות. ממשלות רבות, שהכירו בפוטנציאל של המערכת האקולוגית היזמית, יישמו אמצעים התומכים ביזמות כגון מענקים, הלוואות ותהליכי רגולציה מהירים בכדי לעודד חדשנות ויזמות בתחומים רבים ומגוונים כגון פיתוח והפצה מהירה של בדיקות וחיסונים והדגימו כיצד מאמצים יזמיים מהווים זרז משמעותי להתאוששות מאסון ועמידה מול אתגרים חסרי תקדים.

דוגמאות אלו ממחישות את תפקידה הקריטי של יזמות בהחלמה מאסונות ומשברים קשים. מעבר לבנייה מחדש של אלמנטיים פיזיים, יזמות ויוזמות עיסקיות וחברתיות תורמים רבות לשיקום תשתיות חברתיות ובניית חוסן קהילתי וכלכלי. המסקנה המתבקשת מדוגמאות אלו היא כי לטיפוח סביבה המעודדת ותומכת יזמות חשיבות עליונה לבניית קהילות ברות קיימא, המסוגלות להסתגל, להשתקם ולשגשג לאחר אסונות.

ב- 7 באוקטובר 2023, חוותה מדינת ישראל אסון. המתקפה הרצחנית של ארגון הטרור הפלשתיני, חמאס, על ישובי הדרום, הותירה יישובים רבים חרבים ואת הקהילות המתגוררות בהן שבורות ומרוסקות. גם במקרה זה יש לגייס את כוחה המרפא של היזמות והחדשנות לשיקום הקהילות, היישובים ומדינת ישראל כולה.

ד"ר ניר ראובן
ניר ראובן
סגן ראש תכנית אקדמית
יועץ התכנית האקדמית בח"י בספיר, מומחה לחדשנות ארגונית

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

לראשונה בישראל: פקולטה למקצועות הבריאות תוקם בנגב המערבי האוניברסיטה העברית והמכללה האקדמית ספיר חתמו על הסכם הבנות על הקמת פקולטה חדשה למקצועות הבריאות בקמפוס ספיר שתכלול תוכניות לימודים בתחומי ריפוי בעיסוק, לימודי מקצועות הרפואה, עוזר רופא ובהמשך תחומים נוספים. בצעד משמעותי בפיתוח ההשכלה הגבוהה בישראל ובחיזוק הנגב המערבי, חתמו (חמישי, 23.5) האוניברסיטה העברית והמכללה האקדמית ספיר, על מזכר הבנות להקמת פקולטה למקצועות הרפואה, הראשונה בנגב המערבי.
היום בבוקר המריאו לגרמניה שתי משלחות מטעם בית הספר לעבודה סוציאלית. משלחת אחת לדרזדן בליווי ד"ר לימור גדות וגב' שירלי חדידה ומשלחת נוספת לאמדן בליווי ד"ר מירב משה גרודופסקי. המשלחות נוסעות לשבוע הכשרה בעבודה סוציאלית בינלאומית, ביחד עם השותפים שלנו באוניברסיטאות בגרמניה, סטודנטים ומרצים. נאחל נסיעה טובה ושתהיו שגרירים טובים של המכללה והמדינה!