פרופ' נמרוד בר-עם מונה לתפקיד דיקן רשות המחקר ויו"ר ועדת מי"ה (מחקר, יצירה והוראה).

פרופסור בר-עם חבר במחלקה לתקשורת וראש חטיבת לימודי רטוריקה ופילוסופיה של התקשורת מזה 15 שנה. הוא יחליף את פרופ' אורית נוטמן שוורץ, שהקימה את רשות המחקר בספיר.

פרופ' ניר קידר, נשיא המכללה האקדמית ספיר: "אני מברך את פרופ' נמרוד בר-עם עם כניסתו לתפקיד דיקן המחקר במכללה ויו"ר ועדת מי"ה (מחקר, יצירה והוראה). נמרוד מחליף את פרופ' אורית נוטמן שוורץ, שהקימה והובילה את רשות המחקר בשנה האחרונה. אני סבור כי רשות המחקר החדשה והמשרד לבינלאומיות, יחד עם פרופ' נמרוד בר-עם יובילו את רשות המחקר לגבהים חדשים, ויצעידו את העשייה האקדמית בספיר למקומות פורצי דרך. תודה לאורית על העשייה המשמעותית ואיחולי הצלחה לנמרוד בתפקיד החשוב".

נמרוד בר-עם נולד ב1970 ברמת גן, לאמנית ואוצרת האמנות ארנה בר-עם והצלם מיכה בר-עם, חתן פרס ישראל לאמנות. הוא סיים את חוק לימודיו בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב: תואר ראשון בהצטיינות (1993), התואר השני בהצטיינות יתרה (1996), ודוקטורט עם ציון לשבח (2000). הוא היה אקדמאי אורח באוניברסיטת קולומביה (1999-2001), ופוסט דוקטורנט במכון דיבנר MIT. במהלך לימודיו, היה עוזר מחקר ושותף מחקר של הפרופסור יוסף אגסי עימו פרסם מספר מחקרים. בר-עם נשוי לחוקרת תרבות יידיש וספרותה, הדוקטור גלי דרוקר בר-עם, ואבא לאוריין. בר-עם פרסם ספרים, מאמרים, תרגומים מדעיים, שירה ותרגומי שירה בכל הבמות המרכזיות בישראל.

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

תערוכה מעטפות
הגלריה לאמנות במכללת ספיר, הפועלת במסגרת המחלקה לאמנות, מתחדשת ופותחת את שעריה. על תכנית התערוכות החדשה אמונה האוצרת לאה אביר, מרצה במחלקה. התערוכה הפותחת היא ראשונה בסדרת התערוכות מעטפות, שבה בכל תערוכה מדמיין/ת יוצר או יוצרת את חלל הגלריה מחדש, ומזמין אמניות ואמנים נוספים להתארח בו ולהציג בו מעבודותיהם/ן. כל תערוכה משמשת מסד רעיוני ופיזי לאירוח ולשיתוף פעולה, והעבודות נשזרות זו בזו ויוצרות מרקם עשיר ומרובד.
שיח גלריה בתערוכה זיכרון מתקדם לעתיד
התערוכה "זיכרון מתקדם לעתיד" (כשם שירו של יהודה עמיחי) הוצגה בגלריה הלימודית בחודש האחרון. קיום התערוכה התקיים בזכות תמיכת מיזם "פועלים לעתיד" - יוזמה משותפת של המכללה האקדמית ספיר ובנק הפועלים, שנועדה לחזק את החיבור בין הסטודנטים, הקהילה והאזור, ולתמוך בצמיחה, חוסן והזדמנויות חדשות בעוטף. התערוכה עסקה במתח שבין זיכרון לעתיד, בין ההתמודדות עם מציאות פצועה לבין היכולת להמשיך ליצור, לדמיין ולפעול.