ד"ר רונן ארבל
ד"ר רונן ארבל

ד"ר רונן ארבל, מהמעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות במכללה האקדמית ספיר, הוא חלק מעורכי מחקר חדש, אשר בדק את מועילות מנת הבוסטר במניעת תמותה כתוצאה מהדבקה בנגיף הקורונה. המחקר, מהרחבים שפורסמו בעולם, התפרסם בכתב העת הרפואי המוביל New England Journal of Medicine.

המחקר בוצע בכללית על ידי אגף רפואה בחטיבת הקהילה, בשיתוף הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות במכללה האקדמית ספיר.

צוות החוקרים ניתח בשיטות סטטיסטיות מתקדמות את נתוני כללית, כדי לבחון את מועילות המנה השלישית של חיסון כנגד קורונה (פייזר) במניעת תמותה ממחלת הקורונה בקרב בני 50+.

ידוע כיום, שגל ההדבקה הרביעי בזן דלתא של נגיף הקורונה והתחלואה שנגרמה מכך, נבעו בעיקר מהירידה בהגנה החיסונית אצל האוכלוסייה שקיבלה את חיסון הקורונה כחצי שנה קודם או מוקדם יותר. בעקבות זאת, הומלץ על ידי משרד הבריאות בישראל, טרם אישור ה-FDA, להתחסן במנת חיסון שלישית, מנת הבוסטר, חמישה חודשים לאחר קבלת מנת החיסון השנייה.

המחקר של כללית עקב אחר כלל בני ה-50+, מטופלי כללית, שקיבלו את מנת החיסון השנייה לפחות חמישה חודשים קודם, והשווה את שיעורי התמותה מקורונה באוכלוסייה שקיבלה מנת בוסטר בהשוואה לשיעורי התמותה באוכלוסייה שלא התחסנה במנת הבוסטר. המעקב בוצע במהלך גל הדלתא, בין התאריכים 6 באוגוסט 2021, שבוע לאחר מועד אישור חיסון הבוסטר לאוכלוסייה המבוגרת בישראל, ועד ל-29 ספטמבר 2021.

החוקרים סקרו נתונים של 843,208 מטופלי כללית בני 50+ שקיבלו את מנת החיסון השנייה, שחולקו לשתי קבוצות באופן דינמי, בהתבסס על סטטוס קבלת מנת הבוסטר. שיטת המחקר כללה תיקנון רב-משתנים עבור מגוון גורמי סיכון לתמותה, על מנת לנטרל הטיות אפשריות שיכלו לנבוע מפערי גיל, מין, מצב סוציו-אקונומי או תחלואה נלווית בין האוכלוסיות.
גודל הקבוצה הרחב ביותר, איפשר הערכה מדויקת של הקשר שבין קבלת מנת הבוסטר לבין שיעורי התמותה הנובעים מתחלואה בקורונה. הגיל הממוצע של אוכלוסיית המחקר היה 68.5. בסוף תקופת המחקר, 90% מאוכלוסייה זו, כבר קיבלה את מנת הבוסטר.

ממצאי המחקר:
בקרב מקבלי מנת החיסון השלישית (שבוע ויותר אחרי קבלת מנת הבוסטר) נצפתה הפחתה של 90% בשיעור התמותה מ- COVID-19. כאשר בקרב גברים נרשמה הפחתה של 88% ובקרב נשים נצפתה הפחתה של 94%, בהשוואה לקבוצה שקיבלה שני חיסונים בלבד.

עם פרוץ הגל הרביעי, שנבע מזן הדלתא של וירוס הקורונה, עלתה השאלה בכל העולם לגבי מועילות מתן חיסון הבוסטר למניעת תחלואה חמורה ותמותה. רק לאחרונה אישר ה- FDA בארצות הברית את מתן המנה השלישית לאוכלוסייה הצעירה מגיל 65, ועתה פועלים שם במרץ רב להשלמת הפערים במתן הבוסטר. גם בישראל ישנה עדיין אוכלוסייה גדולה שטרם חוסנה במנה שלישית.

לדברי ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה בכללית: "תוצאות המחקר שערכנו מלמדות באופן חד משמעי כי חיסון הבוסטר קשור בצורה מובהקת בהפחתת הסיכון לתמותה מקורונה, לרבות מזן הדלתא. מעטות ביותר ההתערבויות בעולם הרפואה שניתן לייחס להן ירידה של פי 10 בסיכון לתמותה, כפי שמצאנו עבור חיסון הבוסטר". ד"ר נצר מוסיף: "ממצאים אלה, שמפורסמים בכתב העת הרפואי מהמובילים בעולם, מספקים מידע חשוב ומבוסס מחקרית לאוכלוסייה בישראל ובמדינות אחרות שעדיין מתלבטת לגבי מתן מנת חיסון שלישית. הנושא מקבל משנה תוקף לנוכח ההתפרצות של זן חדש האומיקרון והחשש מגל תחלואה נוסף".

המחקר התקיים על בסיס מאגרי המידע הממוחשבים של שירותי בריאות כללית, בהתאם לאישור ועדת הלסינקי המוסדית. המחקר בוצע ללא תמיכה ממקור חיצוני כלשהו.

עורכי המחקר:
•    כללית, אגף רפואה בקהילה: ד"ר דורון נצר, ד"ר שלומית ירון, ד"ר אלון פרץ, ד"ר אריאל המרמן וד"ר רונן ארבל.
•    אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: פרופ' מיכאל פריגר ומר רוסלן סרגיינקו.
•    המכללה האקדמית ספיר, המעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות: ד"ר רונן ארבל.

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

HR LAB
קורס HR Lab הנו קורס בחירה חדשני במחלקה לניהול משאבי אנוש במכללה האקדמית ספיר. הקורס, שפועל בתמיכת פרויקט פועלים לעתיד של בנק הפועלים, מזמן לסטודנטיות וסטודנטים בשנה ג' התנסות ייחודית ובלתי שגרתית בתהליכי יזמות אמיתיים, חדשנות, יצירתיות וחשיבה עיצובית (Design Thinking) בעולמות התוכן של משאבי אנוש. חדשנות, יזמות וקהילה: פתרונות טכנולוגיים בתחום ה-HR ליצירת אימפקט קהילתי הסטודנטיות והסטודנטים במעבדה לומדים לאפיין ולפתח מוצרים דיגיטליים וסוכני AI מתקדמים בשפה טבעית, ללא צורך ברקע קודם בתכנות, תוך שימוש בשיטת ה-Vibe Coding וכלי בינה מלאכותית יוצרת.
מגישת חדשות
פרופ' עינת לחובר, פרופ' חברה במחלקה לתקשורת, פרסמה בשיתוף ליאת גרנות דדון, עו"ד ענת טהון אשכנזי, תמר צבי את דו"ח המחקר ייצוג נשים בחדשות בישראל, במסגרת פרויקט ניטור המדיה העולמי [GMMP] לשנת 2025. פרופ' עינת לחובר, מרצה בכירה במחלקה לתקשורת, אשר תחום המומחיות וההוראה שלה הוא מגדר ותקשורת - ניתוח ביקורתי של הזיקות בין מגדר והקשרים שונים של מדיה, מנהלת את המחקר על ייצוג נשים בחדשות בישראל מאז שנת 2010. המחקר הישראלי הוא חלק ממחקר בינלאומי על ייצוג נשים בחדשות, שמתקיים מאז ועידת בייג'ין ב-1995 על מצבן של נשים בעולם.