ד"ר רונן ארבל
ד"ר רונן ארבל

ד"ר רונן ארבל, מהמעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות במכללה האקדמית ספיר, הוא חלק מעורכי מחקר חדש, אשר בדק את מועילות מנת הבוסטר במניעת תמותה כתוצאה מהדבקה בנגיף הקורונה. המחקר, מהרחבים שפורסמו בעולם, התפרסם בכתב העת הרפואי המוביל New England Journal of Medicine.

המחקר בוצע בכללית על ידי אגף רפואה בחטיבת הקהילה, בשיתוף הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות במכללה האקדמית ספיר.

צוות החוקרים ניתח בשיטות סטטיסטיות מתקדמות את נתוני כללית, כדי לבחון את מועילות המנה השלישית של חיסון כנגד קורונה (פייזר) במניעת תמותה ממחלת הקורונה בקרב בני 50+.

ידוע כיום, שגל ההדבקה הרביעי בזן דלתא של נגיף הקורונה והתחלואה שנגרמה מכך, נבעו בעיקר מהירידה בהגנה החיסונית אצל האוכלוסייה שקיבלה את חיסון הקורונה כחצי שנה קודם או מוקדם יותר. בעקבות זאת, הומלץ על ידי משרד הבריאות בישראל, טרם אישור ה-FDA, להתחסן במנת חיסון שלישית, מנת הבוסטר, חמישה חודשים לאחר קבלת מנת החיסון השנייה.

המחקר של כללית עקב אחר כלל בני ה-50+, מטופלי כללית, שקיבלו את מנת החיסון השנייה לפחות חמישה חודשים קודם, והשווה את שיעורי התמותה מקורונה באוכלוסייה שקיבלה מנת בוסטר בהשוואה לשיעורי התמותה באוכלוסייה שלא התחסנה במנת הבוסטר. המעקב בוצע במהלך גל הדלתא, בין התאריכים 6 באוגוסט 2021, שבוע לאחר מועד אישור חיסון הבוסטר לאוכלוסייה המבוגרת בישראל, ועד ל-29 ספטמבר 2021.

החוקרים סקרו נתונים של 843,208 מטופלי כללית בני 50+ שקיבלו את מנת החיסון השנייה, שחולקו לשתי קבוצות באופן דינמי, בהתבסס על סטטוס קבלת מנת הבוסטר. שיטת המחקר כללה תיקנון רב-משתנים עבור מגוון גורמי סיכון לתמותה, על מנת לנטרל הטיות אפשריות שיכלו לנבוע מפערי גיל, מין, מצב סוציו-אקונומי או תחלואה נלווית בין האוכלוסיות.
גודל הקבוצה הרחב ביותר, איפשר הערכה מדויקת של הקשר שבין קבלת מנת הבוסטר לבין שיעורי התמותה הנובעים מתחלואה בקורונה. הגיל הממוצע של אוכלוסיית המחקר היה 68.5. בסוף תקופת המחקר, 90% מאוכלוסייה זו, כבר קיבלה את מנת הבוסטר.

ממצאי המחקר:
בקרב מקבלי מנת החיסון השלישית (שבוע ויותר אחרי קבלת מנת הבוסטר) נצפתה הפחתה של 90% בשיעור התמותה מ- COVID-19. כאשר בקרב גברים נרשמה הפחתה של 88% ובקרב נשים נצפתה הפחתה של 94%, בהשוואה לקבוצה שקיבלה שני חיסונים בלבד.

עם פרוץ הגל הרביעי, שנבע מזן הדלתא של וירוס הקורונה, עלתה השאלה בכל העולם לגבי מועילות מתן חיסון הבוסטר למניעת תחלואה חמורה ותמותה. רק לאחרונה אישר ה- FDA בארצות הברית את מתן המנה השלישית לאוכלוסייה הצעירה מגיל 65, ועתה פועלים שם במרץ רב להשלמת הפערים במתן הבוסטר. גם בישראל ישנה עדיין אוכלוסייה גדולה שטרם חוסנה במנה שלישית.

לדברי ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה בכללית: "תוצאות המחקר שערכנו מלמדות באופן חד משמעי כי חיסון הבוסטר קשור בצורה מובהקת בהפחתת הסיכון לתמותה מקורונה, לרבות מזן הדלתא. מעטות ביותר ההתערבויות בעולם הרפואה שניתן לייחס להן ירידה של פי 10 בסיכון לתמותה, כפי שמצאנו עבור חיסון הבוסטר". ד"ר נצר מוסיף: "ממצאים אלה, שמפורסמים בכתב העת הרפואי מהמובילים בעולם, מספקים מידע חשוב ומבוסס מחקרית לאוכלוסייה בישראל ובמדינות אחרות שעדיין מתלבטת לגבי מתן מנת חיסון שלישית. הנושא מקבל משנה תוקף לנוכח ההתפרצות של זן חדש האומיקרון והחשש מגל תחלואה נוסף".

המחקר התקיים על בסיס מאגרי המידע הממוחשבים של שירותי בריאות כללית, בהתאם לאישור ועדת הלסינקי המוסדית. המחקר בוצע ללא תמיכה ממקור חיצוני כלשהו.

עורכי המחקר:
•    כללית, אגף רפואה בקהילה: ד"ר דורון נצר, ד"ר שלומית ירון, ד"ר אלון פרץ, ד"ר אריאל המרמן וד"ר רונן ארבל.
•    אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: פרופ' מיכאל פריגר ומר רוסלן סרגיינקו.
•    המכללה האקדמית ספיר, המעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות: ד"ר רונן ארבל.

More News

חדש על המדף מוטי גיגי
ספר חדש באנגלית לד"ר מוטי גיגי, מרצה בכיר במחלקה לתקשורת: Relations between Development Towns and Kibbutzim אם רוצים להבין את זרמי העומק של הקונפליקט הפנים-יהודי בישראל, שלאורך השנים כונה בשמות שונים - ישראל הראשונה והשנייה, יחסי מרכז-פריפריה, יחסי מזרחים-אשכנזים, ובשנים האחרונות שוב דובר בשיח הציבורי על ישראל הראשונה והשנייה, צריך להבין לעומק את טיב היחסים בין עיירות הפיתוח לקיבוצים השכנים להן. ספר זה מתעמק ביחסים בין שדרות וקיבוצי המועצה האזורית שער-הנגב, החל משנות החמישים, יחסים שראו עליות ומורדות במהלך השנים.
יריד משפטים 2025
אתמול התקיים יריד ההתמחויות השנתי במכללה האקדמית ספיר, במסגרתו נערכה היכרות בין סטודנטים משנה ג' בבית הספר למשפטים לבין 30 משרדים פרטיים מובילים וגופים מהמגזר הציבורי, במטרה לאפשר השתלבות בהתמחויות כבר במהלך השנה האקדמית. באירוע נכחו כ־100 סטודנטים, המחפשים את מסלול ההתמחות המתאים להם, אותו הם נדרשים לבצע כחלק מתוכנית הלימודים. הסטודנטים נפגשו עם נציגי המשרדים והגופים השונים, שמעו על אפשרויות ההשתלבות, והתרשמו מקרוב מאופי העבודה והצרכים בשוק התעסוקה. לסטודנטיות ולסטודנטים ניתנה האפשרות לקיים שיחות אישיות עם נציגי הארגונים, לבחון מסלולי קליטה עתידיים וליצור קשרים מקצועיים כבר במהלך הלימודים.