ד"ר רונן ארבל
ד"ר רונן ארבל

ד"ר רונן ארבל, מהמעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות במכללה האקדמית ספיר, הוא חלק מעורכי מחקר חדש, אשר בדק את מועילות מנת הבוסטר במניעת תמותה כתוצאה מהדבקה בנגיף הקורונה. המחקר, מהרחבים שפורסמו בעולם, התפרסם בכתב העת הרפואי המוביל New England Journal of Medicine.

המחקר בוצע בכללית על ידי אגף רפואה בחטיבת הקהילה, בשיתוף הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות במכללה האקדמית ספיר.

צוות החוקרים ניתח בשיטות סטטיסטיות מתקדמות את נתוני כללית, כדי לבחון את מועילות המנה השלישית של חיסון כנגד קורונה (פייזר) במניעת תמותה ממחלת הקורונה בקרב בני 50+.

ידוע כיום, שגל ההדבקה הרביעי בזן דלתא של נגיף הקורונה והתחלואה שנגרמה מכך, נבעו בעיקר מהירידה בהגנה החיסונית אצל האוכלוסייה שקיבלה את חיסון הקורונה כחצי שנה קודם או מוקדם יותר. בעקבות זאת, הומלץ על ידי משרד הבריאות בישראל, טרם אישור ה-FDA, להתחסן במנת חיסון שלישית, מנת הבוסטר, חמישה חודשים לאחר קבלת מנת החיסון השנייה.

המחקר של כללית עקב אחר כלל בני ה-50+, מטופלי כללית, שקיבלו את מנת החיסון השנייה לפחות חמישה חודשים קודם, והשווה את שיעורי התמותה מקורונה באוכלוסייה שקיבלה מנת בוסטר בהשוואה לשיעורי התמותה באוכלוסייה שלא התחסנה במנת הבוסטר. המעקב בוצע במהלך גל הדלתא, בין התאריכים 6 באוגוסט 2021, שבוע לאחר מועד אישור חיסון הבוסטר לאוכלוסייה המבוגרת בישראל, ועד ל-29 ספטמבר 2021.

החוקרים סקרו נתונים של 843,208 מטופלי כללית בני 50+ שקיבלו את מנת החיסון השנייה, שחולקו לשתי קבוצות באופן דינמי, בהתבסס על סטטוס קבלת מנת הבוסטר. שיטת המחקר כללה תיקנון רב-משתנים עבור מגוון גורמי סיכון לתמותה, על מנת לנטרל הטיות אפשריות שיכלו לנבוע מפערי גיל, מין, מצב סוציו-אקונומי או תחלואה נלווית בין האוכלוסיות.
גודל הקבוצה הרחב ביותר, איפשר הערכה מדויקת של הקשר שבין קבלת מנת הבוסטר לבין שיעורי התמותה הנובעים מתחלואה בקורונה. הגיל הממוצע של אוכלוסיית המחקר היה 68.5. בסוף תקופת המחקר, 90% מאוכלוסייה זו, כבר קיבלה את מנת הבוסטר.

ממצאי המחקר:
בקרב מקבלי מנת החיסון השלישית (שבוע ויותר אחרי קבלת מנת הבוסטר) נצפתה הפחתה של 90% בשיעור התמותה מ- COVID-19. כאשר בקרב גברים נרשמה הפחתה של 88% ובקרב נשים נצפתה הפחתה של 94%, בהשוואה לקבוצה שקיבלה שני חיסונים בלבד.

עם פרוץ הגל הרביעי, שנבע מזן הדלתא של וירוס הקורונה, עלתה השאלה בכל העולם לגבי מועילות מתן חיסון הבוסטר למניעת תחלואה חמורה ותמותה. רק לאחרונה אישר ה- FDA בארצות הברית את מתן המנה השלישית לאוכלוסייה הצעירה מגיל 65, ועתה פועלים שם במרץ רב להשלמת הפערים במתן הבוסטר. גם בישראל ישנה עדיין אוכלוסייה גדולה שטרם חוסנה במנה שלישית.

לדברי ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה בכללית: "תוצאות המחקר שערכנו מלמדות באופן חד משמעי כי חיסון הבוסטר קשור בצורה מובהקת בהפחתת הסיכון לתמותה מקורונה, לרבות מזן הדלתא. מעטות ביותר ההתערבויות בעולם הרפואה שניתן לייחס להן ירידה של פי 10 בסיכון לתמותה, כפי שמצאנו עבור חיסון הבוסטר". ד"ר נצר מוסיף: "ממצאים אלה, שמפורסמים בכתב העת הרפואי מהמובילים בעולם, מספקים מידע חשוב ומבוסס מחקרית לאוכלוסייה בישראל ובמדינות אחרות שעדיין מתלבטת לגבי מתן מנת חיסון שלישית. הנושא מקבל משנה תוקף לנוכח ההתפרצות של זן חדש האומיקרון והחשש מגל תחלואה נוסף".

המחקר התקיים על בסיס מאגרי המידע הממוחשבים של שירותי בריאות כללית, בהתאם לאישור ועדת הלסינקי המוסדית. המחקר בוצע ללא תמיכה ממקור חיצוני כלשהו.

עורכי המחקר:
•    כללית, אגף רפואה בקהילה: ד"ר דורון נצר, ד"ר שלומית ירון, ד"ר אלון פרץ, ד"ר אריאל המרמן וד"ר רונן ארבל.
•    אוניברסיטת בן-גוריון בנגב: פרופ' מיכאל פריגר ומר רוסלן סרגיינקו.
•    המכללה האקדמית ספיר, המעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות: ד"ר רונן ארבל.

More News

חדש על המדף
צדיקות למהדרין: נשים מהאמיש ונשים חרדיות מתדיינות עם המדיה Strictly Observant: Amish and Ultra-Orthodox Jewish Women Negotiating Media "מקובל לחשוב שנשים מהאמיש ונשים חרדיות הן שמרניות, צייתניות וכנועות. המחקר המשווה שערכתי מלמד שהמציאות מורכבת הרבה יותר." הספר שיצא השנה, מציג מחקר אתנוגרפי, שנערך במקביל בלנקסטר, פנסילבניה, ובמרחבים חרדיים בישראל. הוא מתאר דינמיקה עשירה של עבודת גבול במערכת היחסים בין נשים אלו למדיה ולחברה החילונית שסובבת אותן. הנשים יוצרות ערך חברתי, תרבותי ודתי, באמצעות אינספור החלטות יומיומיות, גדולות וקטנות, שמשמרות ומאתגרות את הגבולות הקהילתיים שלהן.
ליאת שטייר לבני
עבור התלמידים ביפן, הצעירים היהודים בעולם, ואפילו המפגינים באוניברסיטת קולומביה - אנה פרנק היא הרבה מעבר לנערה יהודייה שכתבה יומן במהלך השואה. מה הסוד של היומן של אנה פרנק? למה הפכה לסמל של החיים שנגדעו באחת בעקבות השואה? עד כמה הסיפור שלה רלוונטי לדור ה-Z? ואיך אנה פרנק הגיעה להפגנות פרו-פלסטיניות?. איך היומן האישי הפך לרב מכר? עד כמה הוא רלוונטי לדור Z? ואיך אנה פרנק הגיעה להפגנות של פרו-פלסטינים באוניברסיטאות נגד ישראל? האזינו לפרופ' ליאת שטייר-לבני, חוקרת שואה, קולנוע ותרבות במכללה האקדמית ספיר והאוניברסיטה הפתוחה בפרק של הכותרת - פודקאסט החדשות היומי של ynet.