טל תמיד הייתה בכל מקום בו עזרתה נדרשת - מנהיגה, מובילה ועושה הכל בשקט ובצניעות.

היא בוגרת מסלול אנימציה בבית הספר לאמנויות הקול והמסך בספיר. חבריה לכיתה מתארים אותה כחוט העדין שחיבר בין כולם. היא אהבה אנימציה וידעה להכניס הומור בכל יצירה.
במהלך הלימודים התגוררה ועבדה בקיבוצים במועצה האזורית "שער הנגב" עד שעברה להתגורר ולעבוד במועצה האזורית "בני שמעון".

טל הייתה המקימה והמייסדת של המחלקה לביטחון קהילתי במועצה. היא ראתה בתפקיד, לא כ"משימה" אלא כשליחות דרכה אפשר להפיץ אור וטוב בעולם. תמיד חשבה על הנערים והנערות בסיכון במועצה, הכירה אותם ברמה האישית, וראתה זכות וחובה בלייצר להם אפשרות לעתיד טוב יותר.
במסגרת הזאת, יזמה סדרת תוכניות לנוער בסיכון. תכנית הדגל נקראת "שמעון בלילות" ומבוססת על ניידת מחוברת לנגרר שמסתובבת בלילות, אוספת את בני הנוער ומציעה להם אלטרנטיבה. התוכנית זכתה בפרס השלטון המקומי ליזמות. טל הייתה מעורבת בפרויקטים רבים נוספים, גם מחוץ לתחום אחריותה.

היא עסקה בתחומים נוספים כמו יצירת "שביל בן שמעון" המאחד בין הישובים, "פני שדות" המנגישה חקלאות לילדים, תכנית למניעת תאונות דרכים ועוד.

בנוסף, היא הייתה צלמת חובבת בחסד עליון וידעה לתפוס רגעים נדירים בעדשת מצלמתה. טל סייעה לכל אדם, קבוצה, או קהילה, למעשה לכל דבר שראתה לנגד עיניה: מחיות משוטטות, ועד לעזרה בשיפוץ בתים, ואוזן קשבת למשפחות מהעוטף בעקבות ה-7 באוקטובר.

היא הייתה סימן להפצת הטוב והאור. לכתה בטרם עת הוא אובדן בל יתואר. האור שלה וליבה הטוב חסרים בעולם שהותירה אחריה. 

הענקת פרס "אור של נתינה" על שמה, במסגרת תחרות "נגב", היא דרך מיוחדת להמשיך בשליחותה של טל - הפצת האור. אנחנו מודים למשפחה היקרה על נדיבות אין קץ.