עַכְשָׁו הַגּוּפָה שֶׁלִּי
כְּבָר מוּטֶלֶת תַּחַת רַגְלֵיכֶם.
בְּעִיטָה וְעוֹד בְּעִיטָה,
טִלְטוּל וּנְעִיצַת פִּגְיוֹן,
פִּרְפּוּר אַחֲרוֹן לִפְנֵי הַסּוֹף,
דְּקִירָה נוֹסֶפֶת מִתַּחַת לַחֲגוֹרָה,
רַק כְּדֵי לְוַדֵּא הֲרִיגָה.

בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ עוֹד גּוּפוֹת מוּטָלוֹת
שְׁכוּחוֹת בְּדִמְמַת מָוֶת
וְאֵין אִישׁ דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמָן
הֵן כְּבָר לֹא יָקוּמוּ
לֹא יִמְרְדוּ וְלֹא יְעַרְעֲרוּ
אֶת מַעֲמַדְכֶם בָּאוֹלִימְפּוּס
אַתֶּם בְּנֵי הָאֵלִים
בַּעֲלֵי הַלְּבָבוֹת הָעֲרֵלִים.
עַכְשָׁו תְּחַפְּשׂוּ מִי יִקְבֹּר
אֶתְכֶם
יָשִׁיר לָכֶם נְהִי
יְנַגֵּן לָכֶם רֶקְוִיאֵם
לְתִזְמֹרֶת,
מִמִּזְרָח אוֹ מִמַּעֲרָב
לַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת


*****

כְּמוֹ פְּצָצָה גַּרְעִינִית מְתַקְתֶּקֶת
מִסְתּוֹבֶבֶת בְּרַחֲבֵי הָעִיר
נוֹתֶנֶת לַקְּרִינָה לְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל גּוּפִי
לְסַמֵּן כָּל אֵיבָר מֵאֵיבָרַי.            

פַּעַם קָרַנְתִּי מֵאֹשֶׁר הָאַהֲבָה
הַיּוֹם אֲנִי רַדְיוֹאַקְטִיבִיסְטִית
הַשָּׁבָה הַבַּיְתָה
תְּשׁוּשָׁה מִן הַקְּרָבוֹת
חֲבוּלָה מִכָּל הַמַּהֲמוֹרוֹת,
הָאַכְזָבוֹת וְהַבְּגִידוֹת.
תֶּכֶף אֶמְצָא לִי בָּר
וְאֵרֵד עַל אֵיזֶה קוֹרוֹנָה                
שֶׁתַּשְׁכִּיחַ אֶת מַכְאוֹבַי
אוֹ שֶׁיִּהְיֶה פֹּה
פִּיצוּץ גַּרְעִינִי!


שירה אוחיון היא אשת חינוך ומורה בתיכון באשדוד. היא אקטיביסטית בחינוך ובתרבות מאז שנות ה־90. הייתה בין מובילי ביה״ס "קדמה" בשכונת התקווה ובין מייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית.