איך משאירים את הצעירים בנגב המערבי?

ראשי הרשויות התכנסו בספיר לדון בעתיד הדור הצעיר.

ראש עיריית שדרות אלון דוידי: "אחרי כל מה שעברנו, העיר גדלה, הישגי התלמידים משתפרים ומחירי הדיור עולים". ראש מועצה אזורית שער הנגב, אורי אפשטיין: "צעירים צריכים להיות מסוגלים לדמיין את העתיד שלהם כאן". ראש מנהלת תקומה אביעד פרידמן: "נייצר בספיר מסלולים שיאפשרו לסטודנטים להתנסות בעבודה ברשויות המקומיות ולהשתלב בהן בהמשך". בכנס במכללה האקדמית ספיר הזהירה מנכ"לית אשכול נגב מערבי מפני עזיבת כוח אדם איכותי מהמגזר הציבורי באזור. בלה אלכסנדרוב, מנכ"לית אשכול רשויות נגב מערבי: "יש נתונים קשים על עזיבה של כוח אדם איכותי מהאזור, במיוחד במגזר הציבורי. אנחנו צריכים את הצעירים שיבחרו להשתלב ברשויות המקומיות ולהוביל את הפיתוח האזורי." נשיא ספיר, פרופ' ניר קידר, הציג תוכנית חדשה לעידוד תעסוקה ויזמות שתסייע לצעירים להישאר בנגב המערבי.

ספיר כינסה את מקבלי ההחלטות המובילים את שיקומו ופיתוחו של הנגב המערבי למפגש עם הסטודנטים במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, סביב שאלה מרכזית: מה דרוש כדי שצעירים יבחרו להישאר באזור, להשתלב בתעסוקה איכותית ולהקים בו משפחה?

המפגש התקיים ביום חמישי (22/10) במסגרת אירוע פתיחת שנת הלימודים במחלקה, בהשתתפות ראש עיריית שדרות אלון דוידי, ראש המועצה האזורית שער הנגב אורי אפשטיין, ראש מנהלת תקומה אביעד פרידמן ומנכ"לית אשכול רשויות נגב מערבי בלה אלכסנדרוב. שלוש שנים לאחר מתקפת 7 באוקטובר, הדיון התמקד בצעדים הנדרשים כדי שההשקעה בשיקום תאפשר לצעירים לבנות את חייהם בנגב המערבי, ובתפקידה של ספיר בהכשרתם ובהשתלבותם בתעסוקה ובעשייה הציבורית באזור.

פרופ' ניר קידר, נשיא המכללה האקדמית ספיר, פתח את האירוע בהתייחסות להתאוששות המכללה מאז 7 באוקטובר: "לפני שלוש שנים כתבו שספיר לא תוכל להמשיך להתקיים, אחרי שאיבדנו 50 אנשי סגל וקהילה. אמרו שלא נתאושש. שלוש שנים אחרי האסון, בעזרת מנהלת תקומה והשותפים שלנו באזור, אנחנו צומחים וגדלים. פתחנו תוכניות לימוד חדשות ואנחנו רואים גידול במספר הנרשמים והמתעניינים במכללה. לפני שלוש שנים אי אפשר היה לדמיין את זה". קידר הציג את תוכנית "כאן כדי להישאר", שמקדמת המכללה בשיתוף מנהלת תקומה ופילנטרופיה נוספת, במטרה לסייע לצעירים להשתלב בתעסוקה איכותית ולהקים עסקים באזור. "ספיר היא לא אקדמיה רגילה. אנחנו שזורים באזור ויש לנו אחריות ישירה לעתידו".

פרופ' ליהיא להט, ראש המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בספיר, התייחסה בדברי הפתיחה לשני מרכיבים חיוניים להבטחת עתיד האזור: "משמעות ומוסדות. תחושת המשמעות היא חלק מהדנ"א של ספיר, והיא התחזקה עוד יותר אחרי 7 באוקטובר. לצד המשמעות, אנחנו צריכים לבנות מוסדות חזקים שיישארו כאן לאורך שנים. אני רוצה שהמחלקה שלנו תהיה גוף שלא רק מלמד וחוקר, אלא גם יוזם, מסייע ומשפר את המציאות באזור".

בלה אלכסנדרוב, מנכ"לית אשכול רשויות נגב מערבי, התייחסה לאתגרי הצמיחה באזור ולמחסור בכוח אדם איכותי בשירות הציבורי: "יש נתונים קשים על עזיבה של כוח אדם איכותי מהאזור, במיוחד במגזר הציבורי. אנחנו צריכים את הצעירים שיבחרו להשתלב ברשויות המקומיות ולהוביל את הפיתוח האזורי. זו החלטה ציונית ומשמעותית שמבטאת אכפתיות ואחריות לעתיד האזור". אלכסנדרוב הוסיפה כי אוכלוסיית האזור צפויה לשלש את עצמה בעשור הקרוב, והדגישה כי לצד הצמיחה נדרשת השקעה בתחבורה, בתשתיות, בתעסוקה ובאיכות החיים כדי שהצעירים יבחרו להישאר.

ראש המועצה האזורית שער הנגב, אורי אפשטיין: "השאלה היא לא איך משאירים צעירים בנגב המערבי, אלא איך יוצרים כאן מקום שהם יבחרו לחיות בו ולבנות בו את עתידם. הבחירה הזאת דורשת ביטחון ואמון, חינוך מצוין, תעסוקה איכותית ותשתיות, לצד תחושת שייכות ואפשרות אמיתית להשפיע. צעירים צריכים לדעת שיש להם כאן הזדמנות להתפתח, להקים בית ולעצב יחד איתנו את עתיד האזור. שלוש שנים אחרי השבעה באוקטובר, האחריות שלנו היא לשקם ולבנות כאן עתיד טוב ובטוח יותר. בניית האמון מחייבת בירור אמת, לקיחת אחריות ויישום לקחים. לכן הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית היא חלק מהאחריות שלנו לעתיד. התפקיד שלנו כמנהיגות מקומית הוא להפוך חזון למעשה, יחד עם המדינה, האקדמיה, הקהילות והצעירים עצמם. המבחן שלנו הוא מה משתנה בחיים שלהם: אילו הזדמנויות נפתחות בפניהם, האם הם מרגישים בטוחים, והאם יש להם יכולת להשפיע. כך נותנים לבחירה בחיים כאן בסיס ממשי."

אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה, קרא לשלב את הסטודנטים בעבודה המעשית ברשויות המקומיות: "אנחנו רוצים לייצר בספיר מסלולים שיאפשרו לסטודנטים להתנסות בעבודה ברשויות. סטודנט אחד יגיע למחלקת הרווחה בשער הנגב ואחר לשדרות. מי שיהיה טוב יוכל גם להשתלב בעבודה שם בהמשך. יש כאן הזדמנות ללמוד הרבה מעבר לכיתה ולהיעזר במוחות הצעירים כדי לפתח את האזור".

אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, הציג את צמיחת העיר כדוגמה להתמודדות עם משבר ולחשיבות החיבור בין האקדמיה לשטח: "תראו מה קורה בשדרות. איך יכול להיות שאחרי מה שעברנו העיר גדלה, הישגי התלמידים משתפרים ומחירי הדיור עולים? אני קורא לזה אנטי-שביר. זה מקרה שצריך ללמוד ולחקור אותו". דוידי הוסיף כי בעידן הבינה המלאכותית, שבו הידע נגיש לכולם, על הסטודנטים לדרוש יותר התנסות מעשית ולמידה מתוך אתגרי המציאות.

בהמשך הפאנל, שהנחה ד"ר יקי בוסיקלה מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, העלו הסטודנטים שאלות על עתיד המכללה ועל השתלבותם בשיקום האזור. שגיא, סטודנט שנה ג', מפקד פלוגה במילואים שנפצע במלחמת חרבות ברזל, סיפר כי הגיע לספיר במסגרת ליווי של נכי צה"ל וכי הלימודים הפכו לחלק משמעותי מתהליך השיקום שלו. הוא שאל מדוע ספיר, בניגוד לתל חי, עדיין אינה אוניברסיטה. בתגובה השיב פרופ' קידר: "התשובה הקצרה היא שזה עוד יקרה. אנחנו עושים קפיצת מדרגה במחקר, פותחים מכוני מחקר ומשקיעים בפיתוח האקדמי. זה תהליך של כמה שנים ואנחנו הולכים לשם".

אורלי מרקוס, סטודנטית שנה ג', העלתה את האפשרות לשלב סטודנטים בתוכנית ללימוד אנגלית לילדי העוטף. ראש מנהלת תקומה אביעד פרידמן השיב כי השנה מוקדו מלגות "ספיר בקהילה" במקצועות המדעים, וכי תיבחן האפשרות להפנות מלגות שטרם נוצלו גם להמשך לימודי האנגלית.