כנס סגל תשפ"ז

בתכנית

8:30 - התכנסות - רחבת האקסלאב, בניין 3

9:00 - מושב פתיחה

ברכות:

• פרופ' ניר קידר, נשיא המכללה 
• פרופ' דן מרום, הרקטור הנכנס 
• אפרת ליברמן, דיקאנית הוראה, הדיקאנט לחדשנות ואיכות בהוראה

כל מה שחשוב לדעת לקראת שנת הלימודים תשפ"ז

הענקת תואר "הניצוץ הספירי" 

10:15 - הפסקת קפה

10:30 - מושבים מקבילים, סבב א'

מושב 1 - 7.10 ואחריו: מלחמה, טראומה, זיכרון והתמודדות

יו"ר: פרופ' לאה שלף, דיקאנית הפקולטה למקצועות הטיפול

1. ד"ר אורי רוסט, מנהל ומדיניות ציבורית ולימודים רב תחומיים: מה ניתן ללמוד ממסמכי שלל שנתפסו ברצועת עזה על הדרך של חמא"ס למתקפת ה-7.10 ועל אופן ביצועה
   כחוקר ב"מכון עמית למחקר טרור ומודיעין", הקשור לקהילת המודיעין, אני חשוף למסמכי שלל רבים שנתפסו ברצועת עזה, בין השאר על מחשבו האישי של מנהיג חמא"ס לשעבר, יחיא סינוואר. כמה מחקרים שלי כבר פורסמו במסגרת המכון ואחרים צפויים בהמשך. המסמכים מאפשרים לעמוד על הנסיבות ואופן החשיבה של צמרת חמא"ס בדרך לקבלת ההחלטה לבצע את המתקפה במועד שנקבע לכך. בהרצאה אבחן את המרכיבים הדתיים-אמוניים שהשפיעו הן על קבלת ההחלטה הזו והן על אופן ביצועה האכזרי של המתקפה, לכאורה בניגוד לכללי המלחמה המוזכרים במקורות האסלאמיים.
    
2. פרופ' לאה שלף, עבודה סוציאלית: על גבולות הטיפול הקלאסי בטראומת הלחימה: מה למדנו בעקבות ה-7.10
   המלחמה שפרצה ב-7.10.23 הציבה בפני קהילת הטיפול הנפשי בישראל אתגר חסר תקדים בהיקפו ובעוצמתו. באותה שבת נחשפו אלפי לוחמים, בני משפחותיהם ואזרחים לאירועים טראומטיים חמורים מאין כמותם בהיסטוריה הישראלית. מדובר בטראומה לאומית בעלת השלכות מרחיקות לכת על מערכת בריאות הנפש הציבורית, שנדרשה להתמודד עם פנייה מיידית ומאסיבית לעזרה נפשית. עד מהרה התברר כי הכלים הקליניים הקיימים - ובראשם טיפולי חשיפה, המותאמים בעיקרם לתגובת פחד ולעיבוד זיכרון של אירוע מסכן חיים שחלף - אינם עונים במלואם על אופייה הרב-ממדי של הפגיעה. לבחינת הפער הזה, ההרצאה תציג ממצאים עדכניים מהיחידה לתגובות קרב בחיל הרפואה, המבוססים על אנשי מילואים שהופנו להערכה וטיפול, ומספקים תמונה ייחודית על הפגיעה הנפשית הישירה ממלחמת ה-7 באוקטובר ועל האתגרים הקליניים שהיא מעוררת. על בסיס ממצאים אלה, ולצד הספרות הקלינית המתפתחת, תוצע הטענה כי טראומת הלחימה במלחמה זו כוללת רבדים מוסריים, יחסיים וזהותיים, המחייבים מסגרת טיפולית גמישה והרחבת עמדת המטפל מעבר לכלי הטיפולי עצמו. ההרצאה תיבנה סביב ארבעה צירים: מאפייני המלחמה ואתגריה הייחודיים; ממצאים מחקריים חדשים; גבולות הטיפול הקלאסי ושיעורי הנשירה; וגישות טיפוליות מותאמות.
    
3. יובל פרידמן, אמנויות הקול והמסך: סדנת תסריט מבוססת עדויות 7.10
   ב-8.10 אנחה בבית אריאלה סדנת כתיבה ייחודית של יוצרים, שמבקשים ליצור טקסטים תסריטאיים המושתתים על עדויות ניצולי אסון אוקטובר כפי שהם מופיעים באתר עדות 710, ונבחן כיצד ניתן להפוך עדות אישית לחומר תסריטאי. בהרצאה שלי בספיר אציג כמה תוצרים וגם תובנות על עדות ויצירה שעלו בעקבות סדנת הכתיבה.
    
4. ד"ר רונית נדיב וד"ר מריאנה דלגץ, ניהול משאבי אנוש: בין מלחמה לשלום: שוק קריירה, הסתגלות והזדמנויות חזרה לעבודה לאחר שירות מילואים ממושך
   מלחמת חרבות ברזל הובילה לגיוס חסר תקדים של מאות אלפי אנשי מילואים, אשר נאלצו להפסיק את שגרת חייהם ואת עבודתם האזרחית לתקופות ממושכות. מחקר זה בוחן כיצד משרתי מילואים חווים את החזרה לעבודה לאחר שירות ממושך וכיצד הם מתמודדים עם השלכותיו על הקריירה שלהם. בהתבסס על תאוריית שוקי הקריירה (Career Shock), אנו ממשיגות את שירות המילואים הממושך כאירוע מטלטל, המשבש את רציפות הקריירה ומחייב תהליכי הסתגלות. המחקר עושה שימוש במתודולוגיה משולבת (Mixed Methods): בשלב הראשון נערכו 20 ראיונות עומק עם משרתי מילואים ששירתו מעל 100 ימים רצופים, ובשלב השני בוצע מחקר כמותי דו-גלי בקרב 199 משרתי מילואים. הממצאים האיכותניים מצביעים על כך שהחזרה לעבודה כרוכה בשינוי סדרי עדיפויות, במתח בין הזהות הצבאית והאזרחית ובבחינה מחודשת של מסלול הקריירה. הממצאים הכמותיים מלמדים כי תפיסת השירות כשוק קריירה חיובי מעודדת Job Crafting מקדם ומקדמת רווחה נפשית, בעוד שתפיסתו כשוק שלילי מובילה ל-Job Crafting מונע ולהגברת תחושת הניכור מהעבודה. המחקר מרחיב את ספרות שוקי הקריירה באמצעות בחינת הקשר הייחודי של שירות מילואים ממושך, ומציע תובנות יישומיות לארגונים המבקשים לתמוך בעובדים השבים משירות צבאי ממושך.
    
5. רוני גבריאל שדה, תקשורת: מעבריות וחזרת משרתי מילואים למרחב אקדמי
   ההרצאה מציגה את ההתמודדות שעוברים משרתי ומשרתות המילואים והמעבריות הרגישה בין השירות למציאות האזרחית ולאקדמיה. על הניסיון להיות 100 אחוז בכל תחום בחיים וחוויית הכישלון כשזה לא מתקיים, על ההזדמנויות שלנו כאנשי סגל להיות שם עבורם תוך יצירת הפרדה ושמירה על מקצועיות ורף סטנדרטים. ההרצאה תשלב נקודות מבט מגוונות, מקרי בוחן ודוגמאות לפתרונות וגם - מה עושים כשהפתרונות לא מושלמים ועדיין רוצים לשדר לסטודנטים במיל שהם חלק מקהילת ספיר.

מושב 2 - אדם ומכונה: AI, זהות, יחסים ואחריות

יו"ר: ד"ר גייל פרידמן, דיקאנית הפקולטה לטכנולוגיה

1. ד"ר פאול אברהמי, מדעי המחשב: "האח הגדול" של סוכנים
   מחקר “האח הגדול” של סוכני AI עוסק בהקמה של סביבת סימולציה חברתית סגורה, שבה קבוצת סוכני בינה מלאכותית חיים, פועלים, מתקשרים, משתפים פעולה ומתמודדים עם מצבי לחץ לאורך זמן. בדומה לבית “האח הגדול”, הסוכנים נמצאים במרחב משותף, נצפים באופן רציף, וכל פעולה, שיחה, החלטה וזיכרון שלהם מתועדים לצורכי מחקר. מטרת המחקר היא לבדוק כיצד סוכנים בעלי זיכרון, תכנון, רפלקציה ויכולת חברתית מפתחים דפוסי התנהגות לאורך זמן: אמון, בריתות, קונפליקטים, הימנעות, כעס, שקרים, לחץ חברתי, שמירה על מעמד וניסיון להגן על עצמם או על מטרותיהם. המחקר אינו טוען שלסוכנים יש רגשות או תודעה, אלא בוחן האם נוצרים אצלם דפוסי התנהגות נצפים הדומים להתנהגות חברתית אנושית. ייחודו של המחקר הוא בבחינת השאלה האם מערכות מרובות־סוכנים עלולות לפתח דינמיקות שליליות או בלתי צפויות, במיוחד כאשר הן פועלות לאורך זמן ובתנאים של תחרות, לחץ, כישלון או דחייה חברתית. בכך המחקר מבקש לתרום להבנה כיצד יש לתכנן מערכות סוכנים בטוחות יותר, מבוקרות יותר, ובעלות מנגנוני הגנה פנימיים מפני הסלמה, הטעיה או יציאה משליטה.
    
2. ד"ר גיל בוצר, ניהול משאבי אנוש: בינה מלאכותית בכיסא המאמן: התמודדותם של מאמנים מקצועיים עם שאלות של זהות ועמימות תפקידית לנוכח אימוץ טכנולוגיית AI בארגונם
   הרצאה זו תציג  מחקר אמפירי הבוחן את השפעת השילוב של בינה מלאכותית (AI) בתחום האימון הארגוני, מגמה המהווה גורם משבש (Disruptive), המעצב מחדש את שוק האימון ואת זהותם המקצועית של המאמנים. לנוכח הפער המחקרי בכל הנוגע ליישום בפועל של אימון מבוסס AI, מחקרנו מתמקד באופן שבו מאמנים אנושיים מגיבים להטמעה הארגונית של טכנולוגיה זו ומתאימים את תפקידם לסביבת עבודה היברידית (אדם-מכונה). תוך הישענות על פרדוקס האוטומציה-העצמה, זהות תפקיד תעסוקתית ותיאוריות של עמימות תפקידית, ניתחנו 15 ראיונות חצי-מובנים עם מאמנים מקצועיים, הנתמכים בראיונות מעטפת עם הנהלת החברה וספק הטכנולוגיה. הממצאים חושפים כי הטמעת המערכת עוררה אמביוולנטיות משמעותית שהובילה להבהרת גבולות התפקיד ולהאצת "עבודת זהות" מורכבת: מחד, גישה מגננתית של ייצור הערך בכישורים אנושיים ייחודיים כאמפתיה, ומאידך, גישה מרחיבה של רתימת ה-AI לפיתוח מקצועי ולמתן שירות. תהליך הסתגלות זה הוליד מודלים חדשים של אימון משולב, אשר מתגבשים לכדי מסגרת מושגית, הממחישה כיצד עמימות תפקידית מזרזת התחדשות והסתגלות מקצועית בהקשר הארגוני.
    
3. ד"ר רוברט אלבין, לימודים רב תחומיים: מילים ישנות, יצורים חדשים: כשהחיים מקדימים את המושגים: בינה מלאכותית, שינוי מושגי והדקדוק של האחריות
   הרצאה זו בוחנת כיצד הופעתן של מערכות בינה מלאכותית מפעילה לחץ על המושג של אחריות מוסרית. במקום לשאול רק אם AI יכולה לשאת באחריות, היא מציעה לבחון מה קורה למושג האחריות כאשר משתנים החיים והפרקטיקות שבתוכם הוא פועל. מושגים אינם מערכות כללים הקפואות מחוץ לחיי אנוש: הדקדוק שלהם ניכר בדפוסי שימוש, בהבחנות, בציפיות ובתגובות, והוא עשוי להשתנות עמם. יכולתן של מערכות AI להתנצל, להסביר, להכיר לכאורה בטעות ולהגיב לביקורת מחדדת את השאלה האם מדובר בהרחבתה של פרקטיקת האחריות או רק בסימולציה מוצלחת של כמה מצורותיה. ההרצאה אינה מציעה קריטריון כללי לשינוי מושגי, אלא משתמשת ב-AI כמקרה בוחן לבירור היחסים בין המשכיות לשינוי בחייהם של מושגים. כך הופכת הבינה המלאכותית מאתגר טכנולוגי בלבד להזדמנות פילוסופית לבחון מחדש כיצד מושגים מקבלים את מובנם, נשמרים ומשתנים בתוך חיינו.
    
4. ד"ר סמדר צלליכין סבו, ניהול משאבי אנוש: כשאנחנו כבר לא צריכים אחד את השני: מה קורה לצוות בעידן ה-AI?
   ה-AI אינו משנה רק את הדרך שבה אנחנו עובדים, אלא גם את מערכות היחסים שעליהן בנויים צוותים. ככל שכל עובד הופך עצמאי, מהיר ובעל יכולות רחבות יותר בעזרת AI, פוחתת לעיתים התלות שלו בחברי הצוות. במקום לפנות לעמית להתייעצות, לחשיבה משותפת או לפתרון בעיה, אנחנו פונים יותר ויותר לשותף החדש שלנו - ה-AI. השינוי הזה מערער את מפת הידע המסורתית בצוות, את מקורות הסמכות ואת האופן שבו אנחנו בונים אמון ולומדים זה מזה. במקביל, סוכני AI הופכים בהדרגה לחברי צוות פעילים, והעובדים עצמם נדרשים לעבור מביצוע להגדרת משימות, פיקוח, שיפוט וקבלת אחריות. גם תפקיד המנהל משתנה - ממי שמחזיק בידע ומנהל משימות ל-Orchestrator, המתזמר בין אנשים, מערכות חכמות, אחריות ויחסים. בתוך המציאות הזו עולות שאלות חדשות: מי אחראי כשה-AI טועה? מה מחזיק צוות ביחד כשאנחנו פחות זקוקים זה לזה? ואיך נשמרים אמון, שייכות וחיבור אנושי? האתגר אינו לבחור בין יעילות לאנושיות, אלא ללמוד לנהל את המתח המתמשך ביניהן. ההרצאה תבחן את השינויים הללו דרך מחקרים עדכניים, תהליכים המתרחשים בארגונים ודוגמאות מהשטח. ובעיקר, היא תציע לחשוב מחדש על השאלה: אם ה-AI מאפשר לנו לעבוד יותר לבד - מה אנחנו צריכים לעשות כדי להישאר צוות?
    
5. ד"ר נורית גל עוז, מדעי המחשב: לא רק קוד: איזה מידע דרוש למודל שפה כדי להצליח בפיתוח תוכנה?
   מודלי שפה גדולים הפכו לכלי משמעותי בפיתוח תוכנה, בין היתר משום שהם מאפשרים לכתוב במהירות קוד שנותן מענה לדרישות פיתוח המנוסחות בשפה טבעית. אולם משימות פיתוח במערכת קיימת אינן מסתכמות ביצירת קטע קוד עצמאי, הן דורשות שהקוד ישתלב בתוך המערכת באופן שתואם את מאפייניה כמו מבנה המערכת, התנהגותה, והתלויות בין רכיביה . מידע על המערכת שבה הקוד אמור לפעול דרוש למודל השפה כדי לבצע את משימת הפיתוח, אך מאחר שמערכות תוכנה גדולות ומורכבות מכדי להזין אותן למודל בשלמותן, עולה השאלה איזה מידע חשוב לספק לו עבור משימה נתונה. בהרצאה יוצג מחקר אמפירי ראשוני הבוחן את תפקידו של מידע הקשרי בפיתוח תוכנה בסיוע מודלי שפה. המחקר משווה בין שני תרחישים: יצירת קוד חדש על ידי המודל, ושימוש חוזר בקוד קיים ממערכת דומה, תוך התאמתו למערכת יעד. הניסוי נערך על שלוש משימות פיתוח בעלות אופי שונה בתוך מערכות קיימות, ובחן שמונה צירופים שונים של מידע הקשרי - מבני, פונקציונלי והתנהגותי. תוצאות הניסוי מעידות על השפעת מאפייני משימת הפיתוח וסוג המידע ההקשרי על מידת ההצלחה של המודל.
    
6. ד"ר גדי סולוטורבסקי, מדעי המחשב: כשה-AI מנחש אותנו: ארבעה מודלים מול 90 בני אדם
   בעידן שבו בינה מלאכותית כבר כותבת, מנתחת, מייעצת ומקבלת החלטות - האם היא גם יכולה לנבא אותנו? ביקשתי מארבעה מודלי AI מובילים לחזות כיצד בני אדם יענו לסקר מקצועי, עוד לפני שהתוצאות היו ידועות, ואז השוויתי את התחזיות לתשובות אמיתיות. בהרצאה אציג את הפער בין "מה שה-AI חושב שאנחנו חושבים" לבין מה שבני אדם באמת ענו, ואשאל מה המשמעות של הפער הזה לעתיד שבו יותר ויותר החלטות יתבססו על מודלים.

מושב 3 - חברה ואקדמיה במצבי שינוי: זהות, שייכות וחוסן

יו"ר: ד"ר תמי רזי, תקשורת

1. ד"ר מירב יידוב, עבודה סוציאלית: חוויות ילדות שליליות ורווחה נפשית בבגרות
   חוויות ילדות שליליות (ACEs) קשורות להשלכות מתמשכות על הבריאות והרווחה הנפשית בבגרות, אולם המנגנונים המסבירים קשר זה עדיין אינם מובנים במלואם. המחקר הנוכחי בחן את תפקידם המתווך של קשיים בוויסות רגשי ותמיכה חברתית נתפסת בקשר בין ACEs לבין רווחה נפשית בקרב 562 מבוגרים בישראל. הממצאים הראו כי צבר חוויות ילדות שליליות קשור ליותר קשיים בוויסות רגשי ולתחושת תמיכה חברתית נמוכה יותר. קשיים בוויסות רגשי נקשרו לרווחה נפשית נמוכה, ואילו תמיכה חברתית נתפסת נקשרה לרווחה נפשית גבוהה יותר. למרות שלא נמצא קשר ישיר במודל התיווך בין ACEs לבין רווחה נפשית, נמצא כי הקשר פועל בעקיפין דרך גורמים רגשיים וחברתיים. ממצאים אלו מדגישים את חשיבותן של התערבויות ממוקדות טראומה לחיזוק מיומנויות ויסות רגשי והרחבת מקורות התמיכה החברתית בקרב מבוגרים שנחשפו לחוויות שליליות בילדותם.
2. ד"ר עומר קינן, ד"ר יובל גוז'נסקי, ד"ר תמי רזי וד"ר האמה אבו קשק, תקשורת: רשתות של תקווה: קהילות דיגיטליות כמרחב להעצמה ולשייכות בעוטף ובנגב
   בעקבות 7 באוקטובר ובתוך הוואקום הפיזי והמוסדי שנוצר בעוטף עזה, הפכו קהילות דיגיטליות למרחב מארגן מרכזי עבור תושבים מפונים ומפוזרים בארץ ובעולם. המחקר, הנערך בתמיכת מנהלת תקומה, בוחן כיצד מנהלי/ות קהילות דיגיטליות באזור הדרום תופסים/ות את תפקידם/ן ותפקוד קהילותיהם/ן כשנתיים וחצי לאחר האירועים, בהתבסס על 18 ראיונות עומק עם מנהלי/ות קהילות. הממצאים מלמדים על הקהילה הדיגיטלית כחוט מקשר ששימר תחושת "אנחנו" חרף הפיזור, ועל שיתוף הגורל כבסיס לסולידריות ולעזרה הדדית, לצד היררכיה סמויה של "דרגות סבל" ויוזמות שצמחו מהשטח והשפיעו על מדיניות רשמית. מנהלי/ות הקהילות עצמם/ן נשאו בעול רגשי ניכר. המחקר מציע כי בניית תשתית קהילתית דיגיטלית בשגרה היא תנאי לחוסן בעת משבר.
    
3. ד"ר סיגל נגר-רון, מנהל ומדיניות ציבורית ולימודים רב תחומיים: דור שני ושלישי של מזרחים (ישראלים) במקסיקו: גבריות, הגזעה ושייכות
   מחקר אתנוגרפי זה בוחן כיצד קטגוריות חברתיות ואתנו-מעמדיות שנוצרו בישראל - ובפרט הדיכוטומיה בין "מזרחים" ל"אשכנזים" - עוברות רה-ארטיקולוציה בעת הגירה למקסיקו סיטי, מרחב המציע "דקדוק גזעי" השונה מפרדיגמת "הצפון הגלובלי". עבור גברים מזרחים בני הדור השני והשלישי, ההגירה מהווה יציאה אקטיבית ממבנה הזדמנויות חסום ומסליל בישראל אל עבר חברה פיגמנטוקרטית, שבה גוון העור הוא מנבא מרכזי למיצוב בהיררכיה החברתית. בשדה המקסיקני הכללי, המהגרים משתחררים מהסימון הסטיגמטי מפחית הערך בישראל ועוברים כ"לבנים". בזכות צבע עורם ותווי פניהם הים-תיכוניים וניעותם המעמדית, הם חווים תהליך של "הלבנה" ושיקום מגדרי ומעמדי. אולם, המפגש בין אתניות, מגדר ומעמד אינו סטטי, והלובן הפריבילגי שהמהגרים משיגים בחברה הכללית מתערער בשדה היהודי-המקסיקני הממוסד והסגור. אל מול האליטה היהודית הוותיקה (האשכנזית, הסורית והספרדית) המפעילה מנגנוני סינון כלכליים ותרבותיים קשוחים, המהגרים המזרחים חווים "זרות כפולה" ונתפסים לעיתים כ"אוריינטליים" או כחסרי הון תרבותי ודתי, בשל צמיחתם בהקשר הישראלי המודרני. כתוצאה מהדרה זו, המהגרים מייצרים לעצמם תשתיות השתייכות אלטרנטיביות לא-פורמליות, כגון "מיקרו-קהילות" ומתחמי מגורים משותפים המכונים "הקיבוץ". לסיכום, המחקר מדגים כי גבולות הגזע והאתניות אינם קבועים אלא גמישים ומשתנים בהתאם לקונטקסט הספציפי, ומציע מבט ביקורתי על האופן שבו קטגוריזציה אתנית ישראלית ממשיכה ללוות את הזהות של המהגרים גם בלב מקסיקו.
    
4. פרופ' נוזהה אלאסד אלהוזייל, עבודה סוציאלית: סולידריות במבחן: כשהערך המוסרי מתנגש עם חוק, נאמנות ומציאות של קונפליקט
   סולידריות נתפסת כערך מוסרי וחברתי מרכזי בעבודה הסוציאלית, אך משמעותה נעשית מורכבת במיוחד בחברות המתמודדות עם קונפליקט פוליטי ולאומי מתמשך. ההרצאה מחברת בין שני מחקרים איכותניים הבוחנים את משמעות הסולידריות בקרב סטודנטים ערבים לעבודה סוציאלית ובקרב עובדים סוציאליים בדואים בישראל. המחקר הראשון, שהתבסס על 25 ראיונות עומק, מצא כי סולידריות נתפסת בו־זמנית כערך, רגש ופרקטיקה של עזרה הדדית, שייכות, אמפתיה ואחריות מוסרית. המשתתפים הבחינו בין takaful - מחויבות קהילתית ודתית מתמשכת לעזרה הדדית - לבין tadamun - בחירה מוסרית לעמוד לצד האחר, גם מעבר לגבולות הקבוצה. המחקר השני, שהתבסס על ראיונות עם 18 עובדים סוציאליים בדואים, בחן מה קורה לערכים אלה כאשר הם מתורגמים לפעולה במציאות של קונפליקט. העובדים תיארו סיוע לעובדים פלסטינים ללא היתר כביטוי למחויבות מוסרית, דתית וקהילתית, אך גם כמקור לדילמות קשות בין מצפון, חוק, נאמנות וביטחון אישי. במצבים אלה הסולידריות עוברת מהיותה אידיאל מוסרי לפרקטיקה הכרוכה בבחירה, סיכון ולעיתים פעולה שקטה ונסתרת. החיבור בין שני המחקרים מדגים כי סולידריות אינה מושג קבוע, אלא תהליך דינמי הנע בין שייכות קבוצתית לאחריות אנושית רחבה יותר. דווקא במצבי קונפליקט מתחדדת השאלה עד כמה ניתן לשמר מחויבות לצדק, חמלה ואחריות לאחר כאשר אלה מתנגשים עם גבולות פוליטיים ומשפטיים. ההרצאה מבקשת לדון בסולידריות כערך הנבחן לא כאשר קל לממשו, אלא דווקא כאשר למימושו יש מחיר אישי, מקצועי ופוליטי.
    
5. ד"ר אוהד שקד, שיווק טכנולוגי: מי בוחר ללמוד יזמות - ומה זה מלמד על ההוראה שלה?
   מוסדות אקדמיים משקיעים משאבים רבים בלימודי יזמות - אך מי בעצם בוחר ללמוד אותם, ומדוע? מחקר זה, שנערך במרכז חַ״ב במכללת ספיר, משלב סקר כניסה כמותני (N=237) עם תשעה ראיונות עומק, כדי לצייר את פרופיל הכניסה של הבוחרים עוד לפני שהתחילו ללמוד. הממצא הכמותני מובהק: בוחרי היזמות נבדלים מהלא-בוחרים בחמישה ממדי אישיות מתוקפים - חדשנות, יצירתיות, פרואקטיביות, חוסן ומסוגלות עצמית - בעוד שרקע סוציו-אקונומי, גיל והשכלת הורים אינם מבדילים כלל. במילים אחרות: אופי, לא נסיבות, מנבא את הבחירה. הראיונות מאששים את התכונות הללו בשפת המרואיינים עצמם, אך גם מסבכים את התמונה - חלק מהבוחרים כלל אינם רואים עצמם ״יזמים״ ואף דוחים את המונח, ורבים נמשכו לפורמט (״מעבדה״, פרויקט אחד גדול) יותר מאשר ליזמות עצמה. שילוב שני הכלים מוליד תובנת-על: הלימודים בעיקר מזהים וממנפים הון יזמי קיים, יותר משהם יוצרים אותו, והתוצר שהמשתתפים מדווחים עליו שוב ושוב אינו ידע אלא ביטחון עצמי. ההרצאה תדון במשמעות הפדגוגית: כיצד לעצב הוראת יזמות אחראית עבור קהל הטרוגני, ומה מפריד בין תופעת ה-self-selection לבין ההשפעה האמיתית של הלימודים.

מושב 4 - כח, מוסדות ואסדרה: מדינה, משפט וכלכלה

יו"ר: ד"ר עדו עשת, דיקן ביה"ס למשפטים

1. פרופ' בועז סנג'רו, משפטים: אל תתנו למשטרה סמכויות נוספות! (גם לא בעקבות התגברות הפשיעה בחברה הערבית)
   לפי השיח הרווח, אין למשטרה די סמכויות לטיפול בתופעה ועל המחוקק להרחיבן. בהרצאה מוצעת ראייה שונה: המצב הקיים נוצר משום שהמשטרה בחרה למזער נוכחותה ביישובים הערביים בעקבות אירועי אוקטובר 2000. למשטרה די והותר סמכויות אכיפה להתמודדות עם פשיעה, הן בחברה הערבית והן בחברה בכללותה. במקום למלא תפקידה, היא פועלת באוזלת יד גדולה ברחובות ובנחישות רבה במסדרונות הכנסת ובתקשורת, ומשיגה סמכויות מיותרות, שלפי הניסיון בישראל ובמדינות אחרות צפויות להיות מונצחות ולהותיר את חירויות האזרחים מצומקות. הפשיעה בחברה הערבית איננה מתוחכמת יותר או מסוכנת יותר מהפשיעה בחברה היהודית ובוודאי שלא מפשיעת המאפיה האיטלקית, שעמה התמודדו באמצעים המקובלים לאכיפת החוק הפלילי. יש לשבור את מעגל הקסמים השגוי, שבמסגרתו ככל שהמשטרה נכשלת במילוי תפקידה, כך מוסיפים לה סמכויות ותקציב. הדבר אינו מוסיף התמודדות יעילה עם עבריינות ואף מצמצם בשיטתיות את חירויות כלל האזרחים.
    
2. ד"ר אמיר בושינסקי, משפטים: מהביטקוין לשקל הדיגיטלי - בלוקצ'יין, חוזים חכמים ואתגרי האסדרה בישראל
   בחלוף יותר מעשור מהשקת הביטקוין, טכנולוגיית הבלוקצ'יין, המטבעות הקריפטוגרפיים והחוזים הולכים ותופסים מקום בחיינו. השקל היציב והשקל הדיגיטלי הפכו אף הם למונחים שגורים, ולאחרונה נדרש גם בית המשפט העליון לפסוק בנושא. אין מדובר אפוא בבאז חולף, אלא בשינוי מהותי שראוי להכיר את היבטיו ולבחון את הצורך באסדרתו בישראל. ההרצאה תציע מבוא נגיש להבנת כמה מן הסוגיות המרכזיות בתחום.
    
3. רו"ח יהודה ברלב, כלכלה וחשבונאות: מימון "האחים המוסלמים" בצפון אמריקה
   לצורך התבססותה בקהילות איסלאמיות בארה"ב וקנדה, תנועת "האחים המוסלמים" נסמכת על מקורות כספיים מגוונים, מקומיים וחיצוניים, תמימים ומוכווני אידיאולוגיה. חלק מהמקורות הכספיים גלויים לעין וחלקם נסתרים, אולם ניתנים למעקב חלקי וניתוח באמצעות מקורות גלויים (OSINT), ישירים ועקיפים, וטכניקות של ביקורת חקירתית. ההרצאה תעסוק במקורות, דרכי המימון והשימוש בכספים, כמו גם בקשיים הקיימים במחקר זה.
    
4. פרופ' אורנה אליגון דר, משפטים: הקמפיין להקמת בית סוהר נפרד ליהודים בפלשתינה המנדטורית
   ההרצאה מגוללת את סיפור הקמפיין שניהלה הקהילה היהודית בפלשתינה המנדטורית בדרישה להקמת בית סוהר נפרד ליהודים. טענתי היא, כי במהלך הטיפול באסירים והדאגה לבטחונם ולשלומם, הפך בית הסוהר לזירה חשובה לקידום מטרות לאומיות, לסימון גבולות אתנו־לאומיים ולהקמת מוסדות לאומיים בעלי אופי מדינתי. הקמפיין הבליט מקרי אלימות נגד אסירים יהודים שבוצעו בידי אסירים ערבים, הביע חשש מפני השפעה שלילית של אסירים ערבים על אסירים יהודים צעירים, והזהיר מפני הסכנה הנשקפת למבקרים שנאלצו להגיע לבתי סוהר הממוקמים בסביבה ערבית. הקמפיין אותו ניהלה הקהילה היהודית חתר להשגת הפרדה פיזית על בסיס אתני, אך גם לבנות גבולות סמליים בין שתי האומות. במישור המוסדי-ארגוני, ארגונים יהודיים, בניצוחה של הנהגת היישוב, נטלו על עצמם את האחריות לרווחת האסירים וגיוס משאבים למענם. בכך השתלב הקמפיין במאמץ ליצור גופי ממשל שיאפיינו לימים את המדינה שבדרך, לרבות בתי סוהר.
    
5. ד"ר רותם מדזיני, מנהל ומדיניות ציבורית ומשפטים: מדוע חוק השירותים הדיגיטליים מנטר וחוק הבינה המלאכותית מאמת? אסדרה עצמית מועצמת בממשל הדיגיטלי
   מאמר זה בוחן את ההיגיון ואת אופן הפעולה של ממשל פוליצנטרי. אסדרה עצמית מועצמת (Enhanced Self-Regulation, ESR) ותיווך רגולטורי הם מרכיבים מרכזיים בממשל פוליצנטרי ובממשל הדיגיטלי האירופי. אנו מבחינים בין שני דפוסים של אסדרה עצמית מועצמת באמצעות תיווך רגולטורי: ניטור ואימות (monitoring and assurance), כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק השירותים הדיגיטליים (Digital Services Act) ובחוק הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence Act). אנו בוחנים כיצד תהליכי המדיניות עיצבו את האסדרה העצמית המועצמת בכל אחד מהחוקים, כיצד נבדלים שני משטרי האסדרה, ומדוע שני החוקים נשענים על אסדרה עצמית מועצמת אך נבדלים בתפקידים ובשיקול הדעת שהם מקנים למתווכים. ראשית, אנו מראים כי המשא ומתן בין מוסדות האיחוד האירופי עיצב את האסדרה העצמית המועצמת באופן שונה בשני המשטרים: הוא חיזק את הניטור בחוק השירותים הדיגיטליים, אך הגביל את האימות באמצעות צדדים שלישיים בחוק הבינה המלאכותית. שנית, אף ששני החוקים עושים שימוש באסדרה עצמית מועצמת בהכוונת האיחוד האירופי ובפיקוח לאומי, הם יוצרים דפוסי ממשל שונים. חוק השירותים הדיגיטליים נעזר במתווכים כדי להפוך את ממשל הפלטפורמות לגלוי, תוך הותרת שיקול הדעת בנושאי אכיפה בידי רשויות ציבוריות. לעומת זאת, חוק הבינה המלאכותית מסמיך מתווכי אימות להכריע באופן עצמאי בדבר גישה לשוק, ללא התערבות ישירה של המדינה.  שלישית, רעיונות דיריגיסטיים (dirigiste) מסבירים את הפנייה המשותפת לאסדרה עצמית מועצמת, ואילו מורשות מוסדיות מסבירות את ההבחנה התפקודית בין ניטור לאימות. תרומתו המרכזית של המאמר היא בהמחשת האופן שבו תפקידי המתווכים והסמכויות המוקנות להם מחלקים מחדש סמכות, אחריות ואחריותיות בממשל דיגיטלי פוליצנטרי.

מושב 5 - פאנל: שלום מבוסס שותפות (שמ"ש) קבוצת מחקר ספירית

יו"ר:  ד"ר אבנר דינור, לימודים רב תחומיים

במרכז מחקרי הקבוצה עומדת פרדיגמה חדשה/ישנה לפיה שלום בין פלסטינים ויהודים-ישראלים יכון על בסיס שותפות ולא על בסיס הפרדה. בכל תרחיש עתידי אפשרי (מדינה אחת, שתי מדינות, קונפדרציה) תידרש משני העמים מידה גדושה של שיתופי פעולה שהפוליטיקה של העשורים האחרונים ניסתה לחסל. השינוי הנדרש אינו פוליטי (בלבד) אלא תרבותי, הגותי וחברתי.  פעילותה של הקבוצה ממשיכה קבוצת מחקר הפועלת כמה שנים במכון ון ליר. מובילות ויוזמות הקבוצה: ראויה אבורביעה ולימור יהודה.

1. ד"ר עמוס ישראל-פליסהואור, משפטים : אחריות המדינה לבית וביתיות ושתי הארות על אחריות מיוחדת
   מה קורה לאדם המאבד את ביתו? שביתה נחרב עליה? שחיה בביתיות מעורערת מאוימת או מוזנחת? מזוית האין ננסה לעיין במשמעות הבית והביתיות עבורנו ועל חובתנו להבטיח אותם לכל אדם. נדון בשתי תובנות האחת לגבי החלקים הישנים בערי הנגב והשניה לגבי תושבי ותושבות הכפרים הלא מוכרים.
    
2. פרופ' ענבל בן אשר גיטלר, תרבות יצירה והפקה ותקשורת: אי שוויון במיגון
   ההרצאה תעסוק בחוסן והגנה בארכיטקטורה של דיור ותתמקד באי-שוויון בחוסן ובמיגון ביישובים הבדואים בנגב. מהיבט זה ואחרים נושא החוסן בהקשר האדריכלי טומן בחובו גם אתגרים תיאורטיים ומתודולוגיים, כמו גם דלות בחשיבה אדריכלית על פתרונות מיגון. פתרונות אפשריים – ובעיקר החשיבות בפיתוח גישות שמדמיינות את המרחב כשווה לכל באיכותו וחסינותו – הם במוקד הרצאה זו.
    
3. פואד זיאדנה, מנהל המרכז הקהילתי ברהט וקאיד אבו לטיף, המנהל האומנותי של תיאטרון אליימאמה, במרכז הקהילתי ברהט:  יצירת ידע של הדרום: מי מדבר ובשם מי
   הרצאה זו מתחילה משאלתה המכוננת של גיאטרי צ'קרוורטי ספיבק: האם המוכפפים יכולים לדבר? ומבקשת לבחון אותה מחדש מתוך הדרום. האם המעבר מ"קול חיצוני" ל"קול פנימי" אכן מערער את יחסי הכוח, הייצוג והידע? באמצעות העשייה של תיאטרון אלימאמה כבית יוצר, מוצעת אפשרות אחרת. לא להחליף קול דומיננטי אחד בקול דומיננטי אחר, אלא ליצור מרחב של ריבוי קולות. הבמה הופכת ממקום שבו מייצגים את הדרום למקום שבו הדרום מייצר ידע, זיכרון, פרשנות ויצירה מתוך ריבוי וניסיון חי.
    
4. ד"ר אבנר דינור, לימודים רב תחומיים: אין עתיד ללא אתוס משותף: המבנה והתוכן של פיוס ישראלי-פלסטיני
   ההרצאה עוסקת בצורך לשנות את הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו – נרטיב, אתוס וזהות – כדי להגיע לפיוס בסכסוכים בכלל ובסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט. אני מציע שניתן להגיע לפיוס בין זהויות רק על ידי יצירת אתוס משותף – כלומר סיפור חדש ששני הצדדים יכולים להסכים עליו ושכולל חלקים מהסיפור המקורי של הצדדים בסכסוך. ביסוד אתוס זה עומדים בהכרח שני מהלכים משלימים: פיוס כהכרה באתוס של הצד האחר, ופיוס כדרישה מהצד האחר שישנו את האתוס שבו הם מחזיקים.
    

   ---

    

12:15 - מפגש ארגון וועד הסגל
יו"ר: ד"ר מולי בנטמן, מנהל ומדיניות ציבורית ותקשורת 
מוזמנות ומוזמנים לשיחה פתוחה וישירה בין נציגי ארגון הסגל לבין המרצות והמרצים במכללה. זו הזדמנות לעצור לרגע, לשמוע מה מעסיק את הסגל, להציף קשיים ואתגרים בעבודה היומיומית בהוראה ובמחקר, לשתף אתכן.ם בעבודת הארגון בשנה החולפת ולחשוב ביחד על הציפיות, הצרכים והאתגרים העומדים בפני ההשכלה הגבוהה בשנים הקרובות. 

12:30 - ארוחת צהריים 

13:15 - מכללת ספיר והנגב - משואה לתקומה, רונית מילר, ניהול משאבי אנוש ומנהל ומדיניות ציבורית
רונית מילר: " פרויקט הגמר בקורס צילום שסיימתי זה מכבר הוא מסע אישי־צילומי במרחב של מכללת ספיר והנגב. זהו מרחב שנשא במשך שנים את סיפורם של חיים בשוליים, אך מאז 7 באוקטובר נצרב בו גם סיפור של שבר, אובדן וטראומה. דרך עדשת המצלמה ביקשתי להתבונן לא רק במה שנחרב, אלא גם במה שממשיך לצמוח. הצילומים נעים בין עקבותיה של השואה לבין ניצני התקומה, הם מתעדים מרחבים, אנשים וסמלים הנושאים עמם זיכרון לצד תקווה. מכללת ספיר הופכת בפרויקט למיקרוקוסמוס של האזור כולו: מקום של כאב, התמודדות, יצירה והתחדשות. המצלמה משמשת עבורי לא רק ככלי לתיעוד, אלא גם כאמצעי להתבוננות, לשאילת שאלות ולחיפוש אחר משמעות, זהו ניסיון אישי שלי ללכוד רגעים שבהם השבר והתקווה מתקיימים זה לצד זה. מוזמנות ומוזמנים לצפות, להתרשם ואולי להתחבר לחלקים מן הסיפור שהוא למעשה הסיפור שלנו, אותו אציג באמצעות התמונות ובאמצעות מילים שכתבתי שילוו את המיצג".  

13:30 - מליאה, שולחנות עגולים: להיות מרצה באקדמיה בעולם של AI
שיח מרצים משותף

שולחן עגול 1: הטמעת AI בהוראה - בהובלת אפרת ליברמן, דיקאנית ההוראה 
שולחן עגול 2: לחקור עם AI - בהובלת ד"ר איילת ספיר, ראש רשות המחקר 

14:30 - הפסקת קפה

14:45 - מושבים מקבילים , סבב ב'

מושב 1 - אקדמיה בעולם משתנה: למידה, מקצוע וחדשנות

יו"ר: ד"ר שרון חדד, דיקן הפקולטה לניהול

1. ד"ר מולי בנטמן, מנהל ומדיניות ציבורית: ההשכלה הגבוהה - בין שקיעת הדמוקרטיה לעליית המכונה
   ההשכלה הגבוהה ניצבת כיום בין שני תהליכים עמוקים: היחלשותה של הדמוקרטיה הליברלית ועלייתן של מערכות המסוגלות לכתוב, לפרש ולחשוב לכאורה במקומנו.  ההרצאה תבחן מה קורה לחינוך האקדמי כאשר גם דמות האזרח וגם דמות האדם החושב נעשות פחות מובנות מאליהן. מה נותר מן הכיתה, מן המורה, מן הסטודנט ומן המוסד האקדמי כאשר הידע זמין, הכתיבה ניתנת לאוטומציה והמרחב הציבורי הולך ומצטמצם?  מתוך ההקשר הייחודי של מכללת ספיר, ההרצאה לא תציע תשובה סגורה, אלא תבקש לפתוח מחדש את שאלת תכליתה של ההשכלה הגבוהה.
    
2. ד"ר עומר קינן, ד"ר יובל גוזנסקי ולירון דרזנר, תקשורת: מתלות טכנולוגית לשיפוט ביקורתי: מסע האוריינות AI של סטודנטים לתקשורת בשנה א' ללימודיהם
   המחקר בוחן כיצד סטודנטים לתקשורת בשנה א' עוברים ממשתמשים יומיומיים חסרי-רפלקציה בכלי AI לסוכנות ביקורתית ואחריות מקצועית, במסגרת קורס חובה בן 13 שבועות המחולק לחלק יישומי וחלק ביקורתי-עיוני. הניתוח, המבוסס על שאלוני פתיחה וסיום, מזהה שבע תמות: מחשש מפגיעה באותנטיות הרגשית וניוון קוגניטיבי, דרך משבר אפיסטמי סביב דיפ-פייק, ועד שינוי במאזן הכוחות בין אדם ל-AI, מעבר לאתיקת שקיפות, תפיסת AI כמנוף יצירתי, וחיזוק עליונות השיפוט האנושי. המחקר מראה שהמעבר מאי-נוחות מוסרית לסוכנות ביקורתית הוא תוצר של עיצוב פדגוגי מכוון, ומודגש בשילוב פרויקט מסכם עם השותף מרכז החוסן של המכללה.
    
3. ד"ר שרון בר-זיו, משפטים: איך בונים מקצוע חדש? הקמת התוכנית להכשרת ממוני הגנת פרטיות במכללת ספיר
   בשנים האחרונות התפתח תפקיד ממונה הגנת הפרטיות ממומחיות נישתית למקצוע בעל חשיבות אסטרטגית במגזר הציבורי והפרטי. בהרצאה נשתף בתהליך הקמת התוכנית להכשרת ממוני הגנת פרטיות במכללת ספיר, בהובלת עו"ד רביד פטל ובהובלתי, החל מגיבוש החזון והתוכנית האקדמית, דרך שיתוף הפעולה עם הרשות להגנת הפרטיות ואנשי מקצוע מהשורה הראשונה, ועד לבניית חוויית למידה המשלבת ידע אקדמי, ניסיון מעשי וקהילה מקצועית. ההרצאה תציג את האתגרים, התובנות והלקחים מפיתוח תוכנית לימודים חדשנית, ותציע מודל לשיתוף פעולה בין האקדמיה, הרגולטור והתעשייה.
    
4. ד"ר אריק שגב, לימודים רב תחומיים: בועות של משמעות מול אמת ריקה: טעויות מטאפיזיות ולמידה לשמה
   בהרצאתי אציע את הפרקטיקה החינוכית של למידה לשמה כדרך לחבר בין מציאת משמעות בעולמנו ובחיינו לבין עקרון האמת. ההצעה עולה על רקע הלכי רוח תרבותיים וחינוכיים המפצלים בין משמעות לאמת. כתוצאה מכך, אורחות החיים ניזונים ומונעים מבועות של משמעות, כלומר הענקת ערך וחשיבות עודפים לדברים חלל-זמניים בעולמנו, או, לחלופין, מטילים אותנו אל חוויית קיום אבסורדית מול אמת ריקה: קיום בחלל ובזמן ריקים ממשמעות. פיצול זה נובע מטעויות מטאפיזיות ביחס למקור המשמעויות בעולמנו, ולכן דורש שינוי שורשי בעומק הנחות היסוד שלנו. הגישות החינוכיות הפועלות (חינוך לאושר היחיד, STEM, וחינוך ניאו-מסורתי קהילתני), על אף השונות העמוקה ביניהן, שותפות לעקרון כללי אחד המשמר את הפיצול בין אמת ומשמעות. עקרון זה הוא העקרון של למידה מכוונת-מטרה. זו הלמידה הספונטנית והטבעית שלנו: היא מכוונת אל יעד חלל-זמני מוגדר וידוע מראש. לעומתה, הלמידה לשמה היא פעילות חינוכית שאינה מכוונת לשום יעד כזה. היא פונה אל מקור משמעות שאינו חלל-זמני, ושאינו ניתן לניסוח מילולי קבוע. משום שלמידה לשמה אינה משרתת אינטרס חלל-זמני כלשהו, ומשום שאינה פעילות ספונטנית, יש לקבוע לה זמנים מראש, ברוח "קביעת עתים לתורה". עמידה בזמנים אלה תחזק בהדרגה את ההכרה שמקור המשמעויות אינו ניתן לאפיון חלל-זמני, ותאפשר חיים המנוהלים פחות מכוחן של בועות משמעות או תחושת אבסורד ואמת ריקה, ויותר בהלימה עם המשמעויות והערכים האמיתיים בעולם.
    
5. ד"ר שרון מור, לוגיסטיקה: ריבית, היתרי בנייה והנגישות לדיור: ניתוח מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה בישראל (2025-1995)
   המחקר בוחן את הגורמים המשפיעים על נגישות לדיור בישראל בין השנים 1995–2025, ע"י מדד חדש המבוסס על מספר המשכורות החודשיות הממוצעות הנדרשות לרכישת דירה. בניגוד למדדי מחירי דיור מסורתיים, מדד זה משלב את התפתחות מחירי הדירות עם השינויים ברמת השכר, ובכך מספק תמונה מדויקת יותר של יכולת הרכישה של משקי הבית. באמצעות ניתוח רגרסיה ליניארית על נתוני הלמ"ס ובנק ישראל, נמצא כי הריבית האפקטיבית בפיגור של שנה מהווה את המשתנה המשפיע ביותר על נגישות הדיור. בנוסף, נמצא באופן מפתיע כי גידול במספר היתרי הבנייה קשור לעלייה במספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה, ממצא המוסבר באמצעות פערים בין היצע תכנוני להיצע בפועל ותפקידן של ציפיות בשוק הנדל"ן הישראלי. המחקר מציע מדד אמפירי חדש לנגישות לדיור ומדגיש את החשיבות של מדיניות המתמקדת במימוש בפועל של בנייה, ולא רק בהגדלת היתרי הבנייה.

מושב 2 - מדינה, חברה ומורשת: מוסדות, סמכות ואחריות

יו"ר: ד"ר עדו נבו, דיקן הפקולטה לרוח, חברה ויצירה

1. ד"ר נועה קברטץ אברהם, משפטים: למה עלינו לצפות מחברי הכנסת שלנו?
   בשיטת הממשל הפרלמנטרית, שבה יש לממשלה רוב בפרלמנט, סיעות האופוזיציה נמצאות בבעיה. מצד אחד, על מנת להשפיע על מדיניות הממשלה – עליהן לשתף עמה פעולה; מצד שני, אם ישתפו עמה פעולה - הדבר עשוי לשחוק את יכולתן לשמש אלטרנטיבה שלטונית. באמצעות הצגת ממצאים הנוגעים לשיתוף הפעולה בין הקואליציה לאופוזיציה בעשורים שבין 1985-2010, המחקר מבקש להציג את הדילמות הנוגעות לאופן הפעולה הרצוי של חברי הכנסת, כך שיוכלו למלא את תפקידם הן במהלך כהונתם והן לשמש כאלטרנטיבה שלטונית בבחירות שלאחר מכן.
    
2. ד"ר עמוס ישראל-פליסהואור , משפטים:  בזכות ההגנה בצבא ההגנה לישראל
   לאחר 7 באוקטובר נפגע האמון, של הציבור וככל הנראה גם של חלקים בצבא, ביכולת הצבא להגן באופן יעיל, מקצועי ועקבי לאורך זמן. פגיעה זו באמון יכולה להוביל להעדפה של התקפה מתמדת, לחתירה למחיקת האויב ולשניהם יחד – שהרי אז אין "צורך להגן". בהרצאה אעמוד על עקרונות ההגנה כחלק מהמיומנות הצבאית וכחלק יסודי בתפישה מוסדית אזרחית. המאמר קורא לתחקיר עומק של תכנון וביצוע ההגנה, בצפון ובדרום, ובמקום ההגנה בתרבות הצבאית. אעמוד על המיומנויות וההיבטים הארגוניים והערכיים העומדים בבסיס ה"הגנה" ואקרא להגברת החשיבות של ההגנה בצבא ההגנה לישראל ובחברה הישראלית. בהרצאה ובדיון יהיה מקום לעיסוק בפער שבין אחריות לאשמה.
    
3. פרופ' עינת לחובר, תקשורת, ויוליה שבצ'נקו, עבודה סוציאלית:  Interpreting War from the Margins: Women's Magazines Facing War in Israel
   מלחמה היא רגע של אי-ודאות ובכוחה לערער על היררכיות מגדריות של ידע וסמכות פרשנית: מי רשאית לפרש את המציאות הביטחונית, ומה נחשב ידע לגיטימי אודותיה. המחקר בוחן ארבעה מגזיני נשים ישראליים באמצעות ניתוח שיח ביקורתי, לאורך שני צירים – מסחרי מול אלטרנטיבי־פמיניסטי, וזמן הווה מול עבר. לאשה ואת, מגזיני נשים מסחריים, ופוליטיקלי קוראת, מגזין נשים דיגיטלי־פמיניסטי, נבחנים ביחס למלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023; נגה, מגזין פמיניסטי שכבר נסגר, נבחן ביחס למלחמת לבנון הראשונה ולאינתיפאדה הראשונה. הטיעון המרכזי הוא שהמיקום המוסדי־כלכלי של כל מגזין מעצב את תביעתו לסמכות פרשנית על המלחמה: פוליטיקלי קוראת ונגה הופכות את מיקומן החוץ-ממסדי לבסיס לגיטימי לערעור על הקונצנזוס הביטחוני-לאומי - פוליטיקלי קוראת באמצעות תביעה מפורשת לסמכות עיתונאית לפרש את המלחמה, ונגה באמצעות ביקורת אנטי-מיליטריסטית ופעולה כסוכן פוליטי בתנועת השלום הנשית. לעומתן, לאשה מגויס באופן אקטיבי לשיח הלאומי-פטריוטי ונסוג מעמדתו הפמיניסטית בדיוק במקום שבו זו מצטלבת עם ההקשר הלאומי; את נע בתווך, עם ביקורת נוכחת אך ספורדית. הפרויקט תורם להבנת הקשר בין מיקום מוסדי, מגדר וסמכות פרשנית עיתונאית בעת משבר לאומי.
    
4. ד"ר איתן קליין, מנהל ומדיניות ציבורית: פרויקט סקר מערות מדבר יהודה - חידושים ותגליות
   בעשר השנים האחרונות אני מנהל פרויקט הצלה לאומי הכולל סקר ארכיאולוגי במערות מצוקי מדבר יהודה מטעם רשות העתיקות וקמ"ט ארכיאולוגיה ובמימון משרד המורשת. הפרויקט נערך בעקבות שוד עתיקות אינטנסיבי שאותר על ידי רשות העתיקות במערות מדבר יהודה ועל מנת להציל ולשמור על ערכי מורשת תרבותית ייחודיים שמשתמרים במערות עקב האקלים היבש. בהרצאה זו תוצג פעילות צוות הסקר במערות וכן ממצאים ותגליות נבחרות שהתגלו במסגרת הפרויקט.
    
5. פרופ' ליהיא להט, מנהל ומדיניות ציבורית: Street-Level Bureaucrats' in Time’
   
   The current period of geopolitical tension, reforms, civil unrest, democratic backsliding, and austerity has brought new levels of demands from street-level bureaucrats (SLBs). While there is substantial literature about SLBs' practices and behavior, this article proposes a framework to analyze how time functions as a mitigating or amplifying factor between the high expectations placed on them and the challenging environments they must navigate.  We ask: How do street-level bureaucrats experience time and temporality in their day-to-day work? The study employs an explanatory, qualitative design based on interviews with 30 SLBs in the health, education, and social services sectors in Brazil. The article makes three theoretical contributions: First, it proposes a framework to explore time among SLBs. Second, it highlights the concept of ‘professional tempo’ across different professions and the importance of ‘discretionary time’ beyond decision-making. Lastly, it offers ways to work with time to help SLBs navigate challenging circumstances. (with Prof. Gabriela Spanghero Lotta)

מושב 3: תרבות, זהות וזיכרון: בין קאנון לייצוג

יו"ר: ד"ר הגר להב, תקשורת

1. ד"ר גבריאלה יונס אהרוני  תקשורת: בין אורתודוקסיה לפמיניזם: פריזמת הזהות של נשים יהודיות-ארגנטינאיות בסדרה "קץ האהבה" (El fin del amor)
   המיני-סדרה הארגנטינאית קץ האהבה (El fin del amor) המבוססת על ספרה של הסופרת היהודית-ארגנטינאית תמרה טננבאום, מעמידה במרכזה שאלות מורכבות של זהות, ציר מרכזי בדיונים התרבותיים והחברתיים בארגנטינה של שנות האלפיים. אחד מחוטי השני המובילים של הסדרה הוא זהותה היהודית של גיבורת הסדרה, אשר גדלה והתחנכה בחיקה של משפחה יהודית אורתודוקסית בבואנוס איירס. בהרצאה זו אבקש לבחון את דמותה של תמרה (האלטר-אגו של טננבאום), המשמשת כפריזמה המשקפת את זהויותיהן המרובות של נשים יהודיות, חילוניות וארגנטינאיות, המנווטות את חייהן כבנות דור המילניום וכפמיניסטיות. הטיעון המרכזי המוצג במחקר הוא שהטון האוטוביוגרפי של הסדרה מציע מרחב ייחודי לחקירת זהויות מורכבות והיברידיות. במרחב זה מתקיימים יחדיו, בכפיפה אחת, טקסים ואורחות חיים מהאורתודוקסיה היהודית בבואנוס איירס, לצד אקטיביזם פמיניסטי, פערים בין-דוריים וחקירה מינית. קטבים אלו אינם נתפסים עוד כהפכים מוחלטים המבטלים זה את זה, אלא כרכיבים המשלימים זה את זה בתהליך דינמי של השתנות והתפתחות מתמדת.
    
2. ד"ר אודיה כהן רז, אמנויות הקול והמסך: אקפרזיס בין ספרות לקולנוע: הדיאלוג בין "נביחות" של רם לוי לבין ״תמול שלשום״ של עגנון
   סרטו התיעודי של רם לוי, נביחות (2007), התקבל לרוב כיצירה אירונית המשתמשת בכלבים לייצוג החברה הישראלית. ההרצאה תציע קריאה מחודשת של הסרט כיצירת אקפרזיס, המקיימת דיאלוג עם תמול שלשום של עגנון, באמצעות שילוב של אפיזודות על כלבים ובעליהם עם ציטוטים מן הרומן. בניגוד לדמויות היהודיות המצולמות עם כלביהן, סיפוריהם של אחמד ושל שני רועים ערבים מודגשים דווקא באמצעות היעדרם של הכלבים מן המסך, וכך נחשפת השתקת הקול הערבי. דרך דמותו של בלק וסיפורו של הכלב חסר הבעלים ממאה שערים, הסרט מציב זה מול זה את מחירה המוסרי של הציונות ואת האפשרות לתיקון וריפוי.
    
3. ד"ר שלומית תמרי, לימודים רב תחומיים: מלחמתה של מלבאת - בתו של בר-כוכבא
   ארכיון התעודות של בר כוכבא, שהתגלה ב-1948 אך נותר שנים רבות באוסף פרטי ללא מחקר ופרסום, כולל כ-4,000 תעודות הפותחות צוהר לעולמם של הכוהנים בני צדוק. בשנת 2012 התוודעתי לארכיון דרך מחקריו של ד"ר יצחק אשל והצטרפתי למחקרו. מבין כ-1,000 שמות המופיעים בתעודות, 140 הם שמות נשים, ו־71 מהן מזוהות כלוחמות בצבאו של בר כוכבא. בכנס אציג את ספרי, "מלחמתה של מלבאת", רומן היסטורי־דרמטי המבוסס על הארכיון ועל המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי של התקופה. במרכזו מלבאת בת שמעון בן קוזיבה, המופיעה ב-17 תעודות, ובהן צלחת כסף הנושאת ציון לשבח על פועלה בכיבוש הר הבית.
    
4. פרופ' ענבל בן אשר גיטלר, תרבות יצירה והפקה ותקשורת עדי המר יעקבי ואלון יודקובסקי, אמנויות הקול והמסך: האם לא היו אדריכליות גדולות בישראל?
   ההרצאה תציג פרויקט מחקרי רחב היקף, שבמסגרתו נערכו למעלה מ-30 ראיונות עומק עם אדריכליות ישראליות בולטות, שפעלו בארץ בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה, אך עדיין נותרו מחוץ לקאנון השדה, ועבודתן המשמעותית לרוב לא זכתה להכרה הראויה. המידע העשיר שעולה וצף מתוך הראיונות, לצד חומרים ארכיוניים ראשוניים, מאירים פרויקטים שונים בישראל וגם מחוץ לגבולותיה שנעשו על ידי האדריכליות, ומשקפים חוויה משותפתכמי שלקחו חלק פעיל בתכנון ובבנייה במדינה הצעירה. כך, הידע שנאסף מהווה ארכיון דינאמי הולך ומתגבש, דרכו ניתן להאיר מנעד רחב של סוגיות הנובעות מהמפגש שבין אדריכלות ומגדר בישראל.
    
5. ד"ר ארית בולגרו, המחלקה לאמנות: הדימוי שאינו לבד: על אטלסים, זיכרון ונדידת דימויים
   ההרצאה עוקבת אחר מסע אמנותי ומחקרי שהחל בשאלה על משמעותו של הדימוי הבודד והוביל אל האטלס כמרחב של קשרים, הצטברויות ונדידת דימויים. דרך האטלס של גרהרד ריכטר ואטלס מנמוזינה של אבי וארבורג, נבחנת האפשרות לחשוב באמצעות דימויים וליצור מהם מערכות חדשות של זיכרון וידע.

מושב 4 - טכנולוגיה ועולמות משתנים: עבודה, חברה ומדע

יו"ר: ד"ר רעות מגידיש, כלכלה וניהול משאבי אנוש

1. ד"ר רונית נדיב, ניהול משאבי אנוש: מנהרת הזמן: ניווט בין עבודה למשפחה בקרב הורים נוודים דיגיטליים ישראלים
   המעבר לעבודה מרחוק ולהסדרי עבודה אלטרנטיביים שינה באופן מהותי את האופן שבו אנשים משלבים בין עבודה, משפחה ומקום. בעוד שמחקרי הנוודות הדיגיטלית מתמקדים בעיקר ביתרונות של גמישות, אוטונומיה וניידות, רובם עוסקים בנוודים יחידים או בזוגות ללא ילדים, וממעטים לבחון כיצד משפחות מנהלות חיי עבודה והורות בתנאים של ניידות מתמשכת. מחקר זה מבקש למלא פער זה באמצעות בחינת חוויותיהם של הורים נוודים דיגיטליים ישראלים, המשלבים עבודה מרחוק עם אחריות לפרנסה, טיפול בילדים, חינוך ושייכות חברתית. המחקר מבוסס על גישה איכותנית, ועד כה נערכו למעלה מ-40 ראיונות עומק עם הורים נוודים ישראלים החיים ופועלים במדינות שונות. ממצאים ראשוניים מצביעים על כך שהמשתתפים אינם רק מתמודדים עם קונפליקטים בין עבודה למשפחה, אלא מגדירים מחדש את משמעות העבודה, ההצלחה, ההורות ואורח החיים. באמצעות סנכרון בין אזורי זמן, בחירת מדינות בעלות יוקר מחיה נמוך ויצירת שגרות משפחתיות חדשות, הם מארגנים מחדש את היחסים בין זמן, מקום, עבודה וטיפול בילדים. אנו מציעים לכנות מנגנון זה "מנהרת הזמן" - מסגרת מושגית המתארת כיצד הנוודות הדיגיטלית מאפשרת למשפחות לעקוף, לפחות באופן חלקי, את מגבלות קונפליקט העבודה-משפחה באמצעות ארגון מחדש של זמן, מרחב ודפוסי עבודה. המחקר מרחיב את הספרות על ממשק עבודה-משפחה ועל הסדרי עבודה אלטרנטיביים, ומציע נקודת מבט חדשה להבנת האופן שבו משפחות בונות מחדש את חיי העבודה והמשפחה בעולם המאופיין בגמישות, ניידות ואי־ודאות.
    
2. ד"ר רן בן מלכה, כלכלה: מחוברים למרכז, מנותקים מהצמיחה: מבט חדש על יוממות ופערים אזוריים
   בעוד הכלכלה הישראלית מתבססת על צמיחה מוטת חדשנות והייטק, פירות הצמיחה הזו נותרים מרוכזים ברובם באזורי המרכז. הרצאה זו מציגה ממצאים מניתוח נתוני אורך (2000-2020) הבוחן כיצד תושבי הפריפריה מסתגלים למציאות זו. המחקר מצביע על דפוס מרכזי: תושבי הפריפריה מגבירים באופן משמעותי את היוממות היומית למוקדי התעסוקה במרכז, אך אינם מעתיקים את מקום מגוריהם. אולם, למרות ה"חיבור" התעסוקתי לליבת החדשנות, מדדי רמת החיים בפריפריה מוסיפים להישחק ביחס למרכז. ניידות העובדים בדרך של יוממות, ללא העתקת פעילות כלכלית מחוללת חדשנות לפריפריה, הופכת אותה ל"אזור שינה" המזין את המרכז בהון אנושי איכותי אך נותר מנותק ממנוע הצמיחה. בהרצאה נציג את הדילמה המרחבית הזו ונדון בכיווני מדיניות הנדרשים ליצירת חוסן וקיימות אזורית אמיתית.
    
3. פרופ' רפי בר אל, כלכלה: Innovation at the service of the traditional economy
   
   While innovation is widely recognized as a major driver of economic growth, large segments of the economy remain unable to fully benefit from its potential. These include a broad range of activities based on traditional production processes that lack the capabilities required to adopt or integrate innovative tools and practices. We focus on three main relevant populations. One is the population of traditional economic activities within low or medium or even high income regions that lack the ability to absorb and adapt new innovative processes. The second is the population of peripheral regions that encounter significant difficulties in competing with the metropolitan or central regions in their country. The third is the population of low-income countries that lack the appropriate conditions for the assimilation into the innovation trend.
    
4. ד"ר יאן ספולקר, הנדסה: Overcoming dictionary mismatch in a reconstruction proble  from Nuclear Spectroscopy
   
   In Nuclear Spectroscopy, a classical problem is to identify pulse occurrences inside a detector trace and estimating the activity of the radioactive source. This can be interpreted as a sparse reconstruction problem, which in particular makes use of a dictionary of possible shapes. Each time a photon hits the detector, it creates a random electrical pulse, so any sparse regression with a user fixed dictionary will suffer from shape mismatch. A way to partially circumvent this problem is to include the estimation of the random dictionary in the penalized regression problem. We shall discuss some benefits of the proposed method compared to classical regression with a user fixed dictionary.
    
5. דמיאן קייטייגרודסקי, תקשורת: האם משחקי מחשב יכולים להשפיע על החברה?
   בעשור הראשון של המאה ה-21 החלו להופיע משחקי וידאו מורכבים, בעלי עומק מחשבתי ומאתגרים מבחינה אינטלקטואלית. ההרצאה שלי תסקור את התנאים שאפשרו את השינוי והעמקה, וכן, תנסה לברר את סוגיית הכוח לחולל שינוי חברתי של המשחקים. ההרצאה תתמקד  בתהליך הסוציו-טכנולוגי של דמוקרטיזציית אמצעי הייצור שאיפשר יצירה עצמאית מחוץ לתעשייה הממסדית. נשווה זאת לתהליך ההיסטורי-טכנולוגי שעבר הקולנוע כ-70 שנה קודם לכן, שהפך את שני סוגי המדיה לזירות המאבק בין הגמוניה לקונטרה-הגמוניה. על מנת להסביר את התופעה לעומק, נגייס מודלים מרכזיים מתוך השדה של חקר המדע, הטכנולוגיה והחברה (STS): נשתמש במושגי היסוד של הבנייה חברתית (SCOT) ותיאוריית השחקן-רשת (ANT). נציג את האקולוגיה המוסדית ומושג "אובייקטי הגבול" כדי להבין את תופעת ה-MODDING. נסכם בשאלה האם יש למשחקים היסטוריים תפקיד בבניית ההיסטוריה וההיסטוריוגרפיה?

מושב 5 - פאנל - ביטחון מזון וביטחון תזונתי

יו"ר: ד"ר עירית דביר, ניהול תעשייתי

המושב יעסוק באחד האתגרים המרכזיים של המאה ה-21 - היכולת להבטיח לאוכלוסייה אספקה סדירה ונגישה של מזון, לצד הבטחת איכותו התזונתית ותרומתו לבריאות. המושב יציג את הנושא מנקודת מבט רחבה, החל מהאתגרים הגלובליים המאיימים על מערכות ייצור ואספקת המזון, דרך המציאות הייחודית של מדינת ישראל, ועד לפתרונות מחקריים וטכנולוגיים שיכולים לתרום לחיזוק החקלאות, להפחתת אובדן יבולים ולשיפור איכות המזון. ההרצאות יחד ייצרו תמונה רב־תחומית המחברת בין חקלאות, טכנולוגיה, מזון, תזונה ובריאות, וידגישו את הצורך בגישה מערכתית לביטחון המזון והתזונה בישראל ובעולם.

1. פרופ' רון פורת, מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני: משבר המזון העולמי 
2. ד"ר ערן רווה, מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני: ביטחון מזון למול ביטחון תזונתי במדינת ישראל 
3. ד"ר עירית דביר, הפקולטה לטכנולוגיה: מזונות פונקיוצאליים וביטחון תזונתי 
4. ד. ד"ר לילי מונדקה, הפקולטה לטכנולוגיה: פיתוח מלכודות אור לניטור חיפושיות מזיקות בחקלאות

16:20 - מפגש סיום: הרמת כוסית לשנה החדשה ולחילופי הרקטור 

תודות לועדת ההיגוי של הכנס, ועדת הוראה מכללתית: יו"ר הועדה: ד"ר נורית גלעוז - מדעי המחשב, פרופ' אורי לב - דיקן לעניינים אקדמיים, אפרת ליברמן - דיקאנית הוראה, ד"ר רעות מגידיש - כלכלה וניהול משאבי אנוש, ד"ר עמית מרנץ גל - אנגלית ושיווק טכנולוגי וד"ר הגר להב - תקשורת