מן הלא-מודע הקולקטיבי לאחריות מקצועית
09:00 - 08:30 - התכנסות
09:15 - 09:00 - ברכות | Exlab, בניין הספרייה
- פרופסור עמרי הרצוג, דיקן מכללת ספיר
- ד"ר דברה קלמנוביץ, ראשת המחלקה לטיפול באמנויות
12:15 - 09:15 - סדנה 1: החיה השומרת, החיה המנחה, חיית הכוח - ג'ניס שפירא | קבוצה 1 - בניין 17
12:15 - 09:15 - סדנה 2: חלימה חברתית - רינה בוברוגלו ותמר שליט ברלב | קבוצה 2 - בניין 15, חדרים 15106, 15107
12:45 - 12:15 - הפסקת צהריים
14:00 - 12:15 - ביקור בתערוכה ובחירה המשתתפים מוזמנים לביקור בתערוכת הסטודנטים - גלריה (מול הספרייה)
13:45 - 13:00 - סדנה בתערוכה: אמנות תגובה - נירית יונה, קורל שריקי, אנטל מולכו - גלריה (מול הספרייה)
17:00 - 14:00 - סדנה 1: החיה השומרת, החיה המנחה, חיית הכוח - ג'ניס שפירא | קבוצה 2 - בניין 17
17:00 - 14:00 - סדנה 2: חלימה חברתית - רינה בוברוגלו ותמר שליט ברלב | קבוצה 1 - בניין 15, חדרים 15106, 15107
17:30 - 17:00 - סיכומים וסיומים | ExLab, בניין הספרייה
- פרופסור לאה שלף, דיקנית בית הספר לעבודה סוציאלית
- ד"ר דברה קלמנוביץ, ראשת המחלקה לטיפול באמנויות
במהלך הכנס תפתח בגלרייה הלימודית, בניין 3, התערוכה הקבוצתית "נשימה משותפת: מן הלא־מודע הקולקטיבי אל אחריות מקצועית"
אוצרים: אילה מצגר, הדר רבינוביץ, אביאל לוייב
אמנים משתתפים:
אורלי שוורץ, אושרה אילן ספיר, אילה מצגר,אלה סעדון, אליס אוחנה, אלכס קינן, אנטל מולכו, אפרת טוויג, דנה מימון, דנה שי, הגר לוין אפשטיין, הדר גלקופ, הדר רבינוביץ, טלי ברששת, יעל ממן, ליאל רביבו בן שטרית, מירב נשיא קינג, מירי חצבני, מעיין טולדאנו, סיון שמחי לוי- ישראל, ענבל דנינו, ציפורה כהן, רונית ירוחם, שלי סולומון.
התערוכה פתוחה לקהל בין התאריכים: 27.5.26 - 3.6.26
תערוכה קבוצתית זו, שנוצרה בידי סטודנטים ובוגרי התוכנית לתואר שני בטיפול באמנות במכללה האקדמית ספיר, עוסקת בתמות אישיות וקולקטיביות שעלו במהלך השנתיים וחצי האחרונות של המלחמה בישראל. באמצעות מגוון רחב והטרוגני של חומרים, תהליכים ומדיומים אמנותיים, התערוכה מזמינה את הצופים לדיאלוג אינטימי עם העבודות - להתבונן, להרגיש, ולבחון היכן נפגשים חייהם שלהם עם הדימויים המוצגים בה.
בעתות של שבר חברתי עמוק, האמנות לעיתים מדברת עוד לפני שנמצאות המילים. לאורך תקופת המלחמה המשיכו הסטודנטים לטיפול באמנות בספיר ליצור דימויים, אובייקטים ותהליכים אמנותיים הנושאים עקבות של חוויה אישית השזורה במציאות קולקטיבית. רגשות של אבל, פחד, אובדן, זעם, חוסן, תקווה, געגוע ואחריות עלו לא רק במרחב החברתי הרחב, אלא גם בתוך הסטודיו, הכיתה ומרחב הדמיון.
נשימה משותפת מבקשת ליצור מרחב של התכנסות, עדות וחשיבה משותפת. היא מזמינה סטודנטים ובוגרים להתבונן דרך האמנות שלהם, באופן שבו חומרים העולים מן הלא־מודע הקולקטיבי יכולים להיות מוחזקים, מעוצבים ונישאים באופן אתי אל תוך הפרקטיקה המקצועית. בתנועה בין דימוי, חלום, תיאוריה וחוויה גופנית, התערוכה מציעה אפשרות להפוך את מה שנחווה ונישא לאורך התקופה לצבע, צורה ומשמעות.
בלב התערוכה ניצבות השאלות: כיצד חוויות קולקטיביות חיות בתוך הדימויים והחלומות שלנו? כיצד אנו, כמטפלים באמנות בתהליך הכשרה וכאנשי מקצוע, יכולים להישאר פתוחים לביטויים הללו מבלי לקרוס לתוכם? וכיצד ניתן לתרגם חוויה טראומטית לאחריות מקצועית יציבה, אתית ויצירתית?