הקולנוע התיעודי הישראלי פרץ גבולות רבים וכמעט בלתי נתפסים בעשרים השנים האחרונות:
ממצב שבו מעט מאוד סרטים תיעודיים ישראליים הוקרנו בבתי הקולנוע וקיבלו התייחסות בשיח הציבורי והתקשורתי, הפך הקולנוע התיעודי למרכזי בשיח התרבותי, לאחראי לכמה מהצלחותיו המרשימות של הקולנוע הישראלי בעשור האחרון, הן בקרב הביקורת והסיקור העיתונאי והן בקרב הקהל, ולמייצג בולט של ישראל בפסטיבלי הקולנוע ברחבי העולם.

המשותף לכל הסרטים המוצגים השנה בתוכנית הקולנוע התיעודי הוא המסע או החיפוש של גיבורי הסרטים בהגדרת מקומם בעולם ובחברה שבה הם פועלים, וברובם בולטת ההתייחסות למדיום הקולנועי ולאפשרויות הגלומות בו. במחברות שחורות, סרטו של שלומי אלקבץ אודות רונית אלקבץ, אחותו ושותפתו ליצירה, הקולנוע והמציאות, הבדיון והתיעוד, כולם שלובים זה בזה והופכים לאחד שלם, בלתי ניתן להפרדה. הסרט מעניק התייחסות מפעימה, מרגשת ואפופה בגעגוע אינסופי לאותו שלם, שלעד יהיה חסר ללא נוכחותה הגשמית של רונית, ובו בזמן מעניק נצחיות לדמותה, ליצירתה ולשותפות היצירתית החד-פעמית בין שני האחים. בהצופה של יעל דנון וערן שגיא, המוצג בבכורה בפסטיבל, תובעים השניים מהצופים בכלל ומאמנות הקולנוע בפרט להכיר בחווייתו המסורה והבודדת של מבקר הקולנוע עופר ליברגל, ותוהים האם הצבתו כגיבור קולנועי תגאל אותו מהאלמוניות החשוכה והקולקטיבית של אולם הקולנוע. באשת חיל מבקשת אנה סומרשף להעלות על נס את פועלה של הפעילה החרדית אסתי שושן בבואה לחולל מהפכה בה לנשים חרדיות יהיה מותר להיבחר לכנסת. סומרשף מתעדת בנחישות מרשימה וסוחפת את מאבקה של שושן, ומתעדת היסטוריה המתרחשת לנגד עינינו, שעבור רבים בחברה הישראלית עדיין נסתרת מהעין. בעל הסף יונתן חיימוביץ' מתאר ברגישות רבת ניואנסים את סיפורו של תומר, המסתגר בחדר בביתו מזה חמש שנים בעקבות התמודדות עם דיכאון. חיימוביץ' מצליח ליצור שפה קולנועית ייחודית, רגישה ומרפאת בתארו את המסע הפנימי של תומר. בתיאור מאבקו וריפויו מבקש חיימוביץ' לשים במרכז גיבורים שקטים ואלמונים לפי רוב, שנדמה כי התמודדותם לא נידונה מספיק. ברחוב חד-סטרי תובע ארז פרי מן הצופים בכלל ומן המרחב הקולנועי בפרט להכיר בנקודת מבטו יוצאת הדופן. באמצעות כיוון מצלמתו לרחוב בו הוא גר במנהטן, מבקש פרי להפשיט את החוויה היומיומית מן הנטורליזם המאפיין אותה, ובכך הוא מחזיר את הצופים למשהו מחוויית ראשיתו של הקולנוע, בדגש על סרטי הערים שהיו נפוצים בתחילת דרכו.