חוקרת קולנוע ותרבות חזותית, בעלת שלושה תארים מהחוג לתקשורת באוניברסיטה העברית. בעבודת הדוקטורט שלה בחנה את ייצוגי האמהות בקולנוע הישראלי של שנות האלפיים וזיהתה במרכזו ייצוג קולנועי חדש "האם הפוסט-טראומטית", ייצוג הקורא תיגר הן על הייצוגים ההגמונים של האם בסרטים שנוצרו בישראל לפני שנות האלפיים הן על עולם הייצוגים המיליטריסטי הרווח בקולנוע הישראלי בן ימינו. מחקריה עוסקים ביחסים בין קולנוע, טראומה ומגדר.
שפי היא מרצה לקולנוע באוניברסיטה העברית ובבית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללה האקדמית ספיר ומשמשת כמנהלת תוכניות הלימודים בבית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה.