פרופסור מן המניין במכללת ספיר ובאוניברסיטה הפתוחה. מחקריה עוסקים בזיכרון הקולקטיבי של השואה משנות הארבעים ועד להווה, ומשלבים לימודי שואה, חקר הזיכרון הקולקטיבי, לימודי תרבות, לימודי טראומה וקולנוע. היא פרסמה בנושא עשרות מאמרים ושישה ספרים: "שתי פנים במראה" (אשכולות-מאגנס 2009) מנתח את ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי; "הר הזיכרון יזכור במקומי" (רסלינג 2014) דן בשינויים שעובר זיכרון השואה בתרבות הישראלית העכשווית; "Is it O.K. to Laugh about it? (Vallentine Mitchell, 2017)" מנתח הומור שואה, סאטירה ופארודיה בתרבות הישראלית; "שלוש שנים, שתי פרספקטיבות, טראומה אחת" (מוסד הרצל ללימודי ציונות, אוניברסיטת חיפה 2019) מנתח את המדיה של ארגונים יהודיים בארצות הברית ובארץ ישראל אחרי מלחמת העולם השניה; (Syracuse University Press, 2019) "Remaking Holocaust Memory" עוסק בקולנוע דקומנטרי של בני הדור השלישי לשואה בישראל; "Holocaust Representations in Animated Documentaries: The Contours of Commemoration" מנתח סרטי אנימציה דוקומנטרים שהופקו משנות התשעים באירופה, ארה"ב, ישראל ואוסטרליה.

הקורסים ששטייר-לבני מלמדת משלבים בין כל התחומים הללו ועסקים בתרבות ישראלית, זכרון קולקטיבי, טראומה וביטוייה בתרבות ומאפיינים של רב-תרבותיות בישראל.