תיעוד, הנצחה וזיכרון

פרויקט תיעוד והנצחה של הזיכרון הקולקטיבי המקומי בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה, שנעשה במסגרת המחלקה ללימודים רב־תחומיים במכללת ספיר ובתמיכת בנק הפועלים.

מטרת הפרויקט היא לאפשר לתושבות ולתושבי הנגב המערבי לספר את סיפורם בקולם ולשמר את הזיכרון המקומי דרך עדויות אישיות, משפחתיות וקהילתיות.

במסגרת הפרויקט השתתפו כ-16 סטודנטים וסטודנטיות, שכל אחד ואחת מהם פיתחו פרויקט תיעוד אישי. הסטודנטים עברו הכשרה תיאורטית ומעשית בנושאים של זיכרון קולקטיבי, היסטוריה חברתית, מחקר איכותני, ריאיון, צילום ותיעוד אתנוגרפי. לאחר מכן הם יצאו לשטח, איתרו מרואיינים ותיעדו את סיפוריהם באמצעות ראיונות מצולמים, חומרי וידאו, צילום ולעיתים גם אמצעים יצירתיים נוספים, כגון אנימציה.

העדויות שנאספו משקפות מגוון רחב של חוויות מן האזור - משדרות, אופקים, רהט, אשקלון, יישובי העוטף ומרחבים נוספים, שנפגעו מאירועי 7 באוקטובר.

בין הפרויקטים תועדו, למשל:

• סיפורו של צעיר שנקלע למסיבת נובה ונמלט עד למכללת ספיר והסתתר במכללה
• סיפורה של אם מהגרעין התורני בשדרות, שנשארה שעות ארוכות לבדה עם תינוק בזמן הלחימה
• סיפורה של אישה בדואית מרהט, שהקימה חמ"ל אזרחי וסייעה לתושבי העוטף
• קבוצת נשים באופקים, שהשתמשה בריקוד ובתנועה כדרך להתמודדות עם הטראומות
• וכן סיפורי אובדן, לחימה, חברות, שיקום, הנצחה והתמודדות עם השלכות המלחמה.

אחד הדברים המשמעותיים בפרויקט הוא שהסטודנטים לא תיעדו רק את האירוע עצמו, אלא גם את החיים שסביבו ואחריו: את הדרכים שבהן אנשים וקהילות התמודדו, תמכו זה בזה, הנציחו את מי שאבדו וניסו לבנות מחדש תחושת רצף וחיים. כך, למשל, תועד סיפור של הנצחת חברה שנרצחה בשדרות, באמצעות הפרשת חלה, לצד סיפור של תושבת אשקלון שביתה נפגע והיא נאלצה להתמודד עם תהליך שיקום ממושך ועם המערכות הביורוקרטיות.

התרומה המרכזית של הפרויקט היא כפולה: מצד אחד, הוא מעניק במה לקולות מקומיים ולאפשרות לספר את אירועי 7 באוקטובר ואת השלכותיהם מתוך נקודת המבט של מי שחיים באזור; מצד אחר, הוא מאפשר לסטודנטים להתנסות בעבודה מחקרית, אתנוגרפית וקהילתית בעלת משמעות ציבורית ממשית.

התוצרים שנאספו מיועדים לשמש בסיס לתערוכה שתציג את עבודות הסטודנטים וליצירת ארכיון דיגיטלי אזורי במכללת ספיר, שבו יישמרו העדויות והסיפורים גם להמשך.