מרכז שדות מחבר בין ידע אקדמי, מחקר ופרקטיקה מקצועית בתחומי הטראומה, החוסן והשיקום.

במסגרת הפעילות פועלים אשכולות תוכן יישומיים וקהילתיים בתחומים ובהם טראומה, בריאות הנפש ושיקום, מוגבלות, זקנה, תעסוקה ותחומים נוספים, תוך חיבור בין סטודנטים, מרצים ואנשי מקצוע מהקהילה.

הפעילות נועדה להפוך ידע מחקרי לכלי מעשי עבור יחידים, משפחות וקהילות בנגב המערבי ולפתח מענים המותאמים למציאות המורכבת של האזור.

במהלך תשפ"ו התקיימו במסגרת הפעילות המקצועית של מרכז שדות מספר מהלכים משמעותיים, בהם:

1. כנס "חזית כפולה", שעסק באנשי טיפול בבריאות הנפש הפועלים במציאות מורכבת
2. פעילות במרכז הקליטה איבים, שבה הוצגו לקהילה ממצאי מחקר על תהליך הפינוי והשהות מחוץ לכפר לאחר אירועי 7 באוקטובר
3. פעילות במסגרת כנס שדרות-ספיר-איכילוב בנושא טראומה וחוסן

האימפקט
חיזוק החיבור בין מחקר, הוראה ופרקטיקה, יצירת ידע הרלוונטי ישירות לצורכי האזור והנגשתו לאנשי מקצוע ולקהילות לטובת פיתוח מענים, חוסן ושיקום.

מובילה: ד"ר נופר עיני
שותף מרכזי: מרכז חוסן ספיר

זו השנה השנייה שבה הסטודנטים בקורס לעבודה סוציאלית קהילתית פועלים בשיתוף עם מרכז חוסן ספיר. מנהלת המרכז הציגה בפני הסטודנטים את פעילות מרכז החוסן ואת האוכלוסיות שעבורן קיים צורך בהעמקת ההיכרות ובמיפוי הצרכים.

הכיתה התחלקה ל-4 קבוצות, וכל קבוצה בחרה קהילה למיפוי:

1. סטודנטים נפגעי פעולות איבה
2. סטודנטים מילואימניקים
3. סטודנטים המוכרים במשרד הביטחון כפצועי צה"ל
4. סטודנטיות בדואיות

הסטודנטים בנו סקרי צרכים, ערכו ראיונות עם חברי הקהילה ועם בעלי תפקידים המספקים שירות לאוכלוסיות אלה, וניתחו את המידע שנאסף.
בהמשך התהליך נלמד המודל הלוגי, נבחר צורך מרכזי שעלה מתוך המיפוי ונבנתה עבורו הצעת התערבות. התהליך כלל הצגת הממצאים, הצעת ההתערבות והמלצות להמשך בפני מנהלת מרכז חוסן ספיר ובעלי תפקידים רלוונטיים.

האימפקט
יצירת בסיס ידע מתוך השטח, העמקת ההיכרות של אנשי המקצוע עם אוכלוסיות שקשה להגיע אליהן ופיתוח מענים ושירותים המותאמים לצרכים האמיתיים של הקהילה.

במסגרת הקורס לעבודה סוציאלית קהילתית הסטודנטים אינם מסתפקים בלימוד תיאורטי. הם מתנסים בתהליך המלא של עבודה קהילתית: זיהוי אוכלוסייה, מיפוי צרכים, ראיונות עם חברי קהילה ואנשי מקצוע, עיבוד המידע, בחירת צורך ופיתוח תוכנית התערבות.

הפעילות מאפשרת לסטודנטים לחוות כבר במהלך הלימודים כיצד ידע מקצועי הופך לפעולה חברתית ממשית, ולפתח מיומנויות של הקשבה לקהילה, עבודת צוות, מחקר יישומי, תכנון והובלת שינוי.

האימפקט
מצד אחד, הקהילה ואנשי המקצוע מקבלים מידע ותוצרים המבוססים על צרכים אמיתיים; מצד שני, הסטודנטים רוכשים ניסיון מעשי ומפתחים תפיסה מקצועית הרואה לא רק את הפרט אלא גם את הקהילה והמערכת שסביבו.

במסגרת הפעילות התקיימו במהלך השנה מפגשים וכנסים מקצועיים המחברים בין האקדמיה, אנשי הטיפול והקהילות באזור.

1. כנס "חזית כפולה" עסק באנשי טיפול בבריאות הנפש החיים ופועלים בעצמם בתוך מציאות טראומטית מורכבת, והתקיים בשיתוף גופים ובהם אנוש, ח.צ שיקום בקהילה וקידום.
2. פעילות במרכז הקליטה איבים, אשר כללה שיתוף הקהילה בממצאי מחקר שנערך במסגרת סמינריון בהובלת ד"ר מירב משה וד"ר רבקה רנץ, בנושא תהליך הפינוי והשהות מחוץ לכפר לאחר אירועי 7 באוקטובר.
3. כנס שדרות-ספיר-איכילוב בנושא טראומה וחוסן, שבו השתתפו והציגו מרצים מבית הספר לעבודה סוציאלית.

האימפקט
הפצת ידע מקצועי, חיבור בין מחקר לפרקטיקה, יצירת שותפויות בין אנשי טיפול וגופים מקצועיים ומתן כלים להתמודדות עם טראומה, שחיקה ושיקום במציאות המתמשכת של הנגב המערבי.

תוכנית עמי"ת בקהילה משלבת התנסות מעשית בקהילה עם הכשרה מקצועית לפיתוח חוסן.

הסטודנטים מעניקים ליווי ותמיכה לאנשים בקהילה, מסייעים בפיתוח שגרת חיים וקשרים חברתיים, מחברים למשאבים קהילתיים ופועלים כ"שומרי סף" - מזהים מצבים, המחייבים הפניה לאנשי מקצוע.

התוכנית משלבת הכשרה מקצועית, פעילות שבועית בקהילה, הערכה ומדידה, מערכת דיווח וריכוז מקצועי המלווה את הסטודנטים ואת מקומות ההשמה.

בתשפ"ו השתתפו בתוכנית 141 סטודנטים, שפעלו ב־40 מקומות השמה, עם 158 מקבלי שירות, במסגרת 1,586 מפגשים ובהיקף של 10,020 שעות פעילות בקהילה.

האימפקט
חיזוק חוסנם של יחידים וקהילות, הרחבת המענה בקהילה ומתן אפשרות לסטודנטים להתנסות כבר במהלך לימודיהם בעבודה סוציאלית משמעותית ומבוססת קשר.

במסגרת קורס לעבודה סוציאלית קהילתית, שבו הסטודנטים פועלים בשיתוף פעולה עם מרכזי חוסן (אשקלון וספיר), הסטודנטיות והסטודנטים מתנסים בעבודת שטח של עובדים קהילתיים הכוללת: בחירת קהילות, בניית כלי מיפוי בדמות סקרים וראיונות עם חברי הקהילה וקיום ראיונות עם בעלי תפקיד הנוגעים לקהילה שבה בחרו. תהליך של אבחון המידע שאספו לכדי בחירת צורך והצעת תוכנית התערבות האמורה לתת מענה לצורך הנבחר.

את תוצרי המיפוי והאבחון הסטודנטיות הציגו בפני בעלי התפקידים השונים:
הכיתה שעבדה עם מרכז חוסן ספיר, הציגה את הנתונים למנהלת מרכז החוסן ע"ס עידית שחר.
הקהילות שמופו והוצגו היו: סטודנטים מוכרים כנפגעי פעולות איבה, סטודנטים מילואימניקים, סטודנטים המוכרים במשרד הביטחון וסטודנטיות בדואיות.

הכיתה שעבדה עם מרכז חוסן אשקלון, הציגה את הנתונים במעמד דפנה שוגרס, מנהלת מרכז חוסן ושתי העובדות סוציאליות הקהילתיות של מרכז חוסן: נועה בן דוד ואביגיל פינקלשטיין.
הקהילות שמופו והוצגו היו: גננות בגנים המפוקחים באשקלון, הורים לילדים עם צרכים מיוחדים באשקלון, בנות זוג של מילואימניקים תושבי העיר אשקלון ובני הגיל השלישי הצורכים שירותים ממרכזיים קהילתיים באשקלון.

גם הסטודנטיות וגם בעלות התפקידים שבפניהם הוצגו התוצרים, ציינו לטובה את התהליך, המידע שנאסף ודיווחו כי מפגש זה סייע להן בעבודתן אל מול קבוצות אלו, הן מבחינת היכרות מעמיק יותר והן מבחינת פיתוח מענים ושירותים מותאמים.