מסע לתקומה, קורס מרוכז להכרות מובילי תרבות ויוצרות בנגב המערבי

מובילת הפרויקט
מור לידור - מרצה וראש מסלול יוצרים

קורס מעשי בהיקף 4 נק״ז

מטרת הפרויקט
לחשוף את הסטודנטיות לעשייה התרבותית המתחדשת ומתרחבת בנגב המערבי ולאפשר להן ללמוד באופן בלתי אמצעי מאמנים, יזמי תרבות, מנהלי מוסדות ויוצרים הפועלים באזור. הפרויקט התקיים על רקע המציאות שנוצרה לאחר אירועי השבעה באוקטובר, מתוך תפיסה כי לתרבות ולאמנות תפקיד משמעותי בחיזוק החוסן האישי והקהילתי, בשיקום המרחב ובבניית תקווה לעתיד.

תיאור הפרויקט
הפרויקט התקיים במהלך שנת הלימודים באמצעות 3 סיורים, שנפרסו על פני 5 ימי פעילות וכללו 2 לילות לינה משותפים. במהלכם ביקרו 8 הסטודנטיות ב-11 יישובים ברחבי הנגב המערבי, פגשו 26 אמנים, אמניות, יזמי ויזמיות תרבות, וביקרו במגוון רחב של מוסדות תרבות, גלריות, יוזמות קהילתיות, ארגונים חברתיים, אתרי טבע ויוזמות מקומיות. המפגשים כללו סיורים, סדנאות, שיחות עומק ואירוח אישי, שאפשרו היכרות בלתי אמצעית עם העשייה התרבותית באזור:

9 ביקורים במוסדות תרבות
4 ביקורים במוסדות קולינריה
2 ביקורים באתרי טבע
3 ביקורים בארגונים חברתיים
7 אמנים / מוסדות בתחום האמנות הפלסטית
4 סדנאות עם יזמים / אמנים מקומיים

המקומות בהן ביקרו הסטודנטיות במהלך הפרויקט

1. משק חביביאן - ביקרנו, אכלנו, סיירנו ושוחחנו עם מיכל חביביאן
2. גלרית מאיה - שוחחנו וסיירנו בגלריה עם מאיה דרפנר שיפמן מנהלת הגלריה
3. מוזיאון יד מרדכי - סיגל גדיש, מנהלת המוזיאון, הצטרפה אלינו לשיחה על גיוס כספים וניהול תרבות.
4. סיור וסדנה בחולות אשקלון - יאיר פרג׳ון, ראש מועצת חוף אשקלון לשעבר, מקים בית ספר שדה שקמים ומדריך טבע לקח אותנו לסיור ושוחח על פעולות מתוך השטח ואיך הן מגיעות עד להחלטות מנהליות.
5. פאב ״הזה״ - אכלנו ושוחחנו עם יותם ורביד. שמענו על הפעילות התרבותית שהם עושים בפאב, על החיים שלהם בשדרות ועל החשיבות החברתית והתרבותית של פאב.
6. סיור וסדנה על המוסיקה בשדרות - עם אוהד פרץ, יוצר ויזם תרבות משדרות. 
7. אום קולטור - סיירנו בגלריה וישבנו לשיחה עם שרון קן-דור, על יצירה נשית ועל עשייה תרבותית.
8. סינמטק שדרות - פגשנו לשיחה את בני כהן, מי שניהל את סינמטק שדרות במשך כמעט 20 שנה: על יצירה וקולנוע, עשייה תרבותית בקהילה בה גדל ועל ה-7.10.
9. בית ספר לאמנויות בשדרות - פגשנו את טליה שנבל מנהלת בית הספר בהקמה, על יצירה בתוך גבולות, הליכה בין הטיפות, יצירת חזון חלום ואופק, הצטרפה אלינו אגם וסרברג ששרה לנו וגם איתה שמענו על מה זה להיות אמנית מחוננת בנגב המערבי: על הקשיים, על השאיפות על האנשים בדרך.
10. בית היוצר - עדי נגב - מפעל שמעסיק אנשים עם מוגבלויות. סיירנו בבית היוצר פגשנו את העובדים במפעל ואת רועי רפפורט, מי שניהל והיה בין המקימים של המפעל לשיחה על יכולות, מוגבלות, שילוב וראייה אנושית. 
11. בחדר כושר לנשים ברהט - פגשנו את עליזה עבד אלקאדר בחדר הכושר שהיא הקימה ומנהלת. עליזה היא בוגרת של התואר השני של המחלקה. היא ליוותה אותנו כל היום ברהט, ובמהלך היום יכולנו לדבר על מה זה להיות יזמית תרבות, אקדמאית בחברה שמרנית, על המסורת הבדואית והיצירה בתוכה, על האלימות במגזר הערבי.
12. מרים בת המדבר- יזמית ויוצרת מוצרי טיפוח בדואים - התארחנו באוהל שלה, והיא סיפרה לנו את סיפור חייה המופלא.
13. הגלריה לאמנות ברהט - פגשנו בגלריה ברהט את האמניות שהציגו את עבודותיהן. כל אחת סיפרה על היצירה שלנו ועל תהליך היצירה: עולה אלרינואי, רום אלקאדי, עאדל גנאים. בגלריה גם פגשנו ושוחחנו עם דניאל אלטר, היועץ האסטרטגי של הגלריה ויזם תרבות.
14. חוסנייה - התארחנו אצל חוסנייה לארוחת צהריים וסדנת יצירת תכשיטים. במהלך הזמן המשותף דיברנו על אירוח, יצירה, תהליך של בניית עסק, עסק ביתי ושילוב המשפחה וכיצד כל זה מתכנס ליצירה תרבותית. 
15. מתנ״ס רהט - ישבנו בחדר ויסות חושים המושלם ודיברנו עם מרעי קתנאני מנהל חוסן וקהילה במתנ״ס (גם הוא בוגר של התואר השני במחלקה), שסיפר לנו על עשייה תרבותית מתמשכת - יצירת חינוך לתרבות, האלימות בחברה הערבית והחשיבות של תרבות ומוסיקה. לסיום זכינו לשחק ולהנות משחק ממוחשב, שהעביר לנו מוחמד האחראי הטכני של המתנ״ס.
16. זוהר מורג - אמנית הדפס, אירחה אותנו בביתה הנעים ביום גשם קר, זכינו לראות את עבודות ההדפס שלה, סיפרה לנו על יצירה באזור הדרומי של הנגב המערבי ועל מכון ההדפס של דבלה הלר.
17. עגלת קפה עמנואל - פגשנו את נעמה שפירא, צעירה בת 24 שהחליטה לפתוח עגלת קפה אחרי ה-7.10. אכלנו צהריים ושמענו על ההקמה, על ההחלטה, על הבחירות ועל הרבה חיילים ואנשים טובים שהיא פוגשת.
18. מכון הדפס קיבוץ נירים - ביקרנו בתערוכה וקיבלנו הדרכה ושיחה מעמיקה עם גליה הלר, אשת חינוך, על חינוך, יצירה, קומוניזם אמנות וחברות. 
19. נווה אשכול: מרכז הגמלאים של מועצה אזורית אשכול - יוליה המנהלת שיתפה כיצד ניתן להפוך מקום של קהל מבוגר למוקד תרבותי לכל הגילאים, על האמנות ככלי טיפולי ועל החשיבות של רמה גבוהה של אמנות לכל בני האדם.
20. הסטודנטיו של יונה לוי גרוסמן - יונה פתחה לנו את ביתה עם מרק חם ופומלה לשיחה יצירה נשית וקהילתית, על מקורות השראה, על שילוב עבודה נוספת (אחות וספרית) לצד יצירות אמנות וכיצד זה מפרה את זה וההפך. זכינו לראות את הסטודיו ואת יצירותיה הנפלאות וסרט שהיא עשתה. 
21. מצפה גבולות - שיחה וסדנת בנייה בבוץ שהתפתחה לשיחה מלב אל לב, על הפצע והזיכרון של ה-7.10. על שמירה, על משפחה ועל בניית בית. 

הלמידה בפרויקט נשענה על מפגש ישיר עם האנשים היוצרים את התרבות המקומית ומובילים את תהליכי ההתחדשות מתוך הקהילות עצמן. באמצעות המפגשים נחשפו הסטודנטיות למגוון מודלים של יזמות תרבותית, אמנות קהילתית, חינוך, ניהול מוסדות תרבות והתחדשות אזורית, ורכשו כלים מעשיים לתכנון ולהובלת יוזמות תרבותיות בעלות השפעה קהילתית. במקביל, העמיק הפרויקט את ההיכרות עם הנגב המערבי כמרחב גיאוגרפי, חברתי ותרבותי, וחיזק את הקשר בין הסטודנטיות לבין היוצרים, מוסדות התרבות והקהילות הפועלים באזור. בכך, הרחיב הפרויקט את תפיסת היצירה מעבר ליצירה האישית, והמחיש את תפקידה של האמנות ככלי לחיזוק קהילה ולהובלת שינוי חברתי.

הישגים מרכזיים והשפעת הפרויקט על תושבי העוטף
הפרויקט עמד במטרתו לחשוף את הסטודנטיות לעולם התרבות והאמנות בנגב המערבי באמצעות מפגש ישיר עם יוצרים, יזמי תרבות ומנהלי מוסדות הפועלים באזור. לאורך הסיורים נחשפו הסטודנטיות למודלים מגוונים של יזמות תרבותית, אמנות קהילתית, ניהול מוסדות תרבות, חינוך ופעילות חברתית, ורכשו כלים מעשיים לייזום, תכנון והובלת פרויקטים תרבותיים המבוססים על עבודה עם קהילה ומתוך הקהילה.

לצד התרומה ללמידה האקדמית, הפרויקט תרם לחיזוק הקשר בין המכללה לבין קהילת התרבות בנגב המערבי. כלל תקציב הפעילות הושקע באזור באמצעות עבודה עם אמנים, יזמים, מוסדות תרבות, ספקים ועסקים מקומיים, ובכך ניתנה במה משמעותית לעשייה התרבותית המקומית וליוצרים הפועלים בה. במהלך הקורס נוצרו גם שיתופי פעולה חדשים בין סטודנטיות לבין יוצרים מקומיים, אשר המשיכו להתקיים גם לאחר סיום הסיורים.

משובי הסטודנטיות מעידים, כי למפגשים הייתה השפעה משמעותית על תפיסתן את תפקידם של האמנות והתרבות בבניית קהילה, בחיזוק החוסן המקומי ובהובלת תהליכי שינוי חברתי. רבות מהן ציינו כי ההיכרות הבלתי אמצעית עם היוצרים ועם העשייה בשטח הרחיבה את תפיסתן המקצועית והאישית, וחיזקה את תחושת החיבור שלהן לנגב המערבי ולפועלים בו.

נתונים ככלי לשינוי תרבותי

מובילות הפרויקט
מרצה: צורית שטרן (בוגרת התואר השני של המחלקה לתרבות, אמנית ויזמית חינוכית- קהילתית)
עוזרת הפקה ומיפוי: נורית מורג (בוגרת התואר השני של המחלקה לתרבות)

קורס מעשי בהיקף 4 נק״ז

מטרת הפרויקט
להקנות לסטודנטים כלים מעשיים לאיסוף, ארגון וניתוח של נתונים תרבותיים, תוך התמקדות במרחב הנגב המערבי ולבסס את המיפוי כמשאב התומך בפיתוח תרבותי, קהילתי ומוניציפלי.
הפרויקט תוכנן לכלול עבודת שטח להעמקת מיפוי האמנות במרחב הציבורי, הרחבת המאגר הקיים ליישובים נוספים, ויצירת סטנדרט מקצועי לתיעוד יצירות אמנות במרחב הציבורי. במסגרת זו תוכננו הסטודנטים לבצע מיפוי מעמיק, להיפגש עם אמנים ואנשי קהילה ולאסוף מידע שישמש בסיס להמשך פיתוחו של מאגר המידע.
בפועל, בשל המלחמה עם אירן, לא ניתן היה לקיים את עבודת השטח במתכונתה המתוכננת. בהתאם לכך הותאם הפרויקט למציאות שנוצרה והעבודה התקיימה במסגרת ימי עבודה מרוכזים מרחוק, שבמהלכם עסקו הסטודנטים בסטנדרטיזציה של המיפוי, באימות ועדכון המידע הקיים, בהשלמת פרטים חסרים, בעריכת תיאורי היצירות לפי מבנה אחיד ובהצלבת מידע באמצעות קשר עם אמנים ואנשי קהילה. בנוסף עודכנו פרטי יצירות חדשות והוסרו פריטים שכבר אינם רלוונטיים.

לצד עבודת המיפוי, הסטודנטים העמיקו את העיסוק במאגר הקיים באמצעות עבודות מסכמות שהתבססו עליו. במסגרתן פיתחו הצעות להמשך פיתוח המיפוי ולמימוש הפוטנציאל הגלום בו, ובהן רעיונות לחיזוק החיבור בין אמנות, קהילה, חינוך, תיירות ויוזמות תרבותיות. עבודות אלו המחישו כיצד מאגר הידע שנבנה יכול לשמש בסיס להמשך פיתוח המיזם ולשיתופי פעולה עתידיים במרחב הנגב המערבי.

תיאור הפרויקט
במסגרת הפרויקט השתתפו 16 סטודנטים וסטודנטיות, אשר עבדו מול כ-20 אמנים ואנשי קהילה מהנגב המערבי. עבודתם תרמה להמשך פיתוחו וטיובו של מאגר מיפוי האמנות במרחב הציבורי, הכולל כיום 151 עבודות אמנות ב-13 יישובים שונים, שנוצרו על ידי 65 אמנים ואמניות, כאשר 90 מהעבודות מתועדות גם בצילום.

במסגרת הפרויקט נבנתה מפה אינטראקטיבית בגוגל מפות, המציגה באופן חזותי את המיפוי וכוללת כיום 144 נקודות עניין. המפה מהווה שלב ביניים בפיתוח המיזם ותשתית להקמת פלטפורמה ייעודית שתנגיש בעתיד את מיפוי האמנות במרחב הציבורי לציבור הרחב, לחוקרים, למוסדות תרבות ולמקבלי החלטות.

הישגים מרכזיים והשפעת הפרויקט על תושבי העוטף
על אף שהפרויקט לא התקיים במתכונתו המקורית, הושגו מרבית מטרות הלמידה שנקבעו עבור הסטודנטים באמצעות התאמת תכנית העבודה. הסטודנטים רכשו כלים מעשיים לאיסוף, ארגון וטיוב של נתונים תרבותיים, התנסו בעבודה שיטתית על מאגר מידע קיים, העמיקו את היכרותם עם האמנות והתרבות בנגב המערבי, ולמדו כיצד ניתן להשתמש במיפוי תרבותי ככלי התומך במחקר, בתכנון ובפיתוח יוזמות תרבותיות.

הפרויקט תרם להמשך פיתוחו של מאגר מיפוי האמנות במרחב הציבורי בנגב המערבי באמצעות עדכון, אימות והרחבת המידע הקיים, תוך יצירת קשר עם אמנים ואנשי קהילה מהאזור. בנוסף, במסגרת העבודות המסכמות פיתחו הסטודנטים הצעות יישומיות המבוססות על המיפוי, המציעות דרכים למימוש הפוטנציאל של המאגר בתחומי התרבות, החינוך, התיירות והקהילה. הצעות אלו מהוות בסיס להמשך פיתוח המיזם וליוזמות עתידיות המחזקות את הקשר בין אמנות, קהילה והמרחב הציבורי בנגב המערבי.

הקמת האתר הייעודי למיפוי התרבות טרם הושלמה, אולם בינתיים פורסמה מפה אינטראקטיבית בגוגל מפות, המציגה את המיפוי באופן חזותי ונגישה לציבור הרחב.

המיפוי
151 עבודות אמנות במרחב הציבורי שמופו בנגב המערבי
13 ישובים שונים
65 אמנים שונים
90 מהעבודות מתועדות בצילום
1 מפה אינטראקטיבית בגוגל מפס
144 נקודות עניין מסומנות במפה

כמות עבודות בכל ישוב:

• אור הנר: 5
• אורים: 27
• ברור חיל: 11
• גבולות: 8
• דורות: 9
• יד מרדכי: 18
• מגן: 14
• מפלסים: 10
• ניר עם: 1
• נירים: 7
• צאלים: 4
• רוחמה: 18
• רעים: 19

חדשנות ויזמות תרבות - סדנה יישומית

קורס מעשי 2 נק"ז

מובילי הפרויקט
מרצה: אפרת הרמן
מנטורים ומלווים לסטודנטיות: לירז אנקר לוי, מרעי אלקרנאוי

שותפים לפרויקט
אשכול רשויות נגב מערבי, מכון החליבה הישן ע"ש דב הלר (נירים), הגלריה לאמנות רהט, פאב "זה" (שדרות), רימון בית ספר למוסיקה (קמפוס שדרות)

מטרת הפרויקט
להעניק לסטודנטיות התנסות מעשית בתכנון ובהפקת אירועי תרבות, תוך עבודה בשותפות עם מוסדות תרבות בנגב המערבי ומתן מענה לצרכים שעלו מן השטח. הפרויקט התקיים בתקופה שבה מוסדות התרבות באזור פעלו לשיקום ולהתחדשות בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, ומתוך תפיסה כי שותפויות בין האקדמיה לקהילה יכולות לתרום לחיזוק הפעילות התרבותית ולבניית חוסן קהילתי.

במהלך הפרויקט עבדו הסטודנטיות בצוותים, בליווי המרצה ומנטורים מקצועיים תושבי המקום, וביצעו תהליך של היכרות עם מוסדות התרבות השותפים, מיפוי צרכים, תחקיר, תכנון והפקה של אירועים המותאמים לאופי המקום ולצרכי הקהילה המקומית. כל צוות פיתח אירוע ייחודי בשיתוף מוסד תרבות אחר, תוך ליווי מקצועי לאורך כל שלבי העבודה - משלב הרעיון ועד להפקה בפועל.

במסגרת הפרויקט התקיימו בחודש יוני 2026 שלושה אירועי תרבות בשלושה יישובים: אירוע פתיחה למרחב התרבות המתחדש במכון החליבה הישן בקיבוץ נירים שכלל תערוכה, סדנה ומופע מוסיקלי, אירוע צעיר ותוסס  לחידוש פעילותו של פאב "זה" בשדרות, ואירוע חברתי-קהילתי בגלריה לאמנות ברהט שעסק בסוגיית האלימות בחברה הבדואית אשר שילב אמנות, שיח ויצירה.

באירועים השתתפו 10 סטודנטיות, 13 אמנים מקומיים, 3 מוסדות תרבות וכ-290 משתתפים מהקהילות המקומיות. כל אחד מהאירועים נבנה בהתאם לצרכים שעלו מהשותפים, מתוך מטרה לחזק את הפעילות התרבותית, להרחיב את קהל המשתתפים וליצור מרחבים של מפגש, שיח וקהילה.

הפרויקט אפשר לסטודנטיות להתנסות באופן מעשי בהובלת תהליכי ייזום, תכנון והפקה של אירועי תרבות, תוך עבודה עם שותפים מהשטח והתמודדות עם אתגרים אמיתיים. לצד רכישת כלים מקצועיים בתחום ההפקה, ניהול השותפויות ועבודת הצוות, העמיק הקורס את ההבנה של תפקידה של התרבות כמנוף לחיזוק קהילות, להתחדשות מקומית וליצירת חיבורים בין אנשים בתקופה של שיקום וצמיחה.

הישגים מרכזיים והשפעת הפרויקט על תושבי העוטף
הפרויקט יצר השפעה משמעותית על מוסדות התרבות והקהילות השותפות. 3 האירועים שנבנו והופקו על ידי הסטודנטיות נתנו תנופה ממשית למוסדות שבהם התקיימו, וכל אחד מהם השיג מטרה שונה בהתאם לצרכים שעלו מן השטח.

• בקיבוץ נירים שימש האירוע כנקודת פתיחה לסדרת אירועי תרבות חודשיים, שתמשיך להתקיים במקום גם לאחר סיום הפרויקט.
• בשדרות הצליח האירוע למשוך קהל צעיר חדש לפאב המקומי, ובכך תרם להרחבת קהל המשתתפים ולביסוס הפעילות התרבותית המתחדשת.
• ברהט התקיים לראשונה אירוע תרבות שיצר מרחב בטוח לשיח פתוח סביב סוגיית האלימות בחברה הבדואית. באמצעות אמנות, שיח ויצירה ניתנה במה לקולות ותחושות אישיות, ונפתח דיון ציבורי בנושא רגיש ובעל משמעות עבור הקהילה המקומית.

עבור הסטודנטיות היווה הפרויקט התנסות מקצועית מלאה בפיתוח ובהפקת אירועי תרבות בשיתוף מוסדות תרבות מקומיים. העבודה כללה תחקיר עומק, מיפוי צרכים, גיבוש קונספט, בניית שותפויות, תכנון והפקה, תוך ליווי מקצועי של המרצה ומנטורים מהשטח. כל צוות פיתח אירוע ייחודי, שהותאם באופן מדויק לאופי המקום, לקהילה ולצרכים שהוגדרו על ידי השותפים המקומיים. התהליך אפשר לסטודנטיות לרכוש ניסיון מעשי במגוון סוגי אירועים, לרבות אירועים בעלי אופי קהילתי וחברתי, ולפתח מיומנויות מקצועיות של ייזום, הפקה, עבודת צוות וניהול שותפויות.

הפרויקט חיזק גם את הקשר בין המכללה לבין מוסדות התרבות באזור, בהתאם לתפיסת המחלקה הרואה באקדמיה שותפה פעילה בפיתוח חיי התרבות והקהילה בנגב המערבי. באמצעות שיתוף הפעולה עם מוסדות התרבות נוצרו אירועים שהעשירו את ההיצע התרבותי המקומי, נתנו במה לאמנים וליוצרים מהאזור וחיזקו את הקשר בין מוסדות התרבות, הקהילות והסטודנטיות. לצד התרומה האקדמית והמקצועית, הפרויקט המחיש את יכולתה של המכללה ליזום ולהוביל מהלכים בעלי ערך עבור המרחב שבו היא פועלת.

עיר, תרבות וקהילה - מנהיגות תרבות בדרום

קורס מעשי: 4 נק״ז

מובילי הפרויקט
מרצות: נואית זכאי ומור לידור
מנחה: איציק ג'ולי, מנהל אמנותי של פסטיבל מדרום

שותפים לפרויקט
עיריית אופקים - מרכז צעירים, מתנ"ס אופקים - מחלקת קהילה, עמותת איילים - כפר הסטודנטים אופקים, אי"ב - ארגון יוצרים עצמאיים בתיאטרון, עמותת הכוריאוגרפים

מטרת הפרויקט
להזמין אמנים להתגורר ולשהות בעיר למשך תקופה מוגדרת וליצור עבודת אמנות חדשה הנולדת מהמפגש עם המקום, התושבים והקהילות של העיר.
בשנת הפעילות הנוכחית תוכננו שני פרויקטים של שהות אמן, אולם בעקבות המלחמה עם אירן התקיים בפועל פרויקט אחד, כאשר יתר הפרויקטים נדחו לשנה הבאה.

תאור הפרויקט
במסגרת הפרויקט התגוררו האמניות שקד מוכיח וענת דרימר בדירה, שהועמדה לרשותן בכפר הסטודנטים של עמותת איילים באופקים, בשיתוף עיריית אופקים ומרכז הצעירים. במהלך החודשים אפריל - מאי הן פעלו בעיר ופיתחו את עבודת האמנות "דואר כוכבים - בין שכינה, שכנים ושכונות", בליווי הצלם ועורך הווידאו אביעד פוקס. עבודתן התמקדה בשכונת שפירא ובשכונת הפארק, ומתוך השהות בעיר והמפגש עם התושבים התגבשה היצירה.

במהלך הפרויקט פעלו האמניות בדמויות של דווריות, ועברו מבית לבית כשהן מעבירות שאלות בין תושבים. כל משתתף כתב שאלה עבור תושב אחר והגריל כתובת אקראית שאליה הועברה השאלה. התושב שקיבל את "הדואר" השיב על השאלה, כתב שאלה חדשה והגריל כתובת נוספת, וכך המשיכו הדווריות במסען בין בתי השכונות. התהליך יצר שרשרת של שאלות ותשובות בין אנשים שלא ידעו ממי קיבלו שאלה ולמי תגיע השאלה שכתבו, ומתוך ריבוי המפגשים נוצר פסיפס שכונתי וקהילתי של קולות, סיפורים, מחשבות ורחשי לב.

כל התהליך תועד בווידאו, ומתוכו נערך סרט, המסכם את הפרויקט ומתעד את התושבים שלקחו בו חלק. הסרט הוקרן במסגרת פסטיבל מדרום בחודש מאי 2026, לצד מופע חי של האמניות, שבו שיתפו את הקהל בתהליך העבודה ובחיבורים האנושיים שנוצרו לאורך הדרך. הסרט נמסר לעיריית אופקים ונותר בידי העיר כתיעוד תרבותי של הפרויקט ושל הסיפור הקהילתי שנרקם במהלכו.

מספר הסטודנטים ומקבלי השירות:

• 7 סטודנטים (היו פחות מעורבים ישירות בהפקת הפרויקט, ועסקו יותר בהפקת הפסטיבל כאירוע)
• 3 אמנים
• כ-25 משפחות מקומיות
• העיר אופקים כולה - שקיבלה את הסרט כחומר תיעודי

כתיבה יוצרת - הנחיית סדנת כתיבה לילדים

קורס מעשי: 4 נק״ז

מובילי הפרויקט
מרצה ומנחת הסדנה: סופרת הילדים, ד"ר דפנה בן צבי
מנחים: עידן ברנדלר, הגר ויינטראוב
מפיקת ספר ואירוע: מור דרעי

שותפים לפרויקט
מ.א שער הנגב, בית הספר "אלונים שער הנגב"

המשאלה שלי \ אביגיל ניניו, כיתה ג'
המִּשְׁאָלָה שֶׁלִּי הִיא שֶׁבְּכָל יוֹם תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ 
שֶׁכָּל חָטוּף יַחְזוֹר הַבַּיְתָה בְּשָׁלוֹם,
וְיֵשׁ לִי עוֹד חֲלוֹם קָטָן: 
שֶׁתִּפָּסֵק הַמִּלְחָמָה 
וַאֲחַבֵּק אֶת אִמָּא, אַבָּא 
וְהָאֲחָיוֹת שֶׁלִּי חִבּוּק חָזָק וְחַם 
וְאֶת בִּינְגוֹ הַכַּלְבָּה גַּם.

את השיר הזה כתבה אביגיל, מבית הספר אלונים שער הנגב, בסדנת כתיבה משותפת למחלקה לתרבות - יצירה והפקה במכללה האקדמית ספיר ולתלמידי בית הספר "אלונים שער הנגב", בכיתות ג' עד ו'.

מטרת הסדנה
לפתוח בפני הילדים את מרחב הכתיבה, על מנת לאפשר להם לבטא את עצמם, את המשאלות שלהם, את הפחדים שלהם ואת הרצונות שלהם. המחברים הצעירים כתבו על נושאים רבים ושונים, שמחבר ביניהם מכנה משותף אחד: הם פרשו לפנינו את עולם הדמיון, שבו מגוון אפשרויות אינסופי, והוא עומד בניגוד לעולם המציאות המוגבל, העצוב לעתים והתובעני. בכתיבתם הם פרשו את כוחו ועוצמתו של הדמיון, אשר כמו שכתבה לירז צימרמן, לא נבהל מכלום, "רק מבני אדם."

הסדנה היתה שנתית - בסמסטר הראשון למדו הסטודנטים איך להדריך ילדים בכתיבה וכתבו מערכי כתיבה. בסמסטר השני נפגשו עם הילדים, והדריכו אותם.

התוצר: "הדמיון נבהל רק מבני אדם" ספר שירים וסיפורים של הילדים, מלווה באיוריהם.
הספר חולק לילדים בטקס שהתקיים באודיטוריום של בית הספר, שבו קראו הילדים הנרגשים את שיריהם מול ההורים ומורי בית הספר.

הילדים, ההורים ומנהלת בית הספר, גב' שלומציון כהן, הביעו תקווה שהסדנה תמשיך גם בשנים הבאות.

סיכום במספרים
13 סטודנטים
120 משתתפים באירוע
24 ילדים וילדות בסדנאות
1 ספר
48 שירים
1 אירוע מרגש!