זרקור - קורל רפפורט כנן | המחלקה לניהול המשאב האנושי

שמי קורל רפפורט כנן, בת 32, נשואה באהבה לשקד. עד השביעי באוקטובר הייתי תושבת עוטף עזה, וכיום אני מתגוררת בבאר שבע, מעבר שעיצב בי הבנה עמוקה על חוסן, הסתגלות ובנייה מחדש.

אני חיה ונושמת את עולם משאבי האנוש, תחום שמאפשר לי לשלב בין הנטייה הטבעית שלי לאנשים לבין חשיבה אסטרטגית וניהולית. את היסודות המקצועיים שלי יצקתי במפעל "סודה סטרים", שם צמחתי בתוך סביבה גלובלית ואינטנסיבית והעמקתי את היכולות הניהוליות שלי. הניסיון הזה לימד אותי איך להוביל צוותים ותהליכים גם במציאות משתנה ומורכבת.

כיום, אני פועלת בשני ערוצים מקבילים שמשלימים את תפיסת עולמי: כמנהלת משאבי אנוש בקיבוץ כיסופים, אני מובילה את בנייתה של תוכנית משאבי אנוש רחבה ואסטרטגית. בעידן הנוכחי, התפקיד הזה מקבל משמעות של שליחות - לייצר יציבות, לצמוח מתוך אתגר ולבנות תשתיות אנושיות שמצעידות את הארגון קדימה לאחר משבר כל כך גדול. במקביל, אני מנהלת את סניף הגיוס וההשמה של חברת פידליס גרופ הנמצא במכללת ספיר, שם אני זוכה להיות הקול המכוון עבור סטודנטים בראשית דרכם ולחבר בין הכישרונות של מחר לצרכים של השוק היום.

הצמא שלי לידע הוביל אותי להמשיך לתואר שני בניהול המשאב האנושי בספיר. הלימודים עבורי הם לא רק תעודה, אלא ארגז כלים חי ונושם שמאפשר לי להבין את עולם העבודה החדש, עולם שדורש מאיתנו גמישות, חדשנות ויכולת להוביל הון אנושי בסביבה דינמית.

מי שמכיר אותי יודע שמעבר לטבלאות ולתהליכים, הלב שלי נמצא בריקוד ובשירה. הריקוד לימד אותי על משמעת, קואורדינציה ויכולת להשתלב בתוך "כוריאוגרפיה" ארגונית מורכבת; השירה העניקה לי את היכולת למצוא את הקול הייחודי שלי ולהקשיב לניואנסים הקטנים ביותר. עבורי, ניהול משאבי אנוש הוא סוג של אמנות, לדעת מתי להוביל את הקצב, מתי להקשיב למנגינה של העובד, ואיך ליצור הרמוניה שגורמת לכל הארגון לנוע יחד בסנכרון מושלם.

אני מאמינה גדולה בגישה חיובית ובחצי הכוס המלאה. הגישה האנושית היא מקור הכוח שלי, ואני רואה בכל מפגש עם אדם הזדמנות ליצירה. בעולם שבו הטכנולוגיה משנה הכל, האתגר האמיתי שלנו כמנהלים הוא לשמור על הלב הפועם של הארגון – האנשים, ולייצר עבורם חוויית עבודה שמבוססת על אמון, התפתחות אישית ומשמעות. אני שואפת להמשיך ולהתפתח לא רק כאשת מקצוע, אלא כמנהיגה שמובילה שינוי ומפיחה אנרגיה וקצב בכל מקום בו אני נמצאת.

אני מזמינה לזרקור הבא את עדן חדאד דדון