המכללה האקדמית ספיר ערכה אמש (ג') טקס מצטיינות ומצטיינים לשנת הלימודים תשפ"ד.

מתוך כ-80 מקבלי ההצטיינות, 12 סטודנטים ששירתו במילואים במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' בשנת הלימודים הקודמת. במקביל למילוי חובותיהם האקדמיים, קיבלו תעודות הצטיינות עם רף ייעודי כאות הוקרה מטעם המכללה על הישגיהם, נחישותם ושמירה על ביטחון המדינה.

בטקס שנערך בהשתתפות בני משפחות וחבריהם של מצטייני התארים השונים אמר פרופ' עמרי הרצוג, רקטור המכללה האקדמית ספיר: ״אני מתבונן בכם היום, 80 המצטיינים והמצטיינות של שנת הלימודים תשפ"ד, ורואה הרבה מעבר להישגים אקדמיים - אני רואה מסירות, כוח רצון והתמודדות יוצאת דופן. ההצטיינות שלכם אינה רק תוצאה של ציונים, אלא עדות למחויבות עמוקה וליכולת לשאוף קדימה גם בזמנים מאתגרים. השנה החולפת דרשה מכולנו גמישות, עמידות וחוסן אישי. אתם בחרתם לא רק להמשיך, אלא להתעלות - להפוך מכשולים לצמיחה ואתגרים להזדמנויות. ההישג שלכם משקף לא רק את הכוחות האישיים שלכם, אלא גם את המעגלים התומכים שסביבכם - המשפחה, החברים וכל מי שליווה אתכם במסע הזה. הצטיינות אינה רק יעד, היא דרך חיים - והיא זו שתוביל אתכם גם בעתיד, אל ההצלחות הבאות. אתם מהווים השראה לכולנו, ואנו גאים להיות חלק מהמסע שלכם.״

טקס מצטיינים

ד"ר לאה שלף, ראש בית הספר לעבודה סוציאלית וסא״ל במילואים, המשרתת בימים אלה כחוקרת ומטפלת ביחידה לתגובות קרב של צה״ל, העניקה תעודות הצטיינות לסטודנטים שזכו להכרה על הצטיינות אקדמית לצד שירותם הפעיל במילואים, וציינה: "היושבים כאן היום מדגימים את היכולת המורכבת לנהל מעברים בין עולמות תוכן שונים - מהאקדמיה לשדה הקרב וחזרה. מעברים אלו מציבים אתגרים ייחודיים: המעבר מכיתת לימוד שקטה לזירת קרב סוערת, מדיון אקדמי מעמיק שיכול להתבצע רק במרחב מוגן למצב של דריכות מבצעית מתמדת לפעמים תוך כדי סיכון חיים, ממחשבה אנליטית לתגובות מהירות ואינסטינקטיביות. המעברים הללו דורשים הסתגלות מהירה וחדה ולעיתים המעברים הללו מציבים קושי משמעותי במיוחד. כשהמוח נמצא במצב של דריכות מתמדת, ההתמקדות בחומר לימודי מופשט הופכת למשימה מאתגרת במיוחד. בחרתם להצטיין, עבור חלקכם, הצטיינות היא כנראה דרך חיים ולא רק הישגים לימודיים. ההצטיינות באה עם מאמץ. המאמץ הזה, של שילוב בין עולמות כה שונים, דרש מכם להפעיל משאבים נפשיים עצומים".

נציגי הסטודנטים בטקס המצטיינים

נציגי הסטודנטים המצטיינים, יעקב סדיקוב מהמחלקה לכלכלה יישומית וניהול ואמילי בר כהן מהמחלקה ללוגיסטיקה, אמרו בנאומם: "השנה האחרונה הייתה אחת השנים הקשות והמורכבות ביותר שידענו. שנה של אתגרים, של כאב ושל חוסר ודאות, אך גם שנה שהדגישה יותר מכל את החוסן, את הכוח ואת הערבות ההדדית שלנו כעם. בתקופה שבה המציאות טלטלה כל אחד ואחת מאיתנו, הבחירה להמשיך לשאוף קדימה, ללמוד, להתפתח ולחתור למצוינות קיבלה משמעות עמוקה יותר. ההצטיינות שלנו היום היא לא רק הישג אישי, אלא עדות לכך שגם ברגעים המאתגרים ביותר, הרצון לדעת, לצמוח ולבנות עתיד טוב יותר הוא כוח שאי אפשר לעצור. דווקא בתקופה כזו, ההצטיינות היא לא רק הישג אישי, אלא עדות לכוחה של הרוח הישראלית - להמשיך, לשאוף קדימה ולהגשים מטרות. הצלחתנו איננה נחלתם של יחידים בלבד, אלא תוצאה של תמיכה הדדית, סביבה מעצימה וקהילה שמאמינה בכוחה של ההשכלה ליצור שינוי. אנחנו כאן היום לא רק בזכות העבודה הקשה שלנו, אלא בזכות האנשים שסביבנו - המרצים שהשקיעו בנו, החברים שלמדו איתנו לילות ארוכים, והמוסד האקדמי שנתן לנו כלים להתפתח ולהצליח. הצטיינות איננה רק מדד אישי, אלא מכלול הערכים של הקהילה כולה, ערכים של התמדה, מחויבות, והיכולת לחלום בגדול".

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

HR LAB
קורס HR Lab הנו קורס בחירה חדשני במחלקה לניהול משאבי אנוש במכללה האקדמית ספיר. הקורס, שפועל בתמיכת פרויקט פועלים לעתיד של בנק הפועלים, מזמן לסטודנטיות וסטודנטים בשנה ג' התנסות ייחודית ובלתי שגרתית בתהליכי יזמות אמיתיים, חדשנות, יצירתיות וחשיבה עיצובית (Design Thinking) בעולמות התוכן של משאבי אנוש. חדשנות, יזמות וקהילה: פתרונות טכנולוגיים בתחום ה-HR ליצירת אימפקט קהילתי הסטודנטיות והסטודנטים במעבדה לומדים לאפיין ולפתח מוצרים דיגיטליים וסוכני AI מתקדמים בשפה טבעית, ללא צורך ברקע קודם בתכנות, תוך שימוש בשיטת ה-Vibe Coding וכלי בינה מלאכותית יוצרת.
מגישת חדשות
פרופ' עינת לחובר, פרופ' חברה במחלקה לתקשורת, פרסמה בשיתוף ליאת גרנות דדון, עו"ד ענת טהון אשכנזי, תמר צבי את דו"ח המחקר ייצוג נשים בחדשות בישראל, במסגרת פרויקט ניטור המדיה העולמי [GMMP] לשנת 2025. פרופ' עינת לחובר, מרצה בכירה במחלקה לתקשורת, אשר תחום המומחיות וההוראה שלה הוא מגדר ותקשורת - ניתוח ביקורתי של הזיקות בין מגדר והקשרים שונים של מדיה, מנהלת את המחקר על ייצוג נשים בחדשות בישראל מאז שנת 2010. המחקר הישראלי הוא חלק ממחקר בינלאומי על ייצוג נשים בחדשות, שמתקיים מאז ועידת בייג'ין ב-1995 על מצבן של נשים בעולם.