משרדי עורכי הדין מהבכירים במשק הישראלי במפגש עם 100 סטודנטים ביריד ההתמחות של ביה"ס למשפטים במכללה האקדמית ספיר.

"היום הזה, גם בתקופה הקשה הזו, מלמד על המוניטין המצוין של בוגרי בית הספר למשפטים בספיר בקרב המעסיקים הציבוריים והפרטיים כאחד".

אתמול (א') נערך יריד ההתמחויות השנתי של בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר, אשר כלל היכרות וחיבורים בין סטודנטים שנה ג' לבין משרדי ממשלה וגופים במגזר הציבורי ומשרדי עורכי דין מהמובילים במשק.

במסגרת היריד שנערך במוזיאון "אנו" בתל אביב, כ-100 סטודנטים שנמצאים כעת במירוץ ההתמחות נפגשו עם 30 גופים מהמגזר הציבורי שכוללים את המחלקות המשפטיות של גופים ציבוריים שונים. זאת נוסף למעל 20 משרדי עורכי דין מהמובילים במשק.
בין הנציגים נמצאו מספר רב של בוגרי בית הספר מהשנים האחרונות, אשר הגיעו להתרשם בעצמם מהסטודנטים/ות. 

לסטודנטים/ות ניתנה ההזדמנות לקיים מעגלי שיח משותפים על אפיקי ההתמחות וקריירה במשפטים, להיפגש פנים אל פנים עם המשרדים השונים ולהכיר את האופי שלהם, המחלקות השונות ואופי ההתמחויות. מזה מספר שנים שבית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר רושם הישגים מרשימים ונמצא בין המוסדות המובילים באחוז העוברים את בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין.

ד"ר עידו עשת, ראש בית הספר למשפטים: "היום הזה, גם בתקופה הקשה הזו, מלמד על המוניטין המצוין של בוגרי בית הספר למשפטים בספיר בקרב המעסיקים הציבוריים והפרטיים כאחד. בזכות הרצינות ובזכות ההשקעה - כבר כמעט כולם יודעים שבספיר צומחים אחרת".

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

שופטת
כב׳ נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) השופטת אסתר חיות תלמד בשנה הבאה סדנה ייחודית בבית הספר למשפטים בספיר. בית הספר למשפטים בספיר גאה להודיע כי כב׳ נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) השופטת אסתר חיות תלמד בבית הספר בשנת הלימודים הבאה (תשפ״ה) סדנה ייחודית בנושא ״משפט ושואה״. כב׳ הנשיאה חיות החלה את דרכה השיפוטית בשנת 1990 כשופטת בית המשפט השלום בתל אביב. בשנת 1997 מותנה לבית המשפט המחוזי, ובשנת 2004 מונתה לכהונת שופטת בבית המשפט העליון.
חדש על המדף - כיצד הפכו האשכנזים לישראלים?
ספר חדש לד"ר רותם לשם, בוגר ומרצה במחלקה לתקשורת: "כיצד הפכו האשכנזים לישראלים? הגירה ורגשות במשפחות ממעמד הביניים." הספר מציע זווית רעננה לניתוח התהליכים התרבותיים והחברתיים המורכבים, שהובילו להפיכתם של עולים אשכנזים שהגיעו ארצה לאחר השואה למסמני הדגם ה"כלל־ישראלי". אמנם עלייתם נחשבת למוצלחת וקלה, אולם גם היא עמדה בפני אתגרים. באמצעות פרשנות של סיפורי חיים משפחתיים וניתוח פרקי תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "קשר משפחתי", חושף ד"ר רותם לשם את השתנות השיח הרגשי של משפחות מהגרים אשכנזיות לאורך שלושה דורות, ומציף את הדיאלוג המורכב שהן ניהלו עם הישראליוּתּ.