01/11/2026 | 17:30 | סינמטק - אולם 1
״בובות״, ״עספור״, ״פצועים בראש״, ״מכתוב״, ״שאטו עין כרם״, ״מחילה״, ״מזל חתולה״ ועכשיו ״באש ובמים״ - כשמניחים את שמות היצירות האלה זו לצד זו, מבינים שחנן סביון וגיא עמיר הם כבר הרבה יותר מצמד יוצרים מצליח. במשך כמעט שני עשורים הם בונים יחד גוף יצירה ישראלי מובהק, עקבי ומזוהה — בטלוויזיה, בקולנוע ובתיאטרון. הם כותבים יחד, משחקים יחד, מביימים יחד, ובעיקר ממשיכים לספר סיפורים מתוך אותה שותפות נדירה שבין חברות לחיים לבין חברות ליצירה.
אני אוהב יוצרים שיש להם קול. כאלה שאחרי כמה דקות מול המסך אתה כבר יודע מי כתב את הדבר הזה, גם אם השם עוד לא הופיע בכותרות.
לחנן סביון וגיא עמיר יש קול כזה.
הם הולכים יחד כבר דרך ארוכה מאוד. כותבים יחד, משחקים יחד, מצליחים יחד, ולפעמים, אני מניח, גם רבים יחד. בתוך הדרך הזאת הם בנו לעצמם עולם יצירתי מובחן: עולם של גברים וחברויות, של משפחה ונאמנות, של אהבה ופחד, של ישראליות מאוד מסוימת, ובעיקר עולם שבו המצחיק והכואב אף פעם לא באמת נפרדים זה מזה.
ביום הראשון של פסטיבל קולנוע דרום אני מארח אותם לשיחה פתוחה על הדרך הזאת, רגע לפני הקרנת הבכורה העולמית של שני הפרקים הראשונים בעונה השנייה של סדרת נטפליקס שלהם, ״באש ובמים״, שתפתח את אירועי הפסטיבל.
אני רוצה לנסות להבין איתם איך הדבר הזה עובד.
איך שני אנשים כותבים יחד במשך שנים ועדיין מצליחים להפתיע זה את זה. מי אומר את המילה האחרונה? מה קורה כשאחד בטוח שהסצנה מצחיקה והשני חושב שהיא איומה? איך חברות הופכת לשיטת עבודה, ואיך שומרים עליה כשהיצירה הופכת גם למקצוע, לעסק ולהצלחה?
נדבר על כתיבה ועל משחק, על קומדיה ועל כאב, על הצלחות - וגם על המקומות שבהם הדברים לא עבדו. ננסה לפרק כמה סצנות ולגלות מה מסתתר מאחוריהן, ונשאל איך סיפור שנולד מתוך המקום המאוד מסוים הזה שאנחנו חיים בו מצליח לחצות שפה, תרבות וגבולות ולהגיע לקהל בכל העולם.
אבל יותר מהכול, זו תהיה שיחה על זוגיות יצירתית.
על שני יוצרים שבחרו, שוב ושוב, לעשות את הדרך הזאת יחד.
בהנחיית רני בלייר אלקבץ, ראש בית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר ויו״ר פסטיבל קולנוע דרום.
