סדרת תערוכות יחיד דרום מערב לאמני.ות הנגב המערבי #1
אי-אז בגן שעשועים, ממגלשה או שמא זו היתה נדנדה, קרתה תאונה. ילד מעד, נפל ונחבל. ומה שנשבר והתפרק, הורכב מחדש. הילד הזה, שגופו התפרק והורכב מחדש, היום הוא כבר גבר צעיר ופַּסָּל (שם עצם, נסמך, זכר, יחיד, שעוסק בפיסול). ייתכן גם, כפי שיטען בחיוך, שגופו שלו הוא פֶּסֶל (שם עצם, נפרד, נסמך, זכר, יחיד): חומר שתאונה שינתה ויצרה מחדש. כך וכך, אביאל יאני לוייב הוא הפסל, והוא מפסל בעץ "תאונות".
אביאל יאני לוייב מנסר, מגלף, מדביק, מרכיב, מחבר, משייף ועוד חלקי עץ ויוצר פסלי תאונות. אלה יכולות להיות תאונות "טובות" של פגיעה או שיבוש בצורה או בחומר, המתרחשות כאירועים פנימיים בתהליך העבודה והופכות לכח מניע ביצירה. ואלה יכולות להיות תאונות הנוצרות בהתכוונות יוצרת, כפסלים של כמוסות קפואות של אירוע מושהה - שקרה או שייתכן שיקרה - וכהצעה לדמיון הכרוך בעולם התופעות.
בתערוכה "מחזיק לעצמי את היד" אביאל יאני לוייב מציג מערך פסלים מעץ, בהם הוא יוצר, מקפיא ומאחה מצבים ורגעים של שיבוש, פגיעה או תאונה של ועם הגוף. פסלים אלה מציעים השתהות רגישה והסתכלות פואטית, ואף משועשעת לעיתים, על רגעים חד-פעמיים של תקרית, תאונה או אפשרות של, כהצעות אבסורדיות לפירוק והרכבה מחדש של שברי זכרונות ודימויים. ככאלה, הפסלים מבקשים לחולל את עצמם כאירוע איחוי כפול – חומרי וצורני, ואף גופני ואינטימי, מתמשך ודומם במרחב.
לצידם, בין הנשלט לאפשרי ובין ההתכוונות לפליאה, הוא מציג כמה רישומי דיוקן עצמי שנרשמו בהתעקשות בידו הנכה, שתובעת לרוב שיחזיק אותה בעת פעולה.
סמדר לוי
אביאל יאני לוייב, נולד וחי באופקים, אמן צעיר ובוגר מצטיין של ביה"ס לאמנות חברה ותרבות במכללת ספיר. הציג תערוכת יחיד בגלריה בארי (אוצרת: זיוה ילין) ובמספר תערוכות קבוצתיות ביניהן "שטח פתוח" שאצרה תמר רודד שבתאי ביריד 'צבע טרי' ב-2024.
צילומים: אנסטסיה אוסיפוב
