מה זה " סילקט"(1) ? איך בא לעולם האיגוד הבינלאומי ולאילו מטרות הוקם? פרופ' ענר פרמניגר עונה השאלות, מרחיב ומעמיק, ומקנח בכמה מילים על הסרטים של סילקט שמשתתפים השנה בפסטיבל. מורה נבוכים.


רקע, חזון והקשר

מאי 1954, עולם הקולנוע מעכל את טלטלת העומק שעבר המדיום בעקבות המהפכה הניאו-ריאליסטית, שהרחיבה את גבולות הקולנוע, את נושאי ונשואי העיסוק שלו ואת המגוון האנושי שנשקף מהמסך. מהפיכה חדשה, לא פחות חשובה, נמצאת בחיתוליה וכחצי עשור לאחר-מכן תפרוץ בקול גדול בקאן – הגל החדש הצרפתי – תשלים את מה שהניאו-ריאליסטים החלו, ותעניק פרספקטיבה הכרחית של מודרניזם, תודעה היסטורית ורפלקסיביות. ברגע היסטורי משמעותי זה, בתי-ספר ספורים לקולנוע, רובם בעשור הראשון או השני להיווסדותם, החלו להיות משמעותיים ואף הכרחיים בהנחלת ההשכלה והמיומנות הקולנועית לציבור הולך וגדל של יוצרים, אקדמאיים ואמנים, שאמצו את המדיום הצעיר כאמנות העתיד וככלי התקשורת החשוב ביותר של המחצית השנייה של המאה העשרים. בפסטיבל קאן 1954 נפגשו נציגים מובילים של בתי-ספר לקולנוע מרכזיים וחלוציים מפריז (IDHEC), איטליה, פולין, צ'כוסלובקיה, ספרד, בריטניה, ארה"ב ובריה"מ, ורקמו חזון משותף וחדש של שיתוף פעולה בינלאומי בין בתי-ספר לקולנוע בכל העולם. ביסוד חזונם הייתה ההבנה שהקולנוע, שהיה אז בשלב של התפתחות מהפכנית ופריצות דרך משמעותיות, הוא אמנות העתיד. הקולנוע בעל יכולת מורכבת וייחודית לטפל בתכנים עמוקים ומורכבים, כמו גם בהנגשתם לאוכלוסיות מגוונות, שהיו שקופות ומודרות עד אז,  ומהווה כלי בעל פוטנציאל מגשר שיכול להרחיב את הסולידריות, ההבנה והסובלנות האנושית, ואולי אף להתגבר על משקעי עוינות ומתחים פוליטיים בתחילת המלחמה הקרה הבין-גושית ובסיום העידן הקולוניאליסטי האירופאי. מאידך, הבינו הוגי החזון החדש, שהם מצויים בעידן חדש שבו לבתי הספר לקולנוע יהיה תפקיד מכריע בהתפתחות של דור קולנועני העתיד ושל המהפכות הקולנועיות שעוד יגיעו בהמשך. כמו כן הם האמינו שתנאי הכרחי להתפתחות מיטבית של המדיום, במיוחד בהקשר הלימודי וההוראתי שלו, שהיה חדש לחלוטין ולא מוכר לפני מלחמת העולם השנייה(2) , הוא שיתוף פעולה ויצירת קהילה בינלאומית תוססת של תלמידי, מורי ויוצרי קולנוע. שזירת החזון המשותף, והנחת התשתית הרעיונית והאירגונית למימושו, הובילה שנה לאחר מכן, בפסטיבל קאן, 1955, ליסוד סילקט, CILECT - Centre International de Liaison des Ecoles de Cinéma et de Télévision, האיגוד הבינלאומי של בתי הספר לקולנוע. בתחילת הדרך התאגדו שמונה בתי-ספר לקולנוע משמונה מדינות דומיננטיות בעולם הקולנועי, שייצגו לאומים ומשטרים שונים. חלקם היו בעלי משקעים היסטוריים של דם והרג הדדי, שהתרחשו עשור קודם לכן, וחלקם משני צדי המתרס הפוליטי החדש, שהתהווה זה עתה עשור אחרי מלחמת העולם השנייה בעידן המלחמה הקרה. את כולם אחדה התחושה שהמכנה המשותף האמנותי והאנושי שלהם  - הקולנוע – גדול וחשוב יותר מכל מטעני העבר וההווה. לרגע ההיסטורי והפוליטי הזה הייתה משמעות אידיאולוגית מעצבת לעתיד, מעבר לתועלת הפרקטית הרבה שהתפתחה במהלך השנים שיבואו. מייסדי סילקט חרטו על דגלם שיתוף פעולה, סובלנות, אמפתיה, הכלה, פלורליזם ורב-תרבותיות, תוך התעלמות מאידיאולוגיות פוליטיות מפרידות ומפלגות, ותוך התעלות על מתחים ויריבויות לאומיות, גזעיות, אתניות ודתיות.

מאז, עברו ששים וחמש שנים של מימוש החזון והפיכתו למציאות חיה, מעצבת ומשפיעה על קהילת תלמידי הקולנוע הבינלאומית ועל דורות העתיד של יוצרי הקולנוע. מציאות שהצליחה להתגבר על המשברים הפוליטיים הבינלאומיים, הניכור והעוינות הגיאו-פוליטיים. היום ארגון סילקט כולל 180 בתי הספר לקולנוע המובילים בארצם, מ-65 מדינות ב-6 יבשות. למרות שבארגון חברים בתי-ספר ממדינות שלא מקימות יחסים דיפלומטיים זו עם זו וחלקן נמצאות במצב מלחמה עם אחרות, אין לכך כל זכר ביחסים הפנים ארגוניים בין חברי קהילת סילקט, על כל מרכיביה הבינלאומיים. האיגוד יוזם פרויקטים ומגוון רחב של פעילויות הכרחיות לבית-ספר לקולנוע חי ופעיל, ששואף להיות משמעותי ומוביל בארצו ובעולם. פעילויות אלו קשורות להפצה, שיווק, נראות, הכרה, רישות  (networking) ויחסי ציבור מקומיים ובינלאומיים. גדילתו של הארגון ופריסתו העולמית, חייבה במהלך השנים פיצול של סילקט לחמישה תתי-ארגונים טריטוריאליים שמתקיימים תחת קורת הגג של הארגון הגדול:
ג'אקט, האיגוד האירופאי, אליו משתייכת ישראל וארצות המזרח התיכון, ובו חברים כמחצית מחברי סילקט - GEECT - Groupement Européen des Ecoles de Cinéma et de Télévision;
קארה, האיגוד האפריקאי - CARA – Cilect African Regional Association;
קאפא, האיגוד הפסיפי של מזרח אסיה, ניוזילנד ואוסטרליה –
CAPA – Cilect Asia-Pacific Association;
צ'יבה, האיגוד הלטינו-אמריקאי של מרכז ודרום אמריקה –
CIBA – Cilect Ibero American Association;
סי.אן.אי, האיגוד הצפון אמריקאי של ארה"ב וקנדה - CNA – Cilect North American Region.

מדי שנה מארח אחד מבתי-הספר לקולנוע בעולם את הקונגרס השנתי של סילקט. זהו כנס מקצועי שמתמקד בסוגיה מקצועית, שקשורה בהוראת הקולנוע ובהיבטים שונים מעשיים ותיאורטיים של היצירה. במסגרת זו מתאפשר מפגש של נציגים מ-180 בתי-הספר לקולנוע בעולם, בו נוצרים קשרים חשובים, חילופי רעיונות ומחשבות סביב הוראת הקולנוע, ופיתוח שיתופי פעולה בינלאומיים בין בתי-ספר שונים לקולנוע. בשל אופיים הייחודי של מורי קולנוע והרוח המפעמת ב-D.N.A של האיגוד, כנס זה שונה מכל כנס אקדמי אחר וכן ממפגשים שגורים בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים. הייחוד הבולט שלו הוא, שעל-אף גודלו בהיקף משתתפיו, לא קיימים בו אירועים מתחרים וחלופיים, אלא תכנית מלאה ומתפתחת, בה לוקחים חלק כל משתתפי הכנס. בכך מתאפשרים יצירת הקשרים החשובים שמתרחשים בו ומתפתחת תחושת שייכות לקהילה מחוברת בעלת אג'נדה משותפת. פרט לכנס השנתי של ארגון הגג, סילקט, מתקיימים מדי שנה גם שני כנסים קטנים בתתי-הארגון האזוריים. נוכחות קבועה ורצופה בכנסי GEECT (עבורנו הישראליים) וסילקט מאפשרת למקסם את הפוטנציאל הקיים של החברות בסילקט. בכנס השנתי נערכות גם הצבעות שקשורות למדיניות סילקט, יוזמות לפרויקטים חדשים, לאירועים מיוחדים, להצטרפות חברים חדשים לארגון ולהשמעת קולם של בתי הספר השונים והמדינות השונות.
לישראל 6 נציגים בסילקט ובג'אקט. פרט אלינו, בית-הספר לאמנויות הקול והמסך, המכללה האקדמית ספיר(3) , חברים בסילקט גם אוניברסיטת תל-אביב, סם שפיגל, מעלה, בצלאל, ובית ברל.

החברות בסילקט פותחת אפיקי חשיפה לסרטים של בוגרינו באמצעות השתתפות בפסטיבלים יוקרתיים ותחרותיים, שפתוחים בחלקם רק לבתי ספר החברים בסילקט, וחלקם פתוחים לכלל יוצרי הקולנוע הצעירים בעולם אך קיימת בהם העדפה לחברי סילקט. סילקט מקיים תחרויות שנתיות של סרטי סילקט מצטיינים, ומורים מצטיינים. זכייה בתחרויות אלה והשתתפות בהן מגבירה את יוקרת בתי הספר ואת הנראות שלהם. לספיר יש נוכחות קבועה ומשמעותית בכל תחרויות סילקט ובכל הקטגוריות בהן קיימת תחרות כמו גם בכנסי סילקט.

פריים מהסרט "מצור"
פריים מתוך "מצור" (איצבן קובקס - הונגריה)– משתתף רשמי בתחרות סילקט בפסטיבל קולנוע דרום 2020

 מאז 2006 מפיקה הנהלת סילקט תחרות בין מבחר סרטי בתי-הספר חברי האיגוד, בה נבחר בשיטה דמוקרטית סרט סילקט המצטיין. התחרות משקפת את מיטב התוצרת הקולנועית של סטודנטים צעירים ברחבי העולם. הסרטים המצטיינים משקפים את הטעם הקולקטיבי וההערכה המושכלת של קהילת המורים והלומדים העולמית, ואת עבודות הביכורים של דור הקולנוענים הבינלאומי העתידי. מכללת ספיר ופסטיבל קולנוע דרום פתחו השנה פרויקט משותף להרחבת חשיפת סרטי סילקט לקהילת ספיר. פיתחנו קורס "מבחר סרטי סילקט", בו אנחנו מדרגים את הסרטים ויוצרים את הבחירה המשותפת של ספיר. במקביל פסטיבל קולנוע דרום פותח השנה מסורת חדשה של הקרנת מבחר סרטי סילקט המצטיינים של השנה שחלפה. הפסטיבל מקדיש השנה שני מקבצי הקרנה ל-3 סרטי סילקט הנבחרים בכל אחת משלוש הקטגוריות - עלילתי, תיעודי ואנימציה - לשנת 2019. הקורס של "מבחר סרטי סילקט" הינו קורס בחירה לסטודנטים שנה ג' ו-ד', שמאפשר לסטודנטים, חשיפה אינטנסיבית ומרוכזת למאות סרטים קצרים מהטובים בעולם. הסרטים שנשלחים כל שנה לתחרות סרטי סילקט המצטיינים נשלחים לבתי-הספר החברים בארגון ונמצאים בספריית המדיה של מכללת ספיר לשימושם של התלמידים והמורים במכללה.
בין שאר הפעילויות החשובות והייחודיות של סילקט היו הוצאה של שני ספרים(4) הכוללים קבצי מאמרים של חברי סילקט, שעוסקים בסוגיות שונות של פדגוגיה והוראת קולנוע, במה שפתוחה באמצעות קול קורא לכלל המורים בבתי הספר חברי האיגוד ומופצת בין כל בתי-הספר לקולנוע חברי סילקט.
כמו כן, פורסמו בעבר קבצי סרטים קצרים ככלי עזר להוראת קולנוע ב-DVD שהופצו בין חברי סילקט.
סטודנטים נבחרים של ספיר זכו להשתתף בפרויקט המעבדה האתית של דן גבע, מבית ברל, שיזם והוביל תיעוד התמודדויות ייחודיות של  יוצרים, מורים ותלמידים חברי סילקט, עם סוגיות אתיות מורכבות שעלו בעבודתם הדוקומנטרית.

פריים מתוך "הנד עפעף"
פריים מתוך "הנד עפעף" (קיאנה נגשינה - גרמניה)– משתתף רשמי בתחרות סילקט בפסטיבל קולנוע דרום 2020

בחלון הפסטיבל החדש שנפתח השנה לסרטי סילקט המצטיינים של שנת 2019, יוצגו שמונה סרטים. הסרטים אמנם שונים מאד אלו מאלו, נוצרו בהקשרים תרבותיים מגוונים, אך הם בעלי מכנה משותף, שמתכתב בצורה ישירה או עקיפה עם החזון הראשוני של ייסוד סילקט: החתירה לגעת ב"אחר", במצוקה, בשקופים ובמושתקים ולתת להם קול. בסרטים הללו נחווה פרספקטיבות שונות ומגוונות למצוקות של תחילת המאה העשרים ואחת: הגירה, עקירה, פליטות, ואימת המלחמה (מצור ההונגרי, אחורה הישראלי, שכנים חדשים האיטלקי ולילה טוב הבלגי); אלימות מינית ( אחיות ההולנדי, הנד עפעף הגרמני, מצור ההונגרי); או תיעוד מציאות רחוקה ולא מוכרת באחיות הפולני.

  1.   מידע נוסף ורשמי על סילקט ניתן למצוא באתר הבית של האיגוד: http://www.cilect.org/
  2.   פרט ל VGIK, במוסקבה,  ביה"ס לקולנוע הראשון, שנוסד על-ידי חלוצי הקולנוע הסובייטי ב-1919, בתי ספר לקולנוע כדיסציפלינת לימוד עצמאי, נולדו והתפתחו באירופה ובארה"ב רק לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ובעיקר אחריה.
  3.  מכללת ספיר הצטרפה כחברה מלאה בארגון סילקט, בנובמבר 2016, בקונגרס השנתי בבריסביין, אוסטרליה, לאחר תהליך מועמדות ארוך שנמשך מספר שנים.
  4.  The 21st Century Film, TV & Media School: Challenges, Clashes, Changes, Vol. 1, Editors: Maria Dora Mourao, Stanislav Semerdjiev, Cecilia Mello, Alan Taylor, Cilect - The International Association of Film and Television Schools, 2016. The 21st Century Film, TV and Media School: Directing The Future, Vol. 2, Editors: Maria Dora Mourao, Stanislav Semerdjiev, Cecilia Mello, Alan Taylor, Cilect - The International Association of Film and Television Schools, 2019.
    בפרסום האחרון התפרסם מאמרי שבו הצגתי (ע.פ.) מתודולוגיה להוראת בימוי קולנוע
    Aner Preminger, 2019, Teaching Film Directing – A practical methodology, In: The 21st Century Film, TV and Media School: Directing The Future, Vol. 2, pp. 104-114.

פרופ' ענר פרמינגר

פרופסור ענר פרמינגר. בית-הספר לאמנות הקול והמסך, המכללה האקדמית, ספיר. המחלקה לתקשורת ועיתונאות, הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית בירושלים. יוצר קולנוע עצמאי, מרצה וחוקר אקדמי. מביים, מפיק וכותב מאז 1986. מאז 2005, חבר האקדמיה האירופאית לקולנוע EFA. בשנת 2017 זכה בפרס ליוצר ירושלמי על תרומה לתעשיית הקולנוע ולחיי התרבות בעיר, מטעם המיזם לקולנוע ולטלוויזיה ירושלים; פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה-34, ירושלים; ואיגוד יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בירושלים. מחבר הספרים: מסך קסם, כרונולוגיה של קולנוע ותחביר, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1995; פרנסואה טריפו – האיש שאהב סרטים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, אוניברסיטת תל אביב ומכללת ספיר, 2006;   בין מסע אלונקות למגש הכסף -  בין קולנוע לאתיקה, רסלינג, הסדרה לקולנוע, בסיוע קרן הקולנוע הישראלי, מיסודו של משרד התרבות והספורט והמועצה הישראלית לקולנוע, 2017;
François Truffaut: Cinema as an act of love – An intertextual approach, ContentoNow & Sapir Academic College Publication, 2015.
בין סרטיו (עלילתיים): החיים בינתיים (2012), הגרעין הקשה (1999), גולם במעגל (1993), שמשה קדמית (1990).
(תיעודיים): רק בעין אחת (20009), פדיון האב (200), מגרש הרוסים (2001), בדרך לבית של אבא (1995).
Web site: www.anerpreminger.com