המכללה האקדמית ספיר משתתפת במיזם "אות זיכרון", ומנציחה את סיון אלקבץ ז"ל - סטודנטית במחלקה למדעי המחשב, שנרצחה בטבח הנורא בשכונת הצעירים בקיבוץ כפר עזה ב-7 באוקטובר.

המיזם הוא פרי יצירתם של עמותת "אות לחיים" ומשרד הייעוץ התקשורתי בן חורין-אלכסנדרוביץ', והוא כולל עשרות גופים וחברות מובילות, אשר מאמצים לוגו שנכתב בכתב ידם של חללי מלחמת "חרבות ברזל" – כמחווה אישית של זיכרון, כבוד והנצחה.

כתב היד מבטא את הרוח, האישיות והנוכחות של הנופלים – והופך לסמל חי שממשיך לספר את סיפורם.

סיון אלקבץ ז"ל, בתם של ענת ושמעון אלקבץ, הייתה סטודנטית במחלקה למדעי המחשב במכללה האקדמית ספיר. היא נודעה בחיוכה הכובש, באופטימיות שלה, ברגישותה ובאמפתיה לסביבה. סיון הייתה חברה טובה, חרוצה ושאפתנית, שהצטיינה בכל מה שבחרה לעסוק בו.

ביום המתקפה הנוראית על הקיבוץ, סיון נרצחה יחד עם בן זוגה נאור חסידים ז״ל בביתה שבשכונת הצעירים בכפר עזה.

הצטרפותנו למיזם "אות זיכרון" היא דרכנו הצנועה לחלוק כבוד, לחבק את המשפחה, ולהנציח את סיון ז״ל. מעבר למחווה גרפית, זהו רגע של התייחדות והמשכיות – זיכרון חי של דמות מעוררת השראה, שדרכה וטוב ליבה ימשיכו להאיר את עשייתנו.

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

קורס של אסתר חיות
כב׳ הנשיאה (בדימוס) השופטת אסתר חיות שוב תנחה בסמסטר הקיץ בבית הספר למשפטים בספיר סדנה ייחודית בנושא ״משפט ושואה״   בית הספר למשפטים בספיר גאה להודיע כי כב׳ הנשיאה (בדימוס) השופטת אסתר חיות תלמד בבית הספר בסמסטר הקיץ הקרוב שוב את הסדנה הייחודית בנושא ״משפט ושואה״. כב׳ הנשיאה חיות החלה את דרכה השיפוטית בשנת 1990 כשופטת בית המשפט השלום בתל אביב. בשנת 1997 מותנה לבית המשפט המחוזי, ובשנת 2004 מונתה לכהונת שופטת בבית המשפט העליון.
כנס המרכז לחקר החברה הבדואית
החודש התקיים בספיר הכנס השנתי הראשון של המרכז הלאומי לידע ולחקר החברה הערבית־בדואית בנגב, הפועל במכללה האקדמית ספיר. בכנס השתתפו למעלה מ־350 משתתפים, ביניהם חברי כנסת, ראשי רשויות, אנשי אקדמיה, נציגי משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית, נציגי ציבור, סטודנטים ואנשי קהילה מהחברה הערבית-בדואית ומהחברה היהודית בנגב. במהלך הכנס הוצגו נתונים ומחקרים עדכניים של חוקרי וחוקרות המרכז והוא שיקף שנת עבודה אינטנסיבית של המרכז באיסוף, ניתוח והנגשת נתונים מהימנים על החברה הערבית־בדואית בנגב.  אחת מנקודות החוזק הבולטות של הכנס הייתה היכולת להושיב יחד, תחת קורת גג אחת, נציגי ממשלה, אקדמיה וחברה אזרחית - גם