ד"ר לאה שלף, ראשת ביה"ס לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר השתתפה בכנס ״שדרות-איכילוב - מטראומה לחוסן". ד"ר שלף, שפעילה גם כיועצת מחקר ומטפלת ביחידה לתגובות קרב של צה״ל, הייתה יו"ר המושב שעסק בבריאות הנפש בצו 8, והציגה במושב את הרצאתה "החזית הקלינית: טיפול בחיילים החוזרים מלחימה".

ד"ר שלף סיפרה על החזית הקלינית בטיפול בחיילים שחוזרים מהלחימה הביתה ואמרה כי הם כרגע לא יודעים האם ההתערבות המוקדמת בטיפול תמנע בעתיד פוסט טראומה או אובדנות, וזה אתגר גדול עבורם. עוד אמרה כי "אנחנו רואים תסמינים של חיילים עם פוסט טראומה, החיילים מבקשים לחזור ולהלחם וכמטפל אתה מתלבט אם להחזיר אותם לקרב או לא. אנו רואים גם ד״ר שלף הציגה מחקר בו חיילים שחוו תחושה של חוסר שליטה חוו יותר אשמה ותסמינים פוסט טראומתיים. תוצאות אלו היו נכונות גם ללוחמים וגם ללוחמות. נשים פיתחו במחקר אשמה גבוהה יותר מגברים.  כנראה תוצאה של הצורך להצדיק את בחירתן במקצוע לוחמת״.

מחקר עדכני שפורסם בכתב העת היוקרתי psychiatry research מצא כי מעבר למשתנה הדיכאון, בקרב חיילים עם תסמינים פוסט טראומתיים חמורים, מחשבות קוגניטיביות שליליות ובמצב הרוח היו בקשר משמעותי הן למחשבות על מוות והן למחשבות לשים קץ לחיים. ממצא זה חשוב בעת הערכה ובמיוחד בהקשר של מניעת התאבדות בקרב לוחמים שחוזרים מהמלחמה.

הדיון המעמיק והחשוב הזה הוא חלק בלתי נפרד מהמאמץ לבנות חוסן ולתמוך בחיילות והחיילים החוזרים משדה הקרב. אנו גאים בד״ר לאה שלף על היותה חלק מקהילה אקדמית שחוקרת ומטפלת בנושאים כה חשובים.

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

שופטת
כב׳ נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) השופטת אסתר חיות תלמד בשנה הבאה סדנה ייחודית בבית הספר למשפטים בספיר. בית הספר למשפטים בספיר גאה להודיע כי כב׳ נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) השופטת אסתר חיות תלמד בבית הספר בשנת הלימודים הבאה (תשפ״ה) סדנה ייחודית בנושא ״משפט ושואה״. כב׳ הנשיאה חיות החלה את דרכה השיפוטית בשנת 1990 כשופטת בית המשפט השלום בתל אביב. בשנת 1997 מותנה לבית המשפט המחוזי, ובשנת 2004 מונתה לכהונת שופטת בבית המשפט העליון.
חדש על המדף - כיצד הפכו האשכנזים לישראלים?
ספר חדש לד"ר רותם לשם, בוגר ומרצה במחלקה לתקשורת: "כיצד הפכו האשכנזים לישראלים? הגירה ורגשות במשפחות ממעמד הביניים." הספר מציע זווית רעננה לניתוח התהליכים התרבותיים והחברתיים המורכבים, שהובילו להפיכתם של עולים אשכנזים שהגיעו ארצה לאחר השואה למסמני הדגם ה"כלל־ישראלי". אמנם עלייתם נחשבת למוצלחת וקלה, אולם גם היא עמדה בפני אתגרים. באמצעות פרשנות של סיפורי חיים משפחתיים וניתוח פרקי תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "קשר משפחתי", חושף ד"ר רותם לשם את השתנות השיח הרגשי של משפחות מהגרים אשכנזיות לאורך שלושה דורות, ומציף את הדיאלוג המורכב שהן ניהלו עם הישראליוּתּ.