דווקא ברשויות החלשות יותר, אין בעל/ת תפקיד משמעותי המקדם את העסקים בהן
ד"ר אוהד שקד, מהמחלקה לשיווק טכנולוגי והמנהל האקדמי של תכנית PRACTICA ללימודי יזמות מעשית, הציג לאחרונה בפני ועדת הכלכלה בכנסת, בראשותו של ח"כ מיכאל ביטון את החלק הראשון של המחקר על אתגרי העסקים באזורי הנגב. המחקר נעשה כחלק מהקואליציה לקידום הכלכלי של הנגב ובמימון קרן נס.
החלק הראשון של המחקר עסק במצב תפקיד מקדם העסקים בנגב בתוך הרשויות המקומיות ואשכולות הנגב. מקדם העסקים אחראי על קידום העסקים, בדגש על העסקים הקטנים באזורו, על ידי חיבור העסקים לרשות ובין העסקים - מקדמי העסקים הם הקול של העסקים ברשות.
תפקיד מקדם/ת העסקים צמח מהשטח והוא בעל נוכחות רבה במרחב הנגב, וכבר היום ניתן לראות את תרומתו הרבה לקידום הפעילות העסקית ולחוסן הכלכלי של אוכלוסיית הנגב. אבל, בגלל שמדובר בתפקיד שצמח מהשטח ואינו מוסדר, יש לא מעט בעיות שניתן לפתור אותם באמצעות תקינה נכונה.
המחקר מצא, כי יש רשויות בהן מוגדרים בעלי תפקיד זה ויש כאלו שלא. כאשר דווקא ברשויות החלשות יותר, אין בעל/ת תפקיד משמעותי המקדם את העסקים בהם. בנוסף ברבות מהרשויות בעלי התפקיד עובדים בחצי משרה, או שהן עסוקים בתפקידים נוספים (תיירות/תעסוקה/צעירים וכדומה).
נמצא כי אין הגדרות ברורות לתקציב, לסמכויות, לידע נדרש ולרקע בקרב ממלאי התפקיד, ובהמשך אין תמיכה מקצועית מסודרת - לא בהכשרה, ולא בליווי בעל/ת התפקיד. עוד עולה מהמחקר כי השכר שברוב הרשויות נמוך מאוד, יחד עם התקן שבחלקן לא מלא, יוצרים מצב בהן בעלות ובעלי התפקיד לא שורדים בו הרבה זמן בחלק גדול מהרשויות.
החלק השני של המחקר, עוסק במיפוי הנקודות בהן נכון למקד את ההכשרה של מקדמות ומקדמי העסקים ובימים אלו מתקיים הפיילוט הראשון.
מידע נוסף שיכול לעניין אותך
HR Lab: מעצבים מחדש את עולם ניהול משאבי האנוש בעידן ה-AI
