מסעותינו באתיופיה

במסגרת אשכול ההכשרה בשדה בבית הספר לעבודה סוציאלית בספיר, באשכול הבינלאומי, לומדים הסטודנטים כיצד להשתלב בסיוע לאוכלוסייה באזורי משבר.

משלחת סטודנטיות מביה"ס לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר, יצאו עם ד"ר נורה קורין לנגר, מרצה מלווה, לאתיופיה לשלושה שבועות של התנסויות, למידה וחוויות, אשר משלימים את לימודיהם המעשיים והעיוניים בספיר.

זהו יומן המסע שלהם:

יום ב׳ 27/01/20
"הגענו לשדה התעופה, מוקדם בבוקר ולאחר תקופה אינטנסיבית של לימודים ומטלות... רק בבוקר של הטיסה נפל לנו האסימון: אנחנו טסות לאתיופיה לשלושה שבועות. הבנות המקסימות של, הודו שטסו יום לפנינו, השאירו לנו באחד הדלפקים בדיוטי פרי מחווה מרגשת של תמונות ומכתבים מהמשפחה שלנו לקראת המסע.
הגענו לאתיופיה בשעות הצהריים, ויום הנחיתה היה בעיקר בסימן התאקלמות. להתארגן על החדר, לספוג ריחות, לספוג מראות, להרגיש את האוויר וגם האווירה אשר כל כך שונים כאן. ובין היתר לחוות את תחושת הזרות שכל כך בולטת, להיות פרנג׳יות (זרות).

המשלחת בשדה התעופה

יום ג׳ 28/02/20
היה בסימן אוריינטציה והיכרות עם הגופים שאיתם נעבוד. התחלנו את היום בארגון MCDP, ארגון ללא מטרות רווח אשר עוסק בעיקר בפיתוח קהילתי ומוביל מיזמים שונים, בהם מקלט לילדים, ארגוני עזרה עצמית לנשים ומיזמים רבים נוספים.
בהמשך נסענו למשרדי הארגון Love for children. שם הציגו לנו את המיזם שבו ניקח חלק, שהוא למעשה שירות של מעון יום עבור פעוטות, אשר ניתן לאמהות בחינם בתנאי שהן יצאו לעבוד.
דבר שהורגש מאוד בשני הארגונים, היה הדגש על המבנה הקהילתי כמוקד ההתערבות הבולט של המקצועות הטיפוליים, כלומר נקודת המוצא הינה מענה קהילתי ורק במידת האפשר נעשית התערבות פרטנית.
יש לציין שקיבלנו הרבה השראה בהיבט הקהילתי. לצד כל הידע שקיבלנו במסגרת הקורסים התאורטיים, המפגש עם ההתארגנויות הקהילתיות התחבר עם התאוריה ולראשונה הופנמה בנו ההבנה כיצד באמת נראית שיטת התערבות קהילתית כמוטמעת היטב בפרקטיקה.
באותה נשימה נודה לארגונים שערכו לכבודנו קבלת פנים חמה ואוהבת.

יום ד'-ה' 29-30/02/20
התפצלנו להכשרות, רעות ושנהב בארגון Love for children, ענווה שני ואירה במקלט לילדים MCDP.
המטרה של הימים הראשונים היא בעיקר התבוננות וצפייה מהצד. ההתרשמות בימים אלו הייתה בעיקר חיובית, תחושה של כבוד ואהבה הדדיים שוררת בארגונים. בלי הרבה אמצעים חומריים אבל עם המון כוונה טובה ורצון לעשות טוב, הם מעבירים את הימים שלהם בארגוני הילדים. ואז הגענו אנחנו, והם כמו מפנים אלינו את השאלות: נו אז מה תכננתם? מה אתם חושבים שצריך לעשות? והאמת היא שאנחנו לא בהכרח בעלי התשובה. ביומיים הללו בעיקר התפעלנו והתמלאנו השראה מהיכולת שלהם לארגן את הקהילה למטרות חברתיות, אז אמנם ללא הון, אבל במסגרת המשאבים הקיימים; נראה שהם דיי יודעים מה הם עושים...

יום ו' 31/02/20
נפגשנו עם סטודנטים לעבודה סוציאלית. לתואר ראשון ולתואר שני, קיימנו מעין פאנל לטובת סקירה של מקצוע העבודה הסוציאלית כפי שהוא בישראל וכפי שהוא באתיופיה. נדהמנו לגלות שמתוך כ-107 מיליון תושבים, רק אלפים בודדים הוכשרו להיות עובדים סוציאליים, רבים אחרים מאוישים בתפקידי עובד סוציאלי אך בעלי השכלה של תארים נושקים, לדוג' סוציולוגיה, פסיכולוגיה וסיעוד. יתרה מזאת, במקומות הכשרה רבים, הסטודנטים לע"ס אינם זוכים להדרכה של עובד סוציאלי אלא מקבלים מדריך מהדיסציפלינות האחרות שצוינו. גם מבחינת מינוח, אין מונח מוטמע של מקצוע העבודה הסוציאלית באמהרית. הסטודנטים טענו שאם יגידו למישהו שהם לומדים עבודה סוציאליים הם יתקלו בשאלה של "מה זה?" וידרשו להרחיב ולפרט מה הם בעצם לומדים. כאמור, נראה שמקצוע העבודה הסוציאלית אינו נפוץ ומוכר כפי שהוא בישראל, ועם זאת היה מרגש לראות את החזון של הסטודנטים לגבי התחום והנכונות לשאוף לצדק חברתי ושינוי.

בארגון Love For Children

יום ב' 03/02/20
לאחר סוף שבוע מגבש וישראלי שארגנו לעצמנו. בו גם בילינו את יום ראשון במוזיאון אשר נבנה ממש לפני חודשים בודדים במתחם של ראש הממשלה, שבעבר נאסרה הכניסה אליו, ואילו היום ברוח ראש הממשלה החדש שמנסה לבסס את דמוקרטיה אמיתית, פתח את המתחם לציבור הרחב.
הגענו ביום שני לגן ילדים בשם All star לטובת שיתוף פעולה בין חברי המשלחת לשגרירות ישראל באתיופיה. גן הילדים נועד לילדים בעלי צרכים מיוחדים, אשר רובם מאובחנים על הספקטרום האוטיסטי. גב' נאוה בן אבו הגיעה לביקור באתיופיה להעביר לסגל במקום סדנה בנושא אוטיזם ושימוש ביצירה ומשחק לטובת יצירת קשר. בעוד שאנחנו, הסטודנטיות, בחלק הראשון של היום צפינו ובהמשך והצגנו דרכים למשחק עם הילדים, אשר תאמו את רוח הסדנה שהעבירה נאוה.
בערב נסענו למסעדה אתיופית מסורתית, אשר הגישה אוכל מקומי משובח לצד מופעי פולקלור של שירה וריקוד המאפיינים את התרבויות המקומיות השונות באתיופיה. ערב מהנה במיוחד, הוזמנו לבמה לרקוד וכמובן שהצטרפנו לרפרטואר קצר של ריקוד מסורתי.

יום ג' 04/02/20
לאחר שהוקסמנו בימים הראשונים במקומות ההכשרה, וקצת הצלחנו להתאקלם בתרבות המקומית ולהבין את הלך הרוח. יום ההכשרה הזה, הן ב-MCDP והן בLove for children העלה בנו, כקבוצה וכל אחד בפני עצמו, תהיות ושאלות רבות שהטילו קצת ספק במה שנראה כמובן מאליו.
האם אנחנו באמת יכולים להבין ולהביע אמפתיה למצבי החיים הייחודים שבהם נמצאים המקומיים? מה באמת שווים הערכים שלנו, איך מעמידים אותם למבחן? איפה אנחנו ממקמים את עצמנו על הציר של "פריבילגיה"? האם אנחנו, כאורחים לרגע, באמת יכולים לתרום משהו? האם התוכן התיאורטי שאנחנו אולי יכולים לתרום, באמת שווה יותר מהאהבה והכבוד שנותנים המקומיים לילדים בארגונים? כל אלו, ותהיות רבות נוספות העסיקו אותנו ביום הזה, ולמען האמת, למעט תהליך רפלקטיבי ממושך בדבר השאלות, לא הגענו לתשובות של ממש."

בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר בראשות ד"ר רועי טל, שם לו למטרה להכשיר סטודנטים להיות אנשי מקצוע ובעלי מודעות אישית וחברתית, המגלים גמישות, יוזמה וביקורתיות. הלימודים משלבים קורסים תיאורטיים ביחד עם קורסים יישומיים והכשרה מקצועית בשדה כבר מהשנה הראשונה. ביה"ס מקיים שיתופי פעולה בינלאומיים באירופה, אסיה ואפריקה. אשכולות: עבודה סוציאלית בינלאומית, שיקום, תעסוקה ואבטלה, טראומה ואובדן והזדקנות. כמו כן מפעיל ביה"ס מסלול להסבת אקדמאים לעבודה סוציאלית.