ביום חמישי האחרון (3.9) נפתחה תערוכות הבוגרות של בית הספר לאמנות בספיר

בתערוכה, שמתקיימת הן בגלרייה בספריה והן בבניין בית הספר לאמנות, מציגות הבוגרות: עולא אלקרינאוי, נופר אליאס טסמה, שרי ברוך, נוי חג'בי, דנה מוסקוביץ', ליזי עטיה וגאיה פולק
אוצרת: סמדר לוי

לתמונות היצירות המשתתפות בתערוכה

התערוכה מורכבת משבע תערוכות יחיד של שבע בוגרות ביה"ס המציגות בשני חללי תצוגה במכללה. התערוכה כוללת שבע תערוכות יחיד של ציורים, מיצב פיסולי, מיצב וידיאו פרפורמנס ומיצב וידיאו וסאונד. אלה הם שבעה גופי עבודות אישיים ונשיים מרובדים, שכל אחד מהם מציג חוויה חזותית ייחודית, שדרכה ביקשה כל בוגרת להעניק נראות לבלתי-נראה וקול לדבר שלא ניתן לשמוע.

ציור ילד מפיל מחלון חפת לאימו, נופר

סמדר לוי, אוצרת התערוכה (שגם הנחתה, יחד עם שי איגנץ ומיכל שמיר, את הסטודנטיות השנה), כותבת על העיסוק באישי העולה מן העבודות גם כבחירה של כל אחת מהבוגרות בא-פוליטיות ובא-זהותנות:

"לפני כשנתיים, לקראת הביקורות והתערוכה של סוף לימודי שנה ב' שלהן, פרסמו מי שכיום הן הבוגרות הזמנה בזו הלשון: "אשכנזייה, פיליפינית, אתיופית, אמריקאית, תימנייה, מרוקאית ובדואית. זו לא התחלה של בדיחה, זו פתיחה של תערוכה..." שנתיים אחרי, עם הגיען אל סף המעבר מפרק לימודי האמנות אל מול תחילת התאזרחותן בעולם האמנות והתרבות, הן הסירו מעליהן כל תביעה זהותנית המצופה מהן (לכאורה). ניתן אף להוסיף ולטעון שכל אחת מהן בחרה בא-פוליטיות ובא-זהותנות.
אלה, אם ישנם בעבודות, נמצאים בהכרח בשל המבט הצופה בהן.
שבע הבוגרות, שעבודותיהן מוצגות בתערוכה 2020 תערוכת בוגרות, מציגות שבעה גופי עבודה אישיים ונשיים מרובדים – מופנמים או מוחצנים באופיים – בהם ביקשה כל אחת מהן בדרכה, לנסח אפשרות או אופן נראות לדבר שלא ניתן לראותו, ואולי אף להשמיע דווקא את מה שאין לו קול.     

ואולי הייתי צריכה לפתוח את דבריי כאן גם בהתייחסות למציאות הנוכחית, זו המתנהלת תחת מגפת וירוס ה-covid-19 והשלכותיה על החיים בחודשים האחרונים, וכנראה גם הבאים. במציאות חסרת הוודאות הזו נוכח הבידוד החברתי, שלעניינינו היה גם בידוד יצירתי. בזווית ראייה זו, אני מבקשת לחשוב שייתכן שלא רק לימודיהן בבית ספר מרוחק ממרכז הסצנה האמנותית ובאזור גבול לא-שקט, אלא גם הבידוד הכפוי – שבצילו הן עבדו בחודשים אלה – זימן לבוגרות את ההזדמנות להתכנסות פנימית ועשייה והתנסחות אמנותית אישית, נטולת הנפת דגלים או הצהרתיות כזו או אחרת."

שעות פתיחה:
ימים ב' - ה' 11:00 - 17:00, בתיאום מראש: טל. 077-9802398 או meitarh@sapir.ac.il
* בהתאם להנחיות משרד הבריאות

שמות יוצרות התמונות לפי סדר הופעתן: גאיה פולק, נופר אליאס טסמה, שרי ברוך, ללא שם

צילום מסך מוידאו: אישה מתכופפת ואוכלת מוח

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

סטודיו דרום (.קום)

חממת סרטי הביכורים של פסטיבל קולנוע דרום: סטודיו דרום (.קום) בסוף חודש ינואר, בין התאריכים 31.1-5.2, תתקיים חממת 'סטודיו דרום' זו השנה השישית, המוקדשת לבמאים/יות ומפיקים/ות בישראל, המעוניינים לקדם פרויקט עלילתי ארוך ראשון או שני. לעמוד החממה החממה בת 5 הימים מתקיימת ביוזמת המכללה האקדמית ספיר, בית הספר לאמנויות הקול והמסך ופסטיבל קולנוע דרום, בשיתוף חממת Produire au Sud של פסטיבל שלוש היבשות בנאנט, צרפת, המכון הצרפתי בישראל ופרוייקט הקולנוע הישראלי – קרן רבינוביץ לאמנויות ומשרד התרבות והספורט. חממת “סטודיו דרום” תתקיים במתכונת קורונה, בהובלת מומחים בינלאומיים וישראליים.

חדש על המדף:  תרבות אדריכלית בירושלים בתקופת המנדט הבריטי

"Architectural Culture in British Mandate Jerusalem, 1917-1948"- ספר חדש לד"ר ענבל בן-אשר גיטלר, מרצה במחלקה לתקשורת, במחלקה לתרבות - יצירה והפקה ובמחלקה ללימודים רב-תחומיים הספר "תרבות אדריכלית בירושלים בתקופת המנדט הבריטי, 1917-1948", עוסק בתקופה מרתקת וקריטית בהיסטוריה האדריכלית של ירושלים. הספר מציג את אדריכלות תקופת המנדט מזווית חדשה, ובוחן אותה דרך מחקר של ארבעה בניינים להם נודעה השפעה ארוכת-טווח על המרחב הבנוי של העיר. המחברת מראה כיצד בנייתם נוצרה מתוך השפעות בין-תרבותיות ויחסים בין קהילות הבריטים, האמריקאים, הציונים והפלסטינים המוסלמים.