יהבים

ליאור הנגבי, מפיקה רכזת הפקות בבית הספר לאמנויות הקול והמסך, ורונן מכליס בלזם, ראש מסלול קולנוע ומפיק, ליוו את יצירת אסופת הסרטים בפרוייקט "יהבים". תשעה פרויקטי גמר של סטודנטים/ות מבית הספר שנעשו בתמיכה של "יס" ויוקרנו בהקרנה חגיגית בפסטיבל. הפרויקט נוצר בהשראת יהב וינר, חבר צוות בית הספר האהוב, שנרצח בשבעה באוקטובר, והותיר אחריו ניצוץ של תקווה.

תמונה באדיבות המשפחה

פרויקט "יהבים" נולד מתוך געגוע גדול ליהב וינר, שעבד איתנו במכללת ספיר במשך כשנתיים כרכז הפקות. זכינו לעבוד לצידו, לראות מקרוב את האור שהיה בו – את הניצוץ בעיניים, את האנרגיה הבלתי נגמרת, את הסקרנות ואת האהבה הגדולה שלו לאנשים וליצירה. יהב היה מסוג האנשים שממלאים חדר, לא בקול רם אלא בנוכחות רגישה, באנושיות ובשמחת חיים פשוטה. הוא היה תמיד הראשון להתנדב לעזור, הראשון לחבק מישהו שמתקשה, והאחרון לוותר על חלום.

במהלך הזמן שעבד איתנו, יהב הפך לחלק בלתי נפרד מהרוח של ספיר. הוא הבין לעומק את מה שהופך את המקום הזה למיוחד – את השילוב בין מקצועיות ללב, בין יצירה לאחריות חברתית, בין קולנוע לקהילה. הוא ידע לראות את הסטודנטים לא רק כ"יוצרים צעירים", אלא כבני אדם במסע של גילוי, ושאב מהם השראה לא פחות משהם שאבו ממנו.

כחודש לאחר מתקפת השבעה באוקטובר, התחילו לעבוד על תסריטים תשעה סטודנטיות וסטודנטים מוכשרים וחרוצים בליווי אמנותי של רני בלייר, בשיתוף עם "יס" ובתמיכתה האישית של דגנית אטיאס גיגי, מנהלת הדרמה של "יס". כל אחד והסיפור שלו, כל אחת והמסע אותו היא עוברת, כאשר הקו המנחה הוא היום שאחרי. הניצוץ, התקווה, האופטימיות - שבאותה העת היה צריך לגרד מתחתית הנפש שלנו. בתוך השחור שאיים לאבן אותנו צמחה לה יצירה מרשימה ומעודדת שהצליחה לטעת בלב כולנו הסתכלות חדשה ורעננה על המציאות.

יצירה אחת מתעסקת במפונים וכלוב הזהב של בתי המלון, אחת בפחד המצמית בשיבה הביתה לשגרת הדרום, אחת בשבר הגדול של אובדן אדם קרוב, אחת במה שקורה לנו כאשר האדם נמצא איתנו פיזית אך ברוחו הוא בעולמות אחרים, איך נראית משפחה על סף פירוק, איך אמא מתמודדת עם ההבנה שהיא חייבת להיות שם בשביל ילדיה ואינה יכולה, ומה שקורה לאבא שמבין שכוחו ועוצם ידו הפכו להיות כאין וכאפס לעומת הבן הגיבור שלו. והבחור שמבין שאם יתן עוד יום אחד בשביל המדינה הוא יאבד את נפשו, והחיילים טובי הלב והחמלה שיושבים על הגדרות ומבינים שיש מצב שהם רק בובות על חוט במשחק הגדול שנקרא המלחמה.

כל אחד ואחת פותחים בפנינו את דלת ליבם ומזמינים אותנו להיכנס אל תוך המחשבות העמוקות ביותר שעברו עליהם ועליהן בשנתיים האחרונות.
ב- 7.10.25 עלתה אסופת הסרטים של "יהבים" לשידור ול- VOD בי"ס".
הסדרה זכתה להצלחה גדולה ועתידה גם להיות מוקרנת בפסטיבל קולנוע דרום במסגרת תחרות "קולנוע דרום חדש", בה יתמודדו הסרטים כמו כולם על הזכות לקבל פרסי הצטיינות כשבראשם עומד פרס הסרט הטוב ביותר.
השם "יהבים" הוא על שמו של יהב אהובנו, שנרצח באכזריות בביתו שבכפר עזה כאשר חדרו אליו מחבלים. בעודו נאבק בהם מלהיכנס הצליחה שי-לי עטרי אשתו, ביחד עם ביתם בת החודש שייה, לברוח מהבית ובכך להינצל. לאחר שברחו יהב נרצח בביתם. 
לחזור על התמונה של יהב.
לפני שיהב הפך לסמל הגבורה האזרחית, כמו רבים אחרים שקיפחו את חייהם למען היקרים להם מכל, הוא היה סמל לכל כך הרבה דברים אחרים. בחור יפהפה, עם חיוך שמרוח על הפנים, נטול אגו, שחיפש לעשות טוב לסביבה שבה הוא מתקיים. קולנוען בנשמה, שחקן, פריק של קפה שחור ושווארמה בלאפה עם חברים. מאוהב עד כלות בשי-לי ואף יותר בשייה למרות שזכה לשהות במחיצתה רק לחודש.

כשחמאס רצח את יהב, משהו בכולנו נשבר. אבל יחד עם הכאב העמוק, עלתה גם תחושת שליחות – הצורך להמשיך את מה שהוא התחיל. כך נולד פרויקט "יהבים": יוזמה שנושאת את שמו ואת רוחו. הפרויקט מבקש לשמר את אותה אנרגיה חיובית, את האמונה בכוח היצירה ואת החיבור האנושי שהיה טבוע בו כל כך. בעיניי, זה לא רק פרויקט הנצחה – זו דרך להמשיך ללכת עם יהב, עם האור.
"יהבים" הוא אחת מטביעות האצבע הגדולות שלו בבית הספר שלנו, ניצוץ של טוב בתוך כל הרע שעבר עלינו. יהב שפירוש שמו הוא תקווה ותוחלת, מוכיח לכולנו שיש חיים גם אחרי המוות.

ליאור הנגבי

רכזת הפקות גמר בבית הספר, ועובדת כמפיקה ויוצרת תוכן בהפקות מסוגים שונים. בוגרת מסלול טלוויזיה בבי"ס לאמנויות הקול והמסך בספיר.

צילום: תומר חדד מגנזי
 

רונן מכליס בלזם

ראש מסלול קולנוע בספיר ומפיק סרטים בחברת מטאפור. בוגר מסלול קולנוע בב"יס לאמנויות הקול והמסך בספיר.

צילום: רומן שומונוב