אורחי הפסטיבל

דובר קוסאשווילי, אלכסי גורמן, מאניה אקבארי, גוסטבו פונטן, דומינגה סוטומאיור

סרט פתיחה

הקרנת בכורה של "בן זקן"

סרט נעילה

הקרנת בכורה של "גט"

תחרות "קולנוע דרום חדש"

פרס הסרט העלילתי המצטיין הוענק לרז בר ודוד ורון עבור הסרט "לילה אחת ביאפא". מנימוקי השופטים: על יצירה בשלה על נושא בעל חשיבות רבה. המשחק, פס הקול היפהפה ותשומת הלב לפרטים כולם באיכות גבוהה, והדמות הראשית בולטת בהופעה שובת לב. הסרט מצליח להזמין את הצופים לחוות מקום וזמן ייחודיים באמצעות האומץ המופגן הן בגישה לנושא והן במבע הקולנועי, תוך תשומת לב רבה לפרטים וכבוד לדמות הראשית.

מקום שני פרס הסרט העלילתי המצטיין הוענק לרז ברקו עבור הסרט "שוטה הכפר". מנימוקי השופטים: על איכויותיו הקולנועיות והתעוזה בגישה לנושא ולמבנה הסרט. על הייצוג הקולנועי של נושא בעל חשיבות חברתית ממדרגה ראשונה בסגנון מרומז, רב רבדים, מכבד ומלא אהבה. המשחק של הדמויות הראשיות, עיצוב הסט והיחס לטבע ולסביבה ניחנים באיכות גבוהה.

פרס הצילום הוענק לעמרי בריזלי עבור הסרט "קו חברון". מנימוקי השופטים: על יצירת סגנון אסתטי וחשיפה ויזואלית של מקום קודר ומשמים בלב השטחים הכבושים. על מבט מצלמה אוהב על דמויות הסרט, המעניק להן עומק ומורכבות.

פרס הפיילוט הטלוויזיוני המצטיין הוענק לנופר פסקל עבור הפיילוט "מקורקעות". מנימוקי השופטים: צליל ונופר שיחקו כתבו, וביימו סרט מקורי, שנון ומצחיק. הפרס הוא על רעיון מקורי, סיפור מרענן ומעניין, דמויות  מצחיקות ונוגעות ללב.

פרס סרט האנימציה הטוב ביותר הוענק לתום קלט עבור הסרט "המסע אל הפלנטה האחרת". מנימוקי השופטים: סרט ומטלטל, שמצליח לייצר חווית צפיה ייחודית, רגשית וחזותית. על רקע קולו של ק.צטניק בעדותו ממשפט אייכמן, השכיל הבמאי לטוות סיפור עדין וכואב, כשהוא עוקב אחר מסעו הסהרורי של ניצול שואה ברחובות תל אביב העכשווית והמנוכרת. המפגש בין הפלנטה הזו- ישראל, ובין הפלנטה ההיא- אושוויץ, מוליד מספר סצינות נפלאות, חזקות, שמצליחות לומר מספר דברים לא פשוטים על טבע האדם ומהות הרוע האנושי, ולעשות זאת בצורה מקורית, עדינה ומרשימה מאד מבחינה ויזואלית.

פרס העריכה הוענק לתום סרוגו עבור הסרט "מוכרח להיות שמח". מנימוקי השופטים: על החשיפה ההדרגתית של דמות מורכבת של חוזר בתשובה והזמנת הצופים למסע עם הדמות הראשית תוך הימנעות מסטריאוטיפים וקלישאות. על ההתמודדות עם קשיי עריכה דוקומנטרית תוך יצירת נרטיב מרתק.

פרס ההפקה הוענק לדוד מימוני עבור הסרט "תופסת". מנימוקי השופטים: על החייאת רגע מעצב בזיכרון הקולקטיבי הישראלי ובזיכרון האישי. הסרט יוצר חיבור חי ומרגש בין האישי לפוליטי תוך שימוש בשלל אמצעים קולנועיים.  

פרס עיצוב הפסקול הוענק לויאצ'סלב פוגורלסקי עבור הסרט "ליברינט". מנימוקי השופטים: פסקול מעוצב בפרטנות רבה, מענין , מפתיע אמנותי ומדויק. יצירה בפני עצמה.

פרס המוסיקה המקורית הוענק לדוד דייג עבור הסרט "אטוואל". מנימוקי השופטים: התיזמור והתמה המרכזית מרשימים, ומעבירים גם את האווירה הכללית של הסרט וגם את הדמויות בצורה נפלאה. המוסיקה, בנוסף לכך שהיא נותנת את תחושת המזרח והמיקום, מעבירה רגש במקומות נכונים וגורמת להתחבר לדמויות, מבלי להיות בנאלית.
במסגרת תחרות זו חולקו פרסים בשווי 39,000 ₪.

מענק יוצר ויצירה

דוד וולך. מנימוקי השופטים: "היוצר בונה סרט מסע קונקרטי ופיוטי סביב דמותו של דניאל, חוזר בשאלה, רווק חסר מנוח החי בתל-אביב. מבעד למפגשים מתוכננים ומקריים שעובר הגיבור, נחשף עולמו הפנימי המיוסר סביב שאלות הקשורות בכישלון, תקווה, אהבה, מין, אמנות, דת, חברות ועוד.  
היוצר מתאר ביד אמן את נקודת ההתכה שבין המטפיזי לגשמי, נקודה שסביבה הוא חווה סבל פנימי רב ורגעים נדירים של התעלות. זוהי נקודת מבט ייחודית בנוף הקולנוע בישראל אשר ראוי לתמוך בה ולקדמה."

זאב זליקוביץ. מנימוקי השופטים: "מבעד לדמותו המרתקת והחצויה של ליאור זגורי, מדריך המסעות לפולין, נפרשת הדרמה העכשווית של הישראליות. בעזרת צילום מתבונן ושקט, מצליח היוצר לתעד דמות מורכבת שעוברת תהליך קולנועי של דקונסטרוקציה. בעזרת שימוש בשוטים ארוכים והתמקדות בניואנסים קטנים, חושפת המצלמה את הלא מודע של גיבור הסרט באופן שרק הקולנוע יודע לעשות. היוצר מצליח להתאים את השפה הקולנועית לנושא הסרט שלו ויוצר הלימה מושלמת בין צורה לתוכן. "

רותם פארן. מנימוקי השופטים: "פרויקט טרנס-מדיה מרשים המציע ניסיון מרתק ליצרית שפה ניסיונית אחרת, הרבה מעבר לסרט תיעודי על דמות מלאה כרימון, מלאת סתירות בעלת נופח היסטורי מרשים וניחוחות אפיים. היוצרות מציגות מהלך מרשים של יצירה מהמסורת התבניתית ולתקוף את הנושא מזווית אחרת, מאתגרת ומסקרנת. הפרויקט משתמש בצופה ומתפרש הרבה מעבר לסך חלקיו."

אוהד מילשטיין. מנימוקי השופטים: "סרט אינטימי אשר מתמודד עם בעיה סבוכה ומצליח להנגיש אותה בצורה אלגנטית ורהוטה עם מרחק נכון מהדמויות, כזה שמכבד את הסיטואציה והמשתתפים. התמודדות אמיצה של היוצר עם רעיון בריאת חיים והטרגדיה שבאובדנם. באמצעות  שפה קולנועית מרתקת בעלת מתח נכון ושוטים מסקרנים שמעבירים את הסיפור בדרך מעוררת מחשבה נפרש שפני הצופה עולם פנימי סבוך ומאתגר. ההלימה בין עולמות מורכבים ונפיצים כל-כך כנצרות מול יהדות, אטאיזם מול אמונה דתית  אדוקה, ישראליות מול זרות, טוענת את הסיפור במתח מרתק ודרמתי לכל אורכו."

במסגרת תחרות זו חולקו פרסים בשווי 60,000 ₪.

פיצ'ינג דוקומנטרי

קרן רוסו עבור הפרויקט "אקסטרנשטיינה". מנימוקי השופטים: "קרן רוסו משלבת בין קונבנציות דוקומנטריות ומדע בדיוני בחוקרה את תולדותיהם הקדומים של תצורות הסלע של אקסטרנשטיינה, מקום הממגנט אליו ניאו פגאנים, שוחרי העידן החדש וניאו נאצים, כאשר כל כת מנכסת את המקום לצרכיה האידאולוגיים.
יצירה עשירה, מורכבת וחשובה הבוחנת את הקשרים בין מיתוס, גאוגרפיה, טבע, אמונה והיסטוריה ומעוררת שאלות מטרידות, הרלוונטיות לא רק לחברה הגרמנית, הנוגעות לאופן שבו מיתוסים ארכאיים מזינים רעיונות לאומניים, ועל האופן בו החברה האנושית יכולה לחשוב מחדש על המיתוסים שלה מבלי להיגרר להשלכות הפוליטיות הבעייתיות ולעיוורון מוסרי."

אמיר יציב ויהונתן דובק עבור הפרויקט "פלאוסול 80". מנימוקי השופטים: "פלאוסול 80 דרום מתאר את פני השטח בסביבות הר כרכום, מקום שזוהה על ידי  הארכאולוג עמנואל ענתי כהר סיני המקראי. יציב ודובק עושים שימוש חתרני במצלמה טרמית (צבאית), כזו המתעדת טמפרטורה במנעד מונוכרומטי ומייצרת הזרה ובלבול בנוגע לזהות הנוף, תוך שימוש בטקסטים מתוך היומן של הארכאולוג עימנואל ענתי, אותו ניהל במהלך החפירות הארכאולוגיות שערך במקום. זהו סרט היברידי חתרני, המבקש לבחון את הקשרים בין המיתוס הצבאי והמיתוס המקראי ולערער על מקומם בחברה ובתרבות הישראלית.

רועי רוזן עבור הפרויקט "עבודותיהם של הקבורים בחיים". מנימוקי השופטים: "רוזן משתמש בפרקטיקות דוקומנטריות בהשראת סרטי וידאו שמפיקים טרוריסטים  ומחבלים מתאבדים בסרטו, כדי לבנות מציאות פיקטיבית דרכה הוא מבקש להגיב לתופעות תרבותיות, פוליטיות וכלכליות במציאות העכשווית. 
עבודתו הקולנועית פוליטית של רוזן בוראת עולם לתוכו הוא יוצק את תפיסת עולמו במניפסטים חתרניים, המעוררים שיח מורכב על הקיום שלנו."

מיכל קפרא ודווה עוז מלמן עבור הפרויקט "36 מבטים על פוקושימה". מנימוקי השופטים: 36 מבטים על פוקושימה הנו מסע התבוננות ביפן בצל הזיהום הגרעיני שאחרי אסון הכורים. עוז-מלמן וקפרא שבים ממנו עם אוסף רשמים שבור על מקום מוכה אסון ועל תושביו החיים תדיר בתחושות פחד ואימה. 36 המבטים צולמו בהשראת עבודתו המונומנטלית ""36 מבטים על הר הפוג' של קצושיקה הוקוסאי (1760-1849), ויוצרים סרט אימפרסיוניסטי שהולך ומצטבר למועקה קשה על החיים בתופת, שאורבת לכל אזרח בעולם של כורים גרעיניים."

רובי אלמליח עבור הפרויקט "זית על מא". מנימוקי השופטים: "רובי מצלם את שגרת חייהם האינטנסיבית של משפחת אוזן שעלתה לארץ ב- 2006 מהאי ג'רבה, אל מושב בית הגדי שהוקם על ידי ג'רבאים בשנות החמישים של המאה הקודמת, ובונה דרמת מהגרים  אקספרסיוניסטית, חריפה ומטרידה, שמחזירה אותנו אל שיח החטא הקדמון של ראשית שנות החמישים וגלי ההגירה מארצות צפון אפריקה."

מרדכי ורדי עבור הפרויקט "אמא לא משוגעת". מנימוקי השופטים: "בסבלנות ורגישות מרדכי ורדי מתבונן בגיבורת סרטו אמירה ובעולמה המיוסר. דמותה האמיצה הולכת ונבנית לנגד ענינו וחושפת מאבק עיקש לשינוי תודעתי בחברה בה היא חיה בניסיון להקל על נטל החיים. ורדי מצליח ליצור מטפורה כנה ואינטימית של חיים על קצה, שהולכת ונבנית מתוך מורכבות היחסים בין החריג לחברה בתוכה הוא מתקיים, ומתוך אמונה בכוחה של האהבה להכיל ולתמוך."

במסגרת תחרות זו חולקו פרסים בשווי 42,000 ₪.