פייק ניוז וקורונה אמיתית
האם אנשים צריכים לדעת על מה הם מדברים כדי שתהיה להם דעה? לא ממש.
גם כששאלו שאלות של חיים ומוות, כמו בעת משבר הקורונה, האמון שאנו נותנים בטענות מדעיות אינו מבוסס על ראיות ישירות, אלא על סיבות להאמין או לא להאמין למדענים ולמומחים אחרים הטוענים אותן. אנחנו בדרך כלל לא יכולים לשאול את עצמנו "האם זה נכון?" כי התשובות מורכבות, דורשות מומחיות של שנים, והרבה פעמים אין תשובה אחת נכונה וידועה לשאלה. לכן אנחנו מסתפקים בשאלה "האם צריך להאמין למי שאמר את זה?".
איך אנחנו מחליטים למי להאמין? מה מקומן של הרשתות החברתיות והמדיה בהחלטות הללו? איך השקפת העולם שלנו, הדברים שאנו אוהבים וחשובים לנו קשורים בכך? ומה בכל זאת יכול לעבוד כדי שאנשים יקבלו החלטות מושכלות בנושא הקורונה? השיחה תעסוק בנושאים הללו, ותציג תוצאות ראשוניות ממחקרים בנושא ידע וקבלת החלטות בהקשר של וירוס הקורונה, שמתקיימים ברגעים אלו ממש.
פרופ' איילת ברעם-צברי, פרופ' חבר לתקשורת המדע והוראת הביולוגיה בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. משמשת כראש קבוצת המחקר לתקשורת המדע ולהוראת הביולוגיה וחברת האקדמיה הצעירה הישראלית.
ההרצאה תשודר בפייסבוק לייב של המחלקה לתקשורת - https://www.facebook.com/commsapir/?ti=as
סמינרים נוספים בהמשך הסמסטר
02.12.20 - סמי פרץ - לקחים ראשוניים על הטיפול התקשורתי בקורונה
16.12.20 - ד"ר אלכס נירנבורג - התפתחות תקשורת הספורט בישראל
30.12.20 - פרופ' מוטי נייגר - איך מעצימים אמפתיה באמצעות מציאות מדומה
13.01.21 - חנה קים - מחאה חוץ פרלמנטרית בישראל, מהפנתרים ועד בלפור