מושב פתיחה

האזנה קולקטיבית ודיון בעקבות הפודקאסט "בית בקצה המסילה" | גב' קרן נויבך, עיתונאית ומרצה לתואר ראשון ושני במחלקה לתקשורת וד"ר יובל גוז'נסקי, ראש המחלקה לתקשורת

אנו מתרגשים להזמין את סגל ספיר להאזין לפרק הראשון של הפודקאסט החדש של קרן נויבך וצליל אברהם, "בית בקצה המסילה", שעולה היום כסדרת בת של ההסכת "חיות כיס".

קרן מספרת: "לפני יותר משנה צליל אברהם ואני יצאנו למסע. זה התחיל כשנתקלתי בידיעה על התאבדות של צעירה שהייתה בזנות. הצעירה הזו בין השאר הייתה בנערותה גם במעון מסילה. התחלתי לשאול את עצמי: מה לא עובד כאן? למה אנחנו שומעים כל כך הרבה שנים על חוסר התפקוד של המקום הזה? בריחות, הצתות, סיפורים שוברי לב על נערות שאף אחד לא מצליח לתת להן את מה שהן זקוקות לו באמת. האם זה קשור להפרטה המאסיבית של שירותי הרווחה? האם זה קשור למפעיל הנוכחי, חברת דנאל, חברה למטרות רווח שנסחרת בבורסה? מה קורה שם, בתוך מסילה? ואיך כל זה קשור להכרזה המשונה של שר הרווחה לשעבר חיים כץ על הלאמה שלא היתה? מפה לשם, יותר משנה אחרי, אנחנו גאות להציג לעולם את "בית בקצה המסילה". סדרת פודקאסטים בת ארבעה פרקים על הילדים שמדינת ישראל מוציאה מהבית, אבל לא מצליחה באמת לתת להם את הטיפול שהם זקוקים לו.
 אני אשמח כל כך שתקשיבו, אני עוד יותר אשמח שתבואו למושב שלנו ונדבר על הדברים. זה אחד הפרויקטים הכי חשובים שעשיתי בכל שנותיי כעיתונאית."

מושבים מקבילים - סבב א'

מבט מן הפריפריה: אקדמיה ותעסוקה | יו"ר: ד"ר ענת נתן, המחלקה לכלכלה

• Job-field Underemployment in the Israeli Labor Market: Its Effect on Income Differentials | ד"ר שרון מור, המחלקה ללוגיסטיקה
  
  המחקר הנוכחי בחן את השפעת ההקצאה הלא יעילה של הפרט האקדמי בשוק העבודה הישראלי במונחי אי התאמה בין תחומי ההשכלה לתחום העיסוק, תופעה המכונה אי התאמה אופקית - על רמות השכר של הפרט במשק. נמצא כי ממוצע ההכנסות השנתי בקרב אקדמאים חסרי התאמה אופקית נמצא גבוה יותר באופן מובהק מממוצע ההכנסות השנתי בקרב אקדמאים בעלי התאמה אופקית. כך, ניתן להיווכח עד כמה משמעותית תופעת אי ההתאמה האופקית בהשפעתה על תוחלת הכנסות הפרט לאורך הקריירה.
   
• The Dynamics of Increased Accessibility to Higher Education and its Returns: A Case Study of Peripheral Regions in the Israeli Labor Market | ד"ר אלברט ירמיהו, מחלקות ניהול תעשייתי ולוגיסטיקה

Most studies, which deal with the evaluation of large-scale reforms in education, typically focus on the likelihood of acquiring higher education and the associated returns in the labor market. Our previous research indicates that such reform in Israel (i.e. Academic Colleges Law 1995) has made academic education accessible for the residents of the periphery and improved their earning ability. In this study we examine the dynamics of this improvements over time. Our empirical analysis uses Central Bureau of Statistics (ICBS) data of individual income surveys for 2001-2016 in Israel. Results indicate that the impact of the Academic Colleges Law on the earning capacity and employment of individuals in the labor market has diminishing marginal effect and stabilizes after several years. In addition, it was found that reform in higher education system continues to contribute, but not to a large extent, to the narrowing of the wage gap between the two investigated groups in the Israeli labor market (core vs. periphery). These gapsseemingly stem from the quality of educational institutions and the fields of study chosen by students of periphery regions compared to residents of the core in Israel.

• משולש ברמודה: מכניזמים של אפלייה בתהליכי קבלה לעבודה באמצעות חברות השמה | ד"ר רונית נדיב, ד"ר שני קונה, המחלקה לניהול המשאב האנושי
  
  תפקידן של חברות השמה בתהליכים של חיפוש ומציאת עובדים התעצם בשנים האחרונות. למרות התרחבות הפעילות של חברות השמה קיימת לקונה סוציולוגית ומשפטית באשר לחלוקת האחריות בין חברות השמה לבין ארגונים עסקיים באשר להבטחת הליך הוגן וצודק של השמת עובדים ובעיקר ביחס למניעת אפליית מועמדים. המחקר שלנו מתמקד בנושא שכמעט לא נחקר בעבר: אפליה בתהליכי קבלה לעבודה של מועמדים מרקע חברתי מגוון, במצבים של יחסים משולשים ושימוש בחברת השמה כגורם מתווך. המטרה שלנו היא כפולה: לחשוף מכניזמים של אפליה כלפיי מועמדים במצבים מורכבים של השמה באמצעות חברת השמה, ולבחון את הסעד המשפטי הקיים היום בתחום זה ולהציע כלים משפטיים שיכולים לצמצם את נזקי האפליה. המחקר מבוסס על שילוב בין מחקר סוציולוגי ארגוני המתבסס על ראיונות עומק מובנים למחצה עם עובדים בחברות השמה (25 ראיונות) ומנהלות גיוס בארגונים עסקיים (25 ראיונות). הראיונות התקיימו פנים אל פנים ונמשכו בין 60-90 דקות. הראיונות נותחו בשיטה של תאוריה מעוגנת בשדה. בנוסף, ערכנו מחקר משפטי הבוחן את כל ההתייחסות הקיימות כיום בחוק ובפסיקה ביחס לסוגייה הנידונה. הממצאים שלנו מלמדים כי  חברות השמה וארגוניים עסקיים משתמשים בפרקטיקות עבודה ישירות ועקיפות אשר מובילות לאפליה של עובדים מרקע חברתי מגוון. בנוסף, מתגלע פער משמעותי בסעד המשפטי הקיים נכון להיום למצבים שנחשפו במחקר הארגוני. בפועל, האחריות המבוזרת למניעת אפליה בתהליכים של קבלה לעבודה של מועמדים מרקע חברתי מגוון, מאפשרת "הפרטת האחריות" על הצלע הנוספת (חברות השמה / ארגונים עסקיים) בתהליכי ההשמה. התרומה העיקרית של המחקר היא בחשיפה תהליכי עבודה המאפשרים את קיומה של האפליה לצד הסתרתה מעין חיצונית. בנוסף, אנחנו מציעות כלים משפטים, שמטרתם לגשר על הפער משמעותי הקיים בין חומרת הבעיה לבין הסעד המשפטי הניתן לו כיום. בעוד הצעות אלו לא יכולות למנוע כליל אפליה בקבלה לעבודה, הן יכולות למתן את היקף התופעה.

• האם לימודים במסגרת אקדמית משותפת מגדילה את האמון בין קבוצות אוכלוסייה שונות? | ד"ר שרון חדד, ד"ר רן בן מלכה, ד"ר רעות מגידיש, המחלקה לכלכלה
  
  מחקר זה בחן את ההשפעה של לימודים אקדמיים משותפים על רמות האמון על פני זמן של סטודנטים בדואים מתוכנית שער לאקדמיה ביחס לאוכלוסיית הסטודנטים הכללית. הממצאים הצביעו על כך שעם הזמן חלה ירידה מובהקת באמון הסטודנטים הבדואים כלפי שאר האוכלוסייה וזאת דווקא לאחר שלימודיהם השתלבו בקבוצה זו.  העלינו השערות לתוצאה שקיבלנו והצענו אמצעים מעשיים לטפח אמון בין הקבוצות, כגון הגברת אינטראקציות חברתיות ואקדמיות ומתן תמריצים טובים יותר לשיתוף פעולה בין הסטודנטים.

פאנל הוגנות מגדרית | יו"ר: פרופ' אורנה אליגון-דר, ביה"ס למשפטים, יועצת לנשיא הממונה על הוגנות מגדרית

פאנל זה מבקש לפתוח צוהר אל חלק מהפרוייקטים של ההוגנות המגדרית והחברתית המתקיימים כעת במכללה. הפרזנטציות השונות בפאנל יתייחסו למגוון סוגים של פרוייקטים, חלקם מחקריים, וחלקם האחר יציג פרקטיקות חדשות ומסורות בהתהוות שנועדו לקדם הוגנות כלפי נשים וכלפי אוכלוסיית הלהט"ב במכללה.

• שיטת פומודורו לכתיבה אקדמית יעילה | ד"ר ענבל בן אשר גיטלר, המחלקה לתקשורת, גב' רויטל בן עמי, המחלקה לשיווק טכנולוגי
  
  שיטת פומודורו היא כלי לניהול זמן. השיטה מבוססת על רעיון פשוט - לחלק כל משימה למקטעים קצרים ולבצע אותם ברצף ללא הפרעות. לאורך השנים, התאמנו את השיטה המקורית לדרישות הכתיבה האקדמית מחקרית.
   
• מסמך מדיניות - קווים מנחים לעבודה עם קהילת הלהט"ב במכללה האקדמית ספיר | עו"ס נתי ביטון, ביה"ס לעבודה סוציאלית
  
  במסגרת פרסי הוועדה להוגנות מגדרית במכללה האקדמית ספיר הוגשה הצעתי בנושא "קווים מנחים לעבודה עם קהילת הלהט"ב במכללה האקדמית ספיר". מטרת המסמך היא לעודד מרחב בטוח עבור קהילת הלהט"ב לשילובה באופן המיטיב ביותר במרחב האקדמי, הן בקרב אוכלוסיית הסטודנטים והסטודנטיות והן בקרב הסגל האקדמי והסגל המנהלי. החלק הראשון של המסמך עוסק בהגדרות תיאורטיות ומושגי יסוד בתחום הלהט"ב.החלק השני עוסק בקווים מנחים להתנהלות בינאישית בתוך המרחב האקדמי עם קהילת הלהט"ב, עידוד לשילוב תכנים העוסקים בלהט"ב החל מתוכניות הלימוד והסילבוסים וכלה בחיבורים לשדה המקצועי ויצירת שיתופי פעולה עם ארגוני להט"ב, עידוד מחקר בתחום הלהט"ב, סוגיות מרכזיות הרלוונטיות לתחום האדמיניסטרציה והנגשה במרחב הקמפוס ויצירת תחושת ביטחון ומוגנות. תהליך כתיבת המסמך כלל עבודה משותפת עם נציגי ארגוני הלהט"ב בישראל ואשת אקדמיה בכדי לייצר תהליכי עבודה משותפים "עם" ולא רק "על" האוכלוסייה.
   
• הוגנות מגדרית וגיוון באקדמיה בישראל: ניתוח רב צירי של תהליכי קליטה וקידום של סגל באמצעות כריית תהליכים | ד"ר סיגל נגר רון, ד"ר תמי רזי, המחלקה ללימודים רב תחומיים, ד"ר שגית קדם-ימיני- המחלקה ללוגיסטיקה
  
  העיסוק בהוגנות מגדרית וגיוון באקדמיה הישראלית הוא חדש יחסית. בעוד שיח "ההוגנות המגדרית עוסק בעיקר בחסמים המונעים את השתלבותם המלאה של נשים באקדמיה השיח אודות גוון עוסק בזיהוי והתמודדות עם מנגנוני הכוח המונעים כניסתן של אוכלוסיות "מגוונות" אל תוך האקדמיה. אנו טוענות כי שימוש בפרספקטיבת ההצטלבותיות (intersectionality approach, Crenshaw 1989) לחקר אי-שוויון באקדמיה, בייחוד בנוגע לסגל האקדמי, יסייע לחוקרים ולקובעי המדיניות לזהות באופן מלא יותר את מנגנוני הכוח והחסמים המעכבים את השוויון במוסדות האקדמיים. בהרצאתנו נציג ממצאים ראשונים ממחקר הבוחן את אי-השוויון הרב צירי באמצעות כריית תהליכים.
  
  כריית  תהליכים היא טכנולוגיה חדשנית המכוונת לניתוח ושיפור תהליכים בארגונים (van der Aalst, 2016). בשונה משיטות של כריית נתונים שמאפשרות ניתוח שלב בודד בכל פעם, כריית תהליכים חושפת את זרימת התהליך הקיים בארגון בפועל כדי לזהות דפוסי התרחשות ולהבין את הקשר בין התרחשויות שונות. באמצעות איסוף נתונים בקרב כ-500 חברי סגל אקדמי באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת ספיר. הצלחנו לזהות דפוסי קליטה וקידום של סגל במינוי בדיסציפלינות השונות תוך התייחסות משולבת להשתייכות מגדרית, לאומית ואתנית של חברי הסגל.
   
• פרוייקט העצמת נשים בתחומי המדעים (STEM) | ד"ר עירית דביר, המחלקה לניהול תעשייתי
  
  במסגרת פרסי הוועדה להוגנות מגדרית במכללה האקדמית ספיר הוגשה הצעתי בנושא "העצמת נשים בתחומי המדעים בכלל ובתחום הביוטכנולוגיה בפרט". מטרת הפרוייקט היא להפגיש סטודנטיות במגמת ביוטכנולוגיה, במחלקה לניהול תעשייתי, עם נשים מובילות בתחומי המדעים באקדמיה ובתעשיה ועם בוגרות המגמה שהשתלבו בתחומים שונים במשק הישראלי (תעשיית התרופות, המזון, החקלאות, איכות הסביבה...). מפגשים אלה יאפשרו לסטודנטיות לקבל השראה וללמוד מניסיון החיים ומהדרך שהמרצות והבוגרות עשו להצלחה. כמו כן, מפגשים אלה יאפשרו לכל אחת מהסטודנטיות: להבין באיזה תפקיד היא רוצה להשתלב ולאן היא יכולה להתקדם; לעבור את המסע האישי שלה, לפרוץ את הגבולות של עצמה ולהיות יותר שלמה עם הבחירה האישית שלה. מטרת העל של הפרוייקט היא יצירת פורום בוגרות של מגמת ביוטכנולוגיה, במחלקה לניהול תעשייתי והכנסת כל הסטודנטיות של מגמה זו לפורום. הדבר יאפשר יצירת נטוורקינג בין הבוגרות והסטודנטיות, מנטורינג של הבוגרות וליווי של הסטודנטיות בשלבי היציאה לשוק העבודה.
  
  *תוצאות הפרוייקט יוצגו בכנס.

היבטים של חברה ורווחה נפשית | יו"ר: ד"ר יעל הוכמן, ביה"ס לעבודה סוציאלית

• מרכזיות העבודה ומשמעות בחיים בקרב הורים לילדים עם וללא מוגבלות בגילאי 0-12 | ד"ר מעין פיין, ד"ר לימור גדות, ביה"ס לעבודה סוציאלית
  
  בישראל הורים רבים הינם הורים לילד עם מוגבלות. עבודה ממלאת תקפיד משמעותי בחיי אדם ואף מעניקה לו משמעות. מטרת המחקר- לאמוד את ההבדלים בנתוני תעסוקה, מרכזיות חיי העבודה, משמעות בחיים ודחק הורי בקרב הורים לילדים עם וללא מוגבלות בגילאי 0-12.
  משתתפים: 167 הורים לילדים עם מוגבלות למול 188 הורים לילדים ללא מוגבלות.
  ממצאים: הממצאים מצביעים על הבדלים מובהקים בקרב הורים לילדים עם וללא מוגבלות. הורים לילדים עם מוגבלות עובדים פחות, משתכרים פחות ובעלי השכלה נמוכה יותר בהשוואה להורים לילדים ללא מוגבלות. כמו כן הורים לילדים ללא מוגבלות חווים תחושת משמעות גבוהה יותר ואת העבודה כמרכזית יותר בחייהם. בקרב הורים לילדים עם מוגבלות נמצא קשר הפוך בין מרכזיות העבודה בחיים לבין דחק הורי כך שככל שהעבודה נתפסת מרכזית בחיי ההורים כך הדחק ההורי פוחת. דיון: הורים לילדים עם מוגבלות נמצאים בפער במדדי תעסוקה לעומת הורים לילדים ללא מוגבלות. יחד עם זאת העבודה מהווה עוגן משמעותי בחייהם ומסייעת בהפחתת הדחק ההורי.
   
• הקשר בין תפיסת איכות השירותים החברתיים ובין רווחה נפשית (well being) | ד״ר ליהיא להט, ד״ר חן שרוני, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית
  
  השאלה המרכזית בה עוסק המחקר הנוכחי היא כיצד משפיעה תפיסת איכות השירותים החברתיים על הרווחה הנפשית (שְׁלוֹמוּת well-being)? המחקר מבקש לעסוק בשאלות הבאות:
  1. האם לתפיסת איכות השירותים החברתיים השפעה על הרווחה הנפשית?
  2. לתפיסות ביחס לאיזה מהשירותים יש יותר השפעה על הרווחה הנפשית?
  3. האם משטר הרווחה ממתן את הקשר בין  תפיסת איכות השירותים והרווחה הנפשית?
  המחקר מתבסס על ניתוח סקר-  European Quality of Life Survey  מ-2016 הכולל 33 מדינות אירופיות וכ-37,000 מרואיינים מעל גיל 18. ממצאים ראשוניים מראים כי לתפיסת איכות השירותים החברתיים השפעה חיובית מובהקת על הרווחה הנפשית. מבין השירותים החברתיים ההשפעה החזקה ביותר היא של שירותי חינוך, בריאות וטיפול בגיל הרך.
   
• קפואות בזמן: ניתוח השוואתי של תפישות זמן בקרב נשים שהקפיאו ביציות בישראל ובגרמניה | ד"ר ניצן רימון צרפתי, המחלקה לניהול המשאב האנושי
  
  טכנולוגיות הקפאה חדשות מאתגרות תפיסות קיימות ביחס לביולוגיה ולזמן ביולוגי. טכנולוגיות אלו מאפשרות לעצור, להשהות ולאתחל מחדש תהליכים מטאבוליים. דוגמא מעניינית לכך היא הפרקטיקה של "הקפאת ביציות חברתית", המבקשת להאריך את פוטנציאל הפריון של נשים, או במילים אחרות לנתק פוטנציאל זה מהקצב או מ"השעון הביולוגי". בהרצאה אציג ממצאי מחקר איכותני, השוואתי בין-תרבותי, שכלל 39 ראיונות עם נשים ישראליות וגרמניות שעשו שימוש בהקפאת ביציות חברתית. ההרצאה תציג ותדון בהבניות הזמן השונות סביב פריון, ובאופנים בהם אלו קשורות לקבלה ולצפיות מהטכנולוגיה.
  
  ניתוח הממצאים מעלה שלושה מניעים מרכזיים להקפאת ביציות: דחייה של האימהות ושל ההחלטה האם להפוך לאם (בעיקר מרואיינות מגרמניה); רווקות והמתנה לבן הזוג המתאים (מרואיינות מישראל ומגרמניה); ותכנון עתידי של משפחה מרובת ילדים (מרואיינות מישראל). ממצאים אלו ידונו הן בהקשר של תסריטים תרבותיים רלוונטיים דוגמת עידוד הילודה בישראל והציפיות החברתיות מאימהות בגרמניה; והן כמשקפים תצורות והמשגות זמן המעוגנות בתפיסות ערכיות ביחס למגדר ולפריון.

Funding: This project has received funding from the European Union’s Horizon 2020 research and innovation programme under the Marie Skłodowska-Curie grant agreement No. 749889. The project also received funding from the Minerva Stiftung Post-Doctoral Fellowship of the Max Planck Society.

• אישיות ותנ"ך בחינוך לחוויית האמנות | ד"ר שלומית תמרי, המחלקה ללימודים רב תחומיים
  
  היוונים כבר בראשית הפילוסופיה הציגו את החידה של האישיות כאתגר ראוי: "דע את- עצמך". הם היו גם הראשונים להצביע על האומנות כדרך מרכזית להציג את החידה של הנפש, לחשוב עליה ולכוון לקראת הריפוי שלה. בעשורים האחרונים, קבוצה הולכת ומתרחבת של ציירים ישראלים חזרה להשתמש בטכניקות מורכבות ובאמצעים האמנותיים שעליהם המליצו היוונים - מטפורות ואלגוריות. במסגרת הסדנה נבקש לעבור חוויה עם האמנות. בעזרת שתי יצירות בנות זמנינו, שמובעת בהן פרשנות לאישיות המיוחדת של נביאי אמת ונביאי שקר בתנ"ך, אדגים כיצד יכולים אנשי חינוך להיעזר בעותקים של הציורים האלו, הנמצאים במרשתת, כדי ללמד את מושג האישיות כמושג אוניברסלי חוצה תקופות ומרחבים.

הוראה עכשווית מחברת | יו"ר: ד"ר אבי טננבאום, המחלקה ללימודים רב תחומיים

• שיתוף פעולה בין-מוסדי: המעבדה ליזמות משפטית כמקרה בוחן | ד"ר עמוס ישראל פליסהואור, ביה"ס למשפטים
  
  במסגרת המעבדה ליזמות וחדשנות משפטית במכללה, קיימנו בשלוש השנים האחרונות שיתוף פעולה פורה עם המעבדה המקבילה באוניברסיטת תל אביב. שיתוף הפעולה כלל למידה משותפת, ביקורים הדדיים, איגום משאבים, התייעצות הדדית, וקיומם של אירועים משותפים. הבסיס לשיתוף הפעולה היה ה win-win של הצדדים. בדברי אבקש להציג בסיס לדיון על שיתופי פעולה בין-מוסדיים.

• הפסיכולוגיה של הלומד/ת. מה חשוב למלמד/ת לדעת כדי להיות משמעותי/ת בתהליכי הלמידה? | ד"ר אריק טאיב, המחלקה ללימודים רב תחומיים
  
  החוויה האנושית מורכבת מתהליכים פסיכולוגים רבים ומורכבים, באופן טבעי חלק מהתהליכים משפיעים על חוויית הלמידה, מוטיבציה, יכולת להסקת מסקנות ועוד. נשאלת השאלה, אילו תהליכים/כישורים/יכולות רצוי להכיר על הסטודנטים שלנו על מנת לאפשר להם חוויות למידה מיטיבה/מוצלחת ולא רק מבחינה מספרית/ציונית. בהרצאה נבחן מספר מצומצם של תהליכים פסיכולוגים אשר מהווים בסיס משמעותי לתהליכי מוטיבציה ולמידה, וננסה לבחון כיצד זיהוי והכרת התהליכים יכולים לאפשר למרצים להיות משמעותיים עבור הסטודנטים.
   
• המקום בו הלב נמצא: רשמים מהקורס "בונים בית" - מודולת למידה, מחקר ופעולה בתרבות | ד"ר שגיא מעין, גב' רותם אלבז, גב' מעין צדוק-עזרא, המחלקה לתרבות - יצירה והפקה
  
  בשנה החולפת הושק במחלקה לתרבות מודל חדשני של הוראה ולמידה מעשית: אשכולות למידה, מחקר ופעולה במרחב התרבותי. בהרצאה אנו מבקשים לשתף בחזון שעמד בבסיס פיתוח האשכול "בונים בית" ולחלוק את התובנות שלנו כצוות ההוראה לאחר סיום הקורס הראשון. הקורס פותח תוך מתן דגש על שלושה רכיבים מרכזיים: למידה חווייתית ויצירת אווירה שונה מהנהוגה בשיעורים המבוססים על הרצאות; הקניית מיומנויות וכישורים הנדרשים במאה ה-21 – יכולת מחקר ולמידה עצמית ועבודת צוות; ופיתוח מעורבות ומודעות חברתית וקהילתית באמצעות פעולה תרבותית.
  
  לאורך הקורס עסקנו בפענוח המושג "בית" בהקשריו השונים; השיח החל מדיון במושג הבית במשמעותו הפרטית והאישית, כמרחב פיזי אך גם רגשי, ובהמשך גם במרחבים לשוניים, אורבניים, קהילתיים, לאומיים ופוליטיים. דרכי ההוראה כללו שיח כיתתי סביב חומרים תאורטיים, סדנאות וימי עיון מרוכזים בקמפוס ומחוצה לו, וסיור שכלל מפגשי השראה עם יזמי תרבות. גם מדדי ההערכה התמקדו בהיבטים אחרים מהנהוג באקדמיה, מתוך גישה הרואה בעצם המעורבות והלמידה העצמית את התוצר המשמעותי של הקורס.

• משתיקה לדיבור, מהקשבה להשמעה: הדהודים ממודולת הקול של המחלקה לתרבות - יצירה והפקה | ד"ר נדב אפל, ד"ר מי-טל נדלר, המחלקה לתרבות - יצירה והפקה  

החל משנת הלימודים תשפ"ג הסטודנטים במחלקה לתרבות – יצירה והפקה נדרשים ללמוד שתי "מודולות". המודולה היא סוג חדש וניסיוני של קורס מורחב שפותח במחלקה. כל מודולה עוסקת בנושא או מושג מוגדר, מערבת בהוראתה כמה אנשי סגל לצד סדנאות אורח של אמנים, יוצרים ואנשי מקצוע, ומשלבת בין לימודים עיוניים ותאורטיים לפרויקט גמר מעשי. בהרצאה זו נציג בפני סגל המכללה את המודולה שהוקדשה למושג ה"קול". בין הסוגיות בהן נתמקד:
• הרציונל העקרוני שבמודולה והערך שבפיתוחה והצגתה כמסגרת נפרדת מקורסים "רגילים".
• המורכבות והערך בפיתוח והוראת קורס על ידי מגוון אנשי סגל ומרצים אורחים, לעתים בעלי גישות ופרספקטיבות שונות.
• האתגרים בהוראה שמציבה במרכז את חוש השמיעה ופעולת ההאזנה, לאור הקדימות שטקסטים כתובים ודימויים חזותיים בדרך כלל מקבלים באקדמיה.
• נוכחותה והשפעתה של "חומריות הקול" על הלימודים והעבודה המעשית בהקשר לטבעו של הקול כתופעה קונקרטית, תהליך ייצור הקול והשמעתו, יחסי קול-גוף, קול-מגדר, ועוד.
• פתרונות לשילוב בין תכנים עיוניים ומעשיים באותה המסגרת מבחינת ההוראה, ההדרכה ואופני ההערכה.

מושבים מקבילים - סבב ב'

מאבקים ושילובים: פוליטיקה וחברה | יו"ר: ד"ר אמית אביגור אשל- מנהל ומדיניות ציבורית

• "מעשה פילגש בגבעה" בבית המשפט: עיתונאות ומאבק פוליטי-חברתי במשפט קיבוץ יגור נגד עיתון "חרות" | ד"ר שמעון בלום, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית ובית הספר למשפטים
  
  הפרשה החלה בדצמבר 1950 עם פרסום בעיתון היומי "חרות", שופרה של מפלגת חרות של כתבה שנשאה את השם "מעשה 'פלגש בגבעה' בקבוץ יגור". שם זה רימז על אירוע בספר שופטים בו אישה הופקרה למוות. תוכן הכתבה לימד על ביקורת נוקבת כנגד אנשי קיבוץ יגור. בכתבה סופר על ניצולת שואה, ששכלה שניים מבניה במלחמת העצמאות. לאחר שעלתה ארצה הגיעה לקיבוץ יגור שם היה חבר אחד מבניה. היא התגוררה בקיבוץ אך גורשה ממנו לאחר שמזכירות הקיבוץ החליטה לפתע שהיא אינה אם אותו חבר והפכה לחסרת כל. לאחר הפרסום הגיש קיבוץ יגור תביעה אזרחית וקובלנה בשל הוצאת דיבה נגד העיתונאי שפרסם את הכתבה, העורך הראשי של העיתון והעיתון עצמו. ניתוח הפרשה מלמד על העמדות השונות בציבור ובבית המשפט בנוגע לחופש העיתונות ותפקיד העיתונאי כאשר ברקע מצויות סוגיות מרכזיות, ובעיקר קליטת העליה, היחס לשכול ולניצולי השואה והמתחים בעקבות המאבק החריף בין השמאל לימין, זמן קצר לאחר "הסזונים" שהיוו מעין מלחמת אזרחים בין ארגוני המחתרות.
   
• משא ומתן בין זהות מגדרית, לאומית ומקצועית: חווית העבודה של עיתונאיות ישראליות-פלסטיניות | פרופ' עינת לחובר, המחלקה לתקשורת
  
  ההרצאה תציג פרק מתוך פרויקט מחקרי שעוסק בהפקת חדשות מפרספקטיבה תאורטית של מיצלוב של מיקומי שוליים. הפרויקט עוסק בנשים עיתונאיות ממוצא אתיופי, דוברות רוסית, חרדיות, ועיתונאיות ישראליות-פלסטיניות. ההרצאה תדגים את החוויה המקצועית הדיאלקטית של עיתונאיות ישראליות-פלסטיניות, שנעה בין הדרה להכלה במקצוע. תנועה זו לעיתים משתנה בין ארגוני חדשות שונים, ובעיקר בין ארגוני מיינסטרים לארגונים מקומיים. הזהות המיצלובית של העיתונאיות הישראליות-פלסטיניות מהווה בעיקר חסם אבל לעיתים גם מקור של כוח, כפי שנמצא גם ביחס לעיתונאיות שמשתייכות לקבוצות חברתיות שוליות אחרות.

• מימון השתלטות רכה (SOFT POWER) - המלחמה העכשווית | רו"ח יהודה בר לב, המחלקה לכלכלה
  
  עוד העולם המערבי יָשֵׁן, המלחמה הָרַכָּה בעיצומה. הגורם העיקרי המוביל הינו מחצי האי ערב. מרכזי הליבה של העולם המערבי, בעיקר אוניברסיטאות במערב, תחת מסע השתלטות רכה, שהחלה במשבר של 2008 בצפון אמריקה ובאירופה. בחלק ממדינות אירופה הקרב נראה אבוד וכנראה הינו אחד הגורמים לעליית הימין הקיצוני באותן מדינות. המלחמה הרכה אינה כרוכה בסיכון ישיר של חיי אדם, או פעולות אלימות, ומְעָרֶבֶת  סכומי כסף אדירים. השלב הראשון הינו יצירת השליטה באמצעות כספים בהשכלה הגבוהה, במקביל להשתלטות רכה על מוקדים נוספים ובהם: אמצעי תקשורת, תקשורת, תחבורה, מחשבים (AI), נופש, תשתיות ואנרגיה (ירוקה וירוקה למחצה), משאבי טבע, ספורט ועוד. אנו עדים גם לתחילת השלב השני של המלחמה באוניברסיטאות אמריקאיות ואירופיות, של כניסה של אידאולוגיה רדיקלית וגם זאת בעוצמה רכה. כל זאת, על פי משנה סדורה הידועה מראש, שידועה היטב.
  
  ההרצאה מתבססת על עבודת ביקורת חקירתית מקיפה של למעלה משנה על ידי רואי חשבון, כלכלנים ואנשי מודיעין.
   
• שיטפון ברשת: תקשורת ממוסדת ותקשורת שיתופית במצבי חירום ואסון אזרחי | ד"ר אלה בן עטר, פרופ' סמדר בן אשר, ד"ר תמר לביא, המחלקה לתקשורת
  
  במציאות המודרנית אנחנו נחשפים להעברת מידע לציבור על מצבי חירום ואסון בתקשורת המסורתית ובתקשורת השיתופית כולל מידע חדשותי על אסון הגובה מחיר בחיי אדם. במצבים אלה נדרש להפעיל את נוהל בשורה מרה - Breaking Bad News) BBN). כניסתן של הרשתות החברתיות לעולם התקשורת מוטטה את המערך הסדור שעוצב בקפידה למסירת בשורה מרה: מצלמת הטלפון הנייד והרשתות החברתיות הפכו כל אדם הנמצא קרוב לאירוע לעיתונאי המפיץ מידע למעגלים רחבים של צופים וקוראים ללא אפשרות של רגולציה. הדיווחים והצילומים מהשטח עולים לרשתות ללא בדיקת אמינות המידע ותוך הצגת מידע חלקי ופרשנות אישית לאירוע. זהו מחקר איכותני שבמרכזו אסון שבו נהרגו עשרה מטיילים צעירים שהיו בטיול לאחר שנקלעו לשיטפון בנחל במדבר. (אסון נחל צפית, ישראל 2018). ממצאי המחקר מצביעים על פער גדול בין המידע שהועבר בתקשורת הממוסדת לבין המידע "שרץ" ברשתות בחברתיות. ממצאי המחקר מצביעים על הצורך לערוך התבוננות חדשה על מקומה של התקשורת במצבי אסון ולבנות פרוטוקול מחודש בהתייחס למהירות בה מופץ המידע.

פוליטיקה, מחאה ואקדמיה | יו"ר: גב' רונית מילר, המחלקות לניהול המשאב האנושי ומנהל ומדיניות ציבורית

• רהט 2.0: ייצוג דיגיטלי של מרחב פריפריאלי בדואי | גב' שירלי דרוקר שטרית, המחלקות לתקשורת ולימודים רב תחומיים
  
  בהרצאתי אתמקד בעיר הדרומית רהט אשר לאורך שנים סובלת ממסגור שלילי בתקשורת ההמונים הממוסדת בשפה העברית. דימויה הושפע מייצוגים שליליים המבוססים על מיקומה הפריפריאלי וסטריאוטיפים הנוגעים לאוכלוסייתה הבדואית-מוסלמית. במחקרי, אני בוחנת את הייצוג הדיגיטלי של רהט תוך התמקדות ב-14 האתרים הפופולריים בעיר בפלטפורמת גוגל מפות. ניתוח הדימוי המקוון נשען על 2,216 ביקורות מקוונות שנכתבו על ידי מבקרים ישראלים-יהודים באופן שמדגים 'תקשורת מלמטה-למעלה'. זאת אל מול (ובניגוד) לספרות המחקר המדגימה ייצוג של מיעוטים על ידי התקשורת הממוסדת באופן שמדגים 'תקשורת מלמעלה-למטה'. הביקורות נותחו איכותנית באמצעות ניתוח קטגוריאלי המשלב מבני נמענות וניתוח שיח ביקורתי. ממצאי המחקר מדגימים דימוי מגוון, במסגרתו מובעת התפעלות מהתרבות המקומית, מחד, והצעות לשינויים שיבטאו בין היתר נורמות 'מערביות' או 'מתקדמות' יותר (כלשונם של המבקרים), מאידך. מסקנת המחקר היא שלצד העמדה החיובית, המדגישה את חווית האירוח האקסקלוסיבית שמעניקים אתרי ותושבי העיר, ישנן אידיאולוגיות המובלעות בשפה המשמשת להערכת מרחב זה.

• טקט, תקינות פוליטית ומוסר | ד"ר רוברט אלבין, המחלקה ללימודים רב תחומיים
  
  ההרצאה תינתן בעברית

Tact, intricately intertwined with our obligations towards the emotional well-being of others. This discourse probes the nexus between tact and morality, underscoring their parallels yet underscoring a pivotal divergence. Though akin in semblance, tact falls short in possessing moral coherence, rendering it unsuitable for assimilation into any moral accountability framework. The scrutiny extends to political correctness - an offshoot of tact - wherein explicit limits are imposed upon the domain of public dialogue. The view posited contends that both tact and its avatar, political correctness, remain extricated from the domain of morality. The authorial stance garners support from several fronts, including a grammatical exegesis that contrasts the reactive attitudes of resentment and indignation predicated on the addressed persona  be it second or third. Moreover, this scholarly exposition delves into the realm where both tact and political correctness seem steered by aesthetic values - comprising societal structure and the prognostic reliability of conduct. Nevertheless, these very tenets are acknowledged as malleable, influenced or counterbalanced by other factors, such as public amusement or artistic expression.

• מי צריך דמוקרטיה, מי צריך אקדמיה? | ד"ר מולי בנטמן, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית
  
  משבר ההשכלה הגבוהה ומשבר הדמוקרטיה הליברלית שלובים זה בזה. עם תום מלחמת העולם השניה וזוועותיה גבר ההכרה בצורך בחינוך שהוא יותר מהכשרה מקצועית. חינוך שיכשיר את הדור הבא להיות ראשית  אזרחים. ההבנה שאדם לא נולד אזרח אלא הופך להיות כזה, דירבנה מדינות רבות להנגיש את ההשכלה הגבוהה ולהרחיב את אופקיה. משנות השמונים החלה מגמה זו להתהפך. אומנם המספרים של סטודנטים הלכו וגדלו אך ממספר סיבות ההשכלה ההומנית שהם רכשו במסלול האקדמי הלכה והצטמצמה ונעשתה יותר ויותר ממוקדת בצרכיי השוק ומושפעת ממגמות ניאו ליברליות. מגמה זו הובילה לנטישה המונית של מדעי הרוח ולהיחלשות של חלק מתחומי הדעת החברתיים. התוצאה של תהליכים אלו כך אני רוצה לטעון, היא חלק מהותי מהיחלשות יסודותיה של הדמוקרטיה הליברלית, שנותנת אך אותותיה דווקא במדינות המפותחות ובתוכם ישראל. לאחר שנדון בטענות הללו ארצה לפתח את השאלה האם זהו רק עוד סוגיה שיש לדמוע עליה בהתרפקות על העבר שנמוג, או שיש לנו כמוסד אקדמי אחריות להשפיע על כך?
   
• עיקרון הסבירות מפרספקטיבה של משפט מינהלי הקשרי | ד"ר אייל פלג, בית הספר למשפטים והמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית

עיקרון הסבירות הוא עיקרון מרכזי במשפט המינהלי. בשנת 2023 השיח סביבו הגיע לנקודת-רתיחה, כשנדונה בבג"ץ שאלת סבירות מינוי חבר-הכנסת אריה דרעי לשר בממשלת-ישראל. ערב הדיון בבג"ץ הכריז שר המשפטים שבכוונתו לקדם רפורמה משפטית, שאחד מייצוגיה הבולטים יהיה ביטול עילת הסבירות. לבסוף, בחודש יולי 2023 תוקן חוק-יסוד השפיטה. נקבע בו כי בית-משפט לא יקיים ביקורת שיפוטית על החלטה של הממשלה, רה"מ או שר בהתאם לעילת הסבירות.

נקודת-המוצא להרצאתי היא שעיקרון הסבירות, המבקש לקדם איזון ראוי בין השיקולים הרלוונטיים בהחלטה שלטונית, הוא עיקרון חשוב וראוי. ואולם, בעיה מרכזית הגלומה בעיקרון נעוצה בכך שהוא מהווה ייצוג מובהק של משפט מינהלי כללי מידי (דין המורכב עקרונות "כלליים"). בהמשך לכך, אסביר כיצד פיתוח "הקשרי-תחומי" של עיקרון הסבירות (פיתוח של העיקרון בהתאם לאבחנה בין תחומי פעילות שונים במינהל הציבורי) יתרום לאבולוציה שלו וגם יסייע לחלצו מהסבך בו הוא שרוי (ביקורת עליו עד כדי קריאה לבטלו לגמרי). בהמשך ההרצאה אטען שביטול הביקורת השיפוטית ביחס לסבירות החלטות הממשלה/רה"מ/שרים צפוי לפגוע אנושות בסבירות המינהלית היומיומית (חובה המוטלת על כל פקיד מינהל המקבל החלטה). אסביר מדוע וכיצד פגיעה זו מציבה סכנה ממשית לזכויות האדם בישראל.   

מחקרים פורצי דרך | יו"ר: ד"ר נורית גל עוז, המחלקה למדעי המחשב

• Therapeutic Effects of Nutraceuticals from the Red Microalga Porphyridium sp | ד"ר עירית דביר, המחלקה לניהול תעשייתי בשיתוף עם פרופ' זכריה מדר ופרופ' שושנה ארד
  
  ההרצאה תינתן בעברית

Red microalgal biomass, a unique combination of functional sulfated polysaccharides, polyunsaturated fatty acids and antioxidants, is believed to have health food applications. A series of feeding experiments on rodents sought to elucidate algal product toxicity, nutritional value, metabolic and morphological effects, and mechanism of action. Algal biomass or polysaccharides were added to rodent diets in amounts of 5–10%. Algal products-fed rats had improved cholesterol metabolism that manifested as reductions in total serum cholesterol, triglyceride, and hepatic cholesterol levels and increases in HDL/LDL ratio and in fecal excretion of neutral sterols and bile acids. Metabolic changes included lower gastrointestinal transit time, lower serum and mucosal cholecystokinin levels, and increased hepatic HMG-CoA reductase levels. Morphological changes included increased small intestine and colon lengths, muscularis layer hypertrophy, and increase in the cross-sectional area of the jejunum. These results suggest that red microalga have potent hypocholesterolemic properties at low concentrations in the diet, illustrate the special value of the algal biomass combination of sulfated polysaccharides and unsaturated fatty acids, and show the potential inherent in the development of red microalgae as novel nutraceuticals.

• הכל בקול - הפיזיקה מאחורי הכלים האקוסטיים | ד"ר יובל בן אבו, המחלקות למדעי המחשב ושיווק טכנולוגי
  
  אילו התמוטט סלע גדול בלב המדבר או עץ היה נופל בלב יער רחוק, במרחק של מאות קילומטרים מיצור חי כלשהו, האם היה משמיע קול בנפילתו? אנשים שונים ישיבו תשובות שונות לשאלה עתיקה זו. מבחינה אובייקטיבית יש שיאמרו כי הקול יישמע מכיוון שקול אינו מתקיים רק בראש המאזין. לעומת זאת, מבחינה סובייקטיבית, יש שיאמרו כי קול מחייב מישהו שיאזין לו. מה נכון? האם תשובה מורכבת זו קשורה למהות הקול? מחקריי חוקרים את מהות הקול וגם כאן אנסה להבין ייחד איתכם את הפיתוח של הקול בשנים האחרונות תוך המחשה ניסויית מובנית, וכן ביטויים מתמטיים המתארים תופעה מופלאה זו. ההמחשות נבחרו כך שכל אחד יכול להבין.

• כריזמה מידבקת: זרימת הכריזמה ממנהיג לעובדים | ד"ר מריאנה דלגץ, פרופ' טל כץ-נבון, גב' עדן חיים, המחלקה לניהול המשאב האנושי
  
  בעבר כריזמה נחשבה לתכונה מיסטית או מתת אלים. אולם, מחקרים עדכניים התמקדו בהתנהגויות, עמדות ורגשות הנתפסים על ידי אחרים ככריזמטיים. הגישה החדשה מגדירה כריזמה כ"איתות סמלי מבוסס ערכים ועשיר רגשית" - דבר המרמז שניתן ללמד ולפתח כריזמה.
  
  ידוע שמנהיגים יכולים להשפיע על סגנון מנהיגות עובדיהם, במה שמכונה "cascading effect". מחקרנו בדק האם גם כריזמה יכולה "לזרום" ממנהיג ולמונהגים במורד ההיררכיה הארגונית. בהתבסס על ממצאים של ניסוי טבעי (quasi experimental study) שכלל 127 מונהגים ו-15 מנהיגים מצאנו אישוש לזרימת הכריזמה לאורך ההיררכיה. בנוסף, המחקר הראה כי תכונת אישיות של המונהגים – ניטור עצמי מהווה משתנה ממתן בקשר זה. ממצאים אלו מרחיבים את הידע על העברה ועל הפיתוח של כריזמה ועל תכונות עובדים כאספקטים חשובים בדינמיקה של מנהיג-מונהג.

• זכויות יוצרים, נחלת הכלל והאינטרס הציבורי: הנגשה דיגיטלית של אוספים בעלי ערך היסטורי ותרבותי על ידי הספרייה הלאומית | עו"ד נועם סולן ממסלול תעודה ללימודי ארכיונאות (לשעבר) במרכז ללימודי חוץ והמשך
  
  בעשור האחרון ביצעה הספרייה הלאומית דיגיטציה למיליוני יצירות בהן ספרים, עיתונות היסטורית, תצלומים, כתבי יד ומסמכים. הדיגיטציה משרתת שתי מטרות מרכזיות: האחת, שימור. העותק הדיגיטלי יאפשר לשחזר את היצירה במקרה של אובדן או נזק לפריט הפיזי. השנייה, הנגשה, קרי העמדת האוספים לרשות הציבור הרחב באמצעות רשת האינטרנט. מטרת ההנגשה מציבה אתגר לא פשוט. מחד, הנגשה רחבה משרתת את האינטרס הציבורי ליהנות מאוצרות תרבותיים והיסטוריים. ההנגשה מעשירה את המרחב הציבורי, מעודדת הוראה ומחקר ומהווה תמריץ והשראה ליצירה חדשה. מאידך, חלק גדול מן היצירות שבאוספי הספרייה הלאומית הן יצירות שכפופות לזכויות יוצרים. הנגשה גורפת וחסרת אבחנה של כלל היצירות, והעמדתן לרשות הציבור בחינם, עלולה להוות הפרה של זכויות היוצרים ולגרום נזק כלכלי לבעלי הזכויות. איך מגבשים מדיניות הנגשה? אילו דוגמאות מן העולם רלוונטיות למציאות הישראלית? כמי שלקח חלק מרכזי בגיבוש מדיניות ההנגשה של הספרייה הלאומית, אציג את הכלים שפותחו במטרה לאפשר גישה מקסימלית לנכסי תרבות תוך צמצום הסיכון לפגיעה בבעלי זכויות יוצרים.
   
• סדנת משחק דוקו | ד"ר מכבית אברמזון, ביה"ס לאמנויות הקול והמסך
  
  מיועד למי שאוהב לשחק בכל המובנים… בסדנה נעבור תהליך שבו המשחק יאפשר מבט חדש ושונה על החיים, ויהפוך את מה שנדמה לנו לעיתים כמעצבן, מכביד ומיותר, למשמעותי. איך זה קורה? נכתוב זיכרון של ארוע שקרה לנו מההווה היומיומי או מהעבר הרחוק, ארוע שבו חשנו רגשות טעונים כלפי האנשים שהיו איתנו - מוכרים וקרובים או זרים מהרחוב. נעבד את הארוע לסצנה ונשחק אותו. נחיה מחדש את הארוע, אולם הפעם נהיה בו גם כשחקן יוצר. ואז נספר חוויות, מה הרגשנו בסצנה ששיחקנו ומה הצופים הרגישו כלפי הדמויות בסצנה, ואיך הם רואים את הארוע. בסיום, הדיון יתמקד בשאלה האם הסצנה ששיחקנו, גורמת לשינוי בנקודת המבט על הזיכרון? כוחו של המשחק להפוך את הארועים שקורים לנו לחומר שניתן ליצור וללמוד ממנו, מעצים ומרחיב את היכולת להתבונן על המציאות שלנו ולהבין אותה, החיבור בין משחק ותיעוד מאפשר להביט בעינים חדשות על העבר, על אנשים שהכרת, על עצמך… הכתיבה, הבימוי והמשחק ממציאים מחדש את סיפור החיים.
  
  ציוד לסדנה - אמצעי כתיבה; מצב רוח נוסטלגי ופתיחות

מושבים מקבילים - סבב ג'

בינה מלאכותית יוצרת במערכת ההשכלה הגבוהה | יו"ר: גב' לירון דרזנר, המחלקות לשיווק טכנולוגי ותקשורת

• בינה מלאכותית הזדמנויות ואתגרים, ד"ר האמה אבו קשק, המחלקה לתקשורת
  
  הבינה המלאכותית היוצרת באקדמיה מציעה אתגרים והזדמנויות רבים. בעוד היא יכולה לתרום לשיפור ולחדשנות בתהליכי למידה ומחקר, היא דורשת הבנה מעמיקה של השפעותיה ואתגריה. במסגרת ההרצאה, נעסוק בשאלת איך ניתן להתמודד עם מורכבותה של הבינה המלאכותית בתחום האקדמיה ובאופן מיוחד, נפתח את הדיון בגישות ביקורתיות הנדרשות בעת השימוש בה.

• השפעות הבינה המלאכותית היוצרת על לימודי משפטים | ד"ר עמוס ישראל פליסהואור, ביה"ס למשפטים
  
  להתפתחויות הטכנולוגיות השפעות רבות על ההוראה בהשכלה הגבוהה. בכנס אחלוק ניתוח ומסקנות שנוצרו כמענה לבקשה של מובילות ומובילי משפט וטכנולוגיה - בחברות ליגל-טק ומשרדי עוה"ד המובילים - על ההשפעות הצפויות של השינויים על הוראת משפטים. ההרצאה תציג את הניתוח על המקצוע המשפטי כדי לתת מבט ריאלי ומעמיק ותשאיר את היישום למקצועות האחרים (שאני לא מבין בהם) לדיון ולמשתתפותים.

• בינה מלאכותית בשירות המחקר | ד"ר ליאור סולומוביץ, המחלקה לשיווק טכנולוגי
  
  בינה מלאכותית היא תחום מתפתח המשנה את האופן שבו אנו חוקרים את העולם. כלי בינה מלאכותית יכולים למשמש אותנו כחוקרים על מנת לעזור לנו לאסוף נתונים, לנתח נתונים, ולהבין את הנתונים בצורה טובה יותר. כלי הינה המלאכותית יכולים גם לעזור לנו בזיהוי דפוסים ופיתוח תיאוריות. בסדנה, נשוחח ונצפה בדוגמאות למחקר אקדמי שבחלקו מבוסס על בינה מלאכותית. נבחן כיצד כלי בינה מלאכותית יכולים לשמש אותנו בזיהוי דפוסים חדשים במידע, לפתח תאוריות חדשות, ולשפר את יעילות המחקר.

היבטים ביקורתיים: עולם העבודה והחברה | יו"ר: ד"ר ווילי אברהם, המחלקה לשיווק טכנולוגי

• יותר קשה בפריפריה, אז מפטרים | ד"ר אוהד שקד, ד"ר יוסי כהן, המחלקה לשיווק טכנולוגי

האם עסקים קטנים בפריפריה צמצמו יותר את פעילות עובדיהם מאשר עסקים במרכז עקב משבר הקורונה? אם כן מדוע? במהלך הקורונה ניסנו לענות על כך בעזרת מחקר משולב, כמותי ואיכותני (כ-100 ראיונות עומק). באמצעות מודל תיווך ומודל ניתוח נתיבים (n=460) מצאנו שהגורמים שתווכו את אפקט האזור בנושא הפיטורים היו חווית הקשים הניהוליים והכספיים של העסק שהייתה משמעותית יותר בפריפריה מאשר במרכז. קשיים אילו מהווים הסבר לעובדה שבהשוואה לעסקים קטנים במרכז, עסקים קטנים בפריפריה פטרו יותר עובדים והוציאו אותם יותר לחל"ת. חשוב לומר שהיבטים כגון אופיו של היזם או החוסנו הכלכלי, לא היוו הסבר להבדל זה. בעזרת ניתוח מבני של ראיונות העומק עם בעלי עסקים קטנים בדרום מצאנו ממצאים התומכים בממצאים המתוארים כאן וממחשים כיצד חווית הקושי של בעלי העסקים הביאה לצורך לפטר עובדים או להוציאם לחל"ת. אנו חושבים שממצאים הנ"ל, מלמדים על ההבדלים המהותיים בין מרכז ופריפריה בכל האמור לתפעול העסק הקטן ויש להם חשיבות רבה הן ברמת הבנת הפערים בין מרכז לפריפריה והן בהיבטים אופרטיביים של חיזוק החוסן הכלכלי בפריפריה בישראל ובכלל.

• סוגים שונים של כוח בשיתופי פעולה בקרב בירוקרטים ברמת הרחוב | ד"ר ליהיא להט, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, ד"ר נגה פיטובסקי נוה, ביה"ס לעבודה סוציאלית
  
  בשנים האחרונות מתחזקת בספרות הטענה כי בירוקרטים ברמת הרחוב אינם רק מיישמי מדיניות חברתית אלא יש להם תפקיד גם בעיצוב ושינוי מדיניות. במאמר זה, אנו בוחנות את שאלת הכוח בתוך שיתופי פעולה שנועדו לקידום יוזמות לשינוי מדיניות חברתית. שאלות המחקר שלנו הן:  כיצד בירוקרטים ברמת הרחוב המעורבים בשיתופי פעולה חווים את יחסי הכוח ומקורותיו בתהליך השת"פ, ומהן לדעתם ההשלכות של יחסי כוח אלה להצלחת שיתוף הפעולה? בהתבסס על ניתוח תמטי של ראיונות עומק עם עשרים עובדים בשירותים החברתיים מישראל ומגרמניה, מצאנו שניתן שיחסי הכוח בשיתופי הפעולה לפי שלושה דפוסים עיקריים: כוח משותף- יחסים הדדיים בין הצדדים המניבים ערך סינרגטי; כוח למען- יחסי כוח א-סימטריים בהם הבירוקרט הוא בעל הכוח ומניע את האחרים להגשמת המטרה; וכוח ל- יחסים המאופיינים בתחרות. בנוסף מצאנו שיש חשיבות לכוח הנמצא מחוץ לשת"פ. הממצאים מחדדים את החשיבות בהתבוננות ביקורתית על דפוסים שונים של כוח, ועל מקומו והשינויים שחלים בו במסגרת שיתופי פעולה שמטרתם להניע שינוי מדיניות.

• במרחק מאה מטר: יחסים חברתיים, גזענות ומשטור בצל הקורונה |  ד"ר גבריאלה יונס אהרוני, ביה"ס לאמנויות הקול והמסך
  
  פרויקט הסרטים הקצרים "במרחק מאה מטר" הופק על ידי חברת הוט במהלך הגל הראשון של מגפת הקורונה. החוט המקשר בין 13 היצירות המרכיבות את הפרויקט הוא המציאות החברתית והתרבותית בעידן הפנדמיה. היוצרים, טוו לאורך קווי העלילה את המוטיבים, הפעולות ודפוסי התנהגות שנאלצנו לאמץ במהלך תקופה זו: כפפות, שיחות זום, אלכוג'ל, מסכות ומרחק חברתי. הצעתי מבקשת לבחון חלק מ-13 הסרטים הקצרים תוך התמקדות בנושאים כגון: מיניות ומשטור הגוף בצל הקורונה, גזענות בעידן המגיפה, חרדות חברתיות ועוד. טענתי שבחירה לספר את סיפור הקורונה מנקודות מבט שונות, מייצרת כרוניקות של תקופה מורכבת ומאפשר להתבונן ברגע היסטורי הזה תוך כדי שהוא מתרחש. יתרה מכך, הסרטים חושפים סיפורי עומק אוניברסליים ונצחיים, שבצל הקורונה קיבלו נפח ומשמעות מחודשת. אלו הם סיפורים על יחסים בין אנשים, בני משפחה ובני  זוג, בין קהילות וזהויות שונות במאה העשרים ואחת. בהרצאה ברצוני לבחון באמצעות הסרטים הנבחרים מושגים תיאורטיים כגון: פנופטיות, מרחק חברתי ומשטור.    

ייצוג וייצוגים בתקשורת ובעולם התרבות | יו"ר: ד"ר שני דליות, המחלקה לתקשורת

• בעקבות הספר Histories of Children’s Television Around the World | ד"ר יובל גוז'נסקי, המחלקה לתקשורת
  
  שיחה על התמורות שהתחוללו בטלוויזיה לילדים ברחבי העולם, כביטוי לשינויים התרבותיים, הכלכליים והחברתיים שהתרחשו בעולם ב-7 העשורים האחרונים. דיון בעקבות הספר החדש שלי Histories of Children’s Television Around the World שיצא בשנה בהוצאת Peter Lang.

• מקומם של אחים ואחיות גדולים בשימושי המדיה של ילדים צעירים | גב' אודליה אדלר, פרופ' נלי אליאס, המחלקה לתקשורת
  
  מחקר זה מבקש לשפוך אור על תופעה שטרם זכתה למחקר מדעי מעמיק - תיווך אחאי (sibling) של שימושי מדיה בקרב ילדים צעירים. מחקר זה מציע נקודת מבט חדשה אודות תהליך רכישת הרגלי השימוש במדיה בילדות המוקדמת אשר שמה במרכז את האחים והאחיות הגדולים כתופסים תפקיד חשוב בהקניית העדפות, מיומנויות ונורמות בכל הקשור בשימושי המדיה. להשתתפות במחקר נבחרו 20 משפחות בנות 2-3 ילדים, תוך הקפדה על איזון מגדרי של הילדים. הממצאים מצביעים, כי האחים והאחיות הגדולים מעורים יותר בחוויות המדיה של אחיהם הצעירים מאשר ההורים. מתוך כך הם משמשים כ"זרוע של ההורים" בכל הקשור לפיקוח על שימושי המדיה של הצעירים, כמדריכים שמכירים לצעירים את עולם המדיה הדיגיטליים, כמתווכים טכנולוגיים, וכדמות מגוננת במצבים של חשיפה לתוכן מפחיד. כמו כן, הם ממלאים תפקיד משמעותי בשימוש המשותף במדיה, כאשר לא מעט אינטראקציות משחקיות בין האחים מתקיימות כיום בתוך המרחב הדיגיטלי.

• היפ הופ ערבי או מערבי? ניאו אוריינטליזם ומחקר תרבות פופולארית במזה"ת | גב' איריס רונן פרוכטר, המחלקה לתרבות - יצירה והפקה
  
  השפעתה של מוסיקת ההיפ הופ על החברה והפוליטיקה בעולם הערבי נחקרה רבות במיגוון דיסציפלינות והתמקדה לרוב בפרדיגמת ההתנגדות התרבותית כחלק משיח ההתנגדות הפוליטית. סצינת ההיפ ההופ במדינות ערב, מתוארת לרוב במחקר המערבי כגירסא המקומית למוסיקת הראפ שצמחה בארה"ב במחאה כנגד דיכוי השחורים ולמען שיויון זכויות. כחלק מתפיסה ניאו-אוריינטליסטית, המחקר האקדמי והתקשורת במערב נוטים למסגר את הראפ הערבי כז'אנר אומנותי המועתק מן התרבות האמריקאית, אשר מבטא התנגדות פוליטית וחברתית. בכך קיימת התעלמות מן הדינמיקות הפנימיות ומן המסורות הערביות המקומיות (כגון מוסיקת טרב או דבכה) שהשתלבו בראפ הערבי והפכו אותו לז'אנר מוסיקלי היברידי בעל מאפיינים קוסמופוליטיים. ההרצאה תעסוק באופן שבו תכני השירים של להקות הראפ הערביות נוקטים צנזורה עצמית ואינם מבטאים בקורת פוליטית ישירה. זאת בניגוד לתפיסה המערבית הרואה במוסיקת הראפ הערבית מכשיר של התנגדות תרבותית ופוליטית. בכך נראה כיצד הם מסכינים לססטטוס קוו ומאפשרים למימסדים במדינות ערב לשמר את יציבותם.

הוראה מערבת - סדנת התנסות ודיון | ד"ר ענבל בן אשר גיטלר, ד״ר הגר להב, המחלקה לתקשורת

בשנים האחרונות מתגברת בחקר ההוראה הקריאה לעבור מההוראה המידעת המקובלת להוראה מערבת. ההוראה מהסוג השני מבקשת ליצר מעורבות של סטודנטים בלימוד ולעוף על כנפי העניין שלהם. לסדנה שני מרכיבים, שישולבו זה בזה. המרכיב הראשון הוא התנסות מעשית בכלים הוראתיים מערבים והשני - דיון עמיתים על יתרונות וחסרונות של הוראה מערבת והאתגרים העומדים בפני מי שמבקש ליישם אותה במכללה.

הידע והמיומניות שיועברו בסדנה מבוססים על שימוש שלנו בכלי הוראה שכאלה במסגרת עבודתנו כמרצות ועל שאלות שבהן אנו מתלבטות. בנוסף, הם נרכשו במסגרת הכשרות שעברה הגר בעיצוב למידה בעולם דיגיטאלי ובהנחיית קבוצות. ההכשרות, שאורכות שנה, מתקיימות במכון מופ״ת להכשרת מורים בתל אביב. מל״ג מסבסד את שכר הלימוד למרצים במכללות והן ובאוניברסיטאות.  

מושב נעילה

כשפיסטוק שובר שתיקה - סאטירה ונוסטלגיה ב"היהודים באים" | ד"ר איתי חרל"פ, ראש מסלול טלוויזיה, ביה"ס לאמנויות הקול והמסך, מר יובל פרידמן, תסריטאי ומרצה בביה"ס לאמנויות הקול והמסך, מר משה מלכה, תסריטאי

תוכנית הסאטירה היהודים באים עוררה זעם ציבורי עוד טרם היא עלתה לאוויר. הסיבה: פרומו שהציג את ברוך גולדשטיין ויגאל עמיר כמשתתפים בתוכנית ילדים פקטיבית בעודם שרים את השיר "אני רוצח ימני" לפי המנגינה של השיר "אני תמיד נשאר אני" מתוכנית הילדים פרפר נחמד. בהמשך הדרך הציגה התוכנית מערכונים נוספים הפונים לתוכניות ילדים מהעבר, ביניהם פרק של פרפר נחמד העוסק בנכבה, מערכון בו מתגלה שדובי דוברמן הוא מטרידן מינית, ופרק של בבית של פיסטוק בו פיסטוק חוזר מסברה ושתילה. במבט ראשון נראה שיש סתירה בין השימוש הנוסטלגי בתוכניות ילדים, שנוטה להיות סנטימנטלי, לבין סאטירה, שאמורה להיות ביקרותית. אולם מתח זה הוא רק ממד נוסף במתח האינהרנטי לכל סאטירה – הרצון לעצבן ולהצחיק בעת ובעונה אחת.

פאנל זה יעמוד על במתחים האלה שבין נוסטלגיה לסאטירה ושבין צחוק וזעם.

בחלקה הראשון תתקיים הרצאה אקדמית שתבחן את השימוש הרפלקסיבי שעושה היהודים באים בנוסטלגיה לתוכניות הילדים משנות ה-80. ההרצאה תציג כיצד השימוש בנוסטלגיה לתוכניות ילדים לא רק מעמידה ביקורת נוקבת על החברה הישראלית, אלא גם מספקת שפה ואופני התייחסות לאותם ישראלים אשר מוצאים עצמם בו בזמן ביקרותיים כלפי החברה הישראלית ושייכים רגשית לקולקטיב ישראלי. שייכות הנובעת, בין היתר, מהעבר המשותף של צפייה באותן תוכניות בילדות.

בחלקו השני של הפאנל תתקיים שיחה בין ד"ר איתי חרל"פ לבין שניים מתסריטיאי התוכנית (ומי שאחראיים על מערכונים רבים העוסקים בתוכניות ילדים) יובל פרידמן ומשה מלכה. בסוף הפאנל הדיון ייפתח, כמובן, גם לקהל המשתתפים.