שנים רבות נהוג היה לפנות בלשון זכר רבים בעת פנייה לקהל רחב הכולל נשים וגברים יחדיו.  בשנים האחרונות עולה המודעות לכך שפנייה לנשים בלשון זכר מבטאת ומשמרת סטריאוטיפים ופערים מגדריים ומשפיעה על ביצועים ותפיסת העצמי, ויותר ארגונים, מוסדות ואנשי ציבור בוחרים להשתמש בשפה שוויונית בפניות לקהל הרחב.

מהי בכלל "שפה שוויונית"?

שפה שוויונית היא שפה שאינה ממוגדרת, כלומר אינה פונה למגדר מסוים. השפה העברית, כמו הצרפתית, הגרמנית והספרדית היא שפה ממוגדרת מכיוון שהדקדוק שלה מחייב התייחסות למגדר. למה חשוב להשתמש בשפה שוויונית? איך זה משפיע עלינו?

בשנים האחרונות פורסמו מחקרים המציגים מתאם בין שפה ממוגדרת לאי-שוויון מגדרי בעבודה, בכלכלה ובחינוך והמדגימים כי לשימוש בשפה ממוגדרת יש השלכות שליליות על נשים. מחקרן של תמי קריכלי-כץ וטלי רגב עסק בהשפעה של שפה מגדרית באקדמיה, ומצא שכאשר מבחנים מנוסחים בלשון זכר, נשים מצליחות פחות מגברים. ההשפעה של ניסוח מגדרי על נשים פוגמת לא רק בציונים עצמם, אלא משפיעה גם על המוטיבציה ועל תחושת המסוגלות העצמית.  

אז איך מנסחים מבחנים ועבודות בשפה שוויונית?

  1. ניסוח ניטרלי – מגדרית: ניסוח ניטרלי הוא המכליל ביותר ופונה לכל הא.נשים על הרצף המגדרי. הוא כולל שימוש במילים שאינן ממוגדרות או שהכתיב שלהן זהה בצורת הזכר והנקבה.
    1. שם הפועל
      1. דוגמאות: נא לציין את התאריך, חשוב להסביר, יש למלא את מספר הת.ז, לסמן, לנמק, לפרט, ליישם.
      2. מתי מומלץ להשתמש: כדי לנסח הוראות ולתאר פעולות.
    2. שם הפעולה
      1. דוגמאות: הכניסה עם תו ירוק בלבד, שעת ההתחלה של הבחינה, הרשמה, בדיקה, הפעלה.
      2. מתי מומלץ להשתמש: מתאים להוראות קצרות ופשוטות ולתיאור בפלטפורמות דיגיטליות.
    3. ציווי ברבים
      1. דוגמאות: סמנו את התשובה, בחרו אחת מהאפשרויות, נמקו מדוע, כתבו, פרטו והסבירו.
      2. מתי מומלץ להשתמש: בניסוח שאלות והוראות.
    4. גוף ראשון רבים
      1. פעלים בעבר ובעתיד, מילות יחס ושמות עצם עם שייכות בגוף ראשון רבים מאפשרים ניסוח  ניטרלי שאפשר לקרוא בשתי הצורות.
      2. דוגמאות: עד כה סיימנו את הפרק השני בסילבוס, לאחר שהגשנו את כלל המטלות.
      3. מתי מומלץ: במקום לפנות בגוף ראשון רבים (סיימתם/הגשתם).
    5. גוף שני יחיד
      1. דוגמאות: לאחר שעשית את המטלה, אם כתבת, אם טרם הגשת, קראת, לך, אותך, שלך, תשובתך, טענתך.
      2. מתי מומלץ להשתמש: בפנייה בגוף שני יחיד שחשוב שתהיה אישית.
    6. נקודה או לוכסן
      1. דוגמאות: סטודנטיות.ים, ראש/ת מחלקה.
      2. מתי מומלץ להשתמש: כשאין ניסוח יותר אלגנטי ורוצים להדגיש שהפנייה היא לכל המגדרים, או בפנייה לקהל רגיש לניואנסים מגדריים (הלוכסן עשוי להיתפס כבינאי בעוד שנקודה נתפסת כמכלילה ומשקפת רצף מגדרי).
  2. פירוט מגדרי
    1. במצבים בהם לא מצאנו אפשרות אחרת לניסוח, אפשר פשוט להוסיף מילה.
    2. דוגמאות: מוזמנות ומוזמנים לטקס, זוהי קריאה לכם ולכן, על הסטודנטים והסטודנטיות  להגיש.
  3. מגוון ומגדר בדוגמאות:
    1. הרבה פעמים יש שימוש בדוגמאות של בעלי מקצוע או עסקים שונים בבחינות ובמטלות. יש להימנע מהטיות מגדריות בניסוח הדוגמאות.
    2. דוגמאות: מיכל היא מהנדסת, יאיר הוא אח במקצועו, ראיד סטודנט למשאבי אנוש.
    3. ממה חשוב להימנע: "רופאים ואחיות", "פרופסור וסטודנטית", "מפקדים וחיילות".

לקריאה נוספת:

  1. Davis, Lewis & Megan Reynolds (2018). Gendered language and the educational gender gap. Economics Letters, 168, 46-48.
  2. Prewitt-Freilino, Jennifer L., T. Andrew Casewell, & Emmi K. Laakso (2012). The gendering of language: A comparison of gender equality in countries with gendered, natural gender, and genderless languages. Sex Roles, 66(3-4), 268-281.
  3. Mavisakalyan, Astghik (2015). Gender in language and gender in employment. Oxford Development Studies, 43(4), 403-424.
  4. Jakiela, Pamela & Owen Ozier (2018). Gendered language (Policy Research working paper no. 8464). World Bank Group.
  5. תמר קריכלי-כץ וטלי רגב (2021). האם השפה העברית מכשילה נשים? ממצאים מחמישה ניסויים. סוציולגיה ישראלית כב(1).
  6. דפנה איזנרייך (2020) לכתוב לכולםן – המדריך לכתיבה שוויונית וניטרלית מגדרית. דברו אלינו.