הקשר בין הרצון של נשים פורשות להמשיך לעבוד לבין עמדות כלפי זקנה וטיפול בבני משפחה

רקע
פרישת חובה מעבודה היא תופעה חברתית חדשה יחסית, שהחלה לפני פחות ממאה וחמישים שנה. אירוע הפרישה מהעבודה נחשב לאחד מהאירועים המשמעותיים בחייו של האדם הבוגר. חוק גיל פרישה (התשס"ד, 2004), קובע את הגיל שבהגיעו אליו, זכאי אדם לפרוש מעבודתו. בישראל,  גיל הפרישה מעבודה שנקבע עבור נשים הינו 62 ועבור גברים הינו 67. עד לפני כשני עשורים, פרישה מהעבודה הייתה כמעט מילה נרדפת לזקנה ולפרק האחרון במעגל החיים. כיום, עם העלייה בתוחלת החיים, המרחק בין מועד הפרישה ובין הזקנה המאוחרת והמוות הולך וגדל. בעוד מחקרים שונים בחנו את המוטיבציה של העובדים לפרוש מוקדם (Beehr et al,2000;  Shultz et al ,2003) מעט מאוד מחקרים התמקדו ברצון של הפורשים לעבוד לאחר הפרישה ואת עמדותיהם כלפי הזיקנה . מטרת המחקר היתה לבחון את הקשר בין עמדות של נשים פורשות לגבי עולם העבודה (הרצון לעבוד) ועמדות כלפי הזיקנה, לבין קשרים חברתיים וטיפול בבני משפחה.

שיטה
נערך מחקר פיילוט, במסגרת סמינר מחקר שנה ג' בעבודה סוציאלית במכללת ספיר (175=N, 111- נשים).  קריטריוני הכללה: פורשות עד 5 שנים לאחר גיל הפרישה. דגימת נוחות , השאלון הועבר באופן מקוון וכשאלון למילוי עצמי. הניתוח הסטטיסטי כלל: סטטיסטיקה תיאורית (אחוזים ממוצעים, סטיות תקן וטווחים) לתיאור נתוני משתתפי המדגם והתפלגות משתני המחקר. סטטיסטיקה הסקתית, לבדיקת השערות המחקר. על מנת לבחון את הקשרים הדו משתניים בוצעה  שורת ניתוחים של מתאמים בין משתני המחקר באמצעות מתאמי פירסון.

ממצאים
קיים קשר בין גיל האישה הפורשת לבין רצונה לחזור לעבוד, כך כככל שהאישה צעירה כך רצונה לחזור לעבוד יהיה גבוה יותר (rp=-.26, p<.01). בנוסף נמצא  קשר בין שעות טיפול בבית ושעות טיפול בנכדים לבין רצונה של הפורשת לחזור לעבוד. כך, ככל שעות הטיפול הביתי והמשפחתי מרובות כך רצונה של הפורשת לחזור לעבודה רב יותר (rp=22 rp=26, p<.01). קיים קשר בין גילנות לרצון לעבוד, נשים בעלות עמדות שליליות כלפי זיקנה יביעו רצון גדול יותר לחזור לעבוד rp=32,) p<.01).

מסקנות
גיל צעיר, נטל טיפול וגילנות מנבאים רצון לשוב לעבודה בקרב נשים פורשות. משתנים אלו עשויים להיות קשורים לשביעות רצון נמוכה מהפרישה ובהתאמה, לפחות שלומות בזקנה. חשוב להרחיב את המחקר, על מנת לבחון  אוכלוסייה רחבה יותר ובנוסף לבחון את תמונת המצב העדכנית כיום לאחר משבר  הקורונה .

ד"ר מעיין פיין היא מרצה מהחוץ בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר. תחומי המחקר שלה כוללים אנשים עם מוגבלות (מוגבלות שכלית התפתחותית, נכויות התפתחותיות, אוכלוסיית שיקום, אוטיזם) ובני משפחתם, קשרים משפחתיים, יחסים בין דוריים.