רקע
קשרים חברתיים מהווים חלק משמעותי מהחיים בגיל המבוגר. מודל השיירה מצביע על הבדלי המגדר ביחסים חברתיים, ואכן, נשים לרוב מדווחות על יותר קשרים חברתיים ועל קבלת תמיכה רבה יותר לעומת גברים. עם זאת, המנגנונים העומדים בבסיס הבדלי המגדר עדיין אינם ברורים. תעסוקה לאורך החיים יכולה להשפיע על המשאבים החברתיים בגיל המבוגר היות והיא מספקת הזדמנויות ליצור קשרים מגוונים מחוץ לבית. לפיכך, המחקר הנוכחי בחן כיצד דפוסי תעסוקה שונים לאורך החיים קשורים ליחסים חברתיים בגיל המבוגר בישראל, והאם קיימים הבדלי מגדר בהשפעה של דפוסי תעסוקה לאורך החיים.

שיטה
המחקר התבסס על נתונים שנאספו בקרב תושבי ישראל בגילאי 50+ במסגרת סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה ובישראל (SHARE). הוא משלב בין נתונים על היחסים החברתיים של המשיבים, שנאספו בשנת 2015, עם נתונים רטרוספקטיביים על ההיסטוריה התעסוקתית שלהם (מספר מקומות עבודה ושנים בתעסוקה) שנאספו ב-2017. ניתוח הנתונים התבצע באמצעות סדרה של רגרסיות לינאריות.

ממצאים
לנשים היו רשתות חברתיות גדולות יותר והן נטו לציין חברים וילדים כאנשים קרובים, בעוד שגברים נטו יותר להזכיר את בנות זוגם. אנשים שעבדו ביותר מקומות עבודה במהלך חייהם היו בעלי רשת חברתית גדולה יותר ובקשר יותר טוב עם חברים וילדים. נמצאו הבדלי מגדר– ככל שנשים עבדו ביותר מקומות לאורך חייהן, היו להן יותר קשרים חברתיים בהווה, במיוחד עם חברים, בעוד שבקרב גברים היה קשר חלש יותר בין מספר עבודות לקשרים חברתיים ואף קשר שלילי בין שנים בתעסוקה לבין קשר קרוב עם בת הזוג.

מסקנות
המחקר מראה שנשים "מרוויחות" יותר ממעורבות בשוק העבודה לעומת גברים. ייתכן ונשים שהיו יותר מעורבות בשוק העבודה רגילות לתקשורת ופעילות חברתית והן פועלות באופן דומה גם בחיי החברה שלהן בגיל המבוגר.

ד"ר אלה קןן-שוורץ היא מרצה בתכנית לגרונטולוגיה במחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. המחקר שלה עוסק בקשרים חברתיים בגיל מבוגר, בתהליכי שינוי שחלים בהם ובהשפעתם על בריאות נפשית, פיזית וקוגניטיבית. בנוסף היא עוסקת בהבדלי מגדר בקשרים חברתיים במהלך הזיקנה וכן בגילנות ותפיסות גיל בקרב מבוגרים.