רקע
חשיבותו של המחקר נעוצה בתפקידה המשמעותי של ספרות הילדים ככלי אשר מחַברֵת, מתרבת ומעצב את עולמם הערכי של ילדים. המחקר בוחן  קבוצה שייצוגה בספרות הילדים שולי – נשים זקנות שאינן סבתות. מיקומן השולי של נשים אלה, שלא נענות לנורמות, בספרות הילדים בהשוואה לייצוגן הנרחב של סבתות מבטא את הקושי החברתי להכיל אפשרויות שונות של זיקנה. המחקר מתמקד בייצוג (Representation) ובפרפורמנס (Performance) – של הנשים הזקנות, כלומר באופן בו הן "מבצעות" את נשיותן וגילן בספרי ילדים ישראלים.

שיטה
קריאה ביקורתית-פרשנית, המבוססת על תאוריות בביקורת הספרות המודרנית והתרבות החזותית, של מבחר ספרים המיועדים לגיל טרום קריאה, שיצאו לאור החל משנות ה-80 של המאה הקודמת ועד היום. במחקר נבחנו שלושה צירים בייצוג של הנשים הזקנות שאינן סבתות: מרחב האפשרויות של הקול הנשי; המרחב הגיאוגרפי והמצב המשפחתי; ומרחב מערכות היחסים בין גיבורות הסיפור לדמויות המשנה.

ממצאים
בהצגת הנשים הזקנות שאינן סבתות בספרות הילדים בולטת סטריאוטיפיזציה שלילית ביחס למגדר ולגיל.  דחיקת הנשים האלה לשולי החברה היא כפולה: זיקנתן מועצמת במקביל להקטנתן המגדרית. הן מוצגות כמבודדות ומורחקות גיאוגרפית והיעדרו של מרחב חברתי לא מאפשר להן להשמיע את קולן ולקיים מערכות יחסים אנושיות. בצד ממצאים אלה ניצבת הבחירה הפואטית בהן כגיבורות הסיפור, בחירה שמעניקה להן מרחב של מורכבות.

מסקנות
המורכבות של ייצוג הנשים הזקנות שלא נענות לנורמות היא תוצר של המפגש בין ההבניה החברתית השלילית לבין הצורך הפואטי ליצור הזדהות עמן כגיבורות הסיפור,  המתבטאת בפרפורמנס שלהן. הדמויות נעות בין ריאליה לפנטזיה; בין מציאות קשה לחיים מדומיינים טובים.  מהלך פואטי זה מאפשר ראייה ביקורתית והבנה של המורכבות המשתמעת ביחס לנשים. אף שהן דמויות מרכזיות בסיפור, שמות הספרים מסתייגים מכוונה זו; אף שהן מבודדות הן לא בודדות, אף שהן חיות בגפן הן מקיימות מערכות יחסים חליפיות. הן משוחררות מהביקורת החברתית שהייתה עלולה להיות מנת חלקן והן מתנהלות באופן חתרני ומשוחרר.

ד"ר גילה דנינו-יונה היא חוקרת ומרצה בכירה ובמרכז האקדמי לעיצוב ויצו חיפה (בעבר גם במכללת אורנים) ומנהלת לימודי חוץ במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך, ויצו חיפה. תחומי המחקר בספרות הילדים ובאיור: מגדר וזהויות מיניות, אתניות וגזע.  ספרה: ילדות טובות: הבניית יחסים מגדריים בספרות הילדים הקנונית הישראלית, יצא לאור ב 2017 ברסלינג. מחקריה האקדמיים מתפרסמים בכתבי עת אקדמיים לצד כתיבת פרוזה וכתיבה בבלוגים ברשת.